נשיא איראן חסן רוחאני / צילום: רויטרס
אולי הודעת שש המדינות האירופיות השבוע כי יצטרפו להסדר עוקף העיצומים האמריקאים, היא שהשרתה ביטחון אצל ההנהגה האיראנית. ואולי ריסוקה של המחאה האחרונה, שהייתה הגדולה מסוגה בשנים האחרונות, היא שהביאה את נשיא איראן חסן רוחאני לשגר מסר נוסף לארצות הברית על נכונות לפתוח מחדש את המו"מ על הסכם הגרעין.
בפגישה עם עיתונאים ואישי ציבור אמר רוחאני, כי שעה לאחר שארצות הברית תסיר את העיצומים ה"מוטעים, לא חוקיים, לא צודקים ובסגנון טרוריסטי", לפי הגדרתו, נוכל לשבת עם דונלד טראמפ והשותפות האחרות שהיו להסכם הגרעין.
רוחאני האשים את ישראל ואת ערב הסעודית בכך שהן אלה שדוחקות את ארצות הברית לעימות מול איראן, מתוך תקווה כי העיצומים הכלכליים שהוטלו עליה יביאו לקריסתה.
בתוך כך, באיראן התפרסמו דיווחים כי יפן עשויה להיות המתווכת במשא ומתן כזה. ראש ממשלת יפן שינזו אבה ביקר בטהרן ביוני השנה, ובשבועות האחרונים הגיע לטוקיו סגן שר החוץ האיראני עם מסר מרוחאני. לפי הפרסומים, המסר עסק בניסיון התיווך של יפן, אשר מתכוונת להאיץ את המגעים לתיווך.
בתחילת השבוע פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה נזעמת נגד המדינות שהודיעו על הצטרפות למנגנון עקיפת הסנקציות הכלכליות נגד איראן. ההודעה עסקה באבסורד שבעיתוי ההודעה של שש המדינות. נתניהו אמר, כי בשעה שהאיראנים ושליחיהם שוחטים מאות אנשים ברחבי המזרח התיכון - בטהרן, בבגדד ובביירות - מדינות אירופה ממהרות להעניק ויתורים נוספים לאיראן. לדבריו, מדינות אירופיות אלה לא למדו שום דבר מההיסטוריה - וההיסטוריה, לדבריו, תשפוט אותן. נתניהו קרא למדינות העולם להצטרף להגברת הלחץ והסנקציות על איראן, כפי שעשתה ארצות הברית.
המשחק הכפול של בריטניה, צרפת וגרמניה
כאמור, הכל החל בסוף השבוע שעבר. "שש המדינות" - פינלנד, בלגיה, הולנד, דנמרק, נורבגיה ושוודיה - הודיעו כי הן מצטרפות למנגנון עקיפת העיצומים האמריקאים. על הקמת המנגנון הכריזו בראשית השנה בריטניה צרפת וגרמניה, כשהמטרה לאפשר לחברות אירופיות לסחור עם איראן מבלי שיפגעו מכללי החרם האמריקאי.
המהלך האחרון הגיע כתגובה למהלך האמריקאי במסגרתו הורה הנשיא דונלד טראמפ על חידוש חרם הסחר עם איראן, ובכך למעשה ניתק את הרפובליקה האיסלמית מרוב קשרי המסחר שלה. חברות שממשיכות לסחור עימה מסתכנות בחרם אמריקאי. מה שהותיר את סין, ונצואלה ובמידה חלקית רוסיה, כמעט לבד ביחסי סחר עם איראן.
יצוא הנפט, הענף הכלכלי האיראני הראשי, פחת ב-80%. וההשלכות לחרם ניכרות. סגן נשיא איראן, אשאק ג'האנגירי, הודה השבוע כי העיצומים על תעשיית הנפט הם מכה אנושה לכלכלה באיראן, שהגיעה לדבריו למצב הקשה ביותר בתולדותיה מאז המהפכה האסלאמית לפני ארבעים שנה.
המכה הכלכלית עצומה, ואיראן יחד עם חלק ממדינות אירופה המתנגדות לעיצומים חיפשו מוצא. שלוש המובילות האירופיות - בריטניה, צרפת וגרמניה - הכריזו כאמור על המסלול העוקף בתחילת השנה, שעיקרו סחר באמצעות גורמים שלישיים, חילופי סחורות ללא מזומנים ושימוש בכלי עזר אחרים כמו מטבעות קריפטו במקום דולרים ואירו. והעיתוי, כפי שהדגיש נתניהו, אכן צורם.
אולי כדי להרגיע מעט, השבוע פרסמו שלוש המעצמות האירופיות השותפות להסכם - בריטניה, גרמניה וצרפת - מכתב שנשלח לאו"ם, ולפיו איראן מחומשת בטילים בליסטיים היכולים לשאת ראש נפץ גרעיני לטווח ארוך. מועצת הביטחון תקיים דיון מיוחד בנושא הזה בימים הקרובים. המשמעות: אירופה מאותתת לטהרן - אנחנו נסייע בעניין חידוש הסכם הגרעין מול ארצות הברית, אבל במקביל יעלה על השולחן גם עניין הטילים הבליסטיים שבעבר איראן סירבה לדון בו.
באיראן עדיין שורר חוסר שקט בולט. בשבוע שעבר התקיימו הפגנות זעם, בגל נרחב שהקיף את רוב המדינה. ההפגנות פרצו בשל העלאת מחירי הדלק ב-200%, לצד תנאים כלכליים מידרדרים, אבטלה גואה, שער מטבע מקומי שמתרסק ומחסור במוצרים רבים.
כמה נהרגו במהומות? הגרסאות סותרות
השלטונות פעלו נגד המפגינים בכוח רב, והכניסו למיגורן את אנשי המיליציות של משמרות המהפיכה. השבוע פרסם ארגון אמנסטי הבינלאומי כי מספר ההרוגים במהומות עומד על לפחות 208, וככל הנראה המספר האמיתי כפול. אלפים נפצעו, וקרוב לעשרת אלפים נעצרו. על-פי אומדנים שונים, בהפגנות השתתפו כ-200 אלף איש.
שר הפנים האיראני, עבדול רזא רחמני פזלי, טען כי במהלך המהומות הוצתו 731 סניפי בנק, 140 מבני ממשל, כ-70 תחנות דלק וגם יותר מ-50 תחנות משטרה ובסיסים של כוחות הביטחון. לדבריו, במהלך המהומות ניסו כ-500 בני אדם להסתער על משרדי הטלוויזיה האיראנית בבירה טהרן, אך נהדפו.
המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, האשים סוכנים אמריקאים וישראלים כי ליבו את המהומות. בניסיון למנוע דיווחים מצולמים מהשטח וקריאה להגעה להפגנות, הסתייע הממשל באיראן למשך כמה ימים בכלי המוכר - השתקת רשת האינטרנט.
איך התקבלו האירועים הללו באירופה? שם הסתפקו בביקורת מהוססת כלפי איראן, על דיכוי ההפגנות, ותו לא.
העלייה בשער הריאל נבלמה
במקביל חידשו האיראנים את פעילות העשרת האורניום. לפי דוח של פקחי האו"ם, עקבות של אורניום נמצאו באתר נוסף שהאיראנים ניסו ככל הנראה להסתירו.
להודעת ההצטרפות של שש המדינות האירופיות הנוספות למסלול עוקף העיצומים, אין עדיין משמעות מעשית. היא הותנתה בכך שאיראן תחזור לעמוד בתנאי ההסכם - קרי, תפסיק להעשיר אורניום.
השבוע נפגשו בווינה נציגי האיחוד האירופי עם שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף. הוא דרש ישום מיידי של הפסקת העיצומים, ולפי הפרסומים באיראן - ההחלטה אם להפסיק את העשרת האורניום תתקבל רק לאחר שהסחר עם אירופה יתחדש, באמצעות המסלול העוקף.
האירופים, שמצד אחד מתנגדים בתקיפות לעיצומים האמריקאים, לא רוצים להרגיז יתר על המידה את הנשיא טראמפ. הם נפגשים במקביל עם נציגי הממשל האמריקאי בוועידת נאט"ו המתקיימת בלונדון, והנושא האיראני עומד בראש סדר היום. ואולי בשל כך יצא שר החוץ זריף מאוכזב מהפגישות, וצייץ אחר כך כי האירופים פועלים לפתור מחלה קשה בפלסטר, וכי הם מונעים תרופות חיוניות מילדי איראן. הציוץ הזה זכה לתגובות נזעמות מאיראנים רבים, על רקע הדיכוי האלים של המהומות. אחד מהם כתב: "בפעם האחרונה שבדקתי, אתה (זריף) והממשל שלך הרגתם ילדים איראנים ברחובות. שום תרופה לא תעזור, אלא סילוקכם".
באיראן עצמה המצב נותר בעינו: שער המטבע המקומי הריאל ממשיך לרדת, ובסוף השבוע בשל המהומות נסחר בסביבות 140 אלף ריאל לדולר, ו-150 אלף לאירו. העלייה אמנם נבלמה מעט השבוע, לאחר הודעת שש המדינות האירופיות על הצטרפותן למסלול עוקף העיצומים, אבל חולשת המטבע והפער בין שערי השוק השחור, הריאלי אל מול השער הרשמי, פוגעים קשה בתעשיה וככלל בכלכלה. הבנקים החלו לפעול באופן מלא רק מתחילת השבוע, וחלק מהמפעלים ואזורי המסחר עדיין סגורים לאחר שניזוקו בהפגנות.