גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מי שהייתה הימה ה-4 בגודלה בעולם נהפכה למוקד תיירותי, דווקא כשמתייבשת

לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל בקזחסטן הימה הרביעית בגודלה בעולם כולו ● גסיסתה מושכת זן ייחודי של מטיילים: "תיירות סוף העולם" ● ז'אנר תיירותי מתפתח

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ככל שמצבו העגום של כדור הארץ המתחמם הולך ומידרדר, סוגה חדשה ומבעיתה של חוויה תיירותית מתפתחת - "תיירות יום הדין" קוראים לה בתחום חקר התיירות ושיווקה, או בשמה הקל יותר לעיכול: "תיירות סיכוי אחרון לצפייה". המונח מתייחס לתופעת הדעיכה וההיעלמות של תופעות טבעיות וחברתיות בטרם ייבלעו ויטבעו בשקט האלים של תחילת המאה ה-21.

משלגי הקילימנג'רו באפריקה ועד דובי קוטב רעבים המשחרים למזון בחוג הקוטב הקנדי; מערבות עשב גוססות בטיבט ועד קהילות "אקזוטיות" באמזונס על יערותיו הנעלמים בנגיסות מסור. כל התופעות הטרגיות הללו מהוות אומנם יעד לעצומות נואשות וקצרות חיים ברשתות החברתיות, אך באותה מידה הן משמשות גם כיעד לחוויה צרכנית, בעולם שמחפש יותר מכול נישות כלכליות בתוליות. ימת אראל (Aral) שרובה באוזבקיסטן וחלקה בקזחסטן היא אחת מהן.

תמהיל של רוחות רפאים

רבים הם המקומות סחופי הרוחות בעולם, אך כאן, בקצוות הצחיחים של הרפובליקה האוזבקית, רוחות הרפאים רבות ומרובדות מן הרגיל, בתמהיל מוזר של רוחות העבר, כובד ההווה והאיום המזדחל מעבר לאופק מכיוון העתיד לבוא.

קראקלפקסטן (Karakalpakstan) אינו שם שרבים נוהגים לגלגל על לשונם. רשמית, מחוז אוטונומי במערבה של אוזבקיסטן, ובפועל אזור הנשלט באופן מלא ממרכז המדינה בטשקנט. האזור נקרא על שם יושביו המקוריים, הקרא-קלפקים, "שחורי הכובע", ומתייחס לבני הארץ, שבטים טורקיים הקרובים במוצאם ולשונם לקזחים ולקירגיזים, שהתייחדו בכסות ראש שחורה עשויה תלתלי כבשים עבותים.

האזור נחשב כיום מודח ונידח גם במונחים מרכז-אסיאתיים ליברליים ולאחר מוראות המאה ה-20, קריסת ברית המועצות וחבלי הלידה של עצמאות אוזבקיסטן. מקובל להניח כי קרוב למחצית מכוח העבודה של המחוז נמצא בניכר ושולח את פרי עמלו מאלמאטי, קזאן ומוסקבה.

אך העיר קראקלפקיה לא תמיד הייתה בסוף העולם. בעבר היא נקראה חווארזם ושכנה באזור הפורה של דלתת נהר האמו-דריה, נהר האם של מרכז אסיה, מקום שבו נשפך הנהר האדיר לימת ארל והיה בשעתו נווה מדבר רחב ידיים באמצע הרמה המדברית של מרכז אסיה. קראקלפקיסטן הייתה אחד מאסמי התבואה החשובים ביותר שבין פרס לסין והייתה משאת נפשם של מצביאים, נוודים ויושבי קבע כאחד.

מקום מיוחד תפסה חווארזם בתולדות האנושות, שכן היא ידועה כמקום הראשון במרכז אסיה אשר נכבש על-ידי צ'נגיז (ג'ינג'יס) חאן והייתה הסכר שדרכו פרצו גייסות המונגולים במאה ה-13, בדרכם לאיחוד מזרח ומערב באימפריה היבשתית הגדולה ביותר שידע האדם. הדי מלחמות נשכחות עוד מהדהדים בערבות הצחיחות שמעבר לנאת המדבר המרכזית, והיא זרועה ביצורים מתפוררים בני תקופות רחוקות ושרידי יישובים בני בלי שם, זכר לימים שבהם אימפריות קמו, פרחו ונמסו חזרה לחולות, תוך שהן גורפות עמן את חיי האדם וזכרו כאחד.

אבל לא רק מלחמות ידע האזור. במהלך ימי הביניים המוקדמים ידעה חווארזם פריחה תרבותית משמעותית. בחצרות הארמון ובין צלליה המגינים של המדרסה הסתופפו משכילים ומשוררים, אנשי מדע, דת ורוח, בעוד המישורים צרובי השמש ואדומי החול של מדבריות קיזיל קום שימשו כנתיב מסחר פורה, שהוביל לא רק סחורות ורעיונות אלא גם פליטי אמונה, צליינים פוליטיים ומלכים גולים.

וכל השפע הזה התנקז לימת אראל, שרובה באוזבקיסטן וחלקה גם בקזחסטן. האגם שימש כמעין מפלט בים השממה הצורבת שסביבו. עם רמת מליחות של כשליש ממי הים התיכון וטמפרטורת מים נוחה, שימש האגם האדיר בית גידול פורה לכשני תריסר מיני דגים, בעוד שגדות שפכי הנהרות שהובילו אליו היוו סביבה עשירה ושופעת במיני צומח, עופות ויונקים, וכל אלה תמכו בקהילות חקלאות, דיג ומרעה משגשגות. לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם כולו. כיום היא איננה עוד.

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

המוות הלבן

אי אפשר להימלט מדמותה של העננה הלבנה הקטנה, "פרח הכותנה". הסמל הזה נשקף מן הקעריות הקטנות המנקדות בכחול ולבן עתיק את שולחנות בתי התה בבוכרה וסמרקנד, מתנוסס על פסלי חוצות מחלידים, ואף תופס מקום של כבוד בסמל המדינה עצמה. הכותנה כמו מסמלת את תמצית רעיון השגשוג והרווחה הכלכלית של מרכז אסיה כולה, אך בלב ההלקט הצחור טמונים ונסתרים להם זרעי פורענות שחורים.

בעוד שהכותנה, צמח חינני ורב תועלת שמוצאו מהודו, נטעה שורש באדמתה הברוכה של מרכז אסיה כבר לפני מאות שנים, רק בתקופת הכיבוש הצארי נוצלו ליבה של הארץ ואגני נהרותיה לשם גידול אינטנסיבי של כותנה לייצוא והעלו את יוקרתו הכלכלית של האזור בעיניהם של אדוני הארץ החדשים. אלה שלחו כמויות הולכות וגדלות של הזהב הלבן בצורתו הגולמית למפעלי טוויה משגשגים במערב האימפריה הרוסית.

התקופה הסובייטית הביאה להרחבה ניכרת של שטחי גידול הכותנה, ולשדו של נהר האמו-דריה האדיר הוקז והוקא אל עבר אדמת הלס הצמאה של הערבות, שהפכו לשדות כותנה מאופק עד אופק. הכותנה המודרנית היא צמח מפונק, ומלבד חיבתה לשמש יוקדת, גידולה בצורתה המודרנית דורש כמויות גדולות של מים והפרזה בחומרי הדברה, דשנים וכימיקלים אחרים. בין שנות ה-60 ל-80 דחקה עצמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית לשיא תפוקת כותנה של קרוב ל-6 מיליוני טונות בשנה, ובכך הפכה לאחת מיצרניות הכותנה הגדולות בעולם. מגמות ייצור אלו המשיכו גם כאשר היה ברור לרשויות התכנון המרכזי כי אין בהן כל היגיון כלכלי.

חבלי העצמאות במרכז אסיה צמצמו אומנם במעט את תעשיית הכותנה ברפובליקה האוזבקית שזה מכבר קמה, אך ההתניות הסובייטיות הנושנות וסוגי שחיתות חדשים הביאו להמשך מדיניות הכותנה הקודמת, כשאליה מצטרפים דיווחים על עבודות כפייה בעונת הקטיף, בהן גם של ילדים צעירים, והזרמת רווחים לידיהן של האליטות הטריות והרעבות של הרפובליקה הצעירה.

האגם נאנק בכאב

בשנות ה-70, לאחר קרוב לשני עשורים של הצמאה כבדה וניתוק מר מנהר האם, האמו-דריה, ואחיו הסיר-דריה שמצפון, היה ברור כי האגם הענק נאנק בכאב. קו המים הנסוג של ירידת המפלס המתמדת החל לגלות טפחים של איים חדשים באזורים שבהם היה האראל רדוד מכדי לכסותם. סופות חול מתגברות וקו החוף הנסוג במהירות הביאו לתגובה סובייטית בהולה בדמות ועדות מדעיות, שקבעו שיש צורך ברפורמה בניהול משק המים במרחב המרכז אסייאתי עד לשנת 2010. מיותר לציין כי לא הימה ולא ברית המועצות עצמה שרדו לראות את יישום הרפורמות הדרושות.

היעלמות האגם המיטה חורבן על האזור כולו. שרידים של חומרי הדברה ודשנים הפכו לסופות חול מרעילות, ואלה הביאו לא רק לשינוי אקלימי מכריע בכלל האזור, אלא גם לעלייה מחרידה במקרי סרטן, מחלות נשימה וכליות וכן בתמותת תינוקות. כמו תאונת רכבת אקולוגית בהילוך איטי, הפך האגם ל"מדבר אראל", כפי שהוא מכונה לעיתים כיום בפי תושבי המקום.

התהליך הזה ממיט אסון אחר אסון על תושבי קהילות הדיג, המרעה והחקלאות של חווארזם, בעוד קרקעית הים החשופה ממשיכה לפלוט משקעים רעילים ברדיוס של עשרות קילומטרים. בנוסף, היעדרה של ההשפעה הממתנת של הימה על האקלים הביאה לחורפים קשים הנלווים לקיצים חמים ויבשים במיוחד, ואלה האיצו את התרסקות הכלכלה המקומית והקהילות הנסמכות עליה.

נסיעה לאורך רצועת המים המערבית, שארית הפליטה של ימה שבעברה הייתה גאוותה של מרכז אסיה, היא כיום חוויה מוזרה להפליא. יש משהו מתעתע באזור, שצחיחותו הנידחת משדרת ראשוניות התואמת במדויק את תשוקת הגילוי החביבה כל-כך על חוויית התיירות המודרנית. בכפר הדייגים לשעבר של סודאשי, דייג בודד בשם ז'לראס עוד מתקן רשת התלויה לייבוש מול מפעל עיבוד דגים נטוש ומתפורר. לשאלה מה משקל הדגים שעולים ברשתו הוא עונה במבוכה "לא הרבה", ומסרב בנימוס תקיף להצעה לקבל אבטיח ולחם. לשאלה מה יאכל, ענה בפשטות משוכת כתפיים, ציפורים.

הדרך חזרה דרומה זרועה בקברי נוודים קזחים, פליטי רעב משנות שלטונו של סטאלין. במוינק, עיירת נמל לשעבר ומקום די אומלל בהווה, מנסות הרשויות לשדר אופטימיות תעשייתית נושנה, וכרזות צבעוניות מבשרות על שיטות חקלאיות מתקדמות ואף על בריכות גידול לקרפיונים, שכמו מפצים בקורבנם על שני תריסר מיני הדגים האבודים של אראל.

אל מול מרכז מבקרים דמוי מגדלור המדכא בעליזותו המשקיפה אל הים המת, מוטלות גוויות מוזרות. במרחק של 200 קילומטרים לפחות מנתח הים הגוסס, רובצות על גחונן המחליד שאריות צי הדיג המפואר של אראל, מחלידות ברוח המדבר החולית והצורבת ומשמשות כאטרקציה מרכזית במקום שאין בו הרבה להציע מלבד חורבנו-שלו.

בית קברות לאוניות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בירה של שקיעה אחרונה

לאראל לא תהיה עוד תקומה. מלבד חלק קטן וסכור היטב בשטחה הקזחי של הימה, שגודלו פחות מעשירית משטחו המקורי של האגם, ברור לכול כי גם רצועת המים הצרה, המלוחה עד צריבה ועשירת הכימיקלים שבמערב אוזבקיסטן, תיעלם בעשור הקרוב, אולי קצת יותר.

במחנה יורטות בודד אל מול האופק המאדים מתאספים מבקרים ספורים לחוג את רדת הערב. זוג צרפתים בירח דבש, צמד מהנדסי מכרות אירופים בחופשה וכמה מבקרים משנגחאי. לשאלותיי מה הסיבה שהביאה אותם כה רחוק ועמוק לאזור כה לא מסביר פנים, הם עונים במתכונת דומה להפליא: "סיכוי אחרון לראות".

מחנה יורטות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מותו של מקום, כך נראה, עשוי אף הוא להיחשב לחוויה אסתטית, ולעיתים נדמה כי נפש האדם בגמישותה מסוגלת להדביק חיוניות פואטית לכול. וכך, על גדות אגם גווע יושבים בני עממים שונים - צרפתים, סינים ורוסים - לוגמים בירה קרירה למחצה, ומשוחחים בעליצות על חוויות היום, ועל ניסיונות שכשוך במימיו המרים של הים המת, ומחליפים רשמי תמונות של כפרי דייגים חרבים.

לא רחוק משם ניצבת עיר מתים עתיקה, מיזדחאן. שכבות קברותיה נושאים זכר רב-רבדים לדתות, תרבויות ועמים שלשונם יבשה זה מכבר. על הקליפה האחרונה, המוסלמית, ניצבת מחצית מבנה קדוש, חזיתה חסרה ושארית כיפתה פעורה השמיימה. זהו "שעון הזמן" של חווארזם.

האגדה המקומית מספרת כי המבנה הוקם על קברו של אדם הראשון, ואולי של אחד מצאצאיו חסידי דתות האמת. בכל שנה, ממשיך הסיפור, נושרת לבנה יחידה מקירותיו המתים של המבנה. כאשר תיפול לבסוף לבנת החומר האחרונה, יבוא העולם לקיצו. וכך, עולים עולי הרגל מקרוב ומרחוק ועורמים זו על גבי זו שבע לבנים, סגולה ידועה לאריכות ימים, ונושאים תפילה חרישית שירבו חיי אדם, ראשון ואחרון, ולמען יאריכו ימי העולם. אולי יש תקווה לעולם, והיא טמונה בכח הרצון האנושי גם לנוכח אופק מתקדר. ואולי באמת כאן, במישורים סחופי הרוחות, החל כבר סוף העולם. 

מידע מעשי

טיולים לימת אראל יוצאים לרוב מהעיר נוקוס, שאליה אפשר להגיע בטיסה קצרה מטשקנט, ברכבת לילה מן המזרח, או בנסיעה של כמה שעות מאורגנץ' הסמוכה לעיר חיווה. מגוון נותני שירותים מקומיים מציעים סיורים רכובים הכוללים ביקור בשפת הימה, בעיירת הדייגים לשעבר של מוינוק ובאתרים ארכיאולוגים באזור. המרחקים ארוכים יחסית ולכן מומלץ לפנות לפחות ארבעה ימים לביקור באזור.

העיירה מוינוק עצמה לא מציעה הרבה מבחינת נקודות עניין, אך המוזיאון המקומי מציג את אוסף סוויצקי, לקט יחודי של אמנות אוונגרד סובייטית, ומומלץ להותיר כמה שעות לביקור במקום.

עוד כתבות

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

מפגינים למען עסקה לשחרור החטופים בעזה / צילום: ציפי מנשה

המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה

גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים • צה"ל תקף מחבלים ועמדות של חיזבאללה בלבנון, בנוסף למקורות הירי שביצעו שיגורים לעבר ישראל • עדכונים בולטים 

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

מפעילים לחצים אדירים: שרי הליכוד מתנגדים להקמת תחנת כוח חדשה

שרי הליכוד מפעילים לחצים אדירים אבל מנכ"ל מנהל התכנון נחוש לקדם תחנת כוח חדשה במטרופולין גוש דן ● עדיין לא ברור האם הצורך למנוע עלטה מאזרחי ישראל יגבר על שיקולים פוליטיים צרים; במשרד האוצר מזהירים מפגיעה משקית של מיליארדי שקלים ● וראש מטה התכנון מזהיר "מי שירים את ידו נגד יצטרך לתת הסברים בוועדת חקירה ממשלתית"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון-לע''מ

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל

חברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי סוגרת את יחידת ה-After Market ומפטרת כ-3.5% ממצבת העובדים בחברה ● אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה: "המשך פעילות היחידה כבר אינו כדאי"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

זו מנהלת השקעות החדשה של אלטשולר שחם. האם השינוי בדרך?

בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם, הודיע לאחרונה כי לאה פרמינגר תחליף את דני ירדני בתפקיד סמנכ"לית ההשקעות ● יש המעריכים כי הרקע של פרמינגר בתחום האלטרנטיבי עשויה ללמד על שינוי במדיניות ההשקעה באלטשולר שחם

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

המדינה האחרונה בעולם ששמרה על ריבית שלילית מחשבת מסלול מחדש

אפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● השבוע צפויה הודעת ריבית דרמטית, וההערכות הן כי השינוי קרוב ● בין הסיבות: עליות שכר חדות

צילום: AP - Manu Fernandez

המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

שתי המדינות מנצלות את העיכובים במסדרון היבשתי שמתכננת ארה"ב דרך ישראל וערב הסעודית, כדי להתקדם בפרויקט ● את הכוחות הן מרכזות במבצע נגד המחתרת הכורדית שמאיימת על טורקיה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סימני השאלה סביב קבוצת הוואטסאפ שפתח ניר ברקת

שר הכלכלה ​ניר ברקת הקים בצעד חריג קבוצת וואטסאפ הכוללת מעל 20 בכירים מענף המזון, וביקש מהם שלא להעלות מחירים לתקופה מסוימת ● מומחים בתחום מסבירים: מהלך חוקי אך כזה שמעלה לא מעט שאלות משפטיות ● בסביבת השר הבהירו: קיבלנו ייעוץ משפטי טרם הפעולה

החשיפה לישראל השתלמה בפברואר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

זו שהפתיעה ואלו שאיכזבו: מאחורי המהפך בשוק הגמל בפברואר

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות רשמו תשואה חיובית יוצאת דופן בפברואר ● בכלל, שזינקה לפסגה, שמרו על חשיפה לבורסה בת"א גם ברגעי השפל - "מאמינים בשוק המקומי" ● מנהלי השקעות על הפתיחה הפושרת של חודש מרץ: "טבעי שאחרי עליות כל כך חזקות, לוקחים קצת אוויר"

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

אילוסטרציה: shutterstock

תרופה ראשונה לכבד שומני, המחלה שאולי לא ידעתם שיש לכם

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב