גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

"חטא הוא חטא גברתי, אמר הכומר והניד ראש". בספרו של פיודור דוסטויבסקי "החטא ועונשו" רוצח רסקולניקוב את בעלת הדירה שלו ואת אחותה. הפשע ברור, וכך גם נקיפות המצפון של רסקולניקוב בעקבות ביצוע הפשע.

קיום נקיפות המצפון הוא שמאפשר את ההבחנה בין טוב לרע. ישנה בהירות אודות מה נכון ומה לא נכון, ויש אמירה ברורה שיש מחיר לעבירות ולטעויות. בעוד שעל טעויות משלמים, טעויות שנובעות מניחושים - נתפסות כדבר של מה בכך, ורבים אף מעודדים לקחת סיכונים באמצעות ניחושים, משום שאין מחיר לטעות הנובעת מניחוש.

במבחנים אמריקאים, למשל, שבהם צריך לבחור תשובה נכונה מתוך ארבע אפשרויות, אם לא יודעים את התשובה, מנחשים - ואין כל הורדת ניקוד על בחירה בתשובה לא נכונה, כדי שלא לעודד את תופעת הניחוש. כשעל תשובה נכונה מקבלים ניקוד מלא, ועל תשובה לא נכונה פשוט לא מורידים ניקוד - הכללים האלה מייצרים מצב שבו נכון לנחש, משום שאין מחיר לטעות.

הבעיה היא שהתפיסה הזאת מלווה אותנו בעוד תחומים רבים בחיים. למשל, נהג שעומד עם רכבו בפקק, חותך מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, משום שהוא מנחש שהתנועה בנתיב השמאלי תנוע מהר יותר - ואם זה לא קורה, הוא יחתוך בחזרה לנתיב הימני ויעכב את כל התנועה, משום שלתפיסתו, לא אמור להיות מחיר לטעות שלו, שנבעה פשוט מניחוש שלא צלח.

עם סיומה המתקרב של שנת 2019, יתחילו גם התחזיות הפיננסיות - שהן, במהותו של דבר, ניסיון לבצע ניחוש מושכל לאופן שבו יתנהלו השווקים הפיננסיים בשנת 2020. כשכולם מנחשים ומעניקים נופך של רצינות לניחושים, כדאי לשאול מהו מחיר הניחוש, והאם ניתן לחתוך בחזרה לנתיב הימני, לאחר שעברנו לנתיב השמאלי.

היקף הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות סחירות ופתוחות לציבור

משאלות הלב משפיעות על שיקול הדעת

לאחר שאבק הכוכבים שוקע וההילה דועכת, ניהול השקעות אמור להיות תחום אפרורי של ניהול סיכונים וביצוע ניחושים מושכלים על בסיס פריטי מידע רבים ככל הניתן. הבעיה היא שהתחרות הגוברת גורמת לחלק מהפעילים בשוק לנסות ולהתבלט על פני המתחרים באמצעות אמירות ומהלכים שלאו דווקא מתבססים על מלוא המידע.

לא פעם משאלות לב משפיעות על שיקול הדעת יותר מאשר מסד הנתונים. בתקופה הזאת, כשמתחילות להתפרסם התחזיות לקראת שנת 2020, כדאי לזכור שהתחזיות ל-2019, שפורסמו בסוף 2018, חזו כי תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב תנוע בטווח של 4%-5%, וכי שוק המניות יעשה תשואה חד-ספרתית נמוכה עד כדי אפסית. בפועל, התשואה ל-10 שנים בארה"ב עומדת על כ-1.8%, ואין צפי שהיא תעבור את טווח ה-4% עד לסוף 2019; ומדד המניות S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-28%, וספק אם ירידות בשווקים יובילו לכך שהשנה תסתיים בתשואה חד-ספרתית במדד זה.

אין אף גוף פיננסי שרוצה לפרסם תחזיות שיתבררו בעתיד כשגויות, אבל הדרישה מגופים להנפיק ניחושי סוף שנה, יחד עם העובדה שטעויות בניחוש נתפסות כדבר של מה בכך, מובילות לכך שיש מי שמנחש - ויש מי שמשקיע על בסיס הניחושים. יש מי שטועה בניחוש - ויש מישהו אחר, שמשלם על הטעות בניחוש.

התפיסה של ניחושים ללא מחיר משפיעה גם כלפי מעלה. לרוב, תופעות מחלחלות למטה, אבל מתברר לא פעם שתופעות שליליות נוטות גם לטפס למעלה. התקופה הכלכלית הנוכחית מורכבת ביותר, לאור הקשר שבין השווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית. חסכונות הפנסיה של הציבור במדינות המערב מושקעים בשוק ההון, נכסים של חברות מושקעים גם הם בשוק, חברות מחזיקות במניות של עצמן (שנסחרות בשווקים) במקום במזומן - ויש עוד דוגמאות רבות להשפעה של השווקים הפיננסיים על הכלכלה הריאלית.

המשמעות היא שנפילה בשווקים יכולה להוביל לאפקט הרסני לכלכלה הריאלית. כשבנקים מרכזיים מזרימים סכומי עתק למערכת הבנקאית כדי לסייע לה, המשמעות היא שהניחושים הקודמים, שהיו אמורים לפתור את הבעיה, היו ניחושים לא נכונים. כשבנקים בארה"ב עדיין נזקקים לסיוע שוטף בסכומי עתק מצד הפדרל ריזרב כדי לתפקד - זאת בעיה, בעיקר כשאנחנו ב-2019 והמשבר הפיננסי האחרון היה ב-2009.

אילו מנהלי הבנקים, שהתנהלו בהפקרות, היו משלמים מחיר אישי, ייתכן כי הניחושים שלהם היו מסוכנים פחות. כשעושים מבחן אמריקאי, ויודעים שיורד ניקוד על תשובה לא נכונה - אז פשוט לא מנחשים. אבל גם מנהלי הבנקים המסחריים וגם נגידי הבנקים המרכזיים יודעים שאין מחיר אישי לניחוש שלהם, ושאת הטעות ישלם הציבור.

הנתון הכי חשוב לשנה הקרובה

כדי לבצע הערכה או ניחוש מושכל, צריך לחזות, לתפיסתי, את הנתון של היקף הפקדות הכספים לשווקים הפיננסיים. בהנחה שהיינו יודעים כמה כסף בדיוק יופקד בכל יום במהלך השנה הקרובה בשווקים הפיננסיים - בהפקדות לפנסיה, גמל, קרנות השתלמות, ניהול תיקים וכדומה - היינו יכולים לדעת כמעט בוודאות איך ייראה גרף שוק המניות בשנה הקרובה.

הנתון הזה לא מצוי בידינו, אבל מה שכן ידוע זאת סוגיית החקיקה - והחוק במדינות מערביות מחייב את האזרחים להפריש כספים לפנסיות ולתוכניות חיסכון. מכאן, שכל עוד כסף חדש ימשיך להיכנס למערכת הפיננסית, מחירי הנכסים הפיננסיים ימשיך לעלות.

מדובר במעין מחזה אבסורד, מכיוון שאם מחר ניתן יהיה להפסיק לחסוך לפנסיה ולהשתמש ב-20% מהשכר ברוטו שמועבר לחיסכון לצריכה שוטפת כבר כיום, השווקים הפיננסיים צפויים לרדת בחדות. אבל אם קיטון בהפקדות לפנסיה היה מוביל לקריסה של שוקי המניות - מה זה אומר על שערוך השווי של החברות? אם מניה של חברת מזון נופלת ב-50%, בגלל שאנשים מפקידים פחות כסף לשוק ההון - מה המשמעות של זה? שהחברה שווה 50% פחות? שהשווי עד היום היה מנופח, ונבע מכך שכסף חייב להיות מושקע במקום כלשהו?

ההערכה שלי היא שבשנים הקרובות לא צפוי לחול שינוי מהותי בהיקף הכספים שמופנים לשווקים מצד הציבור הרחב. אבל כדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות הפוליטיות בארה"ב ובמדינות נוספות. לא מעט מועמדים לנשיאות בארה"ב מדברים על מהלכים שהם מתכוונים לבצע כדי להיטיב עם מעמד הביניים ועם העשירונים הנמוכים כבר כיום; גישה אחת שניתן לנקוט היא להפנות משאבים שיועדו לעתיד - להווה.

שינויי חקיקה שיובילו לכך שניתן יהיה לחסוך פחות כדי שייעשה שימוש ביותר כסף כבר כיום - יכולים להיות הניצוץ למימושים בשווקים הפיננסיים. בשונה משנים עברו, אז הרגשתי נוח לכתוב אמירה ברורה בנוגע לתשואות או לריבית שאמורים לרדת, בשנת 2020 כדאי להיות עם יד על הדופק ולעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים במהלך השנה. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP Investments ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss & Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים, לרבות אלה שהוזכרו במאמר. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס