גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו יש שקיפות טוטאלית"

כך אמר ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן ● "אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה"

ערן זינמן, מייסד  Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס
ערן זינמן, מייסד Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס

"אחד הערכים הכי חשובים לנו במאנדיי זה ערך השקיפות, אז אני אחלוק איתכם כמה נתונים לגבי החברה", כך אמר היום ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן. "היום אנחנו 350 עובדים בתל אביב וניו יורק ועם מחזור מכירות של 113 מיליון דולר בשנה. יש לנו למעלה מ-96 אלף חברות משלמות וגייסנו עד היום 234 מיליון דולר.

"תראו את הצמיחה שלנו מאז 2014 - צמיחה די מאסיבית מ-6 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר, ל-50 מיליון דולר והשנה אנחנו נגיע ל-112 מיליון דולר. הצמיחה המואצת הזו מביאה איתה הרבה אתגרים לארגונים. חברות היום זזות הרבה יותר מהר משהן זזו בעבר. כדי להשאר רלוונטיות ולהצליח בשוק שהן נמצאות בו הן חייבות לזוז מהר, להשתנות ולהסתגל לשינויים.

"איך העולם השתנה? כשהייתי ילד, אני זוכר שהייתי הולך לקניון והיינו קונים תוכנה בקופסה. חברות היו מוציאות עדכונים לתוכנה פעם בשנה, והייתה חוסר הלימה בין ההשקעה שאתה משקיע בהתחלה בתוכנית שקנית, לבין השימוש שלך. המצב היום, אצלנו בחברה לצורך העניין, אנחנו מוציאים 30 עדכונים לתוכנה ביום. אנחנו מאוחסנים בענן והיום המשתמשים משלמים לנו מנוי חודשי. בגלל שאנחנו משלמים בצורה חודשית יש ציפייה ממי שמייצר את התוכנה להמשיך לעדכן אותה כל הזמן. זה בערך פי עשרת אלפים מהר יותר מאשר עדכון של פעם בשנה.

"דוגמה נוספת היא פידבק מלקוחות. בעבר אם למשתמש הייתה תקלה, הוא היה יכול להרים טלפון והחברה הייתה מחליטה מה לעשות איתו. היום אם יש איזשהי תקלה במוצר החברה, היא בדרך כלל האחרונה לדעת. מדברים ברשתות החברתיות, מדברים בינהם, ומלבים את האש, ועד שזה מגיע לחברה ומבינים שזו בעיה אקוטיתף כבר צריך להגיב לזה הרבה יותר מהר.

"גם תהליך קבלת ההחלטות בכל מיני ארגונים היה נראה ככה: המידע היה זורם מלמטה למעלה. מי שמכיר את הפרטים זה העובדים והם היו מעבירים את המידע להנהלה. ההנהלה מקבלת את ההחלטות, מעבירה אותן למטה לאנשים שמבצעים את העבודה. היום, ארגונים עובדים בצורה מבוזרת. ההחלטות מתקבלות בתוך הארגון בכל מיני דרגים. יש היום לאנשים הרבה יותר כוח לקבל החלטות. למשל, בתהליך רכישת התוכנה. אם בעבר מישהו היה רוצה להשתמש באיזשהו כלי, הוא היה צריך ללכת למנכ"ל, ל-CTO, ולראות מה הוא יחליט. היום כל צוות ואפילו כל אינדיבידואל יכול להשתמש באיזה כלי שהוא בוחר. הארגון לפעמים לא יודע באיזה כלים משתמשים האנשים.

"כדי לקיים את כל זה יש אלמנט אחד מאוד חשוב: כדי לקבל החלטות ולנוע, אנשים צריכים לדעת מה המטריקות של החברה, איך מה שהם עושים יכול מחר להשפיע על החברה, על השורה התחתונה ועל מה שמעניין אותה. עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו במאנדיי יש שקיפות טוטאלית לעובדים, מלבד משכורות של אנשים. כל ההכנסות של החברה, ההוצאות, כמה עולה המשרד, כמה אנחנו משלמים על שרתים וכמה לקוחות נוטשים. אבל יש הבדל משמעותי בין לגרום למשהו להיות זמין ובין להנגיש אותו. אני מאמין ששקיפות זו גם הנגשה. בתוך מאנדיי פיתחנו תוכנה שנקראת ביג-בריין, שהיא לא המוצר העיקרי שלנו, שמשמשת אותנו להנגיש את כל המידע לעובדים. היום צוות השיווק שלנו מוציא כמעט 9 מיליון דולר בערך על שיווק. הם עושים את זה בלי שההחלטות שהם מקבלים צריכות לעלות למעלה, כי המידע זמין להם.

"אנחנו מסתכלים על העולם ככה שמבקום להגיד לאנשים מה לעשות, אנחנו אומרים להם לאן אנחנו צריכים להגיע. בשביל זה צריך לתת לצוותים שלושה דברים: אחד זה בעלות, חופש ותחושה שסומכים עליהם לקבל החלטות בעצמם. הדבר השני זה אוטונומיה. אנחנו מאמינים שככל שהחברה רוצה לרוץ יותר מהר, צריך לתת יותר חופש לצוותים לרוץ קדימה. הדבר השלישי זה העצמה: לתת לצוותים מרחב לקבל החלטות, לעשות טעויות וגם ללמוד מהן.

"היום העולם משתנה אבל הכלים שאנחנו משתמשים בהם עוד לא השתנו. הכלים שאנחנו משתמשים בהם לניהול משימות כבר באים עם מתודולוגיה והצוות צריך להתאים את עצמו לתוך הכלים. בתור מנהל, לפני שהקמתי את מאנדיי ניהלתי שני צוותים, ובאיזשהו שלב רצינו להשתמש בכלי לניהול העבודה. אחרי כמה שבועות קיבלתי על עצמי עוד שני צוותים והכלי כבר לא התאים וחיפשנו כלי אחר. זה תהליך מאוד סיזיפי ומגביל.

"הדבר השני שאנחנו רואים שקורה זה צוותים שעובדים במנותק מצוותים אחרים. אנחנו רואים מגמה די חיובית שאנשים משתמשים בהרבה יותר כלים, והם מייצרים מידע מבודד - הכלים שמשתמשים בהם בצוותי תמיכה מכילים המון מידע על לקוחות. הכלים של המרקטינג מכילים המון מידע על אחוזי המרה, והמידע כלוא בתוך הכלים האלה. זה יוצר פרגמנטציה - המידע נמצא במקומות שונים וקשה לשלוט עליו. חוסר השקיפות בין הכלים גורם לאובן של 10% בהכנסות של חברות.

"רוב הכלים מתוכננים בצורה מאוד צנטרליסטית - יש בנאדם אחד שהוא המנהל וכל אדם רואה חלק מהתמונה השלמה. אבל בסביבה משתנה בה כל הזמן צריך להגיב למה שקורה במציאות, הדבר הזה לא עובד באותו האופן. אנשים עדיין נמצאים בבידוד וכל אחד רואה רק את המשימות שלו בלי להבין איך הוא משפיע על התמונה הגדולה.

"אנחנו ובמאנדיי הסתכלנו על כל המגמות האלה וזה מה שהניע אותנו לבנות את החברה והמוצר - כלי דינאמי וגמיש. הבנו שאין כלי אחד שמתאים לכולם וחברות משתנות כל הזמן ולכן רצינו ליצור כלי דינאמי שאתה יכול להתאים לצרכים שלך ולא להפך. רצינו גם שההטמעה של המוצר תהיה מלמטה למעלה. הבנו שלמנהלים יש הרבה פחות כוח להכניס כלים לארגון ועדיף שהמוצר יצמח למטה למעלה. המוצר שלנו גם מעודד שקיפות והכרה. אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה".

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

העסקים עם קושנר, השותף מה-NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ

יקיר גבאי שהונו מוערך על ידי פורבס ב-4.1 מיליארד דולר, הוא איש עסקים שצמח בשוק ההון הישראלי בשנות התשעים והקים אימפריית נדל"ן עסקית בגרמניה באמצעות חברת הנדל"ן המניב אראונדטאון, שבה הוא מחזיק כיום ב-15% מהון המניות

OnePlus / צילום: יח''צ

שיאומי רוצה תחרות עם כולם, אבל יש לה דרך ארוכה לפניה

שיאומי שחררה את סדרת Redmi Note 15 שלה, והדגם Pro+ 5G מנסה לטשטש את הגבול בין מכשיר ביניים לפרימיום ● הוא מציע חבילה מרשימה על הנייר, אלא שתחרות עזה, לצד מחיר של מעל 2,000 שקל, מעלים את השאלה האם התמורה מצדיקה את ההשקעה

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

צומת השלום, איילון / צילום: Shutterstock

איילון צפון ייחסם הלילה לצורך עבודות הקמת גשר יצחק נבון

במסגרת העבודות ייחסמו כלל נתיבי הנסיעה באיילון צפון במקטע שבין מחלפי השלום וההלכה, מהשעה 23:00 עד ל-05:00 בבוקר למחרת ● הגשר המוקם צפוי לחבר בין שכונת נחלת יצחק לבין אזור התעסוקה ממערב לנתיבים, בסביבת מידטאון 

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות הדואליות שצפויות לעלות מחר, ומה חושבים המשקיעים על המכסים של טראמפ?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר