גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חם לה בגיהנום: שרון שפורר ניצחה את אפי נוה ולא מוכנה לשתוק

"חופשת הלידה שלי הלכה על דגמי ואפי נוה", מספרת העיתונאית שרון שפורר ● ב"אוף דה רקורד" היא מסבירה איך זה שהיא מסכימה עם הביביסטים בביקורת על מערכת המשפט, ולמה גיא פלג ואביעד גליקמן מגיעים לשחיתות מאוחר מדי ● ומה הבעיה שלה עם "גלובס"? ● האזינו

שרון שפורר / צילום: כדיה לוי
שרון שפורר / צילום: כדיה לוי

בשנה האחרונה התמודדה עיתונאית "המקום הכי חם בגיהנום" שרון שפורר מול תביעת דיבה שהגיש נגדה אפי נוה - התמודדות שהסתיימה בניצחון. אבל היא עדיין לא מרוצה. זה הזמן להסביר למה. כתב המשפט של "גלובס" מתן ברניר, שהיה מהעיתונאים הבודדים שסיקרו את המשפט, הצטרף לפודקאסט, שהוקלט - רק נציין - עוד בטרם הוחלט על הגשת כתב האישום כנגד נווה.

לא מבאס אותך שבסוף כמה שלא תעבדי, כנראה לא הרבה יקראו את זה בבמה של אתר עצמאי?

"שאלה קשה על ההתחלה. אבל כן, לעבוד באתר עיתונות עצמאי זה באמת לשלם מחיר של רייטינג, ולא רק. גם ברמת העבודה, לפעמים אני מרימה טלפונים ואני צריכה להסביר מי אני ומאיפה אני מגיעה וזה באמת שונה מלעבוד בתקשורת המיינסטרימית. אבל ראשית, אני חושבת שאנחנו מצליחים לעשות הרבה רעש באתר שלנו למרות הקושי ולמרות זה שאין לנו ספונסרים גדולים ואין לנו את תקציב ומימון - וגם לעשות שינויים בכל מיני פרשות. לא הייתי מחליפה גם את החופש העיתונאי הזה נטול האינטרסים בשום מקום אחר".

בתביעה שאפי נוה הגיש נגדך, ניצחת. הם משכו את התביעה, אבל את מתנהגת כאילו הפסדת ואת יוצאת למאבק עקוב מדם על סכום ההוצאות שנפסק לך.

"כבר זה צורם לי באוזן, זה ממש מרגיז אותי, כי מה זה משכו, הם לא משכו, התביעה נדחתה. זאת אומרת שכל הטענות שלהם נדחו והטענות שלי התקבלו, זה דבר ראשון. לגבי ההוצאות שנפסקו, השופט פסק הוצאות על סך 70 אלף שקל וזו בדיחה בעיניי. אני יודעת שזה סכום גבוה עבור תביעות השתקה בישראל אבל אני חושבת שאם רוצים להרתיע את המגמה הזאת של תביעות השתקה ולהרתיע את בעלי ההון והכוח מלתבוע ולטרטר אנשים בבית משפט שכל המטרה זה להשתיק אותם אז חייב להיות איזה קנס רציני שאנשים האלה ישלמו. יש גידול מאוד רציני בתביעות השתקה. למעלה מ-1,000 תביעות הוגשו בשנת 2017. זה לא רק עניין שלי. אם כבר לעשות את כל המאבק הזה צריך להיות כאן מסר מאוד ברור".

"לא אני זיהיתי את נוה. השאר הושתקו"

הייתה לך ההזדמנות בעצם להגיד לאפי נוה וללשכה שלום ולא להתראות. את לא רוצה שקט מהם? אולי את פשוט מאוהבת במאבק?

"לא. לשכת עורכי הדין ואפי נוה בעצם פתחו לי צוהר למערכת שלא הכרתי אף פעם, מערכת המשפט. ואתה פתאום קולט איזו מערכת עם כוח מטורף שכולנו מגיעים אליה מתישהו באופן כזה או אחר. יש לך קואליציה כאן עם הימין הביביסטי. כאזרח אתה מתקשה להאמין למערכת הזאת".

תני לי את הנקודה המרכזית שנחשפת אליה והכי חשוב לטפל בה.

"אני חושבת שקודם כל צריך נציבות ביקורת על בתי המשפט שנושכת כמו שצריך, צריך ענישה רצינית על שופטים ופיקוח על שופטים שאין היום בישראל ולנקות את כל המערכת הזאת מניגודי עניינים לא סבירים שלא נתקלתי בהם באף מוסד אחר.

דוגמה - יפעת גליק חשפה בתאגיד השידור כאן סיפור על שופט בבית משפט לענייני משפחה בשם יורם שקד שהיו עליו עשרות תלונות לנציבות, מספר תלונות נמצאו מוצדקות כל מה שהוא קיבל זה נו-נו-נו. זאת אומרת איזו ענישה יש ואיזה פיקוח? הוא יושב שם והכל בסדר. עוד דוגמה - 'גלובס' פנו לבית המשפט בבקשה להסיר צו איסור פרסום בתיק של אפי נוה. דנה בבקשה הזאת שופטת בשם שרית זמיר. חשפנו ב'מקום הכי חם בגיהנום' שהשופטת הזו דנה בתיק, ונוה העביר לבעלה המון בוררויות, ובתמורה האחרון העביר לנוה כספים לקמפיין. פנינו אל דוברות בתי המשפט.

דקה אחרי זה השופטת אמרה שהיא פוסלת את עצמה בשל ניגודי עניינים. זה נראה לכם סביר? אני צריכה כעיתונאית במקרה לעלות על איזה סיפור של ניגוד עניינים במקום שהשופטת תפסול את עצמה מראש? השופטים מתנהלים בצורה כזאת שכשאני כאזרחית, אם אני מגיעה לבית המשפט ומסתכלת אליהם בעיניים קשה לי מאוד לדעת שהכל שם נקי. וזאת בעיה לא שלי, זאת בעיה באופן כללי".

בואי נעשה זום אאוט ונסתכל על כל תביעות הדיבה שהיו נגדך. יש את דודו דגמי (אשר הורשע בין היתר בסחר בנשים), שוטה חובל (בכיר לשעבר בעיריית ת"א) ואפי נוה - שאותו, יאמר לזכותך, היית הראשונה לזהות כסיפור, לפחות מבחינה עיתונאית. נסי להגיד מה המכנה המשותף שבכל זאת הביא אותך לשלוש הדמויות האלה.

"קודם כל תיקון חשוב - אני לא הייתי הראשונה לזהות את אפי נוה. היו עוד אנשים שזיהו אותו והוא השתיק אותם. את אמיר שואן מ'ידיעות אחרונות' שרצה לפרסם תחקיר גדול ערב הבחירות ללשכת עורכי הדין וגנזו לו אותו. אפי נוה שכר את שירותי ניר חפץ על חשבון לשכת עורכי הדין והלך ביחד עם עורכי הדין ויחד הם איימו על שואן. יש על זה תצהיר בתביעה שלי. התחקיר בסופו של דבר נגנז ולפתע לשכת עורכי הדין פתאום שמה הרבה כסף על שת"פ מסחרי עם העיתון".

"אחר כך גור מגידו ב'גלובס', עוד לפני שעבד בדה מרקר, כתב כתבות על נוה, נתבע, ובסופו של דבר התגשר איתו. אני לא הסכמתי לגישור כי זה הפך לפרקטיקה, אפי נוה לא קיווה להוציא ממני מיליון שקלים, הוא פשוט רצה שאני אבוא לגישור ואגיד שאני יורדת ממנו. אז לא. אני לא יורדת ממנו".

נחזור קצת אחורה לעניין של דגמי, הוא בעצם סוחר נשים שהורשע אבל יצא עם עונש מאוד קל בגלל שעשה הסדר טיעון. לא עשית לעצמך איזושהי הנחה במקרה שלו? לדוגמה, בזה שאמרת שכל אורבן מושתתת על כסף שהגיע מסחר בנשים?

"אני לא אמרתי שכל אורבן מושתתת על כסף שבא מסחר בנשים. אני אמרתי שלא יכול להיות שבנאדם הקים חברה כזאת בין לילה ועוסק בנדל"ן ומעבירה את הנדל"ן הזה לחברה אחרת מבלי שיש לו איזה הון אחר. ואני לא חושבת שעשיתי לעצמי אפילו הנחה קטנה".

חששת כשכתבת את הפוסט הזה עליו?

"כשכתבתי את הכתבות על דגמי זו הייתה הפעם הראשונה שחששתי בחיי למשהו פיזי. אני לא הייתי מורגלת לעסוק באנשים כאלה, הייתה לי תקופה שבדקתי כמה פעמים בעינית של הדלת, הרגשתי שעוקבים אחריי, חשבתי שמאזינים לי לטלפון. היה סיפור מאוד בעייתי שבו מישהו התקשר למערכת בתקופה הזאת שבה כתבתי על דגמי וניסה להשיג פלט שיחות של הטלפון שלי. אז הלכתי להגיש תלונה במשטרה, וכמובן שהתלונה נסגרה בלי כלום".

"חצי מחופשת הלידה שלי הלכה על דגמי ועל אפי נוה ולשכת עורכי הדין ועל הכנה של שאלונים ועדים. ולכן אני אומרת לכם שסכום של 70 אלף שקל זו בדיחה לעומת הזמן שהשקעתי בתקופה הכי יקרה לי, ואני לא מדברת אפילו על השכר של עורך הדין".

אחזור על השאלה: מה המשותף לחבר'ה האלה?

"זה לא רק שלושת אלה. אם תסתכל אחורה על נוחי דנקנר ודני דנקנר וציון קינן ורקפת רוסק-עמינח ואלון חסן - מה שמשותף להם הוא שאני מתאבססת עליהם זה כי הם בדרך כלל עושקים כסף ציבורי בגלל העמדה שבה הם נמצאים. עמדה של כוח או שררה. אצל אפי נוה זה מובהק וגם אצל דגמי, הם ממש רומסים אנשים בעמדות חלשות יותר. אפי נוה רמס אנשים בלשכה, כמו עורכי דין שהוא רדף בוועדות האתיקה".

"נתקעתי לשוקן כמו עצם בגרון"

הסוד הזה, שיש אנשים חזקים שרומסים ומנסים להשתיק - הוא סוד שרק את גילית? אני שואל כי אני מזהה כאן דפוס: היית בדה מרקר, עזבת לערוץ 10 ורצית לחזור. שוקן סירב. מה - הוא לא רוצה לדווח על העושקים? הוא שם את האינטרס האישי שלו לפני האינטרס המקצועי? הוא לא רוצה עיתונאית שרואה את כל התופעות האלה ומטפלת בהם? אחרי זה הלכת ל"המקור" ומשם פוטרת. למה זה בעצם קורה?

"הייתי עיתונאית אהובה ומוערכת מאוד בדה מרקר. מקום הגידול שלי, בו גם קידמו אותי להיות עורכת מדור שוק ההון. עזבתי כי רציתי להיות בטלוויזיה ולפתח דברים אחרים וכי לא רציתי בין היתר להיות תלויה בשוקן. הרגשתי שהוא נכנס לי לוורידים לעומת כל העורכים שמאוד אהבו אותי. אני חושבת שנתקעתי לו כמו עצם בגרון, ותתפלא, למרות כל ההתקוטטויות שלנו נוצרה בינינו איזו מערכת יחסים. עד היום הוא חייב לי התנצלות בצורה בלתי רגילה אבל אני חושבת שהוא המו"ל הכי חופשי ומדהים בישראל. לגבי דרוקר, אני נכשלתי בלהיקלט במדיום הטלוויזיוני. היה לי קושי גדול עם המדיום הזה ולא אהבתי אותו. רציתי לעשות תחקיר על קובי מימון, ואף אחד לא רוצה לדבר. ובטלוויזיה אם אף אחד לא רוצה לדבר ואין לך הקלטת וידאו אז אתה לא יכול לפרסם. זה שיגע אותי".

אפשר לפרסם תמלילים.

"תן לי להיות עכשיו גיא פלג או אביעד גליקמן כל היום. אבל הם מגיעים מאוחר מדי. אנשים כמו דרוקר מגיעים מוקדם. גם בדה מרקר מגיעים מוקדם. לפרסם כתבות עם תמלילים מהמשטרה שמגיעים בהכי ניחותא זה יופי, אבל מי האנשים שנושאים את הדגל ומזהירים את הציבור לפני? זו החוכמה".

בואי נדבר על תנועת מי־טו. צעדת לפני המחנה לפני שמישהו חלם בכלל עליה.

"מוגזם להגיד שצעדתי לפני המחנה. זה התחיל בסיפור של עמנואל רוזן שחשפנו ב'הארץ' גילי איזיקוביץ ואני תחת העורכת נעה לנדאו. הסיפור הזה היה פעם ראשונה שנגעתי בכלל בנושא הזה של הטרדות. עד אז ממש פחדתי מלעסוק בפמיניזם באופן כללי כי לא רציתי שיעשו לי דה-לגיטימציה. הייתי כתבת שוק הון ופיננסים ורציתי שיחשבו שאני רצינית כזאת ולא יגידו 'הפמיניסטית הזאת' כמו שהייתי שומעת אנשים אפילו במערכת של 'הארץ-דה מרקר' מדברים על צפי סער, רציתי שיחשבו שאני רצינית אז ממש נרתעתי.

"פתאום, בעקבות שיחות עם כל מיני נשים שנפגעו מעמנואל רוזן, קלטתי שבעצם במשך שנים אני מסתירה כסוד שמור את סיפור של הטרדה שבגיל 11 היה לי מורה להתעמלות שהיה נוגע בי בבית הספר. כל כמה זמן הייתי הולכת לשחק כדורסל והוא תמיד היה תופס אותי, נוגע לי בציצי ומנסה לנשק אותי בכוח. זה נמשך חצי שנה, שנה אולי ופתאום אמרתי לעצמי שיש נשים שמתביישות בסיפורי תקיפה שלהן. לא מדברים על זה ואם לא מדברים על זה אז כשאת בבית ספר את חושבת שאת הילדה היחידה שעוברת את זה ובכלל אין לך מודעות לנושא. אז כתבתי טור שמספר את הסיפור שלי בלי פרטים, וגם כתבתי לנשים 'קומו צאו מהארון, לא צריך משטרה לא צריך בתי משפט, קומו ותוציאו בפייסבוק שגם לכן זה קרה'.

"יום אחרי זה התקשרו אלי שלומית הברון שהקימה ביחד עם גל שרגיל את עמוד הפייסבוק 'אחת מתוך אחת' שזו עמותה שקראה לנשים לפרסם על הטרדות שהן עברו. הן הציעו להקים מאגר שמצליב שמות של אנסים או מטרידנים ומהמאגר הזה בעצם התחילה להתגלגל פרשת אלון קסטיאל. מה שהיה מכונן לדעתי מאוד בפרשת קסטיאל היה שהנשים נחשפו בתוך דקה".

למה הבכירים של 'ידיעות' לא מדברים?

הבטחנו שנדבר גם על נושא נוסף שחביב עליך: הון־שלטון־עיתון. הנה, בסוף אפילו נתניהו הולך לשלם על זה מחיר.

"בוא נדבר על קשת - קשת ומאקו זה מקום שהייתי הופכת כל אבן בשביל להבין מה קורה שם עם ניגודי עניינים עם המפרסמים. אבל לא רק הם, כל כלי התקשורת במדינה הזאת כמעט היו רקובים. אם אתה חוזר אחורה ומסתכל על נוחי דנקנר ועל אליעזר פישמן - איפה כל סיפורי השוחד שלהם עם התקשורת? זה מרגיז וקצת מצחיק שבסוף נתניהו נופל על מה שקרה בוואלה כשאתה רואה את זה באופן כל כך בוטה ב'ידיעות אחרונות'. את מערכות היחסים של תן וקח עם בעלי הון ועם פוליטיקאים ואתה שומע על זה בעדויות".

אבל יש גם חצי כוס מלאה. את החשיפה של זה הביאו עיתונאים. גידי וייץ פרסם את סיפור בזק־וואלה כתוצאה מהדלפות. עיתונאים דיברו - ובזמן אמת.

"חבל שלא דיברו איתי. ולמה הפרשנים הבכירים של 'ידיעות אחרונות' לא מדברים? כולם שומרים על כולם. זה לא רק ב'ידיעות', זה גם ב'ישראל היום'. התקשורת מכסה דברים בהתאם לאינטרסים וזה לא רק לגנוב דעת - זה לגנוב כסף מהכיס לך ולי ולציבור הרחב. אלוביץ' לקח לך כסף מהכיס. התקשורת צריכה להבין שהיא משחקת תפקיד כל כך חשוב שהיא לא יכולה לעשות לעצמה הנחות וחייבת לקרוע לעיתונאים את הצורה".

"כשהתקשורת שותקת או לא מכסה תחומים זה לפעמים לא פחות חמור מאשר כשהיא מכסה באופן מוטה. אם לצורך העניין חדשות 2 במשך שנים לא סיקרה את נוחי דנקנר או אליעזר פישמן עד שהם נפלו, או לא מסקרת את הגז כמו שצריך או לא סיקרה את ענייני משפחת ורטהיים על בנק מזרחי טפחות - יש בעיה. לצורך העניין, הנה אחת הדוגמאות הכי מדהימות - אם תצא עכשיו לרחוב ותשאל מי זאת ענבל אור, 50 מתוך 100 אנשים יידעו. צא החוצה ותשאל מי זו דרורית ורטהיים, האישה הכי חזקה היום בכלכלה הישראלית, לדעתי אני לא חושבת שאחד ידע להגיד לך מי היא.

"אם חייזר יגיע לישראל ויצפה במהדורות החדשות בטלוויזיה ובתכניות התחקירים הוא יהיה בטוח שענבל אור היא טייקונית שמנהלת את המדינה. זה מגוחך. היא השפיעה בשיא שלה על אולי אלף משפחות בזמן שדרורית ורטהיים כל יום מקבלת החלטות שנוגעת לכיס שלנו. זה לא שהיא פועלת באופן פסול אלא שלא מכירים אותה. ענבל אור קיבלה דמות ב'ארץ נהדרת' עוד לפני שהיא קרסה. התקשורת מעדיפה לסקר כזה דבר במקום את האישה הכי חזקה כלכלית במשק".

זו המציאות שבה עובדים כלי תקשורת מסחריים שצריכים רייטינג, ככה זה עובד.

"זה לא מעניין אותי שככה זה עובד. עיתונאי צריך לדעת לתת שירות לציבור ולהיות עם אינטרס של לחשוף. הכוח המטורף של דרורית ורטהיים זה השלוש זרועות שבהן היא מחזיקה - הזרוע התעשייתית שזה החברה המרכזית למשקאות קלים, זרוע של תקשורת וזרוע של בנק שמממן. מי יעז להתעסק אי פעם עם דרורית ורטהיים אם יקרה משהו? דה מרקר התעסק (עם דנקנר) וחטף מכה קשה. מה קרה? דנקנר גם בנק הפועלים עשו עליו חרם פרסומות. סגרו לו ברז אשראי. אז אתה מבין את הכוח שיש לדבר הזה".

זה הזמן שלך לשאול אותנו שאלה. נצלי אותו היטב.

"יש דבר אחד בלתי נסבל בעיניי ב'גלובס' וזה ענייני חזקת החפות שם בסוף. מה זה, הקורא מטומטם? הוא לא יודע להבחין בין כתב אישום לבין הרשעה? מה זה הדבר הזה? משגע אותי הסיפור הזה".

זאת המצאה נכונה וטובה שבאה להגיד לקורא, כל מה שאתה קורא עכשיו, קח בחשבון שזה רק החשד. זה חלק מהדיוק שאנחנו חייבים להיות בו בתור עיתונאים. הרבה פעמים מה שנשאר בחיפוש בגוגל אחרי שנים של כתבי אישום ומעצרים זו הכותרת. לא חסרות פרשות שבהן בעצם אנשים נעצרים לעשרה ימים ובסוף לא נשאר כלום. חזקת החפות ראויה דווקא בגלל מה שאת אמרת קודם, לאור ריבוי המקרים שמערכת המשפט טועה בהם.

"אם זה נשאר בכותרת, מה תעזור ההערה למטה. זה לדברר את בעלי ההון או עבריינים בעלי המעמד. זה חירטוט שמרצה את ציון אמיר, אבי חימי או עורכי דין פליליסטים כאלה. יש לו את זה לאורך כל הכתבה. למה צריך לתת את האקסטרה הזו של חזקת החפות? לא מכירה את זה במקומות אחרים בעולם".

בקשת ו"ידיעות אחרונות" בחרו שלא להגיב לדברים. 

*** חזקת החפות: אפי נוה הוא בגדר נאשם בכפוף לשימוע בפרשת "מין תמורת מינוי" ונאשם בפרשת "ביקורת הגבולות". הוא מכחיש את האישומים נגדו, ועומדת לו חזקת החפות

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

היצע הטיסות גדל משמעותית, מה יקרה למחירים בפסח בקרוב?

חזרת החברות הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

אחרי ההתרסקות: תוצאות סולאראדג' משכנעות את השוק שהיא מתאוששת

מעטות החברות שעברו טלטלות כמו סולאראדג' ● מתואר הישראלית הגדולה בעולם ומקום של כבוד במדד S&P 500 - להתרסקות מפוארת עם מחיקה של 95% מהשווי ● כעת נראה כי המניה שינתה כיוון, וגם התוצאות מדהימות את השוק ● האם זו תחילתו של זינוק מחדש?

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה פניה

מהלך תכנוני רחב היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

המאבק על וורנר ברדרס עולה שלב / צילום: Shutterstock

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

בעוד פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בממשלה הצביעו בעד סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. מה צפוי עכשיו?

הממשלה קיבלה החלטה דרמטית לסגירה סופית של גל"צ, וזאת בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית ● שר הביטחון הורה על הפסקת המיונים לתחנה, שיבוץ מחדש של חייליה, וסיום העסקת האזרחים עובדי צה"ל ● במקביל, שורה של גופים הודיעו כי יעתרו לבג"ץ