גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
פרשת הצוללות/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

1. האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון?

הסוגיה המטרידה ביותר בפרשת הצוללות היא האפשרות שמניעים זרים הובילו את ראש הממשלה לאשר מכירת צוללות מגרמניה למצרים.

בחודש מרץ השנה פרסם העיתונאי רביב דרוקר בחדשות 13 כי עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר, העיד במשטרה כי נתניהו הוא זה שאישר לגרמניה למכור צוללות למצרים. בהמשך, נאלץ נתניהו להודות כי הסיר את התנגדות ישראל למכירת הנשק האסטרטגי למצרים. לפי הדיווח, גלעד העלה הסתייגויות ממכירת הצוללות למצרים ופנה ליועץ של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. בעדותו במשטרה סיפר גלעד כי היועץ, כריסטוף אויסגן, אמר כי נתניהו הוא שאישר את המהלך.

כך או כך, אישור המכירה של הצוללות למצרים מרים כעת ראש, לאחר שהוא כיכב במערכת הבחירות הסוערת הקודמת.

במאי 2015, ביקר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בגרמניה ונפגש בין היתר עם הקנצלרית אנגלה מרקל. ריבלין, בשליחות שר הביטחון דאז משה יעלון הביע בפני מרקל דאגה מכוונתה של גרמניה למכור צוללות מתקדמות שמיוצרות על-ידי טיסנקרופ, גם למצרים, ושמע לראשונה שישראל היא זו שאישרה את המכירה.

בהמשך חשפו גם שר הביטחון והרמטכ"ל באותה התקופה, משה יעלון וגבי אשכנזי (כיום בכירים במפלגת כחול לבן), כי כלל לא ידעו על האישור שניתן לגרמנים, וכי הדבר נעשה בניגוד לעמדתם ועמדת מערכת הביטחון. יעלון אף הגדיל לעשות ואמר: "פרשת הצוללות עלולה להגיע עד לכדי בגידה של נתניהו".

מה הקשר בין ישראל למכירת צוללות למצרים? ומדוע ראש הממשלה הישראלי נדרש בכלל לאשר עסקה כזו? מדובר בנוהג שהשתרש על רקע היחסים המיוחדים בין גרמניה וישראל. אישור של ראשי ממשלה ישראלים ניתן גם בעבר בעסקאות ביטחוניות למדינות שעשויה להיות להן התנגשות ביטחונית עם ישראל, אולם לא מדובר בפרוטוקול קבוע ומוסדר בחוק.

נתניהו הכחיש בתחילה באופן עקבי את הדברים וטוען כי גרמניה כלל לא ביקשה את אישורו. בתגובה לפרסומים על עדות עמוס גלעד מסר כי "מדובר בניסיון-סרק נואש להנשים פרשה ששבקה חיים". בהמשך, כאמור, נאלץ להודות כי הסיר את התנגדותו מהמכירה, אך טען שהסיבה לכך נעוצה בסוד בטחוני שאינו יכול לגלותו. נתניהו טען כי גילה את הסוד ליועמ"ש, אולם מנדלבליט דייק ואמר כי נתניהו אמר שהוא מוכן לגלותו אך הוא עצמו סבר כי אין בכך צורך בשלב זה. 

2. עסקה שנויה במחלוקת

בשלהי 2016 נחתם ההסכם שעומד בבסיס הפרשה: רכישת שלוש צוללות דולפין מגרמניה ב-1.5 מיליארד אירו, ועסקה נוספת להצטיידות בספינות הגנה על אסדות הגז ב-430 מיליון אירו. הסכומים הללו מציבים את העסקה בצמרת העסקאות הביטחוניות בישראל, הגם ששליש ממנה מומן באמצעות מענק של ממשלת גרמניה. העסקה דומה בהיקפה לעסקת מטוסי החמקן, ה-F-35, אלא שבשונה ממנה, רכש הצוללות והספינות מגרמניה מומן ברובו מתקציב המדינה ולא מכספי סיוע ביטחוני.

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נקודת המחלוקת העיקרית בהקשר זה היא מספר הצוללות שישראל זקוקה לו. נציגי מערכת הביטחון ובראשם גבי אשכנזי, הרמטכ"ל בתקופה הרלוונטית, טוענים כי עמדת מערכת הביטחון הייתה שדי לישראל בחמש צוללות. לטענתם, גורמים מדיניים ובראשם נתניהו לחצו לרכישת צוללות נוספות, ואף התכוונו להגדיל את מספר הצוללות לתשע בסך הכל.

עסקאות רכש בסדרי גודל כאלה מאושרות על-ידי הקבינט הביטחוני לאחר היוועצות במערכת הביטחון. אשכנזי טוען, כי הציג עמדה הפוכה לזו של נתניהו אך נדחה. נתניהו טוען שרכש הצוללות בהיקף זה היה הכרחי ואושר באופן תקין.

הפרקליטות טוענת בכתב החשדות כי מאחורי כל העסקה עמד מנגנון שבמסגרתו שורה של גורמים דחפו לסגירת העסקה על הגרמנים בתמורה לשוחד. המשטרה המליצה להעמיד לדין בהקשר זה את אבריאל בר-יוסף, שהיה המשנה לראש המל"ל; אליעזר (מרום) צ'ייני, שהיה מפקד חיל הים; עו"ד דוד שמרון; דוד שרן; ושי ברוש.

3. מיקי גנור - עד המדינה שהפך לנאשם המרכזי

מיקי גנור הוא איש עסקים, לשעבר מפקד ספינת טילים בחיל הים. ביולי 2017 נעצר ונחקר לראשונה גנור בחשד למעורבות במסכת השוחד שזכתה לכינוי "פרשת הצוללות". לאחר פרוץ החקירה, חתם גנור, שהיום הוא הנאשם המרכזי בפרשה, על הסכם עד מדינה שבמסגרתו התחייב להעיד נגד שותפיו למסכת השחיתות לכאורה. גנור התחייב לשלם 10 מיליון שקלים ונגזרה עליו שנת מאסר. ואולם, במרץ 2019 חזר בו מההסכם ומהגרסה שמסר למשטרה. הוא החל לטעון כי בניגוד לגרסתו הקודמת לא הועברו כספי שוחד בין החשודים. בעקבות כך הוא נעצר ונחקר באזהרה והפך שוב לחשוד מרכזי.

אם גנור יורשע בעבירות שבהן הוא חשוד, הוא עלול לשלם מחיר גבוה בהרבה מזה שהסכים לשלם במסגרת הסדר הטיעון שנכרת עמו, ובוטל.

4. איפה הכסף: על המניות של נתניהו ובן-דודו האמריקאי

המשטרה סברה כי שורה של גורמים הפיקו הטבה כספית מעסקת הצוללות והמליצה להגיש נגדם כתב אישום, אולם נגד נתניהו הודיע היועמ"ש כבר בתחילת החקירה כי איננו חשוד בפרשה. במהלך שנת 2019 צצו פרטים חדשים שהציפו מחדש את השאלה: האם ייתכן שלנתניהו יכלה בכל זאת לצמוח טובת הנאה אישית מהעסקה?

ממידע שחשף נתניהו עצמו במסגרת בקשתו לקבל סיוע במימון הליכיו המשפטיים מאנשי העסקים הזרים ספנסר פרטרידג' ונתן מיליקובסקי (בן-דודו האמריקאי של נתניהו), עולה כי האחרון החזיק עד לפני שנתיים במניות חברת פלדה המשמשת כספק של חברת טיסנקרופ הגרמנית - יצרנית הצוללות. עוד התברר כי נתניהו עצמו היה בעל מניות מיעוט בחברה עד 2010, אז מכר את מניות המיעוט שלו לבן-דודו מיליקובסקי בכ-16 מיליון שקל. בתחילה טען נתניהו כי רכש את המניות בהיותו אזרח פרטי, ובהמשך שינה גרסה וטען כי עשה זאת בהיותו ראש אופוזיציה.

כך או כך, במשרד המשפטים בודקים בימים אלה את המידע, אולם חרף הזמן הרב שחלף לא נפתחה חקירה נגד נתניהו בעניין החזקת המניות בספקית של טיסנקרופ, ואם זו יצרה לו אינטרס בקידום עסקת הצוללות עם החברה. 

5. השלב הבא: שימוע למעורבים

המשטרה סיימה את חקירתה והמליצה על שורת כתבי אישום, והכדור עבר להכרעת הפרקליטות שהיום הגישה את כתב החשדות החמור נגד המעורבים, שלאחר שימוע עשוי להפוך לכתב אישום.

אדם אחד נותר מחוץ לתמונה - ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו חזר שוב ושוב על כך שהפרקליטות והיועמ"ש קבעו שהוא לא חשוד, לא קשור ולא ידע כלום.

השאלה המרכזית היא האם ומדוע נתניהו נתן אור ירוק לגרמניה לספק צוללות למצרים, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון. גם שינוי הגרסאות שלו בנוגע למניות שהחזיקו הוא ובן-דודו בחברת הפלדה לא ברור.

ראש הממשלה נתניהו התייחס לנושא במהלך מערכת הבחירות ואמר: "ביחס להשמצות האלה, אלה באמת השמצות מצוצות מהאצבע. אני לא קיבלתי אפילו שקל מעסקת הצוללות. הדבר הזה נבדק במסרקות ברזל על-ידי הפרקליטות ועל-ידי היועץ המשפטי לממשלה. הם קבעו חד-משמעית שאני לא חשוד בדבר, ושאין שום דבר במעשיי". 

*** חזקת החפות: ההליך המשפטי בעניינם של חשודי תיק הצוללות עודנו בעיצומו. החשודים זומנו להליך שימוע בפני הפרקליטות שבמסגרתו תתן להם אפשרות לנסות ולשכנע שלא להעמידם לדין. הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד