גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הם ישסעו ואנחנו נאחד": המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בנאום תקיף כנגד הביקורת על מערכת המשפט

בנאום בכנס העמותה למשפט ציבורי בישראל, זילבר השיבה אש ואמרה כי ההסתה נגדם בנויה על "מיתוסים, מיסקונספציות, פייק ניוז", אותם היא ביקשה להפריך

עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה
עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר נשאה הבוקר נאום תקיף ונטול כפפות בכנס העמותה למשפט ציבורי בישראל, בו היא משיבה לביקורת העזה כלפי המערכת המשפטית בתקופה האחרונה.

זילבר השיבה אש ואמרה כי ההסתה נגדם בנויה על "מיתוסים , מיסקונספציות, פייק ניוז", אותם היא ביקשה להפריך.

את נאומה סיימה במילים קודרות: "חשכת העננים עלולה להתקדר אף יותר. השיפוע של המדרון עלול להפוך תלול יותר. זו תקופה של חוסר ודאות ותקופות כאלו הן כר פורה לקולות מסיתים ושונאים, כר פורה לשיח שמבקש להפוך את היוצרות. שהופך את השומרים לפורעים, את המגנים לתוקפים, את השקר לאמת.

"נמשיך למלא את השליחות. זאת, בלי לוותר על הערכים שלנו, על מי שאנחנו. נעמוד איתן מול המכפישים, מול המגדפים. הם יסיתו (אולי עדיף יסיטו), ואנחנו ניישר. הם ישסעו ואנחנו נאחד. הם ישקרו, ואנחנו נאמר את האמת".

"גלובס" החליט להביא את נאומה הבוקר במלואו ככתבו וכלשונו.

זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות ומערערים מוסכמות יסוד

חברי למושב, קהל נכבד.

"ליאת בן ארי צריכה לשבת בכלא", "שי ניצן ואביחי מנדלבליט מצפצפים על החוק", "שי ניצן מושחת", "לפטר את היועמ"ש", "אכיפה סלקטיבית", "פליליזציה של הפוליטיקה", "צומת מסוכן של עוצמה בלתי מוגבלת", "מתפרה", "חונטה", "הפיכה שלטונית".

הכנס בכללו, ודאי מושב זה, עוסק באתגרי הייעוץ המשפטי הציבורי בעת הנוכחית. אתגרים כבדים. בדבריי אני אנסה לצמצם את הפער בין מה שאומרים על הייעוץ המשפטי לממשלה - מיתוסים, מיסקונספציות, פייק ניוז - לבין מה שהוא באמת.

מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון:"הפקידים גונבים את המדינה", "די לשלטון היועמ"שים", "פרקליטות רקובה", הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד.

מנדלבליט ושי ניצן / צילום: אמיל סלמן - הארץ

אני אדבר היום על שתי תופעות המדגימות את הפער שבין תדמית מוסד הייעוץ המשפטי לבין מה שהוא באמת. הראשונה,"פנים ושמות: הפרסונליזציה של מסע הדה לגיטימציה"; השניה, הרמת המסך מעל מיתוס הפגיעה במשילות; האתגר המשותף לכולנו הוא לחשוב מה צריך לעשות כדי להגביר, יש יאמרו להחזיר, את אמון הציבור.

"פנים ושמות": הפרסונליזציה של מסע הדה לגיטימציה.

"אביחי מנדבליט מצפצף על החוק", "שי ניצן מושחת", "ליאת בן ארי לכלא", "דינה זילבר ראש האופוזיציה".

זו פרסונליזציה. במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער - קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי. באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור אהדה, להאניש, להסיר חומות. מה שהופך את הפרסונליזציה שאני מדברת עליה לשלילית הוא ההשטחה של הדמויות. אפילו לא לקריקטורה, אלא פשוט לפלקט, וכזה הצבוע כולו בשחור. משרתי ציבור נאמנים לשליחות הציבורית ולשירות העם והמדינה, מוצאים את עצמם מוצגים כמושחתים, שיכורי כוח, מהפכנים, מפלצות; מדמויות עגולות, רב מימדיות הם הפכו ללוח מטרה של שנאה ותו לא .

"מנדלבליט" ,"שי ניצן" ,"ליאת בן ארי" ועוד - הם שמות, ובמובן מסוים עבור רבים, השמות האלו מתקיימים רק בהווה, כדחלילים רדודים וככליא ברק של הסתה כנגדם, במנותק מקונטקסט רחב יותר - מהביוגרפיה שלהם, מההיסטוריה שלהם, מבחירות רבות שבצעו לאורך החיים שלהם. בחירות , שלו היו מוכרות לציבור, היו מקשות מאוד על ההצגה הדמונית שלהם. מדובר באנשים שמכלול עשייתם ומהותם מעיד על תרומה למדינה ולחברה ועל רגישות חברתית. גם לא מדובר בכת שפניה אחידות, אלא בארגון שהינו שיקוף של החברה הישראלית על כלל מגזריה, שלאורך כל שנותיו התגאה וטיפח את הפלורליזם הרעיוני .

בראשית היתה המשטרה. לאחר שסיימה את החקירה והעבירה את ממצאיה למשרד המשפטים, אש הדה לגיטימציה החלה לחרוך את הפרקליטות. אש אש מדורה. בשבועות האחרונים התקבלה ההחלטה הסופית ביחס לתיקים, החלטה שהיו שותפים לה כ-25 משפטנים בכירים ומקצוענים ושהתקבלה לבסוף על ידי היועץ. כעת לא רק "שי ניצן חצוף ושיכור כוח" ,"ליאת בן ארי מושחתים עד היסוד". כעת מעגל "הקושרים"מתרחב ומחבק אל תוכו בלשונות של אש גם את אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ששימש קודם לכן כמזכיר הממשלה, והוא מואשם בימים אלו בתפירת תיקים .

מיהם האנשים שהפכו יעד להסתה

בואו נישיר רגע מבט ונראה מיהם האנשים שבעל כורחם, שלא בטובתם ורק בשל מסירותם לשליחותם הציבורית הפכו יעד להסתה המתדלקת את שנאת ההמונים.

ד"ר אביחי מנדלבליט. מי יודע שהוא בנו של לוחם אצ"ל שנפצע בקרב על יפו, ושנמנה עם חברי תנועת בית"ר? אלוף במילואים, ששירת 26 שנים בפרקליטות הצבאית, במגוון תפקידים כולל כפרקליט הצבאי הראשי במשך 7 שנים "זוכה" ל"מחמאות" בנוסח: "איש לא מוסרי. לא ישר ולא הגון". נדמה שגם את "מבחני הפטריוטיות" שאף הם מסימני התקופה, הוא עבר בהצלחה. בהובלת מהלכיה של ישראל נגד התקפות דה-לגיטימציה חובקות עולם לאחר מבצע"עופרת יצוקה"ואירוע המשט; בבלימת יוזמות משפטיות שונות בזירה הבינלאומית נגד המדינה, מנהיגיה ובכירי הצבא. מה ההיגיון בתיאוריית קונספירציה הגורסת כי "המהפכן הראשי" הוא זה ששימש כמזכיר הממשלה בממשלות ה-33 וה-34, תחת ראש הממשלה נתניהו, וזה שבתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה הגן על החלטות ממשלה שנויות במחלוקת ציבורית בנושאי התיישבות באיו"ש, דת ומדינה, תאגיד השידור הציבורי ועוד.

שי ניצן, פרקליט המדינה המושמץ, המוצג כ "סמולן מופלג המנסה לבצע כביכול הפיכה שלטונית" - האם מישהו יודע שמדובר בבן זקונים למשפחה ירושלמית בת חמישה ילדים, שאביו היה לוחם נועז להקמת המדינה - חייל בפלוגות הלילה של וינגייט ומפקד הדוידקה? שהוא עצמו התחנך בישיבה תיכונית, לחם בגדוד 890 של הצנחנים, שירת 20 שנה במילואים בצנחנים ונלחם במלחמת לבנון? שבניו למדו בישיבות ובנותיו במדרשות הלכתיות לבנות לאחר התיכון ולפני ששירתו שירות צבאי מלא? ששימש שליח עלייה ברוסיה ושכנע יהודים שחיו על גבול סיביר לעלות ארצה? שמשך כל שנותיו כפרקליט מופיע נחשב למגן הלוהט והמוכשר ביותר של כל זרועות הביטחון בעתירות כנגדן לבג"ץ? שנחשב עד היום ל"יקיר מערכת הבטחון", שכן הצליח להביא למשל לדחיית עתירות נגד הסיכול הממוקד, שחרור מחבלים, מעצרים מנהליים של מחבלים, הסרת חסימות בשטחים ועוד, ל"מר ביטחון" ממש? זה האיש המנסה כביכול לבצע פה "הפיכה שלטונית" מטעמים עלומים שאיש לא הסביר?!

עו"ד ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף

וליאת בן ארי. עד לשנה האחרונה פרקליטה מקצוענית לעילא שזכתה להערכה גורפת מקיר לקיר בשל מאבקה הנחוש בשחיתות במשך 19 שנים. מוצאת עצמה פתאום בתפקיד של חרצוף שנוא, רק בשל העובדה שהיא התובעת בתיקי ראש הממשלה. האם מישהו זוכר שהיא הייתה גם התובעת בתיקי הולילנד? שהיא הייתה סניגורית בעברה? האם מישהו יודע שכבר כשהייתה בת 6 הצילה חברה קרובה מפגיעה קשה בשל נחישותה? שהייתה מדריכה בצופים ומרכזת שבט? שבספריה בנתניה, שם גדלה, לא היו מספיק ספרים עבורה כיוון שקראה ללא הפסק? שהיא למדה קרימינולוגיה קלינית וחינוך באוניברסיטת בר אילן? שהיא טיפלה באסירות ואסירים בכלא נווה תרצה ובכלא השרון? שהיא התנדבה בעמותת אל סם? שהיא אוהבת לצלול? האם מישהו יודע שאמא שלה, ניצולת שואה, הכירה את אביה במחנה המעצר בקפריסין, ושהוריה נפטרו שניהם בגיל צעיר מאוד? שהיא אמא לשלושה ילדים, שניים מהם משרתים בימים אלו בצבא?

שלושתם, אגב, מסתובבים היום עם מאבטח צמוד. נראה לכם הגיוני? לי לא.

מה שמשותף לשלישיה הזו, חוץ מהמאבטח הצמוד, הוא שהיא מייצגת את הפנים היפות של הארץ על גווניה השונים. הפצ"ר לשעבר, הצנחן, מרכזת השבט בצופים, המתנדבת לטובת גורמים מוחלשים בחברה, אנשים שהוותק המצטבר שלהם בשירות המדינה הוא כ-80 שנים. עליהם נאמר שהם מקדמים את ההפיכה השלטונית? הם "המורדים במלכות"?

והשלושה האלה הם רק קצה הקרחון. כמוהם, מאות פרקליטים ופרקליטות, עשרות עורכי דין שמרכיבים את מערך הייעוץ המשפטי הציבורי: בפרקליטות, בייעוץ המשפטי לממשלה, בלשכות המשפטיות של משרדי הממשלה, בשלטון המקומי.

"כמו רקפות בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה

שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה

לא תאמין איך הם מופיעים

כמו רקפות בין הסלעים"

( כמו רקפות בין הסלעים/ אריאל הורוביץ )

להפוך את מלאכת השנאה לקלה יותר

הבחירה להשטיח את הביוגרפיה, להשכיח את התרומה המצטברת, את השיקוף של הגוונים השונים של החברה הישראלית ולרדד לתווית אינה מקרית. הבחירה להפריט, להעמיד כל אחד מאיתנו לבד, תכליתה להפשיט אותנו ממגן הממלכתיות, להפוך את מלאכת השנאה לקלה יותר. קל להאשים את התובעת בתיקי ראש הממשלה באכיפה סלקטיבית, קשה יותר להאשים את התובעת בתיק של אהוד אולמרט בכך. קל להאשים את פרקליט המדינה בסמולנות בס', קשה יותר להאשים בכך את מי שגדל והתחנך בערוגות המגזר הדתי, את "מר ביטחון", שנודע כפרקליט הנחוש וזקוף הקומה ביותר של המדינה בעשורים האחרונים.

מה שנכון לגבי הפרסונות, נכון במובנים רבים גם לגבי המוסד. גם את העבודה של הפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה מנתקים מקונטקסט. גם לגביה, מסתכלים על ההווה המיידי, על הכאן והעכשיו. גם תדמיתם של הפרקליטות ושל מוסד היועץ המשפטי לממשלה מושתתת על כותרות ההיום ותו לא. בלי להסתכל לאחור, ולפעמים אפילו בלי להסתכל לצדדים - להיבטים אחרים ונוספים של עבודת המוסדות האלו, שלצד אכיפה נחושה בהקשר הפלילי, מספקים במקביל ייעוץ משפטי מקצועי ומסור להגשמת מדיניות הממשלה בגבולות הדין על בסיס יומיומי.

הפרקליטות ומוסד היועץ המשפטי לממשלה לא חפים מטעויות. אפשר ונכון לבקרם. אבל אי אפשר לעוות את התמונה ובגלל החלטות ספציפיות שיש אינטרס כזה או אחר לקעקע, להכתים את יושרתה, ענייניותה ומקצועיותה של המערכת בכללה."לתפור למערכת תיק", לגמור אותם, לחקור אותם, לסגור אותם. להסתכל רק על היבט אחד של פעולת המוסדות האלו.

כשהיועץ המשפטי לממשלה מחליט לאשר משפטית מהלך צבאי נגד מחבלים, אף אחד לא אומר שהוא לא עושה את עבודתו נאמנה, שאין בו אמון. כאשר הפרקליטות מגישה כתבי אישום נגד בכירי עולם הפשע - אף אחד לא מטיל דופי בעבודתה. כאשר הועמדו לדין אישי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית, בקרב רבים אמון הציבור דווקא התחזק. זה מה שהמוסדות האלו עשו בעבר, וזה מה שהם עושים גם היום. הסלקטיביות וחוסר העקביות אינן באכיפה, אלא ביחס אל עבודת המוסדות האלה, בבחירה לתת אמון כשנוח, למשל, לחבק החלטות ייעוציות מאפשרות בענייני איו"ש, ולא לתת אמון כשלא נוח, כשמדובר בהעמדה לדין פלילי של גורמים פוליטיים שביקרם חפצים.

המציאות של אותם אנשים שהזכרתי - של היועץ, של שי ניצן, של ליאת בן ארי ועוד, "הגמול" על ביצוע תפקידם שהוא לשמור על מדינת ישראל כמדינת חוק, כולל איומים על חייהם, הסתה, הפגנות ליד הבית, קריאות שטנה. באחרונה אפילו הוצמד להם מאבטח. מה הדבר הזה משדר מבחינת איתנותה של הממלכתיות הישראלית ותפקודה של החברה כדמוקרטיה ליברלית בריאה?

הרמת המסך מעל מיתוס הפגיעה במשילות

הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו הוא שקר הפגיעה במשילות. אומרים עלינו שאנחנו פוגעים במשילות, שאנחנו מתערבים בעיצוב המדיניות הממשלתית, ואפילו שאנחנו מסכלים אותה. טענות מקוממות לפיהן מבחינתנו - הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה - "הנבחרים הם בסך הכל מטרות דמות שוליות".

ההאשמות הללו מופנות כלפי אנשים שהם עורכי הדין של הממשלה, שבחרו להקדיש את חייהם המקצועיים לעבודה בשירות כל ממשלות ישראל, להגן על מדיניותה והחלטותיה בבג"צ, לתת לה את הייעוץ המשפטי המקצועני, המסור, והנאמן ביותר האפשרי. הם החתרנים, המסכלים, הלא נאמנים שלא הוכיחו מספיק. וכך יכול שפרקליטה שהגנה על מדיניות הממשלה ועל כלל רשויותיה בכל נושא שעולה על הדעת - מביטחון דרך חינוך; מכלכלה ועד בריאות; מתרבות ועד הגנת הסביבה; הכל מכל כל משך 16 שנים, בלמעלה מ-1600 עתירות, מוצאת עצמה מתויגת ומושמצת כחתרנית, ככשל מערכתי , כמי שעובדת נגד הממשלה ולא בעבורה, "ראש האופוזיציה".

כאילו שעמידה על כך שהממשלה תפעל כדין, כמצופה וכמקובל לגבי כל דמוקרטיה מתוקנת, היא פעולה נגד הממשלה ולא בעבורה; כאילו שעמידה על חוקיות פעילות השלטון היא נטל, הכבדה, תקיעה ולא אינטרס שלטוני מובהק ובסיסי.

"פוגעים במשילות". גם כאן, אני רוצה לשים את הדברים בקונטקסט, לעשות זום אאוט. קחו את התקופה האחרונה. מדינת ישראל נתונה תחת תקופה ארוכה כל כך בחוסר ודאות שלטונית. ממשלת מעבר, תקופת בחירות ועוד אחת. ההשלכות של המצב הזה על היכולת של משרדי הממשלה לתפקד הן משמעותיות. זו היתה יכולה להיות מדינה ב"הולד" מוחלט. במקום זאת, משרדים ממשיכים לפעול, החלטות ממשיכות להתקבל.

המדינה מצליחה בכל זאת לתפקד כבר למעלה משנה במציאות הזו, בין היתר גם בזכות הפקידות, אותה בירוקרטיה מושמצת שעושה כל שביכולתה כדי לסייע לממשלה להמשיך ולפעול בזמנים מורכבים כאלה. ואגב, כשאנחנו נותנים חוות דעת שלפיה לא ניתן לקבל החלטה מסוימת בימים אלו - גם זה נעשה למען המשילות. ההחלטה שלא לאפשר לממשלה לקבל החלטה מסוימת או להתנות מינוי מסוים, מטרתה לוודא שממשלת מעבר לא תקבל החלטות שיכבלו את שיקול דעתה של ממשלה שתקבל את אמון הכנסת; שלא תאפשר לממשלה זמנית לכבול את שיקול דעתה של ממשלה נבחרת. הפקידים האלו, היועצים המשפטיים האלו הם נכס ולא נטל, הם הדלק בגלגלי המשילות. הם רשת ביטחון, חומת המגן, כיפת ברזל משפטית. שלד מוסדי שנושא על גבו את האפשרות לתת לגוף לנוע ולזוז, אך הגוף מתנכר לו, מבקש להחליש אותו, לפגוע בו.

אנחנו לא פוגעים במשילות. אנחנו אחת הערובות להבטחת משילות. לקיומה, לאיכותה. להבטחת משילות שמתבצעת בגדרי הדין, שלא שועטת קדימה תוך מרמס זכויותיו של האזרח הקטן, חירויותיו, קניינ, זכותו לפרטיות ולחופש ביטוי; משילות ממלכתית הגונה, לא רק מגזרית, כזו שמשווה נגד עיניה את החברה הישראלית כולה.

מוסד היועץ המשפטי לממשלה לא צריך להתנצל על היותו שומר סף

הדבר השלישי שאני רוצה לדבר עליו הוא החשיבות בהגברת אמון הציבור במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה בימים הקשים האלו.

אי אפשר להתעלם מכך שבתקופה האחרונה אמון הציבור במוסד הזה פוחת. יש לכך סיבות מגוונות. גם בלי לפרטן השורה התחתונה הינה שמאחר והאמון הציבורי הוא סלע קיומנו, הגברת אמון הציבור הפכה במובן מסוים לתפקיד נוסף של המוסד הזה. עצוב שזה כך, כי מוסד היועץ המשפטי לממשלה לא צריך להתנצל על היותו שומר סף, הוא לא צריך להיות נתון באופן תדיר בעמדת מגננה והוא לא אמור לעסוק בפופולריות שלו בקרב הציבור. אבל במציאות הנוכחית, אין לו ברירה אלא להתמודד גם עם האתגר הזה, לפעול כדי להגביר את אמון הציבור בו.

תעזרו לנו. להתמודד עם המיסקונספציה, עם הניסיון לייצר תפיסה מעוותת של המוסד הזה, עם הפייק ניוז, עם המנטרות השגויות והשקריות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. כי המנטרות של מי שמנסים לפגוע באמון הציבור בנו, קליטות יותר, נאמרות יותר, חודרות יותר. אנחנו לא עובדים בזה. העבודה שלנו - המקצועית, העניינית, היא אחרת. לא באנו לדברר את עצמנו, את תום ליבנו, יושרנו, מקצועיותינו, ענייניותנו, מסירותנו למדינה, לאזרחיה. כל אזרחיה. את אהבת הארץ שלנו, את דאגתנו לדמותה של החברה הישראלית.

לפני כשבועיים אמרתי שאחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים לעשות בעת הזו הוא להתנחל בלבבות, להשמיע קול. אבל הקול שלנו יותר מדי פעמים מתנחל בלבבות משוכנעים. המשימה הקשה שעומדת בפנינו היא לשכנע את הלבבות הלא משוכנעים. להתנחל בהם.

כל האזרחים המודאגים במדינה הזו - השמיעו קול

היועצים המשפטיים הם לא פוליטיקאים, הם פקידים מקצועיים. במציאות שנוצרה עליהם להיות בעלי "עור של פיל", לעסוק כל הזמן בסינון, בהדיפה. הם נדרשים לעמוד מול התקפות יומיומיות על הלגיטימיות של פועלם ועמדותיהם. הפגנות, התקפות אישיות בתקשורת, איומים יומיומיים והסתה מתמשכת.

המצב הזה שבו מוסד היועץ המשפטי לממשלה צריך לעסוק באופן אקטיבי בהגברת אמון הציבור הוא מצב שבו אנחנו מפסידים. כולנו מפסידים. אנחנו מפסידים מהסטת העשייה המקצועית לשרידות של בירוקרטיה מתגוננת; אנחנו מפסידים מכך שאנשים טובים ומקצועיים נרתעים מלקחת חלק בשירות הציבורי; לא רק בזירה הפוליטית אלא גם בזירה של משרתי הציבור. אנחנו מפסידים מהפניית הקשב למה שהוא לא בליבת תפקידנו, אל עבר בלבול המושגים המכוון, המתוכנן, המטעה.

דווקא בתקופה הזו חשוב שנמשיך למלא את ליבת התפקיד שלנו כמיטב יכולתנו. זו השליחות המכוננת ממנה לא נתפרק, למרות כל המחירים הכבדים שמשתלמים על ידנו. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים שותפים, שותפים למשימת הגברת אמון הציבור.

לכל האזרחים המודאגים במדינה הזו - השמיעו קול. זו קריאה לחברה האזרחית, לאנשי הרוח, להמוני המונים דוממים, לתקשורת. אנחנו חלק מנורמליות של שלטון ושל חברה. אנחנו גם אחת הערובות לנורמליות זו. עכשיו אנחנו צריכים שתשמרו עלינו, כדי שנוכל להמשיך ולשמור עליכם מפני השררה השלטונית; כדי שנוכל להמשיך לשמר את הפרופיל הדמוקרטי של מדינת ישראל ככזה, שלא ידהה, שלא ייפגם, שלא יתכער. השמיעו קול. שמרו עלינו.

ההתנחלות בלבבות דורשת שיח, הקשבה, דורשת עבודה קשה. הקול הזה לא יכול להיות קול בודד. הוא חייב להיות קול המון.

קמה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית לאחר 2000 שנות גלות,"יהודים פעם שלישית"ושפר מזלנו על ההזדמנות ליטול חלק בבניית מדינה מתוקנת, בחיזוק יסודותיה כחברה היונקת מערכי היסוד המעוגנים בהכרזת העצמאות, כזו שבה המדינה ומוסדותיה נועדו לשרת את האדם, שבה הפרט וזכויותיו במרכז .

לפיד השמירה על המדינה ככזו ששלטון החוק בה הוא דבק מלכד, לא מפריד, שהיא סיבה לגאווה ולא עילה להסתה, עובר מדור לדור. ענקי משפט, שופטי בית המשפט העליון, יועצים משפטיים לממשלה, פרקליטי מדינה, פרקליטים ומשפטנים מן השורה כיום, פועלים ופועלות לאור אותה משנה ערכית.

למרבה הצער, ניתן להניח שהמצב הנוכחי לא ישתנה בתקופה הקרובה. חשרת העננים עלולה להתקדר אף יותר. השיפוע של המדרון עלול להפוך תלול יותר. זו תקופה של חוסר ודאות ותקופות כאלו הן כר פורה לקולות מסיתים ושונאים, כר פורה לשיח שמבקש להפוך את היוצרות. שהופך את השומרים לפורעים, את המגנים לתוקפים, את השקר לאמת.

נמשיך למלא את השליחות. זאת, בלי לוותר על הערכים שלנו, על מי שאנחנו. נעמוד איתן מול המכפישים, מול המגדפים. הם יסיתו (אולי עדיף יסיטו), ואנחנו ניישר. הם ישסעו ואנחנו נאחד. הם ישקרו, ואנחנו נאמר את האמת .

"אלה הם חיינו בזמן האחרון

יכול להיות יותר טוב

יכול לבוא אסון

ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה

מי הבא בתור ומי בתור הבא

אם סופה היא שיר של רוח

איזו מנגינה יש לתקווה"

( יהודה פוליקר, איך קוראים לאהבה שלי )

עוד כתבות

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב