אבי הבודהיזם, גאוטמה הבודהא, שחי ולימד בהודו במאה החמישית לפני הספירה, הגה דרך תרגול שנועדה לסייע לאנשים בהתמודדות עם קשיי החיים. תרגול שאמור להביא בסופו של דבר להתעוררות שפירושה חירות מכל סבל שמקורו בזמני ובחולף. חבל שמדינת ישראל לא יכולה לתרגל את השיטות של בודהא, או לפחות להזכיר לעצמה שהכול זמני. כי דומה שכל מה שאמור היה להיות זמני, כאן הפך לקבוע.
במדינה בהקפאה, שהולכת לסבב בחירות שלישי ברצף, כל מינוי זמני של בכיר בשירות המדינה הופך לקבוע, וכל ממלא-מקום הופך למי שנותר במקומו. ראו למשל את ממלא-מקום המפכ"ל, מוטי כהן, שסגר בתחילת החודש שנה בתפקידו הזמני, ומינוי של מפכ"ל קבוע עוד רחוק מהעין.
במצב כזה יש חשיבות רבה למינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה, שיחליף את עו"ד שי ניצן, שפורש בסוף השבוע אחרי שישלים שש שנים בתפקיד. שר המשפטים, אמיר אוחנה, יודע זאת. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יודע זאת, וזו הסיבה לעימות החריף שהתגלע ביניהם בשבוע שעבר על דרך המינוי ועל זהות המחליף הזמני/קבוע של ניצן.
מנדלבליט חושש ממינוי של אדם שהוא לא בשל בעיניו לתפקיד, או שהוא יתקשה לעבוד עימו. הישורת האחרונה של הטיפול המשותף בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הביאה את מערכת היחסים בין מנדלבליט לבין ניצן, שידעה עליות ומורדות לאורך השנים, לפסגה ולעדנה שלא היו כמותן.
מישהו שאפשר לסמוך עליו
בשבועות הקרובים יצטרך היועץ המשפטי להכריע בשורה של דילמות משפטיות שהוליד כתב האישום נגד ראש הממשלה המכהן בממשלת מעבר - חסינות, נבצרות, סמכות, כשרות ההחזקה בתפקיד. כדי לצלוח בשלום את ההכרעות הללו, ואת העימותים הבאים עם המערכת הפוליטית ועם ראש הממשלה שמאשים כי תפרו לו תיק, מנדלבליט זקוק לצדו לאדם שיוכל לסמוך עליו.
הדבר האחרון שמנדלבליט רוצה לקבל, זה ממלא-מקום פרקליט המדינה שחייב את מינויו לשר המשפטים, עושה דברו של ראש הממשלה. סגן שר החוץ לשעבר, יוסי ביילין, כונה פעם על-ידי יצחק רבין, "הפודל של שמעון פרס". אם ביילין היה הפודל של פרס, אז השר אמיר אוחנה הוא "הרוטווילר של נתניהו".
עם זאת, בריב הסמכויות שבין מנדלבליט לבין אוחנה, ממש לא ברור ידו של מי צריכה להיות על העליונה. מחד, החוק הולך עם השר שמוסמך למנות ממלא-מקום לפרקליט המדינה אדם מתוך שירות המדינה. מאידך, החוק אינו מתייחס למצב של שר משפטים זמני בממשלת מעבר ולא לקח בחשבון את העובדה שאותו ממלא-מקום יהיה מופקד על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, שמינה את אותו שר.
לכאורה, הפתרון לעימות בין השר לבין היועץ המשפטי היה אמור להיות פשוט. שלמה למברגר - המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ומועמדו היחיד של מנדלבליט למלא את מקומו של ניצן - נמצא גם ברשימת המועמדים של השר אוחנה. השניים יכולים היו לשבת לדבר ולהסכים על מינויו של למברגר. אבל זה כמובן רק לכאורה, כי לאוחנה יותר חשוב לשלוט בהליך ולהראות "מי כאן הבוס", מאשר להגיע להסכמה עם מנדלבליט.
למברגר, שסומן כבר די מזמן כמועמד מוביל למינוי קבוע כפרקליט המדינה, החל את דרכו בפרקליטות ב-1991. בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מאז הוא עלה והתקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים. ב-2003 מונה למברגר לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש); ב-2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי); ביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי); ובפברואר 2017 מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.
במהלך השנים ניהל למברגר תיקים רבים, בהם תיקי שוחד, מרמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשה של שורת כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל-אביב, בהם ארגוני דומרני, זגורי ועוד. בשנים האחרונות טיפל למברגר ב"פרשת 512", שבה עמדו לדין בכירי עולם הפשע הישראלי, בהם מאיר אברג'יל ומוטי חסין ובעבריינים שקשורים לעמיר מולנר, לאחים אלי ויוסי מוסלי ולאחרים.
למברגר מוערך מאוד. סוג של קונצנזוס. כתם מסוים על עברו אפשר לראות באחריות שלו על ניהול תיק אלישע חייבטוב, שהורשע ברצח אך בהמשך זוכה על-ידי בית המשפט העליון. באוגוסט 2018 הטילו שופטי העליון את הפצצה והודיע כי החליטו לקבל את ערעורו של חייבטוב על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ברצח שי אדרי במועדון סנוקר בשדרות.
השופטים מצאו שורה של פגמים חמורים שנפלו בחקירתו של חייבטוב שהובילו לזיכויו. בין היתר הם קבעו כי מחייבטוב נמנעה האפשרות להיוועץ בעורך דין במשך למעלה משלושה שבועות - דבר שהיווה לשיטתם "פגיעה מהותית וחריפה בזכות ההיוועצות העומדת לו", והיא "בעוצמה גבוהה ביותר". למברגר היה פרקליט מחוז דרום שטיפל בתיק חייבטוב והחליט בזמנו להמשיך לנהל את התיק, למרות שהיה מודע לחלק מהפגמים בחקירה.
בתפקידו הנוכחי, כמשנה של ניצן, עוסק למברגר בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות. בנוסף עוסק למברגר בקביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי ובהוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, בייזום ובליווי הליכי חקיקה פליליים ועוד.
למברגר היה שותף בכיר להליך קבלת ההחלטות בשלושת התיקים הפליליים המתנהלים נגד נתניהו, 1000, 2000 ו-4000. בדומה לניצן ולליאת בן-ארי, למברגר סבר כי יש להעמיד לדין את נתניהו בגין קבלת שוחד בתיק 2000. המלצה שנדחתה על-ידי היועץ המשפטי, שהחליט להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד נתניהו בתיק 2000 בגין מרמה והפרת אמונים "בלבד".
מועמד טבעי - אבל לא יחידי
לטובתו של השר אוחנה צריך לומר שלמברגר הוא אולי המועמד הטבעי להחליף את ניצן, אבל בניגוד לדברים שכתב היועמ"ש, ודאי שאינו הפרקליט הבכיר היחידי שביכולתו למלא את תפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה בצורה טובה. חלק מהמועמדים של אוחנה הם בהחלט ראויים.
אחד המועמדים הראויים הוא דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. אלדד אחראי על הצלחות רבות של הפרקליטות בשנים האחרונות והוא מנהל את המחלקה החשובה בצורה שקטה ומקצועית. גולת הכותרת של כהונת אלדד בראשות המחלקה הכלכלית עד כה היא ניהול תיק 242, שמכונה "פרשת ישראל ביתנו".
חקירת הפרשה חשפה שחיתות כמעט חסרת תקדים שבאה לביטוי בהעברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי כנסת ולמקורביהם ו/או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים. הפרקליטות גייסה כמה עדי מדינה והגישה 19 כתבי אישום שרובם כבר הסתיימו בהרשעות ובענישה, הרוב המוחלט שלהם בהסדרי טיעון.
בין היתר הורשע בהפרת אמונים ונשלח למאסר סטס מיסז'ניקוב, לשעבר שר התיירות. בכיר ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי, הורשע בלקיחת שוחד ובעבירות נוספות ונידון לשבע שנות מאסר בפועל. גודובסקי ערער על ההרשעה, והעונש והערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון. גם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, הועמדה לדין על-ידי אלדד ואנשיו, וגם היא עלולה להיות מורשעת בשוחד ולהישלח למאסר.
מי שנעדרת מרשימת המועמדים למלא את מקומו של פרקליט המדינה, ומאוד לא במקרה, היא ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית והפרקליטה שליוותה את חקירות נתניהו. לבן-ארי יש ניסיון רב בניהול תיקים מורכבים, והיא גם נחשבת למנהלת מצוינת ששיקמה את פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה.
במדינה מתוקנת, בן-ארי - שגם הייתה התובעת המובילה במשפט שהסתיים בהרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בשוחד - הייתה לכל הפחות מועמדת למלא את מקומו של ניצן. אבל אנחנו לא חיים במדינה שהיא כרגע במצב תקין. אנחנו חיים במדינה שמונהגת על-ידי אדם שמואשם על-ידי מדינתו בשוחד והפרת אמונים. לפחות באופן זמני, זה מה יש.
