פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז למחקר סייבר בין תחומי / צילום: איל יצהר, גלובס
איך הופכים את ישראל למעצמת בינה מלאכותית? פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז למחקר סייבר בין תחומי וראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ובטחון, אונ' תל אביב ניסה לענות על שאלה זו בשיחה עם אורי ברקוביץ' מ"גלובס" בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן שהתקיים היום (ג').
למה דווקא בינה מלאכותית?
"הטכנולוגיה מתפתחת מהר וצריך להיכנס לתחום שיוכל להפוך למנוף כלכלי, על מנת שישראל תהפוך למרכז טכנולוגי שגם ימשוך לפה כסף", השיב בן ישראל. "כמו למשל בסייבר, שם 18% מההשקעות של הסקטור העסקי בעולם הגיעו בשנה שעברה לישראל, לפי בלומברג. צריך גם תחום שיוכל לעזור לביטחון המדינה ושיתאים לאילוצים שיש לנו - בלי קווי יצור גדולים ותשתיות כבדות. לתחום הבינה המלאכותית יש את מה שמתאים לכל האילוצים האלה, וישראל יכולה להוות מרכז עולמי בתחום. לבינה המלאכותית יש את הפוטנציאל הכי טוב להיות הנושא העיקרי שסביבו אפשר לקחת את סביבת ההייטק בישראל ולרכז פעילות לאומית".
איך הופכים בינה מלאכותית למשהו שמשיא תועלת?
"סייבר הוא תחום מוגבל, תחום היישומים שלו די תחום. בינה מלאכותית היא תחום בלתי מוגבל כמעט. אם נצליח לעשות מכונות באמת אינטליגנטיות, אין גבול למה שהיא יכולה לעשות. למשל אנחנו, בני האדם. אני יודע שיש אנשים שלא אוהבים להיקרא מכונות, אבל אנחנו גם מכונות שעשויות לא מסיליקון אלא מחומרים ביולוגיים, ואנחנו נורא אינטליגנטיים. כל מה שאנחנו עושים בתחום ה-AI, אין לו יישום מוגבל. הוא יכול גם לשפר את תחומי החיים שלנו, גם להיות מנוף כלכלי שתעשיית ההייטק שואבת מהעולם ומייצאת מוצרים וידע, ויכול לפתוח יישומים שהיום הם מעבר ליכולתנו.
"אמנם המוח שלנו הוא יצירה מופלאה ועד היום כמות הנוירונים שהמוח יורה היא יותר גדולה משל כל מחשב על על פני כדור הארץ, אבל לצערנו אי אפשר לקחת ולהקדיש את כולו למשימה אחת, הוא צריך לדאוג לפעילות התקינה של הגוף ולכן הוא הרבה יותר איטי. אם נוכל לבנות מכונה טובה עם יתרון המהירות שיש לנו במחשבים, נוכל לעשות הרבה יותר משבנאדם מסוגל לעשות".
אתה יושב בראש ועדת ה- AI . מה הן ההמלצות הבולטות של הדוח שפרסמתם?
"מה שפורסם הוא טיוטה ראשונית, שעוד לא אושרה על ידי חברי הוועדה. ההמלצות שלנו נעות בשלושה צירים. הציר הראשון הוא ציר הטכנולוגיה. בדרך כלל כשאומרים בינה מלאכותית אנשים חושבים על מחשבים, רשתות ונוירונים, ומתחברים לזה כל הנתונים שקוראים להם כיום 'דאטה סיינס'. אנחנו חושבים שיש עוד חמישה תחומים אחרים שגם הם קשורים ליכולת להכניס לחיינו מכונות חכמות. אחד זה כוח מחשוב. הרעיונות של ה-AI הם רעיונות משנות החמישים, אבל רק בשנים האחרונות כלי המחשוב איפשר את המימוש שלהם. ציר אחד הוא ציר הטכנולוגיה, שבכל ציר כזה יש מומחים מהתחום הטכנולוגי שמדברים על מה חסר. לא כל דבר שחסר אנחנו צריכים לעשות לבד, אז צריכים להחליט מה הגיוני שנעשה ומה לא הגיוני.
"ציר שני הוא ציר היישומים שיותר מעניין את הקהל הרחב. בחרנו את תחומי הבריאות, התחבורה, הפיננסים והתעשייה 4.0 - עזרה של מכונות אוטונומיות לתעשייה הקלאסית, וחקלאות וכמובן ביטחון. לכל תחום יש ועדת מומחים מהתחום, ולאו דווקא מהטכנולוגיה, שעשתה לנו מיפוי למה אפשר לשפר אם אם נכניס מכונות חכמות לתוך התחום ומה יאפשר לעשות את זה. בכל תחום כזה יש לנו פרויקט דגל".
מה הפרויקט הכי בולט?
"אני חושב שהבעיה שנוגעת לכולם זו בעיית התחבורה. אין שום סיבה בעולם שהרמזורים לא יהיו מחוברים בינם לבין עצמם עם אינטרנט של הדברים, ועם אינפורמציה שעוברת בין רמזור לרמזור. הם צריכים להיות מחוברים למערכת אינטליגנטית שתשפר מאוד את הזרימה בתוך העיר. זו דוגמה פשוטה שהיא בהישג ידנו.
האם לדעתך יש מקום להפוך את מודל הוועדות של הבינה המלאכותית והסייבר למנגנון פורמלי שיעזור לישראל לראות ולתכנן לטווח רחוק?
"אם אתה לוקח מודל לא פורמלי ואומר 'הוא טוב אז בוא נעשה אותו פורמלי', כבר הרגת את הרעיון המרכזי שאי אפשר לעשות באופן פורמלי, כי יש שם אינטרסים וגופים שונים וצריך לשמור על הסמכויות שלא יפגעו. כשאתה חושב על להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית, תוך כמה ימים אתה יודע בדיוק מי האנשים במדינה איתם צריך לדבר, ותוך שבוע אתה יכול לראות את כולם בחדר אחד וכולם בהתנדבות. באופן הלא פורמלי הזה, לא כל דבר אנחנו מתחילים ראשונים. עם הסייבר התחלנו ראשונים - עם להפוך אותו לכלכלי. עם AI לא התחלנו ראשונים אבל בזכות מה שתיארתי אנחנו רצים יותר מהר.
הסברה שבישראל אין תכנון לא נכונה. ישראל נולדה לפני 70 שנה בערך, במלחמה קשה וביחס כוחות לא הגיוני לחלוטין, וכעבור 70 שנה היחס נשאר אותו הדבר. ישראל עמדה בכל האתגרים הביטחוניים, ומבחינה כלכלית אנחנו רמה אחת מעל כל מדינות הייחוס שלנו במזרח התיכון. איך היא עשתה את זה? או שאתה מאמין שזו ההשגחה העליונה או שקיבלו החלטות נכונות כל הזמן. בתור אחד שהיה שותף לדברים הללו לא מעט בחמישים השנה האחרונות, אני יכול להגיד לך שרוב המהפכות שנעשו בארץ - למשל עד אמצע שנות ה-80 - הייטק לא היה חלק משמעותי מהכלכלה בארץ. זו הייתה תוצאה של שורה של תכנונים, ועדות ותהליך שהתחיל ב-67 בסוף מלחמת ששת הימים".
כבר היום בינה מלאכותית משמשת לקבלת החלטות. מה דעתך על ההשפעה האפשרית של שימוש יתר בבינה מלאכותית? האם אין סכנה של פגיעה ביצירתיות? מה עם הקצוות? מה עם הגאונים שמנסים משהו והוא פתאום מצליח? האם תהיה לנו גוגל הבאה?
"יש סיכון בשימוש בבינה מלאכותית ללא סוג של ביקורת. הבינה המלאכותית, בגלל שהיא חובקת כל, היא הרבה יותר מסוכנת. הרבה יותר אנשים נהרגים היום בתאונות רכב משנהרגו מנפילה מסוסים לפני מאה שנה. בבינה מלאכותית יש כל מיני בעיות. למשל, אחד העומסים על בתי המשפט בארה"ב הוא הנושא של השחרור בערבות. יש רקורד של מאה שנה אחורה על מה קרה עם השחרורים בערבות - האם אנשים ברחו או לא.
"לקחו בינה מלאכותית ונתנו לה לעשות את החישוב, וגילו שהיא לא אתית - המערכת משחררת לבנים בהרבה יותר קלות משחורים. אז כמה צעקה גדולה, וזו בעיה מדומה לדעתי, כי המכונה למדה את כל מה שהשופטים עושים ועושה בדיוק כמוהם. היא למדה שבעבר זו הייתה הנטייה של השופטים האנושיים, ומחקה אותם. הבעיה היא לא במכונה אלא בנו, בבני האדם. חלק מהבעיות הן לא מדומות.
"בעתיד, למכונה יהיה כושר שיפוט על מצבים מורכבים ובלתי צפויים. אנחנו עוד רחוקים ממצב כזה, אבל תהיה סכנה שאכניס מערכת שמקבלת החלטות במקומי ואז תהיה קטסטרופה. אחת הוועדות שלנו נקראת אתיקה ורגולציה. הרגולציה צריכה להיגזר מהאתיקה. האתיקה היא מורכבת כמעט כמו אתיקה של בני אדם".
יש יוזמה לתכנית לאומית למחשוב קוונטי שגם בה אתה מעורב, והיא עדיין בחיתוליה. תעשה לנו סדר: איך הדברים מתחברים לבינה מלאכותית, אם בכלל.
"הפיזיקה הקוונטית אומרת לנו שברמה המיקרוסקופית האטומים מתנהגים אחרת לגמרי ממה שאנחנו רואים בחיים המאקרוסקופיים שלנו. אני יכול להיכנס לחדר באחת משתי הדלתות. אני לא יכול שחלק ממני ייכנס בדלת אחת וחלק בשנייה. בעולם האטומים זה לא ככה - ההתנהגות שלהם היא לא קבועה עד שהיא נמדדת.
"היום אין לנו מחשבים קוונטים מלבד דוגמאות קטנות מדי. בעיית הגודל, אנחנו עוד רחוקים מלהגיע למאה קיוביטס (יחידת המידע הבסיסית של מחשב קוואנטי, כפי שקילובייט היא יחידת הבסיס של מחשבים קלאסיים. י"י). ברור לכולנו שביום שיהיו מחשבים כאלה, זה לא רק הבינה המלאכותית. כל דבר שכשור למחשבים ישתנה מקצה לקצה. אני לא מדבר על הגדלת כושר המחשוב פי מאה או פי אלף, אלא מיליארד פעמים מיליארד מיליארדים כפול אלף. משהו כזה.
"בכל הקשור לבינה מלאכותית צריך גם לתגבר את יכולות המחשוב הקלאסיות שלנו, אבל ברגע מסוים המחשוב הקוונטי יבשיל. אמנם עוד אין היום מחשבים קוונטיים אבל זו אולי הנקודה האחרונה בציר הזמן בה אפשר לבנות את התשתית, כי אחרת בעוד חמש או עשר שנים כשזה כבר יהיה מעשי - יהיה מאוחר מדי".