גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסתדרות גורמת נזק למשק

הכוח של ההסתדרות הוא חסר היגיון; החקיקה שמסדירה את פעולתה היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם בכוח הלא פרופורציונלי שמקבלת ההסתדרות לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק ● דעה

איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ
איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ

המשק הישראלי הפסיק לצמוח. אמנם אנחנו מתקדמים ומשתפרים מעט כל שנה מבחינה כלכלית, אבל המיקום שלנו ביחס לשאר המדינות המתקדמות נשאר כשהיה. לא נעים להודות, אבל האמת היא שאנחנו דורכים במקום כבר הרבה מאוד זמן. זו אמת מאוד עצובה, אבל זו האמת.

לא מדובר בבעיה חדשה. הבעיה הזאת קיימת זה כשלושה עשורים, אך בזכות הגלובליזציה אנחנו מרגישים אותה יותר בימים אלה. מודעים אליה יותר. אנחנו מודדים את עצמנו ביחס למדינות אחרות; אנחנו מטיילים בעולם ורואים שאצלנו זה אחרת. אנחנו מגלים פעם אחר פעם שאנחנו לא באותה רמת חיים. כשמשווים בין שני עובדי הייטק או בין שני רופאים, בעלי אותם כישורים והשכלה, אנחנו מגלים שרמת החיים של העובד בישראל נמוכה יותר. וזה לא שאנחנו פחות מוצלחים.

המדד העיקרי שמצביע על כך הוא מדד "התוצר המקומי הגולמי" לנפש (התמ"ג), שהוא מדד משמעותי בקביעת רמת החיים. אמנם בשנת 2018 ישראל צמחה, אבל ב-1.3% בלבד. במקביל, צמח מדד זה ב-2.2% בארצות-הברית, וב-1.7% בממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, יש שיפור מסוים, אך לא יחסית למדינות המפותחות. כך שלמעשה,  אנחנו נסוגים אחורה.

השאלה היא כמובן: למה? הרי שיעורי האבטלה נמוכים, יש לנו הייטק איכותי והון אנושי מעולה; אנחנו חדשניים, אנחנו משכילים - אז מה הבעיה? מדוע אנחנו מתקשים להגיע לרמת החיים של המדינות המתקדמות? התשובה היא חד-משמעית: פריון עבודה נמוך.

הנזק בא לידי ביטוי במיוחד במקומות שבהם אין תחרות

הפריון לעובד בישראל גדל בשנים 2018-1995 ב-28%, לעומת גידול ממוצע של 31% במדינות ה-OECD ושל 41% בארצות הברית. הנסיגה היחסית שלנו לעומת מדינות אחרות היא תוצר של כללי העסקה קשיחים במיוחד במשק. חוקי העבודה בישראל מקשים על ביצוע רפורמות והסדרים שעשויים להעלות את רמת הפריון של העובדים. לכל הצעה לייעול ולשינוי, מצמידה ההסתדרות תג מחיר גבוה. או שתשלמו, או שההסתדרות תתנגד. כך ההסתדרות מיירטת כמעט כל הצעה כזו, ומכאן מתחילות הבעיות. 

הכוח של ההסתדרות הוא פראי; החקיקה שמסדירה את פעולת ההסתדרות היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם, בכוח הלא-פרופורציונלי שהיא מקבלת לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק. היא שהביאה לריכוז הכוח אצל ארגון עובדים גדול אחד. הכוח המופרז הזה מונע התייעלות במשק, ומוביל להיעדר גמישות תעסוקתית, לעודף ניכר של כוח-אדם, במקומות רבים, ולתשלומי שכר עודפים.

הנזק שגורמת ההסתדרות בא לידי ביטוי במיוחד במקומות שבהם אין תחרות. בשווקים תחרותיים, כמו שוק ההייטק, העובדים מבינים שעיצומים ישיתו על החברה עלויות שיפגעו בתחרות של החברה מול חברות אחרות. הם יודעים שהפגיעה הזו עלולה להוביל לקריסת החברה ולפגיעה בהם עצמם. לכן, בשווקים תחרותיים ועדי העובדים נושאים באחריות הולמת לתוצאות של השביתות והעיצומים שלהם; ובהתאם לכך - הדרישות אינן מוגזמות והן מותאמות למצב הכלכלי בשוק.

אבל במגזרים שבהם אין תחרות, בדגש על המגזר הציבורי (ובמיוחד חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים), המצב שונה. שם העובדים לא רואים את העלות של הדרישות שלהם. אין חשש שהמדינה תפשוט רגל ושהם יאבדו את מקום עבודתם - המדינה פשוט תטיל מעמסה כבדה יותר על כלל הציבור. לכן, ההסתדרות לא נושאת במקומות האלה באחריות ביחס לנזק שנוצר כתוצאה מהעיצומים ומהשביתות שלה. כך יוצא שאנשיה משיגים כמעט תמיד את רצונם על חשבון הציבור.

שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון - מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו.

מספיק להסתכל ב"דוח הממונה על השכר" כדי לראות את פערי השכר של עובדי רשות המסים מול השכר של שאר עובדי שירות המדינה. וכדאי שתחזיקו חזק, כי הפערים משמעותיים. אקדמאי בשירות המסים מקבל 30% יותר מאקדמאי בשאר שירותי המדינה. עובדים מינהליים ברשות המסים מקבלים 40% יותר(!) מאשר עובדים מינהליים אחרים בשאר משרדי הממשלה. זו לא השוואה בין רופא לאחות, וגם לא בין שופט לפרקליט. זו השוואה בין שני אנשים באותו המקצוע, עם אותן הכשרה ורמת השכלה.

הפתרון הוא בשינוי חקיקה

ההסבר לפער האדיר הזה הוא פשוט. פעם אחר פעם, בכל סכסוך בין רשות המסים למדינה, ההסתדרות שמייצגת את הרשות יודעת למקסם את הכוח שלה, ולסחוט יותר מהמדינה. והיא לא חוששת להשבית לשם כך את שירותי הרשות - הפגיעה בהכנסות המדינה דרך גביית מסים היא פגיעה קשה מדי, ולכן המדינה נאלצת להסכים לסחיטה.

בחברות שמספקות שירותים חיוניים, המצב טוב בהרבה. "טוב" במובן הרע של המילה. הוא טוב לוועדי העובדים. אבל רע מאוד לכלל הציבור. בחברות אלו העובדים לא צריכים לשבות בכלל. האיום בשביתה מספיק בהחלט. אלה המקומות שפריון העבודה בהם הוא הנמוך ביותר, ויש אפילו תמריץ לכך: כשארגון מתנהל בצורה לא יעילה, המדינה תרצה לבצע רפורמה לשיפור הפריון בארגון; רפורמה שדורשת הסכמה של ועד העובדים. הסכמה כזו עוברת, איך לא, דרך שיפוץ תלוש השכר ושיפור תנאי ההעסקה של כלל העובדים. שיטת הסחיטה הזו הוטמעה במשך השנים ושוכללה עד כדי אומנות. ככה זה כשיש לך כוח.

הפתרון לבעיית ההסתדרות הוא בשינוי חקיקה. שינוי חקיקה שיסדיר ויאזן את מערכת יחסי העבודה בישראל, את אופן ההתאגדות והפעולה של ההסתדרות, ואת סמכויות מערכת בתי הדין לעבודה. הסדרה כזו תוביל לעלייה בפריון העבודה, לגידול בתוצר הגולמי לנפש, ולשיפור ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל.

שיפור קצב הצמיחה הוא אחד האתגרים הכלכליים המרכזיים בישראל. זו סוגיה לא פשוטה. מעורבים בה מאבקי כוח רבים וגורמים שלא יוותרו בקלות על קלפי המיקוח שלהם. אך כדי להביא למפנה אמיתי שיגרום למימוש פוטנציאל הצמיחה שלנו, נדרשת עמידה איתנה. נדרש רצון לשינוי ואמונה בצדקת הדרך. ואני מאמינה.

הכותבת היא חברת-כנסת ויו"רית הימין החדש, כיהנה כשרת המשפטים בשנים 2019-2015

עוד כתבות

הרכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

החשש מנגיף הקורונה התגלגל לת"א: ירידות של 1.5% בבורסה

המדדים ת"א 35, ת"א 90 ומדד הבנקים איבדו עד 1.5% ● מגה אור צפויה לחתום על רכישת חברת הקניונים ישפרו מידי נכסים ובניין ● בסוף השבוע האחרון בוול סטריט המדדים נצבעו באדום בצל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה

משרדי רישום מקרקעין./ צילום: תמר מצפי

התשלום המקוון בטאבו הוא לא מהפכה שתעמוד בפני עצמה

האפשרות של בעל נכס לקבל התראה אם מישהו מנסה לבצע פעולה בנכס שרשום על שמו היא שיפור נחמד, אבל בשירות רישום המקרקין דרוש שיפור גדול יותר

בני גנץ, בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, תמר מצפי

תוכנית המאה: נתניהו ייפגש עם טראמפ ראשון; גנץ אחריו

פגישת נתניהו תתקיים ביום השני הקרוב מול מצלמות, כפי שמקובל במעמד מסוג זה ● גנץ ייפגש עם טראמפ בשעה 12:00 שעון וושינגטון

קובי בריאנט / צילום: Robert Hanashiro, רויטרס

קובי בראיינט: סופה של אגדה שהייתה באמת

שחקן הכדורסל האגדי, שנספה היום בהתרסקות מסוקו הפרטי, היה ספורטאי-על ואחד מהשמות הגדולים ביותר שהופיעו בחיינו ב-25 השנים האחרונות ● הוא עזב היום את העולם, תוך שהוא משאיר אחריו מיתוס, שרק יילך וייתעצם ככל שהשנים יחלפו ● דעה

ג'ף הורינג / צילום: יח"צ

אינסייט רכשה מניות מון אקטיב בהיקף של 125 מיליון דולר

קרן ההשקעות האמריקאית רכשה מניות של חברת המשחקים מון אקטיב לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר ● הקרן רכשה את המניות מבעלי מניות קיימים, והכסף לא נכנס לקופת החברה

קובי בריאנט  / צילום: Rory Carroll, רויטרס

דיווח: קובי בראיינט נהרג בתאונת מסוק בגיל 41

הלם בעולם הספורט: כוכב העבר של הלייקרס נהרג בהתרסקות מסוק באיזור לוס אנג'לס ● על פי דיווחים בארצות הברית, ארבעת הנוסעים הנוספים נהרגו גם כן

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

ביטולי טיסות לסין וחוסר ודאות: ענף התיירות בצל נגיף הקורונה

נגיף הקורונה הקטלני משליך קשות על ענף התיירות והתעופה: מבול של פניות לביטול טיסות של ישראלים שמתוכננים לצאת לסין וביטול ביקורים בישראל של אלפי תיירים סינים שתוכננו להגיע בשבועות הקרובים ● וגם: רוצים לבטל טיסה לסין? זו המדיניות של חברות התעופה

יורם דמבינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

סוף לסיפור: משרד הפרסום JWT ייסגר באפריל

ההחלטה לסגור את המשרד התקבלה ע"י בעלי קבוצת WPP בחו"ל, שגמרו בדעתם לסגור את הנציגות בארץ ● סגירת הפעילות של JWT כוללת גם את סגירת הפעילות של y&r ישראל

אבי בן טל / צילום: ynet

האתגר של מנכ"ל רשת 13: לעשות טלוויזיה שמרוויחה כסף

אבי בן טל ייכנס בחודש הבא לתפקיד מנכ"ל רשת 13 כשלפניו מספר משימות דחופות על סדר היום, ובראשן הגדלת הרווחיות ומציאת אפיקי הכנסה חדשים ● גם שאלת הדיגיטל דורשת הכרעה מהירה ● לשם כך נדרשת גם חשיבה חדשה בכל הנוגע לתוכן שמייצר הערוץ, הנמצא במשבר זהות

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

הקלטת הסתר של טראמפ: "תיפטרו מהשגרירה באוקריאנה כבר מחר. לא אכפת לי. מחר"

הקלטת שנחשפה: נשיא ארה"ב קרא לפטר את השגרירה כבר ב-2018 ● בקלטת נשמע טראמפ, בנוכחות לב פרנס, מאכער אמריקאי-אוקראיני, שפעל מאחורי הקלעים להיפטר מהשגרירה, בעידודו של רודי ג'וליאני ● נסיבות פיטוריה של יובאנוביץ' נעשו אחד ממוקדי החקירה החשובים ביותר באימפיצ'מנט

גיל בלוטרייך / צילום: איל יצהר, גלובס

מישורים: רווח של כ-33 מיליון שקל ממימוש נכס במיאמי

כשנה לאחר שנרכש מישורים מעדכנת על מימוש מוצלח של אחד מנכסיה בארה"ב ● מדובר, לפי מישורים, בחניון מסחרי במרכז העיר (דאון טאון) מיאמי בפלורידה, אותו היא צפויה למכור תמורת כ-104 מיליון שקל

דני עטר  / צילום: חיים ורסנו, יח"צ

חריגות הבנייה בביתו של יום קק"ל דני עטר יטופלו במסלול מינהלי

בפרקליטות החליטו כי יו"ר קק"ל דני עטר, בת זוגו ובנם ישלמו קנס מינהלי בגין בנייה לא חוקית שביצעו ביישוב גן-נר ● אם החריגות יטופלו, ייתכן כי הקנס לא יוטל ● בספטמבר הודיעה הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד עטר בכפוף לשימוע, אך לאחר השימוע הוחלט לעבור להליך מינהלי

משאית של חברת ביכורי השדה / צילום: איל יצהר

ביכורי שדה חוזרת לבורסה: הסכנות וההזדמנויות בהנפקה

הניסיון של האחים שבע, בעלי ביכורי שדה, בתחום הסחר בתוצרת חקלאית עדיין לא הופך אותם למנהלים אולטימטיביים לרשת קמעונאית ארצית ● אבל אם הם יצליחו במשימה, תהיה זו בוננזה גדולה עבור המשקיעים

בנין הפרלמנט האוסטרי בוינה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תביעת ענק של משפחת רוטשילד נגד אוסטריה סביב נכסים שנבזזו ע"י הנאצים

היורשים טוענים כי עיריית וינה השתלטה על קרן צדקה מ-1905 שבבעלותה היו ארמון וקמפוס רפואי לטיפול פסיכיאטרי, ומכרה לעצמה את המבנים בעלות מופחתת ● היקף התביעה: 110 מיליון אירו

הנשיא טראמפ./ צילום:רויטרס

פרקליטי טראמפ: התנהלות הנשיא באוקראינה – למען האינטרס הלאומי

בפתיחת שלב ההגנה במשפט טראמפ בסנאט טוענים עורכי הדין שלו: הדמוקרטים שואפים לקרוע את טפסי ההצבעה וליטול מהבוחרים את זכותם להחליט

חווה סולארית / צילום: רויטרס

המיזם שמסעיר את האוצר: חשש לעצירת הפרויקט הסולארי הגדול בישראל

פרויקט אנרגיה סולארי עצום שייבנה על שטח של 3,000 דונם ליד דימונה מקודם על ידי אגף החשב הכללי באוצר ● עם זאת, ל"גלובס" נודע כי ברשות מקרקעי ישראל נדהמו מהמהלך שלא תואם מולם, וכי הם מקדמים מכרז לכריית מיליוני טונות של חול בחלק מהקרקע

גדי אייזנקוט / צילום: יוסי כהן

התפקיד הנוסף של הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט בשוק ההון

לאחר שמונה בחודש נובמבר האחרון לחבר דירקטוריון חברת צור שמיר החזקות, אייזנקוט מעמיק את קשריו עם שוק ההון המקומי

חדוה בר/ צילום איל יצהר

הוועדה לבחירת המפקח על הבנקים החלה להיפגש עם מועמדים לתפקיד

ד"ר חדוה בר צפויה לפרוש מתפקיד הפיקוח על הבנקים באמצע אפריל

גדעון תדמור / צילום: תמר מצפי

ההפקה החדשה של גדעון תדמור: מונה ליו"ר איגוד החברות הציבוריות

וגם: גבי מיודובניק יחליף את רן מידן כמנכ"ל חברת נטפים

מריוס נכט - תמר מצפי

הבנק הדיגיטלי חושף את מנהליו ומדווח: נתחיל לפעול במחצית השנייה של 2021

הבנק הדיגיטלי בשליטת מריוס נכט ואמנון שעשוע חבר לטאטא ליצירת מערכת מחשב ונערך לגיוס הון