גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו יש שקיפות טוטאלית"

כך אמר ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן ● "אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה"

ערן זינמן, מייסד  Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס
ערן זינמן, מייסד Monday.com / צילום: איל יצהר, גלובס

"אחד הערכים הכי חשובים לנו במאנדיי זה ערך השקיפות, אז אני אחלוק איתכם כמה נתונים לגבי החברה", כך אמר היום ערן זינמן, מייסד שותף ב-Monday.com, בכנס הטכנולוגיה של "גלובס" וג'יי.פי מורגן. "היום אנחנו 350 עובדים בתל אביב וניו יורק ועם מחזור מכירות של 113 מיליון דולר בשנה. יש לנו למעלה מ-96 אלף חברות משלמות וגייסנו עד היום 234 מיליון דולר.

"תראו את הצמיחה שלנו מאז 2014 - צמיחה די מאסיבית מ-6 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר, ל-50 מיליון דולר והשנה אנחנו נגיע ל-112 מיליון דולר. הצמיחה המואצת הזו מביאה איתה הרבה אתגרים לארגונים. חברות היום זזות הרבה יותר מהר משהן זזו בעבר. כדי להשאר רלוונטיות ולהצליח בשוק שהן נמצאות בו הן חייבות לזוז מהר, להשתנות ולהסתגל לשינויים.

"איך העולם השתנה? כשהייתי ילד, אני זוכר שהייתי הולך לקניון והיינו קונים תוכנה בקופסה. חברות היו מוציאות עדכונים לתוכנה פעם בשנה, והייתה חוסר הלימה בין ההשקעה שאתה משקיע בהתחלה בתוכנית שקנית, לבין השימוש שלך. המצב היום, אצלנו בחברה לצורך העניין, אנחנו מוציאים 30 עדכונים לתוכנה ביום. אנחנו מאוחסנים בענן והיום המשתמשים משלמים לנו מנוי חודשי. בגלל שאנחנו משלמים בצורה חודשית יש ציפייה ממי שמייצר את התוכנה להמשיך לעדכן אותה כל הזמן. זה בערך פי עשרת אלפים מהר יותר מאשר עדכון של פעם בשנה.

"דוגמה נוספת היא פידבק מלקוחות. בעבר אם למשתמש הייתה תקלה, הוא היה יכול להרים טלפון והחברה הייתה מחליטה מה לעשות איתו. היום אם יש איזשהי תקלה במוצר החברה, היא בדרך כלל האחרונה לדעת. מדברים ברשתות החברתיות, מדברים בינהם, ומלבים את האש, ועד שזה מגיע לחברה ומבינים שזו בעיה אקוטיתף כבר צריך להגיב לזה הרבה יותר מהר.

"גם תהליך קבלת ההחלטות בכל מיני ארגונים היה נראה ככה: המידע היה זורם מלמטה למעלה. מי שמכיר את הפרטים זה העובדים והם היו מעבירים את המידע להנהלה. ההנהלה מקבלת את ההחלטות, מעבירה אותן למטה לאנשים שמבצעים את העבודה. היום, ארגונים עובדים בצורה מבוזרת. ההחלטות מתקבלות בתוך הארגון בכל מיני דרגים. יש היום לאנשים הרבה יותר כוח לקבל החלטות. למשל, בתהליך רכישת התוכנה. אם בעבר מישהו היה רוצה להשתמש באיזשהו כלי, הוא היה צריך ללכת למנכ"ל, ל-CTO, ולראות מה הוא יחליט. היום כל צוות ואפילו כל אינדיבידואל יכול להשתמש באיזה כלי שהוא בוחר. הארגון לפעמים לא יודע באיזה כלים משתמשים האנשים.

"כדי לקיים את כל זה יש אלמנט אחד מאוד חשוב: כדי לקבל החלטות ולנוע, אנשים צריכים לדעת מה המטריקות של החברה, איך מה שהם עושים יכול מחר להשפיע על החברה, על השורה התחתונה ועל מה שמעניין אותה. עובדים צריכים להיות הרבה יותר חשופים למידע. אצלנו במאנדיי יש שקיפות טוטאלית לעובדים, מלבד משכורות של אנשים. כל ההכנסות של החברה, ההוצאות, כמה עולה המשרד, כמה אנחנו משלמים על שרתים וכמה לקוחות נוטשים. אבל יש הבדל משמעותי בין לגרום למשהו להיות זמין ובין להנגיש אותו. אני מאמין ששקיפות זו גם הנגשה. בתוך מאנדיי פיתחנו תוכנה שנקראת ביג-בריין, שהיא לא המוצר העיקרי שלנו, שמשמשת אותנו להנגיש את כל המידע לעובדים. היום צוות השיווק שלנו מוציא כמעט 9 מיליון דולר בערך על שיווק. הם עושים את זה בלי שההחלטות שהם מקבלים צריכות לעלות למעלה, כי המידע זמין להם.

"אנחנו מסתכלים על העולם ככה שמבקום להגיד לאנשים מה לעשות, אנחנו אומרים להם לאן אנחנו צריכים להגיע. בשביל זה צריך לתת לצוותים שלושה דברים: אחד זה בעלות, חופש ותחושה שסומכים עליהם לקבל החלטות בעצמם. הדבר השני זה אוטונומיה. אנחנו מאמינים שככל שהחברה רוצה לרוץ יותר מהר, צריך לתת יותר חופש לצוותים לרוץ קדימה. הדבר השלישי זה העצמה: לתת לצוותים מרחב לקבל החלטות, לעשות טעויות וגם ללמוד מהן.

"היום העולם משתנה אבל הכלים שאנחנו משתמשים בהם עוד לא השתנו. הכלים שאנחנו משתמשים בהם לניהול משימות כבר באים עם מתודולוגיה והצוות צריך להתאים את עצמו לתוך הכלים. בתור מנהל, לפני שהקמתי את מאנדיי ניהלתי שני צוותים, ובאיזשהו שלב רצינו להשתמש בכלי לניהול העבודה. אחרי כמה שבועות קיבלתי על עצמי עוד שני צוותים והכלי כבר לא התאים וחיפשנו כלי אחר. זה תהליך מאוד סיזיפי ומגביל.

"הדבר השני שאנחנו רואים שקורה זה צוותים שעובדים במנותק מצוותים אחרים. אנחנו רואים מגמה די חיובית שאנשים משתמשים בהרבה יותר כלים, והם מייצרים מידע מבודד - הכלים שמשתמשים בהם בצוותי תמיכה מכילים המון מידע על לקוחות. הכלים של המרקטינג מכילים המון מידע על אחוזי המרה, והמידע כלוא בתוך הכלים האלה. זה יוצר פרגמנטציה - המידע נמצא במקומות שונים וקשה לשלוט עליו. חוסר השקיפות בין הכלים גורם לאובן של 10% בהכנסות של חברות.

"רוב הכלים מתוכננים בצורה מאוד צנטרליסטית - יש בנאדם אחד שהוא המנהל וכל אדם רואה חלק מהתמונה השלמה. אבל בסביבה משתנה בה כל הזמן צריך להגיב למה שקורה במציאות, הדבר הזה לא עובד באותו האופן. אנשים עדיין נמצאים בבידוד וכל אחד רואה רק את המשימות שלו בלי להבין איך הוא משפיע על התמונה הגדולה.

"אנחנו ובמאנדיי הסתכלנו על כל המגמות האלה וזה מה שהניע אותנו לבנות את החברה והמוצר - כלי דינאמי וגמיש. הבנו שאין כלי אחד שמתאים לכולם וחברות משתנות כל הזמן ולכן רצינו ליצור כלי דינאמי שאתה יכול להתאים לצרכים שלך ולא להפך. רצינו גם שההטמעה של המוצר תהיה מלמטה למעלה. הבנו שלמנהלים יש הרבה פחות כוח להכניס כלים לארגון ועדיף שהמוצר יצמח למטה למעלה. המוצר שלנו גם מעודד שקיפות והכרה. אנחנו מאמינים שכדי שאנשים יוכלו לזוז מהר, צריך לתת להם מידע ומאנדיי מעודדת את זה".

עוד כתבות

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

כתבת הוול סטריט ג'ורנל ג'ואנה סטרן ובידה דג קרב שהזמין קלודיוס. החליט בעצמו מה להכניס למלאי / אילוסטרציה: Ryan Trefes, WSJ

זה מה שקרה כשסוכן AI מונה לנהל את מכונת החטיפים במשרד

בחדר החדשות של הוול סטריט ג'ורנל החליטו לעשות ניסוי - ולתת למודל של קלוד לנהל את מכונת החטיפים שבמשרד ● בתוך ימים ספורים הוא חידש את המלאי בדג חי, אקדחי הלם, תחתונים וגם פלייסטיישן 5 ● הוא גם שוכנע שהוא קומוניסט ואז חילק את כל הסחורה בחינם ● על הדרך הוא סיפק שיעור על עתידם של סוכני בינה מלאכותית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מגרושתו בטענה שמרוויח מעט. ביהמ"ש חשב אחרת

אברך טען שהוא מרוויח 1,100 שקל ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - בית המשפט העריך את הכנסתו ב-50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה לרוכשת את הנכס, והיא לבסוף פנתה למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובית המשפט העליון העליון החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; הבנקים עלו ב-1.4%, המניות הבטחוניות ירדו

מחזור המסחר היה כ-2 מיליארד שקל, הרבה מעל הממוצע של ימי ראשון ● מייסדי נקסט ויז׳ן מכרו מניות ב-345 מיליון שקל ● בורסות בעולם: עליות בבורסות אירופה, החוזים בוול סטריט נסחרים ביציבות ● אחר הצהריים יתפרסמו נתוני התעסוקה המסקרנים בארה"ב ● השקל נסחר ביציבות, 3.17 שקלים לדולר, מחירי הנפט עולים הבוקר

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

באיחור של שנים: תחנת הכוח האחרונה של חברת החשמל נכנסה לשימוש מסחרי

החל מה-9.1 תחנת הכוח החדשה של חברת החשמל נכנסה להפעלה מסחרית ● למרות שזו מתוכננת להיות התחנה האחרונה, בחברת החשמל מבקשים להקים תחנות נוספות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יום שישי הראשון בבורסת תל אביב: מה צפוי למשקיעים

רגע היסטורי: החל מהיום, יתקיים מסחר בימי שישי ● שבוע המסחר בבורסה עבר לימים שני עד שישי, כמו הבורסות המקבילות במערב ● מאז שהוקמה הבורסה ב-1953, המסחר התנהל בה בימים ראשון עד חמישי ● ככל שמניות הבורסה בתל אביב ייכנסו בסופו של דבר למדדי מניות גדולים בעולם, המשמעות היא הגדלת מחזורי המסחר בתל אביב

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

חמינאי מתכנן לברוח לרוסיה? המומחים מסבירים: כך נדע שהוא באמת בסכנה

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פרצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ–70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

טאבלט S11 של סמסונג, ואייפד air. מחיר ממוצע הוא 1,000-2,000 שקל, היקרים עולים כ־4,000 שקל / צילום: יח''צ

מה צריך לדעת לפני שקונים טאבלט חדש?

בין אם בשביל עבודה, לימודים או שימוש ביתי לילדים, לא מעט צרכנים שומרים נאמנות לטאבלטים ● הדברים שאליהם כדאי לשים לב ברכישה תלויים בסוג השימוש, וכוללים בין היתר את גודל המסך, הרזולוציה, מערכת ההפעלה והסוללה

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

המודל המוזל של טסלה 3 / צילום: טסלה

הוזלה של 30 אלף שקל: טסלה מתחילה לשווק בישראל גרסת בסיס חדשה של טסלה 3 בכ-194 אלף שקל

רמת האבזור נמוכה יותר אך המכונית עדיין מצוידת בגג זכוכית ● בענף מעריכים כי טסלה תנסה לבצע עם הדגם החדש מהלך אסטרטגי בציי הרכב והליסינג בישראל ● על פי הערכות, בקרוב גם תתחיל החברה לשווק את גרסת הבסיס המוזלת של טסלה Y

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo

האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק

למרות דומיננטיות של 90% מהשוק ושווי דמיוני, אימפריית השבבים של ג'נסן הואנג ניצבת מול גל מתחרים חדשים - משבבי הסקה יעילים ועד פתרונות שרתים חסכוניים באנרגיה ● חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים מנסים לנצל את נקודות החולשה שלה כדי לערער את הבלעדיות של מי שהפכה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

משרד הפנים / צילום: תמר מצפי

בתעודת הזהות שלכם עומד לפוג התוקף? הממשלה מאריכה אותו בשנה נוספת

בשל העומסים הצפויים בלשכות האוכלוסין: משרד הפנים מבקש להאריך את תוקפן של תעודות הזהות ● ברשות האוכלוסין אומרים שהם נוקטים מספר צעדים