"גינת ההסתדרות" / הדמיה: חוי לבנה
הכינו את המחצלות. בימים אלה מקדמת ההסתדרות, בשיתוף עיריית ת"א-יפו, הסרה של הגדרות התוחמות את מבנה ההסתדרות ההיסטורי שברחוב ארלוזורוב 93. המטרה: הפיכת המדשאה והשטח שסביב הבניין לגן גדול הפתוח לכלל הציבור. המהלך צפוי לצאת לדרך בעוד כשבועיים.
קומפלקס מבני ההנהלה של ההסתדרות תוכנן בשנת 1949 על ידי צוות אדריכלים שכלל, בין היתר, את האבות המייסדים של האדריכלות הישראלית, דב כרמי (היכל התרבות, יחד עם יעקב רכטר), ויצחק ישר (מוזיאון ת"א, יחד עם דן איתן). במתחם נבנו ארבעה מבנים שממוקמים על מגרש בשטח של 14 דונם. בזמן הקמת הבניינים, השטח נחשב לקצה העיר. עיון בעיתונות מהתקופה מגלה שהייתה ציפייה שההגעה למקום תהיה קלה ונוחה וגם, שהפעילות תפיח חיים באזור זה, שנתפס כדליל.
מבנה ומרחב ציבורי כמו בכיכר רבין
הבניין המרכזי שהוא בית הוועד הפועל, (היום מכונה בית ההסתדרות. ג"נ), נבנה אמנם בימי הצנע, אך נועד לתת תחושה של עוצמה, של הדר ביורוקרטי ושל מהוגנות ציבורית. זה לא מיקרי שהכינוי הנפוץ שלו אז היה "המבצר".
האדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי, שהיה נפוץ במבני הציבור בארץ בשנות ה-50 וה-60. מדובר במבני קופסא, מלבניים, עם חזיתות המעוצבות כגריד (סריג) של חלונות זהים עם "בריסוליי"-שוברי שמש מבטון יצוק. המבנים האלה יושבים כמעט תמיד בתוך גנים נרחבים, או כיכרות, וזרים לסביבתם.
ד"ר צבי אלחייני, היסטוריון של אדריכלות ישראלית, מסביר שאופן הנחת המבנים שהרכיבו את מתחם בית הוועד הפועל מאפיין תפיסות מרחביות מודרניסטיות טיפוסיות שביקשו להשליט במבני ציבור סדר טקסי וייצוגי. בכך הם יצרו יחסים מאוזנים בין המבנים לבין המרחבים הפתוחים שסביבם. "כך הונחו באותה תקופה גם המבנים בקמפוס גבעת רם סביב מדשאה פתוחה. ובנוסח קצת שונה, כך תוכננו גם בניין עיריית תל אביב וכיכר מלכי ישראל (כיום רבין. ג"נ) שלמרגלותיו, או גם כיכר הבימה. כך נוצרו כמה מהמרחבים הציבוריים הפעילים והמוצלחים בישראל. בבית הוועד הפועל לעומת זאת, גודרו המרחבים הפתוחים מפני הקהל והשליטו ניכור כלפי הבניין המרכזי, המרוחק גם כך מקו הרחוב, מרשות הרבים".
"המבצר" של שנות ה-50 הפך ל"קרמלין"
אדריכלית הנוף חוי לבנה שמופקדת על תכנון הנוף של הגינה החדשה בקדמת בניין ההסתדרות, מדגישה שהיא מכבדת מאד את נושא הרצון לשמר את המבנה והגן, אך מאמינה ששימור הוא לא הקפאת מצב קיים: "פתיחת הגדרות לציבור היא דבר מבורך. זה המעשה הנכון. היה חשוב לנו לתת קצת עניין בגן, לתת מניע לאנשים להגיע לשם, ומצד שני, לא לפגוע באימג' של המדשאה והבניין. ההצללה תהיה אך ורק על ידי עצים ולא יהיו פה מתקני משחק. מאד נצמדנו לעניין הזה שהמראה הכללי יישאר. ניסינו לייצר מקומות שיאפשרו כל מיני סוגים של שהייה, אבל יותר בפריפריה של השטח".
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הודה השבוע בשיחה עם "גלובס" כי הוא מתמודד עם בעיית התדמית של ההסתדרות, דבר שהיווה את אחד המניעים למהלך. לדבריו הבניין, שאותו הוא מכנה "הקרמלין", נראה קצת מאיים, ולכן לדבריו הוא החליט לפתוח אותו ל"אורבניות התל אביבית". עוד הוסיף בר-דוד כי "בית ההסתדרות בתל אביב הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של המדינה והוא אחד מהמבנים המזוהים ביותר עם נופי העיר. אני שמח כי דווקא כעת, כשההסתדרות נכנסת לשנת המאה להקמתה, הבית של העובדים בישראל, ממשיך להניף דגלים חדשים. פתיחת המדשאה לכלל הציבור היא אמנם צעד סמלי אך זהו צעד שיש בו אמירה נחרצת לגבי הדרך של הארגון הזה והמשך העשייה שלו למען העובדים והחברה בישראל".