גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו יש שקיפות טוטאלית"

כך אמר ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן ● "אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה"

ערן זינמן, מייסד  Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס
ערן זינמן, מייסד Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס

"אחד הערכים הכי חשובים לנו במאנדיי זה ערך השקיפות, אז אני אחלוק איתכם כמה נתונים לגבי החברה", כך אמר היום ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן. "היום אנחנו 350 עובדים בתל אביב וניו יורק ועם מחזור מכירות של 113 מיליון דולר בשנה. יש לנו למעלה מ-96 אלף חברות משלמות וגייסנו עד היום 234 מיליון דולר.

"תראו את הצמיחה שלנו מאז 2014 - צמיחה די מאסיבית מ-6 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר, ל-50 מיליון דולר והשנה אנחנו נגיע ל-112 מיליון דולר. הצמיחה המואצת הזו מביאה איתה הרבה אתגרים לארגונים. חברות היום זזות הרבה יותר מהר משהן זזו בעבר. כדי להשאר רלוונטיות ולהצליח בשוק שהן נמצאות בו הן חייבות לזוז מהר, להשתנות ולהסתגל לשינויים.

"איך העולם השתנה? כשהייתי ילד, אני זוכר שהייתי הולך לקניון והיינו קונים תוכנה בקופסה. חברות היו מוציאות עדכונים לתוכנה פעם בשנה, והייתה חוסר הלימה בין ההשקעה שאתה משקיע בהתחלה בתוכנית שקנית, לבין השימוש שלך. המצב היום, אצלנו בחברה לצורך העניין, אנחנו מוציאים 30 עדכונים לתוכנה ביום. אנחנו מאוחסנים בענן והיום המשתמשים משלמים לנו מנוי חודשי. בגלל שאנחנו משלמים בצורה חודשית יש ציפייה ממי שמייצר את התוכנה להמשיך לעדכן אותה כל הזמן. זה בערך פי עשרת אלפים מהר יותר מאשר עדכון של פעם בשנה.

"דוגמה נוספת היא פידבק מלקוחות. בעבר אם למשתמש הייתה תקלה, הוא היה יכול להרים טלפון והחברה הייתה מחליטה מה לעשות איתו. היום אם יש איזשהי תקלה במוצר החברה, היא בדרך כלל האחרונה לדעת. מדברים ברשתות החברתיות, מדברים בינהם, ומלבים את האש, ועד שזה מגיע לחברה ומבינים שזו בעיה אקוטיתף כבר צריך להגיב לזה הרבה יותר מהר.

"גם תהליך קבלת ההחלטות בכל מיני ארגונים היה נראה ככה: המידע היה זורם מלמטה למעלה. מי שמכיר את הפרטים זה העובדים והם היו מעבירים את המידע להנהלה. ההנהלה מקבלת את ההחלטות, מעבירה אותן למטה לאנשים שמבצעים את העבודה. היום, ארגונים עובדים בצורה מבוזרת. ההחלטות מתקבלות בתוך הארגון בכל מיני דרגים. יש היום לאנשים הרבה יותר כוח לקבל החלטות. למשל, בתהליך רכישת התוכנה. אם בעבר מישהו היה רוצה להשתמש באיזשהו כלי, הוא היה צריך ללכת למנכ"ל, ל-CTO, ולראות מה הוא יחליט. היום כל צוות ואפילו כל אינדיבידואל יכול להשתמש באיזה כלי שהוא בוחר. הארגון לפעמים לא יודע באיזה כלים משתמשים האנשים.

"כדי לקיים את כל זה יש אלמנט אחד מאוד חשוב: כדי לקבל החלטות ולנוע, אנשים צריכים לדעת מה המטריקות של החברה, איך מה שהם עושים יכול מחר להשפיע על החברה, על השורה התחתונה ועל מה שמעניין אותה. עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו במאנדיי יש שקיפות טוטאלית לעובדים, מלבד משכורות של אנשים. כל ההכנסות של החברה, ההוצאות, כמה עולה המשרד, כמה אנחנו משלמים על שרתים וכמה לקוחות נוטשים. אבל יש הבדל משמעותי בין לגרום למשהו להיות זמין ובין להנגיש אותו. אני מאמין ששקיפות זו גם הנגשה. בתוך מאנדיי פיתחנו תוכנה שנקראת ביג-בריין, שהיא לא המוצר העיקרי שלנו, שמשמשת אותנו להנגיש את כל המידע לעובדים. היום צוות השיווק שלנו מוציא כמעט 9 מיליון דולר בערך על שיווק. הם עושים את זה בלי שההחלטות שהם מקבלים צריכות לעלות למעלה, כי המידע זמין להם.

"אנחנו מסתכלים על העולם ככה שמבקום להגיד לאנשים מה לעשות, אנחנו אומרים להם לאן אנחנו צריכים להגיע. בשביל זה צריך לתת לצוותים שלושה דברים: אחד זה בעלות, חופש ותחושה שסומכים עליהם לקבל החלטות בעצמם. הדבר השני זה אוטונומיה. אנחנו מאמינים שככל שהחברה רוצה לרוץ יותר מהר, צריך לתת יותר חופש לצוותים לרוץ קדימה. הדבר השלישי זה העצמה: לתת לצוותים מרחב לקבל החלטות, לעשות טעויות וגם ללמוד מהן.

"היום העולם משתנה אבל הכלים שאנחנו משתמשים בהם עוד לא השתנו. הכלים שאנחנו משתמשים בהם לניהול משימות כבר באים עם מתודולוגיה והצוות צריך להתאים את עצמו לתוך הכלים. בתור מנהל, לפני שהקמתי את מאנדיי ניהלתי שני צוותים, ובאיזשהו שלב רצינו להשתמש בכלי לניהול העבודה. אחרי כמה שבועות קיבלתי על עצמי עוד שני צוותים והכלי כבר לא התאים וחיפשנו כלי אחר. זה תהליך מאוד סיזיפי ומגביל.

"הדבר השני שאנחנו רואים שקורה זה צוותים שעובדים במנותק מצוותים אחרים. אנחנו רואים מגמה די חיובית שאנשים משתמשים בהרבה יותר כלים, והם מייצרים מידע מבודד - הכלים שמשתמשים בהם בצוותי תמיכה מכילים המון מידע על לקוחות. הכלים של המרקטינג מכילים המון מידע על אחוזי המרה, והמידע כלוא בתוך הכלים האלה. זה יוצר פרגמנטציה - המידע נמצא במקומות שונים וקשה לשלוט עליו. חוסר השקיפות בין הכלים גורם לאובן של 10% בהכנסות של חברות.

"רוב הכלים מתוכננים בצורה מאוד צנטרליסטית - יש בנאדם אחד שהוא המנהל וכל אדם רואה חלק מהתמונה השלמה. אבל בסביבה משתנה בה כל הזמן צריך להגיב למה שקורה במציאות, הדבר הזה לא עובד באותו האופן. אנשים עדיין נמצאים בבידוד וכל אחד רואה רק את המשימות שלו בלי להבין איך הוא משפיע על התמונה הגדולה.

"אנחנו ובמאנדיי הסתכלנו על כל המגמות האלה וזה מה שהניע אותנו לבנות את החברה והמוצר - כלי דינאמי וגמיש. הבנו שאין כלי אחד שמתאים לכולם וחברות משתנות כל הזמן ולכן רצינו ליצור כלי דינאמי שאתה יכול להתאים לצרכים שלך ולא להפך. רצינו גם שההטמעה של המוצר תהיה מלמטה למעלה. הבנו שלמנהלים יש הרבה פחות כוח להכניס כלים לארגון ועדיף שהמוצר יצמח למטה למעלה. המוצר שלנו גם מעודד שקיפות והכרה. אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה".

עוד כתבות

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

האינפלציה נותרה בחודש דצמבר ללא שינוי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות: הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, דיור ותחבורה ● מחירי הטיסות לחו"ל התייקרו בשיעור בולט של 4.1% ● סעיפים בהם נרשמו ירידות: תרבות ובידור וסעיף המזון ● מחירי הדירות עלו ב-0.7% בנובמבר, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

טיפלתי תפטר עשרות עובדים בישראל ובחו"ל, חודשיים לאחר הסבב הקודם

חברת הפינטק החלה במהלך פיטורים נוסף, זאת חודשיים לאחר גל הקיצוצים הקודם במסגרתו כ־40 מעובדי החברה בישראל פוטרו

השלדים בבורסה בת''א מסמנים את להיטי התקופה / צילום: Shutterstock

הביקוש לשלדים בורסאיים בת"א עולה ומסמן את הסקטורים החמים

שורה של עסקאות נחתמו בתקופה האחרונה למיזוג פעילות עסקית חדשה לחברות שפעילותן נסגרה או מדשדשת ● רבות מחברות השלד הגיעו לבורסה בת"א בגל הנפקות הטכנולוגיה של שנת 2021 ● בצד הנכנס - פעילויות עסקיות בתחומים הקורצים לטעם הנוכחי של המשקיעים

סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כך קריסת בנק החלה את תהליך ההתרסקות של המשטר באיראן

הלוואות מרובות למקורבי המשטר הפילו את בנק איינדה, והאיצו משבר פיננסי ארוך טווח ● הכישלון, מעריכים מומחים, הפך גם לסמל וגם לגורם שהאיץ את ההתפוררות הכלכלית של הרפובליקה האסלאמית - שבסופו של דבר הביאה למחאות ענק ברחבי איראן

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

בהיקף כולל של כ-95 מיליון שקל: אבו פמילי מגורים השלימה שתי עסקאות

חברת ההשכרה לטווח ארוך הודיעה על השלמת שתי עסקאות ברחובות ובקריית אתא ●  תוכנית ההתחדשות העירונית בגבעתיים מגיעה לישורת מכרעת ● בחיפה ידונו בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות להרחבת שכונת סביוני דניה ● וחברת כמאי הישראלית, שעוזרת לחברות בנייה באמצעות סוכן AI, גייסה מיליון דולר ● חדשות השבוע בנדל"ן

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

הקידום המפתיע של הישראלי הבכיר במיקרוסופט העולמי

אוהד יאסין, המשמש כיום כסגן נשיא וחבר הנהלת מרכז הפיתוח במיקרוסופט ישראל, ינהל מאות עובדים בישראל וברחבי העולם, ויוביל פעילות אסטרטגית מול ממשלות וארגונים ריבוניים ● את התפקיד קיבל הבכיר הישראלי בין השאר על רקע התפקיד המרכזי שממלא מרכז הפיתוח בישראל בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית, ענן וסייבר

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

HAVAL H6 של GWM / צילום: יח''צ

קאמבק אירופי ל-GWM: שבעה דגמים חדשים ותחרות מול טוסון

GWM מתכננת חזרה לאירופה ולישראל עם מחירים אגרסיביים והנעות מגוונות ● דגמי קרוס־אובר חדשים מרחיבים את ההיצע בטווח 115–230 אלף שקל ● וגם: המעבר לחשמל בצי הממשלתי עדיין מדשדש ● השבוע בענף הרכב

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"השד יצא מהבקבוק": האזהרה החדשה של וורן באפט

באפט תמיד הזהיר שמתקפה גרעינית או ביולוגית היא הסיכון הגדול ביותר ● עתה הוא מוצא הקבלה בתחום ה-AI וטען בראיון ל-CNBC כי חוסר ההבנה של מובילי התחום בנוגע לכיוון אליו הטכנולוגיה מתקדמת הוא מסוכן ● להמחשה בחר את דבריו איינשטיין בנוגע לאטום: "זה משנה הכול בעולם, פרט לאופן שבו אנשים חושבים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 6,630%: בעל השליטה בארית מוכר מניות בכ-400 מיליון שקל. מי הרוכשים?

צבי לוי מנצל את הזינוק העצום במניית החברה ומוכר 7% ממניות החברה • המכירה מתבצעת בהנחה של 8% על מחיר המניה ● לגלובס נודע כי הרוכשים הם משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס ובית ההשקעות מור

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר

שליח של GetPackage / צילום: באדיבות GetPackage

באיזו עיר בארץ מזמינים הכי הרבה משלוחים, ומתי?

הערים המובילות בהיקף המשלוחים הן תל אביב עם 11.5%, חיפה עם 9.5% ופתח תקווה עם 7%, כך עולה מנתונים של חברת השליחויות Get Package המסכמים את שנת 2025● תקציב הפרסום בדיגיטל של הביטוח הלאומי עובר ל–Funia, וקרן אדמונד דה רוטשילד מעניקה פרסים בהיקף של כרבע מיליון שקל למעצבי אופנה ● אירועים ומינויים

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

הבנקים לא מגלגלים את הירידה בריבית לנוטלי המשכנתאות / איור: גיל ג'יבלי

אחד מכל חמישה מאריך את המשכנתא: הנתון שחושף את מצוקת הלווים

בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר עם הורדת ריבית נוספת של 0.25%, שהביאה את שיעור הריבית הכללי לרמה של 4% ● עם זאת, למרות שתי הורדות רצופות, הבנקים לא ממהרים להוריד את הריביות גם על המשכנתאות החדשות ● ובמקביל, לפי בדיקת בנק ירושלים, אחד מכל חמישה לווים מותח את תקופת המשכנתא למקסימום

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

ההצעה של אב־גד / צילום: יח''צ

הטרייד־אין של אב-גד חוסך עשרות אלפי שקלים ובעיקר כאב ראש

החברה מציעה לרוכשים למכור עבורם את הדירה הישנה בהפחתה של 6% מהמחיר שיקבע שמאי, ב־14 פרויקטים שהיא משווקת כיום בארץ • למשפרי דיור ההצעה יכולה לחסוך בעיות בתקופה קשה בשוק היד השנייה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

צילום: Shutterstock

פרשת יוטרייד: האנליסט הנאשם בהונאת משקיעים הוסגר לישראל

רואי קוזין, בכיר בחברת האלגו-טריידינג יוטרייד, שגייסה במרמה כ-77 מיליון שקל מכ-600 לקוחות, הוסגר ממקסיקו לישראל ● קוזין שימש כאנליסט ראשי בחברה בין השנים 2012 ל-2015, תחת ניהולו של אביב טלמור, שנידון לחמש שנות מאסר במגרת הפרשה

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית