גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כלי החילוט אפקטיבי ואינו מופעל שרירותית

מהי תכלית החילוט, כיצד בית המשפט מתייחס לחילוטים, והאם ראויה ביקורת על פעולת הרשויות בנושא החילוט? יהודה שפר, יועץ בינלאומי במאבק בהלבנת הון, מתייחס למדיניות החילוט של רשויות האכיפה

עו"ד יהודה שפר / צילום: שלומי יוסף, גלובס
עו"ד יהודה שפר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשבוע שעבר (5.12.19) פורסמה ב"גלובס" כתבה בנושא מדיניות החילוט של רשויות האכיפה, שכללה, לטעמי, אי-דיוקים שאותם אני מבקש לתקן.

1. מהי תכלית החילוט? על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון, סמכות החילוט איננה עונש, אם כי יש לה היבטים מעין-עונשיים, והיא נועדה להוציא את "בלעו של גזלן מפיו", למנוע המשך ביצוע עבירות ברכוש שאינו שייך, ולמעשה מעולם לא היה שייך כדין לעבריין, ולהבטיח במקרים מתאימים גם פיצוי לקורבנות העבירה. סמכות התפיסה הזמנית של רכוש בזמן החקירה נועדה להבטיח אפשרות חילוט בסוף ההליך ולמנוע הברחת נכסים.

כמובן, אם נעשה במקרה ספציפי שימוש לרעה בתפיסה זמנית של רכוש, ללא עילה בדין, ורק כדי להפעיל לחץ בלתי הוגן על נחקר - הרי שהדבר פסול; אך אינני מכיר מקרה שבו קבע בית המשפט כי כך היה.

2. יחס בית המשפט לחילוטים - פסיקת בית המשפט תומכת בשימוש שנעשה בכלי החילוט ומעודדת אותו. בכתבה נטען כי פסיקת בית המשפט העליון "הגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות", אך אין דבר רחוק יותר מהמציאות. לא זה המקום להיכנס לניתוח משפטי של פסקי דין, אך ראו, למשל, את הכותרת ב"גלובס" מיום 10.4.18 - "בשורה רעה לחשודים בהלבנת הון: רוח גבית מהעליון למדיניות החילוטים המחמירה".

הגם שבמקרה קונקרטי כזה או אחר, יכול ורשאי בית המשפט לצמצם את היקף התפיסה הזמנית, רוב פסיקותיו של בית המשפט תומכות ומעודדות את הרשויות להמשיך ולפגוע בכיסם של העבריינים. זאת, תוך שימוש בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותן, וטוב שכך.

3. האם נתפס רכוש רב מדי בתחילת החקירה לעומת סיום ההליך? הרגע הנכון לבחון שאלה זו היא רק בסופו של ההליך הפלילי, שאז ניתן להשוות בין תחילתה של הדרך לסופה. מה הם אם כן הנתונים האמיתיים? מעיון בדוח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2018, עולה כי בממוצע רב-שנתי, נשללים במסגרת החלטה שיפוטית כ-85% מהרכוש שחילוטו התבקש על-ידי הפרקליטות, וכ-75% מהרכוש שנתפס בתחילת ההליך.

חשוב להדגיש כי כמחצית מהרכוש שחילוטו התבקש על-ידי הפרקליטות אך לא נשלל מהעבריין, אינו מוחזר לעבריין, אלא מועבר לצדדים שלישיים הטוענים לזכות ברכוש, ושבית המשפט קבע לגביהם כי זכותם גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט. כמו כן, במסגרת הרכוש המשוחרר נכללים כספים המשוחררים לנאשם כ"דמי מחיה סבירים", לאחר שהנאשם הוכיח כי אין לו מקורות הכנסה או הון, שמהם יוכל להשתכר בתקופת הביניים עד להחלטה סופית בבקשת החילוט.

בהקשר זה כדאי לעיין בסדרה של נתונים מפורטים בדוח הפרקליטות בקישור הבא (לא בכל יום מתפרסמים נתוני אפקטיביות בפירוט כה רב):  https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/files-general/he/files_report-2018.pdf

בכתבה הובאו נתונים בדבר הפער הגדל והולך שבין סך הרכוש שנתפס בשנים האחרונות בתחילת הליכים פליליים (3.5 מיליארד שקל), לעומת סך החילוט הסופי (חצי מיליארד שקל). בעניין זה אבקש להעיר שתי הערות. ראשית, נתונים אלה בהחלט מדאיגים, אך הם מצביעים על התמשכות ההליכים הפליליים על פני מספר שנים (בעיקר כשלא מדובר בתיקים שבהם הנאשמים עצורים), ויש למצוא פתרון לבעיה זו!

שנית, התמקדות בהשוואה בין שיעור התפיסה לשיעור החילוט הסופי בלבד, היא מטעה. האפקטיביות של הפרקליטות בעניין זה צריכה להימדד באמצעות השוואת שיעור התפיסה לשיעור הרכוש שנלקח מהעבריין, במסגרת החלטה שיפוטית (כולל, למשל, צו עיקול לתשלום מסים או פיצוי קורבנות), גם אם לא במסגרת צו חילוט פורמלי. מה שחשוב הוא עיקור כדאיות הפשיעה בכל דרך אפשרית.

4. האם ראויה ביקורת על פעולת הרשויות בנושא החילוט? בהחלט כן! כל פעולות התפיסה הזמנית והחילוטים נתונים לביקורת בזמן אמת על-ידי בית המשפט, שאינו מקבל תמיד את עמדת המשטרה או הפרקליטות.

ישנה גם ביקורת בינלאומית על ישראל בנושא זה, וארגון FATF ׁ(ארגון בינלאומי לקידום מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור) פרסם את ממצאיו ב-2018, שלפיהם ישראל מצטיינת בתחום החילוט, ואחוזי האפקטיביות בין תפיסה בתחילת ההליך הפלילי לחילוט סופי הם טובים (אם כי הושמעה ביקורת על התארכות ההליכים, והומלץ לשקול הקמת בית משפט כלכלי שידון בתיקי הלבנת הון).

גם משרד מבקר המדינה בדק את העניין ב-2016. לאחר בחינה מעמיקה של הנתונים, המבקר קיבל את עמדת הפרקליטות לגבי אפקטיביות החילוט, והשמיט פסקאות ביקורת בנושא זה מהטיוטה. על כן, זה תמוה מדוע פורסם כעת כי העניין נבחן עתה שוב במשרד המבקר, כשיש נושאים רבים כל-כך לבחון (אפילו בנושא החילוט), כגון התמשכות ההליכים בפרקליטות ובבתי המשפט, הליכי מימוש הרכוש שהוחלט על חילוטו וכו'.

טוב עשה "גלובס" כשמיקד את תשומת-הלב להיבטים הכלכליים של סוגיית החילוט, אך כדאי לדייק, הן בעובדות והן במשמעות האמיתית שלהן. יש להמשיך לפעול לשיפור המצב - ויש מה לשפר - אך מה ניתן לבקש מהמשטרה ומהפרקליטות יותר? כשאחוז האפקטיביות הרב-שנתי הוא בשיעור של 85% בתיקים שהסתיימו, ברור כי אין כל שרירותיות בהפעלת כלי התפיסה הזמנית והחילוט.

הכותב משמש כיום כיועץ בינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון; כיהן בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)

עוד כתבות

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

בעקבות הזינוק בבורסה בת"א: גל מימושי מניות בהיקף של כמעט 3 מיליארד שקל ע"י בעלי עניין

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר