וולוו T8 S60 / צילום: יח"צ
כאשר קבוצת גילי הסינית השתלטה על וולוו לפני כעשור, רבים בתעשיית הרכב העריכו שמדובר בתחילת הסוף של המותג השבדי הוותיק והעצמאי. הדעה הרווחת הייתה שהסינים יחלבו את הטכנולוגיות של וולוו וישתמשו בה לפיתוח דגמים סיניים זולים שמתהדרים בתקינה אירופאית.
בדיעבד הכיבוש האסיאתי היה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לוולוו בעשורים האחרונים. הקבוצה הסינית העניקה לשבדים עצמאות מלאה, הזרימה לה משאבים כמעט בלתי מוגבלים למחקר וייצור וסייעה לה בחדירה לשוק הסיני הענק.
מערכות היחסים הזאת העניקה לוולוו נגישות מוקדמת לטכנולוגיה של חשמול כלי הרכב, תחום שבו סין נחשבת למובילה עולמית. כיום וולוו מקדימה בכמה שנים את רוב המתחרים בשוק ויש לה אפילו תת מותג יוקרתי-ספורטיבי (פולסטאר), שעתיד לקרוא תגר על טסלה.
בעלי הבית הסינים של וולוו השכילו לשמר את שפת העיצוב הסקנדינבית והנקייה של וולוו וה-S60 החדשה היא דוגמה קלאסית, תרתי משמע. למרות שזו אחת ממכוניות הסלון המתקדמות והמהירות ביותר (אפס ל-100 ב-4.6 שניות), שנעות כיום על הכבישים, אין לה תפיחות אגרסיביות כמו בחלק מדגמי ה-AMG של מרצדס ו-M של ב.מ.וו, אין לה גריל ענק ומושחר נוסח אאודי וגם לא קימורים דרמטיים וידיות דלתות קופצות כמו אצל יגואר.
יש אמנם חישוקי ספורט עם צמיגים מסיביים, כמתחייב במכונית אולטרה מהירה, אבל בשורה התחתונה זה אותו מראה רגוע ואופייני למותג עם פרופורציות מאוזנות ונעימות - יותר מאלה של האחות הגדולה S90 - ונגיעות של עיצוב עילי שמתבטא למשל בפנסים הקדמיים החצויים. העיצוב הזה קולע לטעמנו האישי אבל לא בטוח, שזו הבחירה השיווקית הנכונה עבור דור האינסטגרם של ימינו, שרודף אחרי לייקים.
הקו הבוגר ממשיך גם לתא הנוסעים, שם הוא משכפל די במדויק את סממני העיצוב של ה-S90 ודגמי ה-XC של החברה. לוח המחוונים מבוסס כולו על מסך LCD אך הגרפיקה מונוטונית ומאופקת, מערך המתגים סימטרי והגיוני ודיפוני הפלסטיק והעץ, שעוטפים את עמדת הפיקוד, שומרים על מראה סולידי ולא מנסים להחצין עושר טכנולוגי או פיננסי.
הקריצות היחידות לשוק הסיני, השוק הגדול ביותר של וולוו בעולם, היא מסך מגע אנכי וגדול מהסוג שחביב על הסינים, שמציג מערכת תפריטים צפופה ומבולגנת (אל תשכחו את משקפי הקריאה בבית) ומוט הילוכים שראשו עטוי יציקת קריסטל זוויתית ושקופה. המוט שייך לתא הנוסעים כמו צלחת חומוס לשולחן של מסעדה עם שלושה כוכבי מישלן.
המושבים מפיגים את העייפות
כמו בכל דגמי וולוו לדורותיהם, המושבים הקדמיים מעוצבים ומתכווננים בצורה מושלמת ומפיגים את העייפות בנסיעות קצרות וארוכות. בסיס גלגלים נדיב של 2.87 מ' מעניק מרחב רגליים טוב מהממוצע לשני נוסעים מבוגרים מאחור, אך הנוסע האמצעי מאחור צריך להסתגל לריפוד קשוח יחסית ולמנהרת תמסורת גבוהה בין רגליו. למרות הסוללה והמנועים החשמליים תא המטען מציע נפח סביר של 442 ליטר.
הטבה של כ-50% במס הקנייה בישראל מבטיחה, כמקובל בפלח, רמת אבזור תקנית גבוהה. זה אומר, בין השאר, ריפוד עור עשיר, גג פנורמי, מושבים חשמליים מתקדמים, מערכת קול רצינית ומערך מרשים של עזרי בטיחות עדכניים, שמתאים למוניטין של המותג. רוב מערכות הסיוע לנהיגה מבצעות את מלאכתן כהלכה אבל מערכת הבלימה האוטונומית בנסיעה לאחור סובלת מרגישות יתר ועלולה להקשות על השתלבות בתנועה הישראלית חסרת ההתחשבות, למשל בעת יציאה בהילוך אחורי ממפרצי חניה.
ה-S60 הבכירה מצוידת בדור האחרון והעדכני של מערכת ההנעה ההיברידית-נטענת של וולוו, שאותה כבר פגשנו במגוון דגמים של החברה. זה אומר מנוע 2 ליטר טורבו בנזין שמניע את הגלגלים הקדמיים, מנוע חשמלי שמניע את הגלגלים האחוריים ויוצר מעין הנעה כפולה וסוללת ליתיום של 12 קילוואט-שעה, שאותה ניתן לטעון גם מהרשת הביתית. על כל העסק מנצחת מערכת ניהול מחוכמת, שברירת המחדל שלה היא חיסכון ועידון.
מי שישמור על רגל קלה, יטען את הסוללה כמו בספר, בערך שלוש שעות לטעינה מלאה במטען ביתי, ויבחר במצב התכנות ההיברידי - כמו שעושים האזרחים המהוגנים של שבדיה - עשוי לתהות היכן 390 הסוסים המובטחים והמומנט האימתני. הרכב מחליק בשקט מוחלט על חשמל בלבד עד מהירות בין עירונית ויכול לנוע כך עשרות קילומטרים עד התרוקנות הסוללה עם צריכת דלק של עשרות קילומטרים לליטר.
אבל אנחנו כידוע בישראל ולא בשבדיה ומי שיגדיל את הלחץ על הדוושה הימנית יקבל פלאשבק לימים שבהם מכוניות הטורבו הכחולות הפרועות של קבוצת המרוצים של וולוו חרכו את מסלולי המרוצים באירופה והשאירו אבק למתחרים. התאוצות מגיעות כאן ללא דרמה של חריקות צמיגים ונביחות מפלטים אבל עם גל אדיר וחלק של כוח, שמריץ את הספרות שעל מד המהירות בקצב הזוי. זו חוויה ממכרת שמזכירה נהיגה בסימולטור במיוחד לאור העובדה, שהמכונית מבודדת את הנהג לחלוטין גם ב-180 קילומטר לשעה. אבל להבדיל מסימולטור כדי לזכור שמסביב יש נהגים אמיתיים, שוטרים אמיתיים ובתי משפט מאוד אמיתיים.
בידוד היא מילת המפתח גם בהקשר של ההתנהגות הדינמית. ההיגוי כבד ומאוזן אבל הוא לא מצטיין בכל הנוגע להיזון עדין ומדויק כפי שניתן לצפות ממכונית של 1.9 טון עם הנעה כפולה והמון אלקטרוניקה. השלדה שומרת בפניות הדוקות על התנהגות ניטרלית לחלוטין, גם אם משתדלים לעצבן אותה.
"שב, תירגע, תיהנה מהתאוצות"
בניגוד לב.מ.וו אין כאן אפשרות לשליטה ידנית על התיבה האוטומטית, למעט הורדת הילוכים לצורך בלימה והבלמים מרגישים קצת מלאכותיים ודורשים דריכה די מסיבית, כמקובל בדגמים היברידיים עם מערכות מיחזור אנרגיה. ייתכן שגרסת הפולסטאר הקרבית של המכונית הזו, שטרם הגיעה לארץ, מערבת יותר את הנהג בתהליך. אבל בינתיים המסר הוא "שב, תירגע, תיהנה מהתאוצות ותן לאלקטרוניקה לעשות את העבודה עבורך". נוחות הנסיעה טובה מאוד יחסית לביצועים ולמרות הגלגלים הקרביים. ה-T8 אולי לא נוחה כמו ה-330 אבל עדיין מנטרלת היטב כבישים משובשים.
במחיר של 290 אלף שקל על הכביש, לפחות עד עדכון הטבות המס הירוק, גרסת ה-T8 של ה-S60 מעניקה תמורה יוצאת דופן לכסף. יש לה ביצועים שקשה להשיג במכוניות שעולות 50% יותר והיא עדיין ייצוגית ירוקה וצנועה מספיק כדי לקבל את אישור מועצת המנהלים בחברות הכי שמרניות. מרשים.
חלק מהמתחרות
פיז'ו 508 פלאג-אין
פיז'ו פעילה בשוק הסיני ואחד התוצרים הוא גרסת פלאג-אין של ה-508 החדשה, שמושקת בימים אלה באירופה. המכונית משלבת מנוע 1.6 ליטר טורבו בנזין עם מנוע חשמלי וסוללה נטענת ויש לה הספק כולל של 221 כוח סוס, טווח חשמלי של יותר מ-50 קילומטר ופליטה נמוכה. באירופה היא זולה ב-20% מהוולוו.
מרצדס A סדאן פלאג-אין
מרצדס מתקיפה את שוק הפלאג-אין בשני אגפים: לגרסה הנטענת של סדרה C, שכבר משווקת בארץ, תצטרף בקרוב A קלאס סדאן בגרסת A250E, עם מנוע 3.1 ליטר טורבו בנזין, מנוע חשמלי וסוללה נטענת. הטווח החשמלי כמעט 60 קילומטר, צריכת הדלק מזערית והתאוצה ל-100 קילומטר לשעה אורכת 6.6 שניות. המחיר המשוער יעמוד על 270 אלף שקל
ב.מ.וו 330e
לגרסת הפלאג-אין של סדרה 3 החדשה יש מנוע 2 ליטר טורבו ומנוע חשמלי חזק והיא מסוגלת להגיע בשיא להספק של כ-290 כוח סוס. הביצועים נמרצים אם כי מתונים מאלה של ה-T8 אבל התחושה יותר ספורטיבית. תא הנוסעים מפואר ונהגים קלי רגל יראו את תחנת הדלק לעיתים רחוקות
