גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסתדרות גורמת נזק למשק

הכוח של ההסתדרות הוא חסר היגיון; החקיקה שמסדירה את פעולתה היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם בכוח הלא פרופורציונלי שמקבלת ההסתדרות לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק ● דעה

איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ
איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ

המשק הישראלי הפסיק לצמוח. אמנם אנחנו מתקדמים ומשתפרים מעט כל שנה מבחינה כלכלית, אבל המיקום שלנו ביחס לשאר המדינות המתקדמות נשאר כשהיה. לא נעים להודות, אבל האמת היא שאנחנו דורכים במקום כבר הרבה מאוד זמן. זו אמת מאוד עצובה, אבל זו האמת.

לא מדובר בבעיה חדשה. הבעיה הזאת קיימת זה כשלושה עשורים, אך בזכות הגלובליזציה אנחנו מרגישים אותה יותר בימים אלה. מודעים אליה יותר. אנחנו מודדים את עצמנו ביחס למדינות אחרות; אנחנו מטיילים בעולם ורואים שאצלנו זה אחרת. אנחנו מגלים פעם אחר פעם שאנחנו לא באותה רמת חיים. כשמשווים בין שני עובדי הייטק או בין שני רופאים, בעלי אותם כישורים והשכלה, אנחנו מגלים שרמת החיים של העובד בישראל נמוכה יותר. וזה לא שאנחנו פחות מוצלחים.

המדד העיקרי שמצביע על כך הוא מדד "התוצר המקומי הגולמי" לנפש (התמ"ג), שהוא מדד משמעותי בקביעת רמת החיים. אמנם בשנת 2018 ישראל צמחה, אבל ב-1.3% בלבד. במקביל, צמח מדד זה ב-2.2% בארצות-הברית, וב-1.7% בממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, יש שיפור מסוים, אך לא יחסית למדינות המפותחות. כך שלמעשה,  אנחנו נסוגים אחורה.

השאלה היא כמובן: למה? הרי שיעורי האבטלה נמוכים, יש לנו הייטק איכותי והון אנושי מעולה; אנחנו חדשניים, אנחנו משכילים - אז מה הבעיה? מדוע אנחנו מתקשים להגיע לרמת החיים של המדינות המתקדמות? התשובה היא חד-משמעית: פריון עבודה נמוך.

הנזק בא לידי ביטוי במיוחד במקומות שבהם אין תחרות

הפריון לעובד בישראל גדל בשנים 2018-1995 ב-28%, לעומת גידול ממוצע של 31% במדינות ה-OECD ושל 41% בארצות הברית. הנסיגה היחסית שלנו לעומת מדינות אחרות היא תוצר של כללי העסקה קשיחים במיוחד במשק. חוקי העבודה בישראל מקשים על ביצוע רפורמות והסדרים שעשויים להעלות את רמת הפריון של העובדים. לכל הצעה לייעול ולשינוי, מצמידה ההסתדרות תג מחיר גבוה. או שתשלמו, או שההסתדרות תתנגד. כך ההסתדרות מיירטת כמעט כל הצעה כזו, ומכאן מתחילות הבעיות. 

הכוח של ההסתדרות הוא פראי; החקיקה שמסדירה את פעולת ההסתדרות היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם, בכוח הלא-פרופורציונלי שהיא מקבלת לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק. היא שהביאה לריכוז הכוח אצל ארגון עובדים גדול אחד. הכוח המופרז הזה מונע התייעלות במשק, ומוביל להיעדר גמישות תעסוקתית, לעודף ניכר של כוח-אדם, במקומות רבים, ולתשלומי שכר עודפים.

הנזק שגורמת ההסתדרות בא לידי ביטוי במיוחד במקומות שבהם אין תחרות. בשווקים תחרותיים, כמו שוק ההייטק, העובדים מבינים שעיצומים ישיתו על החברה עלויות שיפגעו בתחרות של החברה מול חברות אחרות. הם יודעים שהפגיעה הזו עלולה להוביל לקריסת החברה ולפגיעה בהם עצמם. לכן, בשווקים תחרותיים ועדי העובדים נושאים באחריות הולמת לתוצאות של השביתות והעיצומים שלהם; ובהתאם לכך - הדרישות אינן מוגזמות והן מותאמות למצב הכלכלי בשוק.

אבל במגזרים שבהם אין תחרות, בדגש על המגזר הציבורי (ובמיוחד חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים), המצב שונה. שם העובדים לא רואים את העלות של הדרישות שלהם. אין חשש שהמדינה תפשוט רגל ושהם יאבדו את מקום עבודתם - המדינה פשוט תטיל מעמסה כבדה יותר על כלל הציבור. לכן, ההסתדרות לא נושאת במקומות האלה באחריות ביחס לנזק שנוצר כתוצאה מהעיצומים ומהשביתות שלה. כך יוצא שאנשיה משיגים כמעט תמיד את רצונם על חשבון הציבור.

שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון - מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו.

מספיק להסתכל ב"דוח הממונה על השכר" כדי לראות את פערי השכר של עובדי רשות המסים מול השכר של שאר עובדי שירות המדינה. וכדאי שתחזיקו חזק, כי הפערים משמעותיים. אקדמאי בשירות המסים מקבל 30% יותר מאקדמאי בשאר שירותי המדינה. עובדים מינהליים ברשות המסים מקבלים 40% יותר(!) מאשר עובדים מינהליים אחרים בשאר משרדי הממשלה. זו לא השוואה בין רופא לאחות, וגם לא בין שופט לפרקליט. זו השוואה בין שני אנשים באותו המקצוע, עם אותן הכשרה ורמת השכלה.

הפתרון הוא בשינוי חקיקה

ההסבר לפער האדיר הזה הוא פשוט. פעם אחר פעם, בכל סכסוך בין רשות המסים למדינה, ההסתדרות שמייצגת את הרשות יודעת למקסם את הכוח שלה, ולסחוט יותר מהמדינה. והיא לא חוששת להשבית לשם כך את שירותי הרשות - הפגיעה בהכנסות המדינה דרך גביית מסים היא פגיעה קשה מדי, ולכן המדינה נאלצת להסכים לסחיטה.

בחברות שמספקות שירותים חיוניים, המצב טוב בהרבה. "טוב" במובן הרע של המילה. הוא טוב לוועדי העובדים. אבל רע מאוד לכלל הציבור. בחברות אלו העובדים לא צריכים לשבות בכלל. האיום בשביתה מספיק בהחלט. אלה המקומות שפריון העבודה בהם הוא הנמוך ביותר, ויש אפילו תמריץ לכך: כשארגון מתנהל בצורה לא יעילה, המדינה תרצה לבצע רפורמה לשיפור הפריון בארגון; רפורמה שדורשת הסכמה של ועד העובדים. הסכמה כזו עוברת, איך לא, דרך שיפוץ תלוש השכר ושיפור תנאי ההעסקה של כלל העובדים. שיטת הסחיטה הזו הוטמעה במשך השנים ושוכללה עד כדי אומנות. ככה זה כשיש לך כוח.

הפתרון לבעיית ההסתדרות הוא בשינוי חקיקה. שינוי חקיקה שיסדיר ויאזן את מערכת יחסי העבודה בישראל, את אופן ההתאגדות והפעולה של ההסתדרות, ואת סמכויות מערכת בתי הדין לעבודה. הסדרה כזו תוביל לעלייה בפריון העבודה, לגידול בתוצר הגולמי לנפש, ולשיפור ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל.

שיפור קצב הצמיחה הוא אחד האתגרים הכלכליים המרכזיים בישראל. זו סוגיה לא פשוטה. מעורבים בה מאבקי כוח רבים וגורמים שלא יוותרו בקלות על קלפי המיקוח שלהם. אך כדי להביא למפנה אמיתי שיגרום למימוש פוטנציאל הצמיחה שלנו, נדרשת עמידה איתנה. נדרש רצון לשינוי ואמונה בצדקת הדרך. ואני מאמינה.

הכותבת היא חברת-כנסת ויו"רית הימין החדש, כיהנה כשרת המשפטים בשנים 2019-2015

עוד כתבות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

ירידות באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

תיקון והתנצלות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית