גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מי שהייתה הימה ה-4 בגודלה בעולם נהפכה למוקד תיירותי, דווקא כשמתייבשת

לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל בקזחסטן הימה הרביעית בגודלה בעולם כולו ● גסיסתה מושכת זן ייחודי של מטיילים: "תיירות סוף העולם" ● ז'אנר תיירותי מתפתח

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ככל שמצבו העגום של כדור הארץ המתחמם הולך ומידרדר, סוגה חדשה ומבעיתה של חוויה תיירותית מתפתחת - "תיירות יום הדין" קוראים לה בתחום חקר התיירות ושיווקה, או בשמה הקל יותר לעיכול: "תיירות סיכוי אחרון לצפייה". המונח מתייחס לתופעת הדעיכה וההיעלמות של תופעות טבעיות וחברתיות בטרם ייבלעו ויטבעו בשקט האלים של תחילת המאה ה-21.

משלגי הקילימנג'רו באפריקה ועד דובי קוטב רעבים המשחרים למזון בחוג הקוטב הקנדי; מערבות עשב גוססות בטיבט ועד קהילות "אקזוטיות" באמזונס על יערותיו הנעלמים בנגיסות מסור. כל התופעות הטרגיות הללו מהוות אומנם יעד לעצומות נואשות וקצרות חיים ברשתות החברתיות, אך באותה מידה הן משמשות גם כיעד לחוויה צרכנית, בעולם שמחפש יותר מכול נישות כלכליות בתוליות. ימת אראל (Aral) שרובה באוזבקיסטן וחלקה בקזחסטן היא אחת מהן.

תמהיל של רוחות רפאים

רבים הם המקומות סחופי הרוחות בעולם, אך כאן, בקצוות הצחיחים של הרפובליקה האוזבקית, רוחות הרפאים רבות ומרובדות מן הרגיל, בתמהיל מוזר של רוחות העבר, כובד ההווה והאיום המזדחל מעבר לאופק מכיוון העתיד לבוא.

קראקלפקסטן (Karakalpakstan) אינו שם שרבים נוהגים לגלגל על לשונם. רשמית, מחוז אוטונומי במערבה של אוזבקיסטן, ובפועל אזור הנשלט באופן מלא ממרכז המדינה בטשקנט. האזור נקרא על שם יושביו המקוריים, הקרא-קלפקים, "שחורי הכובע", ומתייחס לבני הארץ, שבטים טורקיים הקרובים במוצאם ולשונם לקזחים ולקירגיזים, שהתייחדו בכסות ראש שחורה עשויה תלתלי כבשים עבותים.

האזור נחשב כיום מודח ונידח גם במונחים מרכז-אסיאתיים ליברליים ולאחר מוראות המאה ה-20, קריסת ברית המועצות וחבלי הלידה של עצמאות אוזבקיסטן. מקובל להניח כי קרוב למחצית מכוח העבודה של המחוז נמצא בניכר ושולח את פרי עמלו מאלמאטי, קזאן ומוסקבה.

אך העיר קראקלפקיה לא תמיד הייתה בסוף העולם. בעבר היא נקראה חווארזם ושכנה באזור הפורה של דלתת נהר האמו-דריה, נהר האם של מרכז אסיה, מקום שבו נשפך הנהר האדיר לימת ארל והיה בשעתו נווה מדבר רחב ידיים באמצע הרמה המדברית של מרכז אסיה. קראקלפקיסטן הייתה אחד מאסמי התבואה החשובים ביותר שבין פרס לסין והייתה משאת נפשם של מצביאים, נוודים ויושבי קבע כאחד.

מקום מיוחד תפסה חווארזם בתולדות האנושות, שכן היא ידועה כמקום הראשון במרכז אסיה אשר נכבש על-ידי צ'נגיז (ג'ינג'יס) חאן והייתה הסכר שדרכו פרצו גייסות המונגולים במאה ה-13, בדרכם לאיחוד מזרח ומערב באימפריה היבשתית הגדולה ביותר שידע האדם. הדי מלחמות נשכחות עוד מהדהדים בערבות הצחיחות שמעבר לנאת המדבר המרכזית, והיא זרועה ביצורים מתפוררים בני תקופות רחוקות ושרידי יישובים בני בלי שם, זכר לימים שבהם אימפריות קמו, פרחו ונמסו חזרה לחולות, תוך שהן גורפות עמן את חיי האדם וזכרו כאחד.

אבל לא רק מלחמות ידע האזור. במהלך ימי הביניים המוקדמים ידעה חווארזם פריחה תרבותית משמעותית. בחצרות הארמון ובין צלליה המגינים של המדרסה הסתופפו משכילים ומשוררים, אנשי מדע, דת ורוח, בעוד המישורים צרובי השמש ואדומי החול של מדבריות קיזיל קום שימשו כנתיב מסחר פורה, שהוביל לא רק סחורות ורעיונות אלא גם פליטי אמונה, צליינים פוליטיים ומלכים גולים.

וכל השפע הזה התנקז לימת אראל, שרובה באוזבקיסטן וחלקה גם בקזחסטן. האגם שימש כמעין מפלט בים השממה הצורבת שסביבו. עם רמת מליחות של כשליש ממי הים התיכון וטמפרטורת מים נוחה, שימש האגם האדיר בית גידול פורה לכשני תריסר מיני דגים, בעוד שגדות שפכי הנהרות שהובילו אליו היוו סביבה עשירה ושופעת במיני צומח, עופות ויונקים, וכל אלה תמכו בקהילות חקלאות, דיג ומרעה משגשגות. לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם כולו. כיום היא איננה עוד.

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

המוות הלבן

אי אפשר להימלט מדמותה של העננה הלבנה הקטנה, "פרח הכותנה". הסמל הזה נשקף מן הקעריות הקטנות המנקדות בכחול ולבן עתיק את שולחנות בתי התה בבוכרה וסמרקנד, מתנוסס על פסלי חוצות מחלידים, ואף תופס מקום של כבוד בסמל המדינה עצמה. הכותנה כמו מסמלת את תמצית רעיון השגשוג והרווחה הכלכלית של מרכז אסיה כולה, אך בלב ההלקט הצחור טמונים ונסתרים להם זרעי פורענות שחורים.

בעוד שהכותנה, צמח חינני ורב תועלת שמוצאו מהודו, נטעה שורש באדמתה הברוכה של מרכז אסיה כבר לפני מאות שנים, רק בתקופת הכיבוש הצארי נוצלו ליבה של הארץ ואגני נהרותיה לשם גידול אינטנסיבי של כותנה לייצוא והעלו את יוקרתו הכלכלית של האזור בעיניהם של אדוני הארץ החדשים. אלה שלחו כמויות הולכות וגדלות של הזהב הלבן בצורתו הגולמית למפעלי טוויה משגשגים במערב האימפריה הרוסית.

התקופה הסובייטית הביאה להרחבה ניכרת של שטחי גידול הכותנה, ולשדו של נהר האמו-דריה האדיר הוקז והוקא אל עבר אדמת הלס הצמאה של הערבות, שהפכו לשדות כותנה מאופק עד אופק. הכותנה המודרנית היא צמח מפונק, ומלבד חיבתה לשמש יוקדת, גידולה בצורתה המודרנית דורש כמויות גדולות של מים והפרזה בחומרי הדברה, דשנים וכימיקלים אחרים. בין שנות ה-60 ל-80 דחקה עצמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית לשיא תפוקת כותנה של קרוב ל-6 מיליוני טונות בשנה, ובכך הפכה לאחת מיצרניות הכותנה הגדולות בעולם. מגמות ייצור אלו המשיכו גם כאשר היה ברור לרשויות התכנון המרכזי כי אין בהן כל היגיון כלכלי.

חבלי העצמאות במרכז אסיה צמצמו אומנם במעט את תעשיית הכותנה ברפובליקה האוזבקית שזה מכבר קמה, אך ההתניות הסובייטיות הנושנות וסוגי שחיתות חדשים הביאו להמשך מדיניות הכותנה הקודמת, כשאליה מצטרפים דיווחים על עבודות כפייה בעונת הקטיף, בהן גם של ילדים צעירים, והזרמת רווחים לידיהן של האליטות הטריות והרעבות של הרפובליקה הצעירה.

האגם נאנק בכאב

בשנות ה-70, לאחר קרוב לשני עשורים של הצמאה כבדה וניתוק מר מנהר האם, האמו-דריה, ואחיו הסיר-דריה שמצפון, היה ברור כי האגם הענק נאנק בכאב. קו המים הנסוג של ירידת המפלס המתמדת החל לגלות טפחים של איים חדשים באזורים שבהם היה האראל רדוד מכדי לכסותם. סופות חול מתגברות וקו החוף הנסוג במהירות הביאו לתגובה סובייטית בהולה בדמות ועדות מדעיות, שקבעו שיש צורך ברפורמה בניהול משק המים במרחב המרכז אסייאתי עד לשנת 2010. מיותר לציין כי לא הימה ולא ברית המועצות עצמה שרדו לראות את יישום הרפורמות הדרושות.

היעלמות האגם המיטה חורבן על האזור כולו. שרידים של חומרי הדברה ודשנים הפכו לסופות חול מרעילות, ואלה הביאו לא רק לשינוי אקלימי מכריע בכלל האזור, אלא גם לעלייה מחרידה במקרי סרטן, מחלות נשימה וכליות וכן בתמותת תינוקות. כמו תאונת רכבת אקולוגית בהילוך איטי, הפך האגם ל"מדבר אראל", כפי שהוא מכונה לעיתים כיום בפי תושבי המקום.

התהליך הזה ממיט אסון אחר אסון על תושבי קהילות הדיג, המרעה והחקלאות של חווארזם, בעוד קרקעית הים החשופה ממשיכה לפלוט משקעים רעילים ברדיוס של עשרות קילומטרים. בנוסף, היעדרה של ההשפעה הממתנת של הימה על האקלים הביאה לחורפים קשים הנלווים לקיצים חמים ויבשים במיוחד, ואלה האיצו את התרסקות הכלכלה המקומית והקהילות הנסמכות עליה.

נסיעה לאורך רצועת המים המערבית, שארית הפליטה של ימה שבעברה הייתה גאוותה של מרכז אסיה, היא כיום חוויה מוזרה להפליא. יש משהו מתעתע באזור, שצחיחותו הנידחת משדרת ראשוניות התואמת במדויק את תשוקת הגילוי החביבה כל-כך על חוויית התיירות המודרנית. בכפר הדייגים לשעבר של סודאשי, דייג בודד בשם ז'לראס עוד מתקן רשת התלויה לייבוש מול מפעל עיבוד דגים נטוש ומתפורר. לשאלה מה משקל הדגים שעולים ברשתו הוא עונה במבוכה "לא הרבה", ומסרב בנימוס תקיף להצעה לקבל אבטיח ולחם. לשאלה מה יאכל, ענה בפשטות משוכת כתפיים, ציפורים.

הדרך חזרה דרומה זרועה בקברי נוודים קזחים, פליטי רעב משנות שלטונו של סטאלין. במוינק, עיירת נמל לשעבר ומקום די אומלל בהווה, מנסות הרשויות לשדר אופטימיות תעשייתית נושנה, וכרזות צבעוניות מבשרות על שיטות חקלאיות מתקדמות ואף על בריכות גידול לקרפיונים, שכמו מפצים בקורבנם על שני תריסר מיני הדגים האבודים של אראל.

אל מול מרכז מבקרים דמוי מגדלור המדכא בעליזותו המשקיפה אל הים המת, מוטלות גוויות מוזרות. במרחק של 200 קילומטרים לפחות מנתח הים הגוסס, רובצות על גחונן המחליד שאריות צי הדיג המפואר של אראל, מחלידות ברוח המדבר החולית והצורבת ומשמשות כאטרקציה מרכזית במקום שאין בו הרבה להציע מלבד חורבנו-שלו.

בית קברות לאוניות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בירה של שקיעה אחרונה

לאראל לא תהיה עוד תקומה. מלבד חלק קטן וסכור היטב בשטחה הקזחי של הימה, שגודלו פחות מעשירית משטחו המקורי של האגם, ברור לכול כי גם רצועת המים הצרה, המלוחה עד צריבה ועשירת הכימיקלים שבמערב אוזבקיסטן, תיעלם בעשור הקרוב, אולי קצת יותר.

במחנה יורטות בודד אל מול האופק המאדים מתאספים מבקרים ספורים לחוג את רדת הערב. זוג צרפתים בירח דבש, צמד מהנדסי מכרות אירופים בחופשה וכמה מבקרים משנגחאי. לשאלותיי מה הסיבה שהביאה אותם כה רחוק ועמוק לאזור כה לא מסביר פנים, הם עונים במתכונת דומה להפליא: "סיכוי אחרון לראות".

מחנה יורטות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מותו של מקום, כך נראה, עשוי אף הוא להיחשב לחוויה אסתטית, ולעיתים נדמה כי נפש האדם בגמישותה מסוגלת להדביק חיוניות פואטית לכול. וכך, על גדות אגם גווע יושבים בני עממים שונים - צרפתים, סינים ורוסים - לוגמים בירה קרירה למחצה, ומשוחחים בעליצות על חוויות היום, ועל ניסיונות שכשוך במימיו המרים של הים המת, ומחליפים רשמי תמונות של כפרי דייגים חרבים.

לא רחוק משם ניצבת עיר מתים עתיקה, מיזדחאן. שכבות קברותיה נושאים זכר רב-רבדים לדתות, תרבויות ועמים שלשונם יבשה זה מכבר. על הקליפה האחרונה, המוסלמית, ניצבת מחצית מבנה קדוש, חזיתה חסרה ושארית כיפתה פעורה השמיימה. זהו "שעון הזמן" של חווארזם.

האגדה המקומית מספרת כי המבנה הוקם על קברו של אדם הראשון, ואולי של אחד מצאצאיו חסידי דתות האמת. בכל שנה, ממשיך הסיפור, נושרת לבנה יחידה מקירותיו המתים של המבנה. כאשר תיפול לבסוף לבנת החומר האחרונה, יבוא העולם לקיצו. וכך, עולים עולי הרגל מקרוב ומרחוק ועורמים זו על גבי זו שבע לבנים, סגולה ידועה לאריכות ימים, ונושאים תפילה חרישית שירבו חיי אדם, ראשון ואחרון, ולמען יאריכו ימי העולם. אולי יש תקווה לעולם, והיא טמונה בכח הרצון האנושי גם לנוכח אופק מתקדר. ואולי באמת כאן, במישורים סחופי הרוחות, החל כבר סוף העולם. 

מידע מעשי

טיולים לימת אראל יוצאים לרוב מהעיר נוקוס, שאליה אפשר להגיע בטיסה קצרה מטשקנט, ברכבת לילה מן המזרח, או בנסיעה של כמה שעות מאורגנץ' הסמוכה לעיר חיווה. מגוון נותני שירותים מקומיים מציעים סיורים רכובים הכוללים ביקור בשפת הימה, בעיירת הדייגים לשעבר של מוינוק ובאתרים ארכיאולוגים באזור. המרחקים ארוכים יחסית ולכן מומלץ לפנות לפחות ארבעה ימים לביקור באזור.

העיירה מוינוק עצמה לא מציעה הרבה מבחינת נקודות עניין, אך המוזיאון המקומי מציג את אוסף סוויצקי, לקט יחודי של אמנות אוונגרד סובייטית, ומומלץ להותיר כמה שעות לביקור במקום.

עוד כתבות

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך