גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצעד הנחקרים החדשים ברשות המסים: בעלי שליטה בחברות שמשכו מהן כספים

ל"גלובס" נודע, כי בעת האחרונה זומנו לחקירה שורת בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברות בשליטתם ולא דיווח עליהם כהכנסה. זאת, על אף שהכספים לא הוחזרו או שההחזר נדחה למועד לא ידוע ● מדובר בחקירות ראשונות בעקבות אכיפת תיקון לחוק מ-2017

ערן יעקב / צילום: רפי קוץ
ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

המטרה החדשה של רשות המיסים: בעלי שליטה בחברות פרטיות במשק, ש"כל חטאם" היה נטילת הלוואה/כספים מהחברה שבבעלותם. מדוע זה הופך אותם לחשודים בפלילים? כי הם לא החזירו את ההלוואה/הכספים, ההחזר נדחה למועד לא ידוע, חלקם אף השתמשו בכספים לצרכיהם הפרטיים, כגון רכישה של דירות, של רכבים, של רכוש או עבור הוצאות שוטפות - וכולם בחרו שלא לדווח על אותם כספים כהכנסה. ברשות המיסים נפתחו לאחרונה מספר תיקי חקירה בנושא, ובקרוב צפויות חקירות משמעותיות נוספות.

החקירות החדשות הללו נולדו על רקע תיקון חקיקה מ-2017, שאת תוצאותיו השוק מתחיל להרגיש כעת. מדובר בתיקון שנערך במסגרת חקיקה רחבה שכונתה "מהפכת חברות הארנק", שכללה שלושה חלקים: הראשון עסק בחיוב במס של משיכות כספים על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה) רק לצורכי מס, וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות - וזאת כדי לחסוך מס (חברות ארנק); והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד (דיבידנד כפוי).

החקירות החדשות שנחשפות כאן לראשונה, הן החקירות הראשונות המבוצעות בעקבות התיקון לחוק העוסק ב"משיכות בעלים" מחברות בבעלותם. תיקון זה - סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה - שינה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.

לפני התיקון לחוק, הנוהג המקובל היה כי בעלי שליטה היו נוטלים "הלוואות" מהחברה, ומועד ההחזר היה נדחה ללא סוף. בפועל, הם היו עושים שימוש פרטי בכספי החברה, ללא כל מגבלה או תשלום מס על הכספים הללו. התיקון שם סוף לתופעה הזאת. בעלי שליטה שנטלו כספים מחברות בשליטתם, מחויבים בדיווח שנתי על הכספים וכן בתשלום מס על ההכנסה בגינם.

הכנסה חייבת

התיקון החדש קבע כי משיכות כספים על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם, בהן הלוואות שנלקחו והחזרן נדחה משנה-לשנה-ובפועל לנצח, יחויבו בתום השנה שלאחר המשיכה כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. לפי הסעיף, יראו משיכה מחברה במועד החיוב כהכנסה מדיבידנד, או לפי העניין כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק/משלח יד של בעל המניות המהותי. בנוסף, נקבע בתיקון לחוק, כי גם העמדת נכסים של החברה, ובהם דירות מגורים, כלי שיט וטיס, לשימוש בעלי המניות תיחשב הכנסה החייבת במס.

אולם בדיווחים האחרונים, כך מתברר, לא כל בעלי השליטה עומדים בדרישות החדשות של החוק, ורבים מהם אף מבקשים מרואי החשבון שלהם באופן מפורש שלא לכלול בדיווח את הכספים שנטלו מהחברה שבבעלותם כהכנסה.

רשות המסים בהנהלת ערן יעקב שמה לעצמה למטרה ל"חנך" את בעלי השליטה שלא הפנימו את החקיקה החדשה, ופתחה תיקים פליליים לבעלי שליטה שנטלו כספים מהחברות שלהם. בזאת, תם עידן "הסלחנות" כלפי משיכות בעלים שלא הוחזרו לחברות.

מסלול פלילי 

לדברי רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה, "בעבר רשות המסים הייתה תופסת פעם בשנתיים-שלוש בעל שליטה שלקח כסף מהחברה הביתה, אם בכלל הייתה תופסת מישהו. ברגע שהיה מתברר שיש כסף שלא הוחזר לחברה, וכנראה אין כוונה להחזיר אותו, מס הכנסה היה מוציא לאותו בעל שליטה שומה אזרחית על חלוקת דיבידנד וממסה אותו בהתאם. המקרים הללו הגיעו פעמים רבות לבתי המשפט, ובשורת פסקי דין קבעו בתי המשפט, לאחר בירור עובדתי ממושך, כי המשיכות הן הכנסות אצל בעל השליטה החייבות במס. לא הייתה הוראת חוק חותכת שקובעת את לוח הזמנים - את מועד החיוב במס ואת אופן הדיווח".

בלנגה מבהיר כי "המקרים הללו, לפני התיקון לחוק, לא היו מטופלים במישור הפלילי, כי לא היה סעיף שקבע במפורש שמשיכה כזאת היוותה הכנסה אם לא הוחזרה. עכשיו, יש את הסעיף שקובע חד משמעית שברגע שהכסף לא חזר וכנראה אין כוונה להחזיר אותו, אזי בעל שליטה נדרש לשלם את כל המס על המשיכה, ועצם אי הדיווח על ההכנסה הזו, בטפסים שנקבעו לכך במיוחד, מהווה עבירה פלילית על פי החוק".

בלנגה מציין כי המקרים הבודדים של "משיכות בעלים" שכן הגיעו לטיפול פלילי ברשות המסים לפני התיקון לחוק התייחסו בעיקר למרמה. "לפני התיקון לחוק נפתחו תיקים פליליים כאשר אנשים ניסו להסתיר את יתרת החובה שיש להם בחברה", מסביר בלגנה. "למשל, כאשר בעלי שליטה היו מחזירים כסף לחברה ב-31 בדצמבר ומושכים אותו חזרה ב-1 בינואר, ואז בדוח הכספי השנתי לא היו רואים שבעל השליטה חייב את הכסף לחברה. מכיוון שלא הייתה חובת דיווח על משיכת הכספים, רבים לא נתפסו.

"אבל באופן כללי לא נפתחו תיקים פלילים בגין משיכות בעלים מחברות מלבד תיקי המרמה הברורים. בעל שליטה יכול היה לקחת מהחברה הלוואה ל-20 שנה אפילו ולא לשלם מס אם הוא לא נתפס, ואם הוא כן נתפס - התחילו דיונים ארוכים אם ההלוואה מהווה הכנסה אצל בעל השליטה או לא".

כל זה, כאמור, השתנה. ל"גלובס" נודע, כי בשלושת השבועות האחרונים, כל בעל שליטה שבדיווחים שלו נראתה יתרה ועל פניו לא דיווח כנדרש על כספים שנטל מהחברה - מועבר למסלול הפלילי. בלי להקדים לכך שומות אזרחיות. בלי סימני שאלה.

לדברי בלנגה, "עקב פערי המס המהותיים בין המס השולי של יחיד (50%) לבין מס החברות (23%), בעלי חברות רבים משלמים את מס החברות בלבד, ומושכים את הכספים מהחברה לפרטי ומשתמשים בהם לרכישת בית, הוצאות שוטפות ועוד. במקרים רבים אין ביכולתם להחזיר כספים אלה.

"בעקבות התיקון לחוק, עם הגשת דוחות 2018 נאלצים בעלי השליטה לשלם את המס בגין המשיכות משנת 2017, אך רבים מהם מנסים להתחמק מתשלום המס ולא לדווח על ההכנסה מהמשיכה. רשות המסים החליטה לשים דגש על מקרים אלו, וכאשר היא מזהה משיכה משנת 2017 שלא שולם עליה מס בדוח 2018, היא מעבירה את הנושא לבדיקה פלילית בחשד להעלמת מס".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "ברשות המסים לא נוהגים להתייחס לנושאי חקירות". 

לשכת רו"ח הנחתה: לא לייצג לקוחות שמסרבים לדווח לפי התיקון החדש לחוק

על רקע דרישות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, לדווח על משיכות כספים של בעלי שליטה מהחברה שבבעלותם כהכנסות, נרשמה בחודשים האחרונים תופעה מטרידה: בעלי שליטה החלו לבקש מרואי החשבון שלהם שלא לכלול את הכספים שנטלו מהחברה כהכנסה בדוחות. המצבים האלה הכניסו את רואה החשבון לפלונטר. מצד אחד - הם מחויבים בדיווח מלא, והסתרת פרטים בדוח עלולה לגרור אותם לזירה הפלילית; מצד שני - הלקוח מתעקקש שלא לדווח ומדובר בדוח שלו. מה עושים?

על רקע המלכוד הזה יצאה לאחרונה הנחיה של לשכת רו"ח לכלל רואי החשבון להימנע מלייצג בעלי שליטה המבקשים להסתיר את משיכות הבעלים שביצעו, ולהימנע בכלל מהגשת דוחות עבורם. בהנחיה נכתב כי "ככל שהלקוח מסרב לכלול בדוח השנתי שלו הכנסה בהתאם להוראות סעיף 3(ט1) לפקודה, וסירוב זה אינו מעוגן בחוות דעת מנומקת של מומחה מס, על רואה החשבון להפסיק לייצג את הלקוח ולא ליטול כל חלק בהגשת הדוח". בנוסף לפי ההנחיה, על רואה החשבון למסור ללקוח ולחברה הודעה בכתב בנושא ולציין בה כי עליהם לעדכן את המייצג החדש שלהם ואת רואה החשבון המבקר החדש של החברה על כך.

רו"ח אמיר קינן, ממונה מיסוי חברות בלשכת יועצי המס, מספר שההנחיה הזו באה בדיוק בזמן, על רקע פניות רבות של לקוחות לרואי החשבון בבקשה להימנע מדיווח לפי דרישות סעיף 3(ט1). "נתקלתי לאחרונה במצבים שבהם בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברה, נדרשים לרשום בדוח האישי שלהם הכנסה מדיבידנד או משכורת בהתאם לנסיבות, והם חשופים לתשלום מס באופן אישי, אבל אין להם את המקורות לשלם את הכסף, כי הם כבר השתמשו בו לצרכים פרטים", הוא מספר. "יש כאלה שהיו ביתרות חובה לחברה של מיליון שקל, שהמס הנגזר מהסכום הזה עומד על 400 אלף שקל. חלק מהלקוחות ממש ביקשו לא לדווח, אבל אין שום אפשרות כזאת. זה כתוב בחוק שחור על גבי לבן".

עוד כתבות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט