גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו יש שקיפות טוטאלית"

כך אמר ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן ● "אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה"

ערן זינמן, מייסד  Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס
ערן זינמן, מייסד Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס

"אחד הערכים הכי חשובים לנו במאנדיי זה ערך השקיפות, אז אני אחלוק איתכם כמה נתונים לגבי החברה", כך אמר היום ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן. "היום אנחנו 350 עובדים בתל אביב וניו יורק ועם מחזור מכירות של 113 מיליון דולר בשנה. יש לנו למעלה מ-96 אלף חברות משלמות וגייסנו עד היום 234 מיליון דולר.

"תראו את הצמיחה שלנו מאז 2014 - צמיחה די מאסיבית מ-6 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר, ל-50 מיליון דולר והשנה אנחנו נגיע ל-112 מיליון דולר. הצמיחה המואצת הזו מביאה איתה הרבה אתגרים לארגונים. חברות היום זזות הרבה יותר מהר משהן זזו בעבר. כדי להשאר רלוונטיות ולהצליח בשוק שהן נמצאות בו הן חייבות לזוז מהר, להשתנות ולהסתגל לשינויים.

"איך העולם השתנה? כשהייתי ילד, אני זוכר שהייתי הולך לקניון והיינו קונים תוכנה בקופסה. חברות היו מוציאות עדכונים לתוכנה פעם בשנה, והייתה חוסר הלימה בין ההשקעה שאתה משקיע בהתחלה בתוכנית שקנית, לבין השימוש שלך. המצב היום, אצלנו בחברה לצורך העניין, אנחנו מוציאים 30 עדכונים לתוכנה ביום. אנחנו מאוחסנים בענן והיום המשתמשים משלמים לנו מנוי חודשי. בגלל שאנחנו משלמים בצורה חודשית יש ציפייה ממי שמייצר את התוכנה להמשיך לעדכן אותה כל הזמן. זה בערך פי עשרת אלפים מהר יותר מאשר עדכון של פעם בשנה.

"דוגמה נוספת היא פידבק מלקוחות. בעבר אם למשתמש הייתה תקלה, הוא היה יכול להרים טלפון והחברה הייתה מחליטה מה לעשות איתו. היום אם יש איזשהי תקלה במוצר החברה, היא בדרך כלל האחרונה לדעת. מדברים ברשתות החברתיות, מדברים בינהם, ומלבים את האש, ועד שזה מגיע לחברה ומבינים שזו בעיה אקוטיתף כבר צריך להגיב לזה הרבה יותר מהר.

"גם תהליך קבלת ההחלטות בכל מיני ארגונים היה נראה ככה: המידע היה זורם מלמטה למעלה. מי שמכיר את הפרטים זה העובדים והם היו מעבירים את המידע להנהלה. ההנהלה מקבלת את ההחלטות, מעבירה אותן למטה לאנשים שמבצעים את העבודה. היום, ארגונים עובדים בצורה מבוזרת. ההחלטות מתקבלות בתוך הארגון בכל מיני דרגים. יש היום לאנשים הרבה יותר כוח לקבל החלטות. למשל, בתהליך רכישת התוכנה. אם בעבר מישהו היה רוצה להשתמש באיזשהו כלי, הוא היה צריך ללכת למנכ"ל, ל-CTO, ולראות מה הוא יחליט. היום כל צוות ואפילו כל אינדיבידואל יכול להשתמש באיזה כלי שהוא בוחר. הארגון לפעמים לא יודע באיזה כלים משתמשים האנשים.

"כדי לקיים את כל זה יש אלמנט אחד מאוד חשוב: כדי לקבל החלטות ולנוע, אנשים צריכים לדעת מה המטריקות של החברה, איך מה שהם עושים יכול מחר להשפיע על החברה, על השורה התחתונה ועל מה שמעניין אותה. עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו במאנדיי יש שקיפות טוטאלית לעובדים, מלבד משכורות של אנשים. כל ההכנסות של החברה, ההוצאות, כמה עולה המשרד, כמה אנחנו משלמים על שרתים וכמה לקוחות נוטשים. אבל יש הבדל משמעותי בין לגרום למשהו להיות זמין ובין להנגיש אותו. אני מאמין ששקיפות זו גם הנגשה. בתוך מאנדיי פיתחנו תוכנה שנקראת ביג-בריין, שהיא לא המוצר העיקרי שלנו, שמשמשת אותנו להנגיש את כל המידע לעובדים. היום צוות השיווק שלנו מוציא כמעט 9 מיליון דולר בערך על שיווק. הם עושים את זה בלי שההחלטות שהם מקבלים צריכות לעלות למעלה, כי המידע זמין להם.

"אנחנו מסתכלים על העולם ככה שמבקום להגיד לאנשים מה לעשות, אנחנו אומרים להם לאן אנחנו צריכים להגיע. בשביל זה צריך לתת לצוותים שלושה דברים: אחד זה בעלות, חופש ותחושה שסומכים עליהם לקבל החלטות בעצמם. הדבר השני זה אוטונומיה. אנחנו מאמינים שככל שהחברה רוצה לרוץ יותר מהר, צריך לתת יותר חופש לצוותים לרוץ קדימה. הדבר השלישי זה העצמה: לתת לצוותים מרחב לקבל החלטות, לעשות טעויות וגם ללמוד מהן.

"היום העולם משתנה אבל הכלים שאנחנו משתמשים בהם עוד לא השתנו. הכלים שאנחנו משתמשים בהם לניהול משימות כבר באים עם מתודולוגיה והצוות צריך להתאים את עצמו לתוך הכלים. בתור מנהל, לפני שהקמתי את מאנדיי ניהלתי שני צוותים, ובאיזשהו שלב רצינו להשתמש בכלי לניהול העבודה. אחרי כמה שבועות קיבלתי על עצמי עוד שני צוותים והכלי כבר לא התאים וחיפשנו כלי אחר. זה תהליך מאוד סיזיפי ומגביל.

"הדבר השני שאנחנו רואים שקורה זה צוותים שעובדים במנותק מצוותים אחרים. אנחנו רואים מגמה די חיובית שאנשים משתמשים בהרבה יותר כלים, והם מייצרים מידע מבודד - הכלים שמשתמשים בהם בצוותי תמיכה מכילים המון מידע על לקוחות. הכלים של המרקטינג מכילים המון מידע על אחוזי המרה, והמידע כלוא בתוך הכלים האלה. זה יוצר פרגמנטציה - המידע נמצא במקומות שונים וקשה לשלוט עליו. חוסר השקיפות בין הכלים גורם לאובן של 10% בהכנסות של חברות.

"רוב הכלים מתוכננים בצורה מאוד צנטרליסטית - יש בנאדם אחד שהוא המנהל וכל אדם רואה חלק מהתמונה השלמה. אבל בסביבה משתנה בה כל הזמן צריך להגיב למה שקורה במציאות, הדבר הזה לא עובד באותו האופן. אנשים עדיין נמצאים בבידוד וכל אחד רואה רק את המשימות שלו בלי להבין איך הוא משפיע על התמונה הגדולה.

"אנחנו ובמאנדיי הסתכלנו על כל המגמות האלה וזה מה שהניע אותנו לבנות את החברה והמוצר - כלי דינאמי וגמיש. הבנו שאין כלי אחד שמתאים לכולם וחברות משתנות כל הזמן ולכן רצינו ליצור כלי דינאמי שאתה יכול להתאים לצרכים שלך ולא להפך. רצינו גם שההטמעה של המוצר תהיה מלמטה למעלה. הבנו שלמנהלים יש הרבה פחות כוח להכניס כלים לארגון ועדיף שהמוצר יצמח למטה למעלה. המוצר שלנו גם מעודד שקיפות והכרה. אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei

למורת רוחם של חיזבאללה וטורקיה: ממשלת לבנון אישרה את הגבול הימי עם קפריסין

חיזבאללה ומקורביהם טוענים כי ההסכם "נטול לגיטימיות חוקתית" ● ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות ולייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה ●  ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

האיום של ראש העיר החדש והשאלה: האם חוזי ענק של ישראלים בסכנה?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

איש תקשורת בכיר נחקר בחשד לביצוע עבירות מין

לפי החשד, איש התקשורת ניצל יחסי מרות בשנת 2017 • הקורבן התלוננה במשטרה, שחקרה באזהרה את הבכיר • התיק הועבר לפרקליטות לצורך עיון והכרעה

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

ואסט דאטה הישראלית חתמה על חוזה ענק בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר

חוזה ענק לחברת ואסט דאטה הישראלית: תספק שרתי אחסון נתונים עבור שרתי AI של ענקית הבינה המלאכותית האמריקאית קורוויב ● המהלך עשוי לגלם עבור החברה גידול בקצב ההכנסות של עד 390 מיליון דולר בשנה

עגבניות קלופות / צילום: נועם פריסמן, O'lala Creative

בר ורמיני: הרבה פריטים קטנים שיוצרים ערב שלא תרצו שייגמר

שלל צלוחיות קטנות עם אוכל טעים ושמח, ורמוטים, שפריצים וקוקטיילים מדויקים שמוגשים בחלל קטן ותוסס – מדריד זה כאן

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

רשמית: מס הנסועה על רכב חשמלי הגיע לסוף דרכו. באוצר יציעו חלופה

מס הנסועה על רכב חשמלי לא יוטל ב־2026 וככל הנראה יבוטל סופית ● צ'רי הסינית מתרחבת מישראל לאירופה בשיתוף עם יבואנים ישראלים ● ג'אקו משיקה בישראל קרוס־אובר פלאג־אין מפואר למשפחות גדולות ● השבוע בענף הרכב

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

שיא של 20 שנה במספר המפוטרים באוקטובר האחרון בארה"ב

בחברת ההשמה Challenger מסבירים כי לאחר גל הגיוסים הגדול בתקופת הקורונה, חברות רבות "מתקנות מסלול" על רקע אימוץ מואץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית, האטה בהוצאות הצרכנים והעסקים ועלויות תפעול גבוהות ● "מי שמפוטר כיום מתקשה יותר למצוא עבודה במהירות"

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא קזחסטן צפוי להכריז הלילה: מצטרפים להסכמי אברהם

אף שהמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כבר יותר מ־30 שנה, המהלך נועד להחיות את הסכמי אברהם ● צה"ל: "השלמנו גל תקיפות לעבר תשתיות טרור ומחסני אמצעי לחימה של יחידת 'כוח רדואן' בדרום לבנון" ● משרד האוצר של ארה"ב: כוח קודס של משמרות המהפכה העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר ● דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● עדכונים שוטפים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

עלמה זק ואסי כהן בקמפיין מאוחדת / צילום: צילום מסך

דאבל בינה מלאכותית, דאבל אסי כהן: השחקן האהוב מוביל את הפסקת הפרסומות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לקופ"ח מאוחדת, שכהן הוא הפרזנטור הקבוע שלה, ובמקום החמישי בזכירות נמצאת בזק שהחתימה אותו כעת כפרזנטור - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

צוות פיטנגו / צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים

אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל מודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים - Pitango First ו-Pitango HealthTech ● מאז הקמתה השקיעה פיטנגו ביותר מ-300 חברות וביצעה כ-100 אקזיטים ● ומה הצעד הבא?