גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

"חטא הוא חטא גברתי, אמר הכומר והניד ראש". בספרו של פיודור דוסטויבסקי "החטא ועונשו" רוצח רסקולניקוב את בעלת הדירה שלו ואת אחותה. הפשע ברור, וכך גם נקיפות המצפון של רסקולניקוב בעקבות ביצוע הפשע.

קיום נקיפות המצפון הוא שמאפשר את ההבחנה בין טוב לרע. ישנה בהירות אודות מה נכון ומה לא נכון, ויש אמירה ברורה שיש מחיר לעבירות ולטעויות. בעוד שעל טעויות משלמים, טעויות שנובעות מניחושים - נתפסות כדבר של מה בכך, ורבים אף מעודדים לקחת סיכונים באמצעות ניחושים, משום שאין מחיר לטעות הנובעת מניחוש.

במבחנים אמריקאים, למשל, שבהם צריך לבחור תשובה נכונה מתוך ארבע אפשרויות, אם לא יודעים את התשובה, מנחשים - ואין כל הורדת ניקוד על בחירה בתשובה לא נכונה, כדי שלא לעודד את תופעת הניחוש. כשעל תשובה נכונה מקבלים ניקוד מלא, ועל תשובה לא נכונה פשוט לא מורידים ניקוד - הכללים האלה מייצרים מצב שבו נכון לנחש, משום שאין מחיר לטעות.

הבעיה היא שהתפיסה הזאת מלווה אותנו בעוד תחומים רבים בחיים. למשל, נהג שעומד עם רכבו בפקק, חותך מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, משום שהוא מנחש שהתנועה בנתיב השמאלי תנוע מהר יותר - ואם זה לא קורה, הוא יחתוך בחזרה לנתיב הימני ויעכב את כל התנועה, משום שלתפיסתו, לא אמור להיות מחיר לטעות שלו, שנבעה פשוט מניחוש שלא צלח.

עם סיומה המתקרב של שנת 2019, יתחילו גם התחזיות הפיננסיות - שהן, במהותו של דבר, ניסיון לבצע ניחוש מושכל לאופן שבו יתנהלו השווקים הפיננסיים בשנת 2020. כשכולם מנחשים ומעניקים נופך של רצינות לניחושים, כדאי לשאול מהו מחיר הניחוש, והאם ניתן לחתוך בחזרה לנתיב הימני, לאחר שעברנו לנתיב השמאלי.

היקף הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות סחירות ופתוחות לציבור

משאלות הלב משפיעות על שיקול הדעת

לאחר שאבק הכוכבים שוקע וההילה דועכת, ניהול השקעות אמור להיות תחום אפרורי של ניהול סיכונים וביצוע ניחושים מושכלים על בסיס פריטי מידע רבים ככל הניתן. הבעיה היא שהתחרות הגוברת גורמת לחלק מהפעילים בשוק לנסות ולהתבלט על פני המתחרים באמצעות אמירות ומהלכים שלאו דווקא מתבססים על מלוא המידע.

לא פעם משאלות לב משפיעות על שיקול הדעת יותר מאשר מסד הנתונים. בתקופה הזאת, כשמתחילות להתפרסם התחזיות לקראת שנת 2020, כדאי לזכור שהתחזיות ל-2019, שפורסמו בסוף 2018, חזו כי תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב תנוע בטווח של 4%-5%, וכי שוק המניות יעשה תשואה חד-ספרתית נמוכה עד כדי אפסית. בפועל, התשואה ל-10 שנים בארה"ב עומדת על כ-1.8%, ואין צפי שהיא תעבור את טווח ה-4% עד לסוף 2019; ומדד המניות S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-28%, וספק אם ירידות בשווקים יובילו לכך שהשנה תסתיים בתשואה חד-ספרתית במדד זה.

אין אף גוף פיננסי שרוצה לפרסם תחזיות שיתבררו בעתיד כשגויות, אבל הדרישה מגופים להנפיק ניחושי סוף שנה, יחד עם העובדה שטעויות בניחוש נתפסות כדבר של מה בכך, מובילות לכך שיש מי שמנחש - ויש מי שמשקיע על בסיס הניחושים. יש מי שטועה בניחוש - ויש מישהו אחר, שמשלם על הטעות בניחוש.

התפיסה של ניחושים ללא מחיר משפיעה גם כלפי מעלה. לרוב, תופעות מחלחלות למטה, אבל מתברר לא פעם שתופעות שליליות נוטות גם לטפס למעלה. התקופה הכלכלית הנוכחית מורכבת ביותר, לאור הקשר שבין השווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית. חסכונות הפנסיה של הציבור במדינות המערב מושקעים בשוק ההון, נכסים של חברות מושקעים גם הם בשוק, חברות מחזיקות במניות של עצמן (שנסחרות בשווקים) במקום במזומן - ויש עוד דוגמאות רבות להשפעה של השווקים הפיננסיים על הכלכלה הריאלית.

המשמעות היא שנפילה בשווקים יכולה להוביל לאפקט הרסני לכלכלה הריאלית. כשבנקים מרכזיים מזרימים סכומי עתק למערכת הבנקאית כדי לסייע לה, המשמעות היא שהניחושים הקודמים, שהיו אמורים לפתור את הבעיה, היו ניחושים לא נכונים. כשבנקים בארה"ב עדיין נזקקים לסיוע שוטף בסכומי עתק מצד הפדרל ריזרב כדי לתפקד - זאת בעיה, בעיקר כשאנחנו ב-2019 והמשבר הפיננסי האחרון היה ב-2009.

אילו מנהלי הבנקים, שהתנהלו בהפקרות, היו משלמים מחיר אישי, ייתכן כי הניחושים שלהם היו מסוכנים פחות. כשעושים מבחן אמריקאי, ויודעים שיורד ניקוד על תשובה לא נכונה - אז פשוט לא מנחשים. אבל גם מנהלי הבנקים המסחריים וגם נגידי הבנקים המרכזיים יודעים שאין מחיר אישי לניחוש שלהם, ושאת הטעות ישלם הציבור.

הנתון הכי חשוב לשנה הקרובה

כדי לבצע הערכה או ניחוש מושכל, צריך לחזות, לתפיסתי, את הנתון של היקף הפקדות הכספים לשווקים הפיננסיים. בהנחה שהיינו יודעים כמה כסף בדיוק יופקד בכל יום במהלך השנה הקרובה בשווקים הפיננסיים - בהפקדות לפנסיה, גמל, קרנות השתלמות, ניהול תיקים וכדומה - היינו יכולים לדעת כמעט בוודאות איך ייראה גרף שוק המניות בשנה הקרובה.

הנתון הזה לא מצוי בידינו, אבל מה שכן ידוע זאת סוגיית החקיקה - והחוק במדינות מערביות מחייב את האזרחים להפריש כספים לפנסיות ולתוכניות חיסכון. מכאן, שכל עוד כסף חדש ימשיך להיכנס למערכת הפיננסית, מחירי הנכסים הפיננסיים ימשיך לעלות.

מדובר במעין מחזה אבסורד, מכיוון שאם מחר ניתן יהיה להפסיק לחסוך לפנסיה ולהשתמש ב-20% מהשכר ברוטו שמועבר לחיסכון לצריכה שוטפת כבר כיום, השווקים הפיננסיים צפויים לרדת בחדות. אבל אם קיטון בהפקדות לפנסיה היה מוביל לקריסה של שוקי המניות - מה זה אומר על שערוך השווי של החברות? אם מניה של חברת מזון נופלת ב-50%, בגלל שאנשים מפקידים פחות כסף לשוק ההון - מה המשמעות של זה? שהחברה שווה 50% פחות? שהשווי עד היום היה מנופח, ונבע מכך שכסף חייב להיות מושקע במקום כלשהו?

ההערכה שלי היא שבשנים הקרובות לא צפוי לחול שינוי מהותי בהיקף הכספים שמופנים לשווקים מצד הציבור הרחב. אבל כדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות הפוליטיות בארה"ב ובמדינות נוספות. לא מעט מועמדים לנשיאות בארה"ב מדברים על מהלכים שהם מתכוונים לבצע כדי להיטיב עם מעמד הביניים ועם העשירונים הנמוכים כבר כיום; גישה אחת שניתן לנקוט היא להפנות משאבים שיועדו לעתיד - להווה.

שינויי חקיקה שיובילו לכך שניתן יהיה לחסוך פחות כדי שייעשה שימוש ביותר כסף כבר כיום - יכולים להיות הניצוץ למימושים בשווקים הפיננסיים. בשונה משנים עברו, אז הרגשתי נוח לכתוב אמירה ברורה בנוגע לתשואות או לריבית שאמורים לרדת, בשנת 2020 כדאי להיות עם יד על הדופק ולעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים במהלך השנה. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP Investments ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss & Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים, לרבות אלה שהוזכרו במאמר. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין