גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו יש שקיפות טוטאלית"

כך אמר ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן ● "אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה"

ערן זינמן, מייסד  Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס
ערן זינמן, מייסד Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס

"אחד הערכים הכי חשובים לנו במאנדיי זה ערך השקיפות, אז אני אחלוק איתכם כמה נתונים לגבי החברה", כך אמר היום ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן. "היום אנחנו 350 עובדים בתל אביב וניו יורק ועם מחזור מכירות של 113 מיליון דולר בשנה. יש לנו למעלה מ-96 אלף חברות משלמות וגייסנו עד היום 234 מיליון דולר.

"תראו את הצמיחה שלנו מאז 2014 - צמיחה די מאסיבית מ-6 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר, ל-50 מיליון דולר והשנה אנחנו נגיע ל-112 מיליון דולר. הצמיחה המואצת הזו מביאה איתה הרבה אתגרים לארגונים. חברות היום זזות הרבה יותר מהר משהן זזו בעבר. כדי להשאר רלוונטיות ולהצליח בשוק שהן נמצאות בו הן חייבות לזוז מהר, להשתנות ולהסתגל לשינויים.

"איך העולם השתנה? כשהייתי ילד, אני זוכר שהייתי הולך לקניון והיינו קונים תוכנה בקופסה. חברות היו מוציאות עדכונים לתוכנה פעם בשנה, והייתה חוסר הלימה בין ההשקעה שאתה משקיע בהתחלה בתוכנית שקנית, לבין השימוש שלך. המצב היום, אצלנו בחברה לצורך העניין, אנחנו מוציאים 30 עדכונים לתוכנה ביום. אנחנו מאוחסנים בענן והיום המשתמשים משלמים לנו מנוי חודשי. בגלל שאנחנו משלמים בצורה חודשית יש ציפייה ממי שמייצר את התוכנה להמשיך לעדכן אותה כל הזמן. זה בערך פי עשרת אלפים מהר יותר מאשר עדכון של פעם בשנה.

"דוגמה נוספת היא פידבק מלקוחות. בעבר אם למשתמש הייתה תקלה, הוא היה יכול להרים טלפון והחברה הייתה מחליטה מה לעשות איתו. היום אם יש איזשהי תקלה במוצר החברה, היא בדרך כלל האחרונה לדעת. מדברים ברשתות החברתיות, מדברים בינהם, ומלבים את האש, ועד שזה מגיע לחברה ומבינים שזו בעיה אקוטיתף כבר צריך להגיב לזה הרבה יותר מהר.

"גם תהליך קבלת ההחלטות בכל מיני ארגונים היה נראה ככה: המידע היה זורם מלמטה למעלה. מי שמכיר את הפרטים זה העובדים והם היו מעבירים את המידע להנהלה. ההנהלה מקבלת את ההחלטות, מעבירה אותן למטה לאנשים שמבצעים את העבודה. היום, ארגונים עובדים בצורה מבוזרת. ההחלטות מתקבלות בתוך הארגון בכל מיני דרגים. יש היום לאנשים הרבה יותר כוח לקבל החלטות. למשל, בתהליך רכישת התוכנה. אם בעבר מישהו היה רוצה להשתמש באיזשהו כלי, הוא היה צריך ללכת למנכ"ל, ל-CTO, ולראות מה הוא יחליט. היום כל צוות ואפילו כל אינדיבידואל יכול להשתמש באיזה כלי שהוא בוחר. הארגון לפעמים לא יודע באיזה כלים משתמשים האנשים.

"כדי לקיים את כל זה יש אלמנט אחד מאוד חשוב: כדי לקבל החלטות ולנוע, אנשים צריכים לדעת מה המטריקות של החברה, איך מה שהם עושים יכול מחר להשפיע על החברה, על השורה התחתונה ועל מה שמעניין אותה. עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו במאנדיי יש שקיפות טוטאלית לעובדים, מלבד משכורות של אנשים. כל ההכנסות של החברה, ההוצאות, כמה עולה המשרד, כמה אנחנו משלמים על שרתים וכמה לקוחות נוטשים. אבל יש הבדל משמעותי בין לגרום למשהו להיות זמין ובין להנגיש אותו. אני מאמין ששקיפות זו גם הנגשה. בתוך מאנדיי פיתחנו תוכנה שנקראת ביג-בריין, שהיא לא המוצר העיקרי שלנו, שמשמשת אותנו להנגיש את כל המידע לעובדים. היום צוות השיווק שלנו מוציא כמעט 9 מיליון דולר בערך על שיווק. הם עושים את זה בלי שההחלטות שהם מקבלים צריכות לעלות למעלה, כי המידע זמין להם.

"אנחנו מסתכלים על העולם ככה שמבקום להגיד לאנשים מה לעשות, אנחנו אומרים להם לאן אנחנו צריכים להגיע. בשביל זה צריך לתת לצוותים שלושה דברים: אחד זה בעלות, חופש ותחושה שסומכים עליהם לקבל החלטות בעצמם. הדבר השני זה אוטונומיה. אנחנו מאמינים שככל שהחברה רוצה לרוץ יותר מהר, צריך לתת יותר חופש לצוותים לרוץ קדימה. הדבר השלישי זה העצמה: לתת לצוותים מרחב לקבל החלטות, לעשות טעויות וגם ללמוד מהן.

"היום העולם משתנה אבל הכלים שאנחנו משתמשים בהם עוד לא השתנו. הכלים שאנחנו משתמשים בהם לניהול משימות כבר באים עם מתודולוגיה והצוות צריך להתאים את עצמו לתוך הכלים. בתור מנהל, לפני שהקמתי את מאנדיי ניהלתי שני צוותים, ובאיזשהו שלב רצינו להשתמש בכלי לניהול העבודה. אחרי כמה שבועות קיבלתי על עצמי עוד שני צוותים והכלי כבר לא התאים וחיפשנו כלי אחר. זה תהליך מאוד סיזיפי ומגביל.

"הדבר השני שאנחנו רואים שקורה זה צוותים שעובדים במנותק מצוותים אחרים. אנחנו רואים מגמה די חיובית שאנשים משתמשים בהרבה יותר כלים, והם מייצרים מידע מבודד - הכלים שמשתמשים בהם בצוותי תמיכה מכילים המון מידע על לקוחות. הכלים של המרקטינג מכילים המון מידע על אחוזי המרה, והמידע כלוא בתוך הכלים האלה. זה יוצר פרגמנטציה - המידע נמצא במקומות שונים וקשה לשלוט עליו. חוסר השקיפות בין הכלים גורם לאובן של 10% בהכנסות של חברות.

"רוב הכלים מתוכננים בצורה מאוד צנטרליסטית - יש בנאדם אחד שהוא המנהל וכל אדם רואה חלק מהתמונה השלמה. אבל בסביבה משתנה בה כל הזמן צריך להגיב למה שקורה במציאות, הדבר הזה לא עובד באותו האופן. אנשים עדיין נמצאים בבידוד וכל אחד רואה רק את המשימות שלו בלי להבין איך הוא משפיע על התמונה הגדולה.

"אנחנו ובמאנדיי הסתכלנו על כל המגמות האלה וזה מה שהניע אותנו לבנות את החברה והמוצר - כלי דינאמי וגמיש. הבנו שאין כלי אחד שמתאים לכולם וחברות משתנות כל הזמן ולכן רצינו ליצור כלי דינאמי שאתה יכול להתאים לצרכים שלך ולא להפך. רצינו גם שההטמעה של המוצר תהיה מלמטה למעלה. הבנו שלמנהלים יש הרבה פחות כוח להכניס כלים לארגון ועדיף שהמוצר יצמח למטה למעלה. המוצר שלנו גם מעודד שקיפות והכרה. אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה".

עוד כתבות

נגיד הבנק המרכזי ביפן, קאזו אואדה / צילום: Reuters, Kyodo

ביפן נערכים להעלאת ריבית בניגוד למגמה העולמית, ובשווקים מודאגים

בזמן שבעולם החלו להוריד ריבית, בבנק המרכזי של יפן נערכים להעלות אותה ברבע אחוז, לרמה של 0.75% ● "נדון בהתפתחויות הכלכליות", אמר הנגיד קאזו אואדה, וטלטל את הבורסה בטוקיו ● המהלך מעלה תהיות, ברקע התוכנית שחשפה לאחרונה הממשלה כדי לתמרץ את הכלכלה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הדרישה לשיפוץ חזיתות הבניינים בתל אביב מציתה מחלוקת ומגיעה לעליון

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?