גדעון סער / צילום: שלומי יוסף
גם אם זה לא יקרה בפריימריז קרובים על ראשות הליכוד, כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מובילים ככל הנראה להחלפת העומד בראש המפלגה ומחנה הימין, וגדעון סער מסתמן כמועמד המוביל לתפקיד. בראיון עמו הוא חושף את עמדותיו בעניינים שעד כה לא התבטא לגביהם כמעט, והתמונה העולה מדבריו היא של נץ מדיני המחזיק עמדות ליברליות בתחומים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים.
סער מסמל מעין חזרה לליכוד הליברלי והעממי. זה המצוי בקשר עם מגוון מגזרים מסורתיים של הליכוד ומתפקדיו, מחזק את הקשר עם השלטון המקומי - ולכן זה לא מפתיע שיש גל של תמיכה בו מצד ראשי ערים - ומשתמש בהתבטאויות ואמירות ממלכתיות יותר ומשתלחות פחות, בעיקר נגד יריבים פוליטיים, מכחול לבן ועד הרשימה המשותפת אף שיש לו הרבה ביקורת גם עליה. לא נשמע ממנו ביטויים כמו "בוגדים" כלפי הערבים, בוודאי לא כביטוי מכליל. אחד מראשי הרשויות מהליכוד אמר לי לאחרונה "אפילו לנו, תומכי נתניהו, סער מסמל מין חזרה לשפיות ולממלכתיות, מה שאולי קצת ירגיע את האווירה במדינה ובליכוד".
אבל הפוליטיקה בראש - סער מגלה כי לפי ההסכמות בין יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ לנתניהו, אם וכאשר הכנסת תפוזר יכונס מיד אחר כך מרכז המפלגה לקביעת מועד הפריימריז לראשות הליכוד. בהנחה שההכרזה על בחירות תהיה בשבוע הבא, פריימריז סער מול נתניהו צפויים להתקיים באמצע ינואר. סער מזהיר מפני נסיגה של נתניהו מההסכמה הזו: "אני לא מעלה על דעתי שלא יתקיימו פריימריז לראשות הליכוד, חושב שהדמוקרטיה בליכוד היא מיסודות עוצמתו וצריך לחזקה".
על מה שיקרה אם וכאשר יעמוד בראש הליכוד ואולי בראשות הממשלה לסער יש משנה סדורה ותוכניות מפורטות, לרבות כלכליות. הגירעון התקציבי מטריד את סער מאוד וזו אחת מהסיבות להתנגדותו לבחירות השלישיות. אבל את הפתרון לגירעון הוא לא מוצא בהעלאת מסים. לדבריו, "אני מתנגד עקרונית להעלאת מסים שלה השפעות שליליות מדכאות צמיחה, ולכן צריך בעת הדיונים על תקציב 2020 לעשות כל מה שניתן להימנע מכך".
ישראליזציה לפי סער
שני המגזרים החלשים במשק הם הערבים והחרדים ולסער יש תוכניות לקדמם. לגבי הערבים הוא דוגל בהמשך ההשקעות הממשלתיות כפי שעלו בתוכנית החומש 922 כדי לקדם את שילובם בחברה ובכלכלה: "יש היום רצון בקרב חלק ניכר מאזרחי ישראל הערבים לאינטגרציה הרבה יותר משמעותית בחברה הישראלית ובמדינה. זה אינטרס לא רק שלהם אלא של המדינה. יש אמנם זרם בדלני בקרבם שייצוגו בכנסת יותר חזק מאלה המבקשים להשתלב. צריך ואפשר לעשות עוד פעולות דוגמת החלטה 922 והשקעות במגזר הערבי".
בביקורת עקיפה על התבטאויות נתניהו נגד הערבים הוא מוסיף כי "צריך גם לקיים דיאלוג עם החברה הערבית בישראל. אני מקיים אותו שנים ארוכות. בידינו לקדם אינטגרציה טובה יותר בחברה ובכלכלה ויהיו לכך השלכות חיוביות גם עם הערבים מסביב ממדינות ערב".
לגבי החברה החרדית הוא אומר כי צריך למצוא דרכים לאפשר לחרדים להיכנס לשוק העבודה כמו בתי ספר טכנולוגיים למי שנפלט מהישיבות. "עשיתי זאת כשר חינוך והביקוש לכך גדול. הצעירים הנפלטים מהמסגרות הקיימות נשארים ללא מסגרת בכלל. בתי ספר כאלה מובילים לשירות צבאי ולהשתלבות בשוק העבודה. יש הרבה צעדים להשתלבות בשוק. המדינה צריכה לממן לימודים אקסטרניים באנגלית ומתמטיקה כדי לאפשר שילובם של החרדים הרוצים בכך בשוק העבודה. כמו כן צריך להתאים מדיניות לשינויים המתחוללים בקרב החרדים, כמו תהליך ה"ישראליזציה" והיציאה לעבודה, ולפעול כדי להעצים אותם ולתת כלים פרגמטיים למגמה הזו".
לגבי החרדים שעימם יש לו קשר מצוין הוא מציע ליצור סטטוס קוו חדש וארוך טווח. "אני מאמין בכיוון ההידברות והגעה לאמנת סטטוס קוו חדשה. צריך לשבת ביחד כולם - חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים - וליצור חזון חדש ולנסח קווים משותפים לישראל לעשורים הבאים. המריבות היומיומיות על נושאים שונים כמו אופי השבת, פתיחת מרכולים, תחבורה ציבורית וכו' - אינן מועילות. צריך לייצר בסיס משותף מתוך הבנה שזו מדינה יהודית, ומצד שני שכל אחד בן חורין לבחירת אורח חייו ללא שום מרכיב של כפיה.
"צריך להבין היטב את התפיסה החרדית, שהיא הלכתית שלא מאפשרת ברוב המקרים להגיע לפשרות. יש דברים שאפשר לעשות תוך הגעה לאיזון רצוי, אבל אל תבקש את הסכמת החרדים כי לא תקבל אותה. יש דברים שהם שנויים במחלוקת אבל לא הלכתיים. למשל סיפור הארכת שעון הקיץ, שהם התנגדו לזה מסורתית אבל בסוף זה עבר. גם הם רואים שבהיעדר אמנה חברתית כוללת בסופו של דבר החיים מטים את הסטטוס קוו לכיוון אחד בלבד, הכיוון החילוני, ולכן זה אינטרס שלהם להגיע להסכמות ארוכות טווח למנוע את המשך שחיקת הסטטוס קוו".
סער נתפס כאחד ממחזיקי דגל הליברליות בליכוד והוא אומר כי צריך לשמור על מדינה עם צביון יהודי אבל מדינה מודרנית המבטיחה את חירויות הפרט. לזכותו בתחום הזה עומדת ההחלטה התקדימית כשר פנים שבה הנחה את רשות האוכלוסין להכיר בבני זוג חד מיניים לצורך חוק השבות, קרי בני זוג של להט"בים קיבלו זכאות לעליה ולאזרחות ישראלית. כשר חינוך קידם פרויקטים של קידום הסובלנות והעניק לראשונה תקציבים ל"איגי" תנועת הנוער הגאה. "השקפת עולמי הבסיסית דוגלת בזכותו של אדם לחיות את חייו לפי בחירתו, וכשר אני יכול לסייע ולנקוט פעולות המקדמות השקפה זו", הוא אומר.
"אשליית שתי המדינות"
במישור המדיני סער הוא נץ ידוע שהצביע בין השאר נגד תוכנית הנסיגה מרצועת עזה. הוא מחזיק בדעה כי אין מקום להקמת מדינה פלסטינית. "אני לא מאמין במה שמכונה פתרון שתי המדינות, שלו אני קורא two state illusion (אשליית שתי המדינות). זה לא רק שלא יפתור את הסכסוך בננו לבין שכננו, זה ירחיק אותנו מהשלום, יפגע ביציבות האזור ויפגע פגיעה קשה מאוד בביטחון ישראל ואזרחיה.
"בכל מקום שנסוגנו ממנו השתלטו עליו גורמי טרור, והוא משמש בסיס למתקפות על ישראל ואזרחיה. זה מה שקרה בעקבות הסכמי אוסלו, תוך שנים מעטות יהודה ושומרון הפכו למעבדת טרור אחת גדולה שגרמה לנו למאות הרוגים ורק מבצע חומת מגן ב-2002 פירק את תשתיות הטרור.
"מאז ועד היום נמשכת שם פעילות של צהל. באותן שנים מעטות שבהן לא נכחנו באותן ערים בשטחי איי איבדנו את היכולות המודיעיניות והמבצעיות, ולכן אין כל ספק שהקמת מדינה ערבית נוספת, שאין לה יכולת קיום כלכלית עצמאית אמיתית בתוך ארץ ישראל, היא דבר מטורף מבחינת האינטרסים של ישראל. אני מתנגד לזה - הפתרון הוא אזורי ולא הקמת מדינה פלסטינית", הוא אומר.
הפתרון של סער הוא "הקמה של אוטונומיה פלסטינית בשטחי הרשות, שיש לה זיקה מדינית לירדן, מה שייתן עומק כלכלי ואזרחי. בתוך זה ייחתמו הסכמים טרילטרליים - ישראל ירדן והאוטונומיה - בתחומי כלכלה, תיירות והגנת הסביבה ועוד".
נגד הסדרה בעזה
בנוגע להתנחלויות הוא אומר כי "אני תומך בהחלת הריבונות הישראלית על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון וכמובן גם בבקעה, שם אפשר להתחיל. היום ביהודה ושומרון חיים כחצי מיליון אזרחים ישראלים וזה הגיוני לפחות בשטחי ההתיישבות עצמם להחיל את החוק הישראלי. המצב הנוכחי אבסורדי. בעופרה הרסו שמונה בתים שהיו על קרקע פלסטינית, הבעלים לא יכולים להרוויח מזה ומי שגר בבתים שנהרסו נזרק משם. החוק הישראלי היה מאפשר להפקיע את השטח ולתת פיצויים לבעלים בכפוף להוכחת בעלות. כיום אפשר להפקיע שם רק מטעמי ביטחון. החלה כזו לא סוגרת את הדלת לפתרונות מדיניים בעתיד, וגם לא משנה מהותית את המצב בשטח".
לגבי רצועת עזה סער לא תומך בהסדרה. לדבריו, "פירושה של ההסדרה הוא המשך ההתעצמות ובניין הכוח של ארגוני הטרור ברצועה, והמשך ירי הטילים על הישובים הישראלים בדרום. אם זה חלק מההסדרה ברור שאני לא תומך בה. אני לא מתנגד לשיקום עזה והעלאת רמת החיים שם, אבל רק בהנחה שאנו מוצאים דרך איך להגביל את ההתעצמות של חמאס והג'יהאד".
להערכתו בשלב מסוים לא תהיה ברירה, אלא לפעול גם באופן קרקעי ברצועה. "בסופו של דבר אנחנו נצטרך לפרק את התשתיות הצבאיות של החמאס והג'יהאד, במהלך קרקעי משמעותי ולא קצר - נצטרך לעשות במוקדם או במאוחר. כפי שללא חומת מגן לא הצלחנו לפרק את תשתיות הטרור בגדה שהיו קטנות בהרבה".
בשורה התחתונה לסער אין אולי עדיין את הכוח הפוליטי המספיק כדי להחליף את נתניהו, אבל היכולת שלו לתקשר באופן בלתי אמצעי עם מתפקדי הליכוד - אם השטח ה"ליכודי" - מבססת אותו כמועמד מוביל. מתפקדי הליכוד רואים בתמיכה שסער מקבל מחוץ לליכוד יתרון, שכן הדבר ממצב אותו כמי שיכול להנהיג מדינה, ולא רק את המפלגה.