גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס

רה"מ בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס
רה"מ בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

דוברים בכירים בליכוד שוב נאחזים ביוקרה של נשיא המדינה בהתנצחות האינסופית על המתכון לממשלת אחדות. אחרי שקראו במשך חודשיים לכבד את מה שכינו "מתווה הנשיא", שכביכול יבטיח לבנימין נתניהו לחזור לראשות הממשלה אחרי שנתיים של בני גנץ - הם אפילו הסכימו להתפשר על הפרטים. השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר לרשת 13 בראשית השבוע: "התקופה הראשונה שלנו לא תהיה שנה, כפי שהציע מתווה הנשיא, אלא קצת פחות מחצי שנה". דיווחים דייקו שבליכוד התפשרו על חמישה חודשים, שבעה פחות ממה שהמליץ ראובן ריבלין. מכל מקום, שבעה פחות ממה שהליכוד שכנע אותנו שריבלין המליץ.

פרשת "מתווה הנשיא" היא דוגמה מאלפת לדרך שבה קובעים תודעה. נדרשנו לספין הזה לפני יותר מחודש, קצת אחרי שהמנדט להרכבת ממשלה עבר לגנץ. שר האנרגיה יובל שטייניץ הסביר אז לכאן ב’ כי "אנחנו חודש לאחר שגורם ניטרלי - נשיא המדינה - הניח על השולחן מתווה שהוא האפשרות היחידה לממשלת אחדות".

והוא פירט: "מתווה הנשיא אומר שיש רוטציה, נתניהו שנה, גנץ שנתיים ואחר כך נתניהו עוד פעם שנה"

בדקנו, חיפשנו, חפרנו, ולא מצאנו זכר לכך שריבלין הציע נוסחה כזו, "שנה-שנתיים-שנה". לפני שתיקנו את הטענה מעל דפי העיתון, שאלנו את שטייניץ מתי הציג הנשיא לוח זמנים כזה. תשובה עניינית לא קיבלנו, אבל בחלוף חודש, כלומר לפני ימים ספורים, שטייניץ שוב מחה על סרבנותם של אנשי כחול לבן, הפעם בגלי צה"ל: "כשאמרנו שנתיים-שנתיים, אמרו בכחול לבן ‘שנתיים זה מוגזם, כי נשב איתו במהלך המשפט’. כשבא מתווה הנשיא ואמר ‘שנה, שנתיים, שנה’, אמרו ‘זה עדיין קשה לנו’".

כדי לראות איך כזב נולד צריך לחזור לשבוע שקדם לטקס מסירת המנדט לנתניהו, שבו הציע ריבלין כמה עקרונות לממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן. שישה ימים אחרי הבחירות, כשהקושי של שני הגושים להשיג רוב העסיק את המערכת הפוליטית, התראיין לקשת 12 דוד ביטן, חבר צוות המו"מ הקואליציוני של הליכוד. גנץ ונתניהו צריכים לשבת ולדבר, אמר, אחרת לא ייצא כלום. והוא הסביר:

"יש דרך לפתור את בעיית הרוטציה, למשל: שנה נתניהו, שנתיים גנץ, ואז שנה לליכוד או נתניהו"

זה המקום שבו מצאנו לראשונה את הנוסחה "של הנשיא". ייתכן שמישהו העלה אותה עוד קודם. בכל מקרה, כשריבלין הציג את הצעתו כעבור יומיים, היא נשמעה אחרת לחלוטין.

ב-25 בספטמבר, עם מסירת המנדט לנתניהו, שטח ריבלין מול המצלמות מתווה ליציאה ממה שכינה "המבוי הפוליטי הסתום". עיקריו, שאותם כבר הציג לדבריו לראשי הסיעות הגדולות, היו כדלקמן: ממשלה שיהיה בה שוויון בין הגושים; חיזוק מעמדו החוקי של ממלא מקום ראש הממשלה, כדי שבמקרה של יציאת ה"ראש" לנבצרות יקבל ממלא המקום את כל סמכויותיו; וביטול המגבלה החוקית על משך הנבצרות, שעומדת על 100 יום.

את התמליל המדויק של נאום ריבלין קיבלנו באדיבות בית הנשיא, ומי שירצה לקרוא בו בעצמו ימצא לינק לטקסט המלא ברשימת המקורות בסוף האייטם. שימו לב שריבלין לא הציע שום לוח זמנים לרוטציה, אלא קבע שהחילופים יתבצעו כאשר יימצא "צורך בהודעה על נבצרות". למעשה, הוא כלל לא נקב במילה "רוטציה". גם הכתבים הפוליטיים שכיסו את האירוע לא הזכירו אותה, וירון דקל אף הקפיד לציין ב"מקור ראשון" שהנשיא לא דיבר על רוטציה.
מהי רוטציה, לפי הניסיון הפוליטי בישראל? הסכם הרוטציה המפורסם נחתם ב-1984 בין העבודה, בראשות שמעון פרס, לליכוד, בראשות יצחק שמיר. כיוון שהחוק הישראלי לא מכיר באפשרות להחליף ראש ממשלה באמצע כהונת הממשלה, סיכמו המפלגות על המנגנון הבא: פרס יכהן שנתיים כששמיר הוא ממלא מקומו, ואז תתפטר הממשלה, ושמיר יקים ממשלה חדשה - שבה פרס הוא ממלא מקומו. בליכוד פחדו שפרס יתחכם, אבל המנגנון עבד.

והנה, ארבעה ימים אחרי שקיבל נתניהו את המנדט, שמענו לראשונה על רוטציה. "בליכוד דורשים כתנאי סף את היותו של נתניהו ראשון ברוטציה תוך שהם מקבלים את מתווה הנבצרות שהציע הנשיא", דיווחה ב"גלובס" עמיתתנו טל שניידר. לדיווח נלוותה תגובת הליכוד:

"אם כחול לבן לא יקבלו את מתווה הנשיא (רוטציה וממשלה שוויונית) ולא יציעו מתווה אחר - אין טעם"

הצורה המדויקת של החילופים בממשלת אחדות תשפיע במישרין על מצבו המשפטי של נתניהו, שעומד בפני כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים (וחשוב להזכיר, נהנה עדיין מחזקת החפות).השאלה אם ייצא לנבצרות וכיצד תכריע אם יוכל לנהל משפט בלי לוותר סופית על ראשות הממשלה.

מכל מקום, יותר משבועיים אחרי הודעת הליכוד כבר יצא המסגור של "מתווה הנשיא" מגבולות הליכוד. אביגדור ליברמן פרסם בפייסבוק הצעה לממשלת אחדות שבה ישתתפו רק הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו - שחבריה לא המליצו לנשיא על איש מהמועמדים:

"במידה ותושג הסכמה על קווי היסוד, יש לאמץ את מתווה הנשיא לרוטציה על ראשות הממשלה"

מקץ שבועיים נוספים החזיר נתניהו את המנדט לנשיא, והוא עבר לגנץ. ריבלין הביע תקווה שתקום ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן, ושוב הזכיר את המתווה שלו - בלי לנקוב בפרטיו ובלי להוסיף לו דבר. הליכוד הגיב להודעה בטוויטר: "מברכים על קריאתו החוזרת של הנשיא ריבלין להקמת ממשלת אחדות רחבה לפי המתווה שהציע". גם ההודעה הזאת הכניסה לריבלין מילים לפה: הוא לא דיבר על ממשלה "רחבה".
בשבועות הבאים, כמו שראינו, ייחסו דוברי הליכוד לריבלין גם את המתווה המעגלי המפורט, שבו שב נתניהו לתפקיד אחרי שתי שנות כהונה של גנץ. הם המשיכו בכך אחרי שגנץ הודה גם הוא שנכשל בהרכבת ממשלה. בבוקר שלמחרת החזרת המנדט הבהיר מנכ"ל בית הנשיא הראל טובי בגלי צה"ל:

"הנשיא השאיר פתח רחב לראשי המפלגות להגיע להסדרים ביניהם, ואמר - כל הסכמה, אני לא אתערב"

אבל באותו ערב, באותו ערוץ, ידע שר התיירות יריב לוין לספר למאזינים: "נתניהו אמור לחזור לכיסא רה"מ בתום הכהונה של גנץ, כי הרי דובר על רוטציה של שנה-שנתיים-שנה". לוין גם הסביר את הרציונל שמאחורי המתכונת היצירתית: "ראש הממשלה יכהן כממלא מקום בתקופה שבה בני גנץ יהיה ראש הממשלה, וייהנה בעצם מאותן זכויות ומאותו מעמד, נוכח העובדה שהוא גם אמור לחזור לכיסא ראש הממשלה בתום תקופת הכהונה של בני גנץ".

כל חלוקת העבודה הזאת לא באה באמת מריבלין עצמו, אבל כשלוין נשאל מתי אמור נתניהו לצאת לנבצרות הוא נתלה במתכון הזה: "הצענו שמועד הנבצרות יהיה פשוט המועד שבו יסוכם שמתבצעים החילופים". לדבריו, "כך התהליך המשפטי יתנהל במקביל לעניין, ולא יכתיב את לוחות הזמנים של העניין".

"שנה נתניהו, שנתיים גנץ, שנה בסוף נתניהו. יש לזה היגיון בסיסי - על כל פנים, זאת הצעת הנשיא"

- פסק לפני ימים ספורים שטייניץ, מפיץ נמרץ של ה"מתווה", בגלי צה"ל. והחזרה על הדברים מחלחלת. קחו למשל את המראיין הוותיק שלום קיטל, ששמע משטייניץ את הדברים בתוכניתו לפני חודש. כמה דקות אחר כך הוא שוחח עם ח"כ מאיר כהן, איש כחול לבן. כהן התלונן כי "המתווה הוא אחד הדברים הלא-ברורים". "מה לא ברור?" - הגיב קיטל - "שנה, שנתיים, שנה". 

לקריאה נוספת:

המשרוקית - יובל שטייניץ על מתווה הנשיא לקואליציה בין הליכוד לכחול לבן

בית הנשיא - דברי הנשיא בעת מסירת המנדט להרכבת הממשלה לבנימין נתניהו

גלובס - "הליכוד יהיה מוכן להפוך כל אבן כדי להגיע לממשלת אחדות", 29.9.2019

בית הנשיא - שידור ממעמד הטלת הרכבת הממשלה על בני גנץ

עוד כתבות

החוקר שטוען: לבנון חייבת להתרחק מסעודיה, ולהתקרב לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי ניתוח של מכון מחקר אמריקאי, שלום עם ישראל יכול להזניק את כלכלת לבנון; באירלנד גרים אלפים בודדים של יהודים, אך האנטישמיות מזנקת; וביקורת על האינטרס הישראלי בחיזוק ההפגנות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

הפשרת קרח ממטוס בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

טיסות משובשות, פקקים ורבבות מתושבי ברלין בחשיכה: גל קור ארקטי באירופה

הגל הנוכחי של מזג האוויר, שמלווה בשלג רב באזורים מסוימים במערב אירופה ובטמפרטורות נמוכות באזורים אחרים, אמור להימשך עד סוף השבוע לפחות ● בצרפת, סערות שלגים סמוך לתעלה גרמו לפקקי תנועה כבדים, בהולנד בוטלו אתמול כ-700 טיסות בשדה התעופה סכיפהול, ובברלין הטמפרטורות צנחו לשמונה מתחת לאפס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

גולשים ורוכשים: גידול של כ-10% בהוצאות הישראלים באונליין בשנת 2025

עפ"י נתוני שב"א, בשנת 2025 הוצאנו כ-329 מיליארד שקל בעסקאות מקוונות, לעומת 302 מיליארד בשנת 2024 ● שיא ההוצאות היומי באונליין נרשם בנובמבר, "חודש המבצעים", ועמד על כ-990 מיליון שקל ביום אחד

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

משרד הבריאות מצא: הביטוח היקר לא בהכרח נותן יותר

השוואה רשמית של משרד הבריאות מעלה כי במספר הניתוחים, בזהות המנתחים ובפריסה הגיאוגרפית, פוליסות פרטיות מסוג "מהשקל הראשון" אינן מספקות יתרון מהותי לעומת פוליסות "משלים שב"ן" של חברות הביטוח - ואולי אף לא לעומת הביטוח המשלים של קופות החולים

ירין משולם, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

"אי אפשר להתעלם מזה": מנהל ההשקעות שרואה את ונצואלה, וממליץ על הסקטור הזה

ירין משולם, מנהל ההשקעות בסיגמא-קלאריטי, בטוח שהצמיחה בשוקי המניות תימשך, ומסביר מדוע הוא מעדיף בארץ את קמעונאיות המזון, שנהנות "מריכוזיות מאוד גבוהה" ● מעבר לים הוא מזהה פוטנציאל במניות הבנקים האירופיים ובחברות טכנולוגיה מסין

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל

רשות המסים גבתה בשנת 2025 סכום שיא של 509.3 מיליארד שקל ● מנהל הרשות שי אהרונוביץ' מסר כי ההכנסות לקופת המדינה ממסים חצו את יעד הגבייה המעודכן מהחודשים האחרונים ב-1% ועלו על היעד המקורי לשנה החולפת ב-8%

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון: החשב הכללי מוציא לדרך הנפקת חוב בינלאומית

באגף החשב הכללי בראשות יהלי רוטנברג יוצאים בהנפקת חוב דולרית ראשונה השנה בחו"ל ● זאת, על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל, שחזרה לרמה דומה לזו שהייתה טרום המלחמה ● החתמים והריביות הצפויות: כל הפרטים על ההנפקה

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חושף: מחשב-על שכמעט כולו ישראלי

ג'נסן הואנג הציג לראשונה מחשב-על רב-עוצמה המבוסס על הדור הבא של מעבדי אנבידיה - רובין ● לצד רובין משובצים במחשב-העל חמישה שבבים נוספים בעלי נגיעה ישראלית ● המחשב הוצג בכנס CES בלאס וגאס, ובין המברכים על ההשקה היו סם אלטמן, אילון מאסק ומארק צוקרברג

משמאל לימין: יהודה טאוב פבל ליפשיץ ענת איתן גיא פיגל / צילום: נדב מרגלית

קרן ההון סיכון חץ מגייסת 140 מיליון דולר לקרן רביעית

חץ ונצ'רס, שמתמחה בתחום הדאטה לרוחב ורטיקלים כמו סייבר, בינה מלאכותית ותשתיות תוכנה, תכננה לגייס קרן קטנה יותר, כ-110 מיליון דולר ● זו קרן הון סיכון נוספת שמכריזה על גיוס קרן חדשה בחודשים האחרונים, לאחר ויולה ונ'צרס, פיטנגו ואנטרי קפיטל

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

בעקבות חשיפת גלובס: חברת החשמל תעצור גבייה של אלפי שקלים מבעלי גגות סולאריים

לאחר חשיפת גלובס, בנוגע לדרישת החיוב של חברת החשמל מבעלי גגות סולאריים, הורתה רשות החשמל כי יש להקפיא לעת עתה את החיוב ● כמו כן, רשות החשמל דורשת מחברת החשמל להגיש לה תוך שבועיים תחקיר שיסביר את השתלשלות הנסיבות שהובילו לעיכוב בגבייה

297 דירות ביומיים. פרויקט ''הסטריפ'' של אאורה בנתניה / צילום: evolve media

המספרים של שוק הנדל"ן ב־ 2025 מתחילים להיחשף, והם רחוקים מהתחזיות

רוב חברות הנדל"ן מציגות עלייה במכירות, למרות שנה מאתגרת ומלאי בשיא ● אולם, הנתונים מגלים כי הזינוק נשען בעיקר על פרויקטים נקודתיים ● בזמן שחברות כמו הכשרה ופרשקובסקי רשמו גידולים מרשימים, אאורה פספסה את תחזיותיה השנתיות בכמעט 300 דירות

בנייני מגורים בירושלים / צילום: Shutterstock

"ירושלים היא תופעה אחרת": למה מחירי הדירות בבירה ממשיכים לעלות?

מחוז ירושלים הוא היחיד שהמחירים בו עלו בכל אחד מחמשת החודשים האחרונים, ומאז נובמבר 2024 נרשמה בו ירידה חודשית אחת בלבד ● הגורם המרכזי הוא התגברות הרכישות מצד יהודים מעבר לים - אך לא רק: גם תנופת ההתחדשות ושיפור התשתיות משחקים תפקיד

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת אישרה את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים

לפי החוק שעבר סופית במליאה, חוזים עסקיים יפורשו בהתאם ללשון החוזה, למעט חריגים ● ברירת המחדל לפרשנות חוזים תהיה בהתאם לדרך שעליה הסכימו הצדדים ובהתאם לראיות שיהיו קבילות לצורך כך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אמזון עלתה ב-3.5%, סנדיסק זינקה ב-27%

נאסד"ק עולה ב-0.4% ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● ג'פריס הגדיר את טבע כהשקעה מומלצת ל-2026, המניה עלתה בכ-4% ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, לאחר העליות אתמול ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים להתאושש, הנחושת בשיא ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי בשיא

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

מייקל ברי

מייקל ברי מהמר: זו המניה שתרוויח הכי הרבה מהמצב בונצואלה

מייקל ברי פרסם בניוזלטר שלו כי מניית ואלרו אנרג'י, בה הוא מחזיק מאז 2020, עשויה להיות המרוויחה הגדולה ביותר מההשתלטות האמריקאית על ונצואלה, בשל יכולתה לעבד נפט גולמי "כבד" ● מספר בנקי השקעות גדולים, ביניהם UBS, ציינו גם הם את ואלרו כאחת המרוויחות הגדולות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות חדות; מדד הבנייה זינק ב-4.7%, מדד הבטחוניות ב-4%, בנקים ב-3.5%

מדד ת"א 35 עלה ב-2.8% ● מגה אור זינקה לאחר שהכריזה על עסקת ענק ●  המניות הביטחוניות ממשיכות בראלי שלהן ● הורדת הריבית המפתיעה של הנגיד עוררה אתמול הדים בת"א: מניות הבנקים נפלו, מניות הנדל"ן זינקו בחדות ● בדיסקונט צופים שלוש הורדות ריבית נוספות במהלך השנה

חבילות מחו''ל שהגיעו לישראל / צילום: איל יצהר

מתי בכל זאת נשלם? סימני השאלה שעולים סביב רפורמת היבוא האישי

שבועיים חלפו מאז שהוכפל הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל ל־150 דולר, והשאלות בשטח גוברות ● בינתיים ועדת הכספים החליטה השבוע לפעול לביטולו בדיעבד, וההכרעה עוברת לכנסת