שר התיירות יריב לוין / צילום: יהודה עשור, יח"צ
האם תקציב המענקים לחברות התעופה (250 אלף אירו לקו בשנה) יסתיים כבר בחודש הבא? תקציב זה מאפשר למשרד התיירות לקבוע מענקים לחברות תעופה שפותחות קווים בעלי פוטנציאל תיירותי לישראל. החברות מקבלות מדי שנה מיליוני אירו שמיועדים לעידוד ולשיווק ישראל כיעד תיירותי. לפי שר התיירות יריב לוין שנאם בכנס התאחדות המלונות: "אם לא תקום ממשלה, זה אוי ואבוי. התנופה בענף התיירות נמצאת בסכנה ענקית; אם ניכנס ל-2020 בלי תקציב מסודר, התוצאה המיידית תהיה שתקציב השיווק ייעלם".
לוין הזהיר כי תקציב משרד התיירות יקוצץ דרמטית אם לא תורכב ממשלה בימים הבאים.
"כשנכנסתי למשרד ב-2015. הייתה לי תובנה אחת אז שהיא הבסיס לעשייה שלנו : ענף התיירות והמלונאות לא יכולים להסתמך רק על תיירות הפנים . תיירות הפנים היא חשובה ומחזיקה את הענף בימים קשים אבל היא קרובה מאוד למיצוי הפוטנציאל שלה הן בגלל גודל האוכלוסיה ולרוק האפשרויות הנסיעה לחו"ל שהופכות לפשוטות יותר הבנו ש הענף יכול לצמוח באמצעות יצירת שינוי אמיתי בתיירות נכנסת . מספר התיירים שנכנסו לישראל ב-2015 עמד על 2.8 מיליון. זה היה שוק של סטגנציה. אמרו לי שלא האים לכאן משום שיקר ושיש תדמית בעייתית למדינת ישראל . הבנו כבר אז ש סוגיית התקציב היא הנושא החשוב ביותר - למשרד התיירות היה תקציב נמוך ממשרדים ממשלתיים קטנים. ב-2015 היה 700 מיליון גדלנו בהדרגה ל 1.2 מיליארד שקל ב-2019. 450 מיליון שקל מזה מיועדים לשיווק".
לוין הגדיר את המציאות כיום כ"שעה קריטית עבור כולנו. אם רוצים להגיע למקום שהוא בהישג יד (5 מיליון תיירים בשנה) מוכרחים להרים מאבק ציבורי להבטיח תקציב למשרד התיירות שיוכל להמשיך בפעילות . בנתונים הקיימים כבר עכשיו, מינואר 2020 משרד התיירות קורס. כל תקציב השיווק נמחק וכל מה שנבנה יחזור אחורה למקום שהוא היה בו לפני כמה שנים.
"יש מילת קסם שאומרת שיהיה תקציב בחלוקה של 1/12 מהשנה שעברה. אין שקר גדול מזה - תקציב המדינה מתחלק לבסיס ולכספים שבאים מעליו. הרוב המוחלט של תקציב השיווק לא היה קיים ולכן לא נמצא בסיס. 1/12 זה רק מהבסיס של תקציבי המשרדים. במצב כזה משרד התיירות יספוג עשרות אחוזים של קיצוץ כואב באופן מידי. כאשר לוקחים 1/12 לא מסתכלים על כל משרד וכל נושא אלא על הממשלה ביחד. בחלוקה הזו קודם משלמים הוצאות קבועות כמו שכר, אלו הוצאות שעולות מעל ההצמדה למדד ואז מגלים שבמשרד החינוך לא מקצצים כי כמעט הכול שם בתקציב זה שכר. אבל במשרד כמו שלנו שעם 170 עובדים ייצר הכנסה של 22 מיליארד שקל בשנה, התקציב לפעילות השיווק בא אחרון ולכן כשיגיעו אלינו לא יישאר כסף בקופה והמשרד יחווה אסון".
מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי הוסיף: "עם בעיית התקציב שעליה דיבר השר, אני לא קורה את המשך תקצוב סבסוד הטיסות לאילת". מדובר בסבסוד של 60 אירו לנוסע שמקבלות חברות התעופה שטסות ישירות לרמון (כ-50 טיסות בשבוע בעונת החורף מיעדים שונים באירופה) התקציב הזה מסתכם בעשרות מיליוני שקלים בשנה. "בלי מענקים", אמר הלוי, "חובת ההוכחה תהיה על המלונאים ועל העוסקים בענף. הפוקוס צריך להיות על המוצר התיירותי באילת, על אירועים והמוצר המלונאי".
מיותר לציין כי בלי מענקים חברות התעופה עשויות לוותר על הקווים שהן מפעילות לרמון. עבור אילת מדובר במכה אנושה. הלוי התייחס למומנטום בענף עם הגידול במספר התיירים כשהוא מדבר על חווית התייר והמוצר השירותי שהוא פוגש בארץ. "התייר שמגיע לכאן צריך לפגוש סטנדרט גבוה, צריך עוד חדרים שיתאימו למלונאות זולה וגם לתיירות יוקרתית. הגדלת ההיצע תגדיל את מספר התיירים".