גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללמוד מהולנד: כך מתכוננות הערים בארץ השפלה למשבר האקלים

הערים הסמוכות לים עלולות להתכסות במים אם מגמת ההתחממות הנוכחית תימשך ● לכן, אין זה מקרי שהן אלה שמקדמות בנייה ירוקה, תחבורה נקייה ופתרונות לניקוז מים

הפגנה באמסטרדם למען המאבק בהתחממות כדור הארץ / צילום: EVA PLEVIER, רויטרס
הפגנה באמסטרדם למען המאבק בהתחממות כדור הארץ / צילום: EVA PLEVIER, רויטרס

כשחושבים על שדרות הולנדיות קרירות, מרוצפות ומשובצות עצים, שבהן נוסעים בנחת רבבות זוגות אופניים, קשה להאמין שדווקא האזרחים ההולנדים הם אלה שנאלצו לגרור את מדינתם לבית המשפט ולאלץ אותה להתמודד טוב יותר עם משבר האקלים.

לפני ארבע שנים, ביוני 2015, נדרש בית המשפט בהולנד להכריע בעתירת ארגון הסביבה "אורגנדה" בשיתוף 900 מאזרחי המדינה, שטענו כי המדינה אינה עושה מספיק כדי להיאבק במשבר האקלים, וכי יעדי הפחתת הפליטות שקבעה לעצמה מגוחכים, או בלשון משפטית - אינם חוקיים. ממשלת הולנד נחלה תבוסה בבית המשפט, כאשר בית המשפט פסק כי צמצום פליטות הפחמן הוא חובה ממשלתית הנובעת מזכויות אדם.

בית המשפט ההולנדי קבע במפורש כי יעדי הממשלה לצמצום 14%-17% בפליטות גזי החממה עד שנת 2020, מתחת לרמה של 1990, הוא נמוך מדי, ופסק בהתאם לדרישות העותרים כי על הממשלה לפעול לקיצוץ של לפחות 25% מפליטות גזי החממה עד סוף העשור.

פסק הדין היה המקרה הראשון בעולם שבו נעשה שימוש בזכויות אדם כבסיס חוקתי להגנה על אזרחים מפני שינויי האקלים. זמן קצר לפני כן פורסם מסמך עקרונות אוסלו, הקובע כי בהיעדר אמנות בינלאומיות, לממשלות יש מחויבות חוקית למנוע השלכות שינויי אקלים, בהתבסס על חקיקה סביבתית, חוקי זכויות אדם ודיני נזיקין.

עם זאת, גם אחרי החלטת בית המשפט ואף שמרבית תושבי הולנד מודאגים מהשלכות משבר האקלים, דוחות מצביעים על כך שממשלת הולנד אינה עומדת באופן מלא ביעדי צמצום פליטות הפחמן שהציבה לעצמה ותנועת המחאה "ימי שישי בשביל העתיד" טוענת כי ממשלת הולנד אינה נוקטת אמצעים טובים דיים כדי לבלום את ההשפעות המסוכנות של משבר האקלים.

התנועה דורשת מן הממשלה "גרין ניו דיל", עסקה הכוללת כיוון מחדש של המשק, והפיכתו לנגיש יותר לחלופות ידידותיות לסביבה במחירים סבירים לכולם. במדד ביצועי שינויי האקלים 2019 (CCPI), מדורגת הולנד במקום ה-28 מבין 56 המדינות במדד, בכל הנוגע לנקיטת פעולות והתחייבויות להגבלת ההתחממות הגלובלית.

המחאה לא באה בחלל ריק: בקיץ האחרון נשברו שיאי הטמפרטורה בהולנד, והגיעו ל-40 מעלות צלזיוס. לא מדובר בהפתעה; מספר ימי הקיץ בהולנד כמעט והכפיל את עצמו, הטמפרטורה הממוצעת עלתה מאז שנת 1900 ביותר מ-1.5 מעלות, וקצב ההתחממות של המדינה מהיר פי שניים מהממוצע העולמי.

למעלה משני שלישים מאוכלוסיית הולנד, המונה כ-17 מיליון בני אדם, חיים מתחת לגובה פני הים. מקבלי ההחלטות במדינה העריכו כי במידה ומגמת ההתחממות הנוכחית תמשיך, צפוי גובה פני הים לעלות בכ-80 סנטימטרים ב-100 השנים הבאות - עלייה משמעותית, החושפת את הערים הסמוכות לחופים לסכנת קיום ממשית המאיימת להותירן מתחת למים.

הערים - שבהן מתגוררת מרבית האוכלוסייה - ניצבות בחזית המלחמה במשבר האקלים.

"הערים הן המקום שבו ננצח או נפסיד בקרב של משבר האקלים", אומרת קרולה ואן ריינסוובר, שגרירת הולנד לפיתוח בר-קיימא באיחוד האירופי. לדבריה, "הן מאכלסות יותר ממחצית מהאוכלוסייה, צורכות יותר משני שלישים מהאנרגיה העולמית ואחראיות ליותר מ-70% מפליטת ה-CO2 העולמית.

"ערים הן המפתח לשינוי וליצירת חברות עמידות ובנות-קיימא. הולנד וישראל, כמדינות מאוכלסות בצפיפות ועירוניות, אינן חריגות מכלל זה. ערי הולנד עושות את שלהן כדי להבטיח את העתיד שלנו".

רוטרדם. רוצה לתפקד גם  במזג אוויר קיצוני   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אמסטרדם: תוכנית אקלים שאפתנית

אמסטרדם הציגה בינואר השנה תוכנית אקלים שאפתנית, המיישמת ומרחיבה את החלטת הפרלמנט ההולנדי לצמצום גזי החממה ב-95% עד 2050. העירייה הצהירה כי היא מתחייבת לחתוך את פליטות הפחמן שהיא מייצרת ב-55% עד 2030, וב-95% עד שנת 2050. כדי ליישם את היעד, העיר תתנתק לחלוטין מתשתיות גז טבעי עד 2040 לטובת שימוש באנרגיה מתחדשת, ותהפוך את כל התשתיות שלה לניטרליות פחמנית.

הבנייה החדשה כולה תוכפף לתקן בנייה ירודה מחמיר, כך שהבניינים יהיו מאופסים פחמנית ועל גגותיהם יותקנו פאנלים סולריים שיספקו חשמל גם לעיר עצמה. כדי לחזק את השכונות עצמן, העיר עובדת עם כל אחת מהן בנפרד, כדי לנטרל את תשתיות הגז לטובת אנרגיה מתחדשת וליצור פתרונות ייעודיים לאוכלוסייה בקהילה.

כשחלק גדול מזיהום האוויר מגיע מסקטור התחבורה, גם עבורו תכננו בעיר מענה; עד שנת 2030, התחבורה באמסטרדם תהיה, בשאיפה, מאופסת פליטות. כדי להשיג את היעד, העירייה תציב עמדות בפריסה רחבה לטעינת רכבים חשמליים, ותרחיב את האזורים שאליהם מוגבלת כניסת רכבים מזהמים המונעים בדיזל או בנזין, דוגמת מכוניות, טוסטוסים, אוטובוסים, משאיות וגם סירות. בנוסף, היא תפעל להוצאת המכוניות ממספר שכונות, וכל תחבורה ציבורית חדשה תהיה חשמלית ומאופסת פליטות.

את התוכנית השאפתנית תקצבה העירייה בהשקעה של 150 מיליון אירו לקרן האקלים לשש השנים הקרובות, והיא גם מבקשת לשתף את הציבור בהחלטותיה ופעילותה. בקול קורא, שפרסמה התבקשו העסקים והתושבים להציע לעיר כיצד לממש את היעדים האמביציוזיים, במטרה להשתמש בידע הקולקטיבי הנצבר בשטח ולא לסמוך אך ורק על פתרונות מגבוה. דבר אחד ברור: אין שיח על השאלה האם צריך להוריד את הפליטות, השאלה היחידה היא איך להגיע אל היעד - כמה שיותר מהר וטוב.

כדי לצמצם את השימוש בכלי רכב, העירייה הכריזה השנה כי תבטל 11 אלף מקומות חניה עד סוף 2025, למרות מצוקת החניה בעיר. התוכנית להוסיף חניון מתחת לכיכר מרכזית בוטלה גם היא, והאופציה להתנייד באמצעות רכב פרטי עתידה להפוך לכמעט בלתי נסבלת. למדיניות החניה הקשוחה נוסף קושי תווי החניה; התושבים לא זכאים לתו חניה בחינם לחניה ברחוב ונאלצים לשלם תמורת אחד, ואם יש חניון בבניין בו הם מתגוררים - הם לא זכאים לתו חניה ברחוב כלל.

רוטרדם: מונעים הצפות ושותלים על הגגות

עיר נוספת הצופה פני עתיד ונערכת להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים היא רוטרדם, עיר הנמל השנייה בגודלה בהולנד.

"רוטרדם, שבה ממוקם אחד הנמלים הגדולים בעולם, ממוקמת כמעט ב-80% מתחת לגובה פני הים", אומרת ואן ריינסוובר. "ב-2007 היא הודיעה על שאיפתה להפוך ל-100% מוגנת מפגעי אקלים עד 2025. המשמעות היא שהעיר תהיה מסוגלת להמשיך ולתפקד כלכלית וחברתית - עם הפרעה מינימלית בכל מצב מזג אוויר קיצוני".

כדי להתמודד עם הלחץ המופעל על מערכת הניקוז העירונית בעת גשמים כבדים, החליטה העירייה לייצר פתרונות להתמודדות עם מי נגר. העירייה חילקה את העיר לאזורים, ובאזורים הנמוכים ביותר יצרה פתרונות מקומיים לניקוז המים; מאגרי מים תת-קרקעיים הוקמו ברחבי העיר - אפילו בקומתם התחתונה של החניונים, וגם נבנו כיכרות מים - כיכר עירונית מונמכת שהתושבים יכולים לשבת בה, וכשיורדים גשמים היא הופכת להיות מעין אגם ומווסתת את העומס על מערכת הניקוז העירונית.

בכיוון של הורדת החום בעיר בימי הקיץ, רוטרדם מעודדת את תושביה להקים גגות ירוקים, ומעניקה סובסידיה של 40% להקמתם; בניגוד לגגות המצופים זפת הנוטה להתחמם בקיץ הלוהט, מדרבנת העירייה את התושבים ליצור שכבת איטום וקירור טבעית, באמצעות הצבת שכבת אדמה קלה על הגג באופן המגן על האיטום ומקרר את הקומה העליונה בצורה דרסטית. אותה שכבת איטום ובידוד מסייעת לניהול הנגר העירוני: כשיורד גשם, נוצרת שכבה שהיא מעיין ספוג, שבמשך כמה שעות אוגרת את הגשם, המתנקז לאיטו. הגגות הופכים גם לגינה משותפת, ומשמשים את התושבים המקימים בהן גינות ירק וגידול מזון לצריכה עצמית, שגם מגדילות את המגוון הביולוגי בעיר.

"מַעבר לכלכלה דלת פחמן ייצור הזדמנויות כלכליות חדשות שהמדינה יכולה להרוויח מהן"

כדי לספר מעט על הפתרונות ההולנדיים ולשמוע על הנעשה בישראל בתחום משבר האקלים, השתתפה בחודש שעבר קרולה ואן ריינסוובר, שגרירת הולנד לפיתוח בר-קיימא באיחוד האירופי, בוועידת האקלים הישראלית הרביעית, בהובלת קואליציית האקלים הישראלית, שחברים בה ארגוני סביבה ובהם החברה להגנת הטבע, גרינפיס, מגמה ירוקה, צלול ועוד.

בראיון ל"גלובס", היא ממהרת דווקא להשוות בין שתי המדינות - שממבט רחוק נראה כי ההבדל ביניהן הוא כשמים וארץ. "במבט ראשון נראה שישראל עם האקלים היבש והחם שלה אינה דומה לנוף הרטוב, הירוק והשטוח שהולנד מפורסמת בו", היא אומרת. "אך שתי המדינות שלנו יחסית קטנות, מאוכלסות מאוד - הולנד היא אחת מהמדינות הצפופות בעולם, ובעיקרן אורבניות. נוסף לכך, שתי המדינות ידועות ביצירתיות שלהן - בהולנד פתרונות חדשניים עזרו לנו בהתמודדות עם סכנת הצפות, וישראל, אחת המדינות היבשות בעולם, מייצרת כעת מים מתוקים".

כיצד הולנד מתכוונת להשיג את יעדי חוק האקלים שלה, לצמצום פליטות הפחמן ב־95%?

"הצעד המסובך והקשה הוא הגדרת הדרך להשגת היעדים. פיתחנו מערך של צעדים קונקרטיים באמצעות תהליך רוחבי המקיף את כלל הסקטורים הכלכליים. הם כוללים, למשל, את השבתת כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030, הטלת מס פחמן ממוקד על התעשייה והגברת מאמצינו ליצירת תשתיות של אנרגיה מתחדשת. ההסכם שלנו כולל יותר מ-100 שותפים - מאיגודי עובדים, עמותות ללא מטרות רווח, תאגידים גדולים והסקטור הפיננסי, בהתאם למסורת ההולנדית המושרשת העמוקה של הבטחת תמיכה רחבה ושיתוף של כל שכבות החברה".

האם משבר האקלים הוא נושא מרכזי התופס נפח משמעותי בשיח ומדאיג את הציבור ההולנדי?

"סקרים בהולנד מראים כי רוב גדול מהציבור ההולנדי מבין את הבעייתיות הגדולה שמייצר משבר האקלים. במרץ ובספטמבר יצאו כ-40 אלף איש לרחובות באמסטרדם ובהאג במסגרת מחאת האקלים. הנוער משמיע את דאגותיו: הם מחו, השתתפו ב'ימי שישי למען העתיד' והציגו חזון אקלימי חלופי משלהם לטווח הארוך. אחת הדאגות העיקריות של הציבור היא היכולת הכלכלית של הפרט לממן מעבר לאורח חיים נקי יותר ובר-קיימא. יחד עם זאת, מרבית הציבור מרגיש שיש לו אחריות לעשות משהו בקשר לשינויי אקלים ומוכן לנקוט בפעולה.

"לכן, אחד העקרונות המנחים בהסכם האקלים שלנו, הוא שהורדת פליטות גזי החממה צריכה להיות הוגנת, בת ביצוע ובמחיר סביר לכולם. ההסכם מגביל את הפגיעה הכלכלית במשק בית ומבזר את העול הכלכלי בין האזרחים לבין העסקים, תוך שמירה על השאיפות האקלימיות שלנו.

"בנוסף, כדי לעודד את הציבור לפעול, החל גם קמפיין המראה מה הדברים הקטנים שאנשים יכולים לעשות בכדי לעשות שינוי. למשל, החלפת נורות לנורות לד חסכוניות, מתכונים לאוכל טבעוני, התקנות פאנלים סולריים ומערכות חימום בנות-קיימא".

ואן ריינסוובר שבה ומדגישה את הדמיון בין ישראל להולנד, ואת הצורך של ישראל לבנות תוכניות התמודדות מפורטות עם משבר האקלים, להציב יעדים שאפתניים ולחתור למימושם. "כש-93% מהאוכלוסייה הישראלית מתגוררת בערים, נדרשת פעולה שאפתנית כדי להבטיח, למשל, שתל-אביב יכולה להישאר תוססת בעתיד לפחות כפי שהיא כיום".

היא גם מדגישה כי על המדינות לפעול יחד כדי ליישם פתרונות למשבר האקלים - שלא נעצר בגבולות בין מדינות. גם ישראל, היא מדגישה, צריכה לפעול באופן רחב. "באזור המזרח התיכון ניהול יעיל של מים ושימוש באנרגיה מתחדשת הם תחומי פעילות חשובים. למדינת ישראל יש פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית, וזה הכרחי להפחתת גזי חממה. חדשנות ופתרונות חכמים יכולים להתאחד כדי למקסם פתרונות. למשל, הטמעה של פאנלים סולאריים בסביבה הבנויה הקיימת".

לסיום, יש לה גם מסר למקבלי ההחלטות הישראלים: "פעילות נחושה ושאפתנית יותר בתחום האקלים היא הכרחית בכל העולם אם ברצוננו להגביל את ההתחממות הגלובלית ואת תוצאותיה. בשנה האחרונה מדגישים זאת שוב ושוב - המדענים והאזרחים.

"נקיטת צעדים בתחום האקלים מזמנת לפתחנו גם הזדמנויות חדשות, וישראל ידועה ביכולתה לתכנן פתרונות חדשניים. מעבר לכלכלה דלת פחמן ייצור הזדמנויות כלכליות חדשות שהמדינה יכולה להרוויח מהן, וישראל יכולה להוביל בתחום פיתוח טכנולוגיות נקיות. כל אחד ואחד צריך לעשות את שלו - לא רק מדינות אלא גם עסקים, ארגונים אזוריים ובינלאומיים ומוסדות פיננסיים צריכים לנקוט בפעולות כדי לתרום ולהתקדם לעבר היעדים שנקבעו בהסכם פריז. שיתוף-פעולה הוא חיוני, ולכן חשוב שנמשיך לעבור יחד כדי לעמוד בהתחייבויות שלנו, להגביל את ההתחממות הגלובלית ולהבטיח עתיד בר-קיימא לכולם".

התוכנית של אמסטרדם לצמצום פליטת גזי חממה ב-95% עד 2050

אנרגיה:

העיר תתנתק לחלוטין מתשתיות גז טבעי עד 2040 לטובת שימוש באנרגיה מתחדשת, ותהפוך את כל התשתיות שלה לניטרליות פחמנית ● הבנייה החדשה כולה תוכפף לתקן בנייה ירוקה מחמיר, כך שהבניינים יהיו מאופסים פחמנית ● על הגגות יותקנו פאנלים סולאריים שיספקו חשמל גם לעיר עצמה

תחבורה:

העירייה תציב עמדות בפריסה רחבה לטעינת רכבים חשמליים, ותרחיב את האזורים שאליהם מוגבלת כניסת רכבים מזהמים ● כל תחבורה ציבורית חדשה תהיה חשמלית ומאופסת פליטות ● ביטול 11 אלף מקומות חניה עד 2025

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה