גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הדרכים מובילות לאגרת גודש: תוכניות "דרך ערך" ו"נתיב פלוס" למלחמה בפקקים הן רק ההתחלה מבחינת האוצר

במשרד התחבורה השיקו לאחרונה את תוכנית "דרך ערך" שמתגמלת נהגים בגין נסיעה בשעות השפל, לצד תוכנית "נתיב פלוס" שנועדה לעודד תחבורה שיתופית • לפי התוכנית של האוצר, שני המיזמים אמורים להוות בסיס טכנולוגי שיסייע בשלב הבא לגבייה של מס גודש

פקקים בנתיבי איילון / צילום: תמר מצפי
פקקים בנתיבי איילון / צילום: תמר מצפי

בנובמבר השנה הודיע משרד התחבורה על השקה מחודשת של תוכנית "דרך ערך", שמאפשרת לנהגים להרוויח עד 4,500 שקל תמורת נסיעה בשעות השפל. התוכנית הושקה לאחר ש"נתיב פלוס" שאותו חנך שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' עורר סערה גדולה וביקורת ציבורית וטענה כי ההחלטה להקצות נתיב תנועה לרכבים עתירי נוסעים (שניים או שלושה ומעלה) היא כזאת שפועלת להענשת הנהגים במקום לספק להם תשתיות תחבורה ציבורית טובות.

בשל הביקורת, הוחלט במשרדי הממשלה הרלוונטיים לגנוז שוב את תוכנית המגירה שכמעט אווררה מחדש: תוכנית משרד האוצר להטלת מס גודש.

אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בסך הכול בהורדת פרופיל שנועדה למנוע סערה ציבורית מחודשת סביב ענייני התחבורה והעומס בכבישים. לדברי גורמים במשרד האוצר, הכוונה להטיל אגרת גודש חיה וקיימת ונמצאת על שולחן האוצר וממתינה להקמת ממשלה. גם שר התחבורה סמוטריץ' מבין שיש לבחון לעומק את הפיכתה לבת קיימא.

יתרה מכך - התוכנית "דרך ערך" שיצאה לדרך בחודש שעבר אינה מבטלת את אגרת הגודש. להיפך, היא אמורה לשמש כניסוי כלים לקראת יישום הטלת אגרת הגודש.

"דרך ערך" בנויה כך שב-2020 ישתתפו בה רק 15 אלף איש, ובהמשך אמורה להתרחב ל-100 אלף נהגים, ומלכתחילה איננה מתוכננת ליישום בקנה מידה שיפתור את בעיית גודש התנועה. התוכנית, ככל שתתרחב, תייצר מאגר מידע רחב היקף על דפוסי הנהיגה של הישראלים ועל המכשור המוצב ברכבים - מידע שיוכל בעתיד לשמש לגביית אגרות גודש מהנהגים. אמצעים אלו אמורים בעתיד גם להוות את הבסיס הטכנולוגי שיאפשר גביית כסף מהנכנסים לגוש דן ברכב פרטי.

הדרך להטלת אגרת גודש

לאן יילך הכסף מאגרת הגודש

כשהישראלים מעדיפים להשתמש ברכבם הפרטי ולא בתחבורה הציבורית, ספק אם בכוחו של תמריץ חיובי ליצור שינוי מהיר ובקנה מידה רחב דיו. סטפן פרקינס, חוקר תחבורה מהמחלקה הכלכלית של ה-OECD, מבהיר בשיחה עם "גלובס", כי באין תמריצים שליליים דוגמת אגרת גודש - גם אם יצליחו להעביר כ-10% מהמשתמשים לתחבורה ציבורית, תהיה חזרה של משתמשים לשימוש ברכב פרטי בשעות העומס, והגודש יישאר זהה. לפי הארגון, הפתרון ההכרחי עבור ישראל הוא מעבר למקלות - אגרות גודש.

"הציבור צריך להבין שלא ניתן לחכות עשור שלם עד שנתחיל לראות פתרונות", אומרת מיכל גלברט, מנכ"לית Future Mobility IL, המקדם הרחבת הנגישות התחבורתית תוך צמצום הגודש וצמצום זיהום האוויר. "הכבישים מתפקעים כבר עכשיו, והמצב מחריף מיום ליום. אנחנו כבר בתוך המשבר, והדרך להיחלץ ממנו דורשת מגוון של פתרונות. מיסי גודש הם צו השעה ויש ליישמם באופן מיידי. הם לא מחליפים פתרונות הכרחיים אחרים, כגון שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית והרחבת התשתיות לשבילי אופניים - הם משלימים אותם".

לטענת גלברט, "מיסי גודש מיטיבים קודם כול עם האוכלוסייה החלשה, שכיום היא מודרת מהגעה למרכז המטרופולין משום שהיא מצריכה בעלות על רכב פרטי וכסף רב להשתמש בו. הם מעודדים שימוש בתחבורה ציבורית של כל שכבות האוכלוסייה, ובכך שוברים את המעגל שבו תחבורה ציבורית נחשבת לנחותה. בכל מקום בעולם שבו גובים מיסי גודש - זו הצלחה שאין עליה ויכוח. והם לא חייבים להיות מסים חדשים, אלא להחליף מסים אחרים לא יעילים, כגון אגרת רישוי הרכב השנתית, כך שלמעשה הנטל על הציבור לא יגדל".

כשעולה האופציה של אגרות גודש, קיימת נטייה בקרב רבים מהציבור לומר כי זו דרכו של האוצר למלא את קופתו על חשבון הנהגים, ושמדובר בעוד גזירה שקל להטיל על הציבור. אך מסתמן כי ההכנסות עבור קופת המדינה מאגרות גודש לא צפויות להיות גבוהות במיוחד - בעוד התועלת המשקית להקלת בעיות הפקקים היא גדולה - והן תלויות בקביעת מחיר הנסיעה הממוצע.

אם מחיר אגרת הגודש יעמוד על כ-10 שקלים לנסיעה בשעת העומס, בחישוב של חצי מיליון נסיעות ביום מדובר ב-1.5 מיליארד שקל בשנה. זאת, בזמן שהעלות התקציבית הנוספת הנדרשת בתחום התחבורה, להערכת בנק ישראל, מגיעה ל-2% תוצר - כלומר, כ-25 מיליארד שקל בשנה.

משלא מדובר בסכום משמעותי לקופת המדינה, נשאלת השאלה מה עושים עם הכסף. על השולחן מספר אופציות: הכנסת הסכום לבסיס התקציב - אופציה שסביר שתגרור זעם ציבורי רב, מאחר שתהפוך את אגרת הגודש למס נוסף חסר תכלית, מתוקף העובדה כי הוא לא משמש ליצירת פתרון אמיתי לבעיה שבה הוא נוגע.

אפשרות אחרת היא מימון של פרויקט המטרו - פרויקט ארוך טווח שבטווח הזמן המיידי לא יניב תוצאות ולא ישפר את התחבורה הציבורית עבור הנהגים שיוותרו על רכבם הפרטי.

אופציה נוספת היא השקעה מיידית בתחבורה הציבורית. המערכת הנוכחית זקוקה לשדרוג מיידי באופן שידרבן את הציבור לתעדף אותה על פני הרכב, דבר שמחייב גם תוספת תקציב. במסגרת הדיונים על תקציב המדינה, דרש משרד התחבורה מיליארד שקל תוספת לתקציב הפעלת התחבורה הציבורית - דרישה שלא נענתה.

אופציה נוספת היא לשנות את שיטת המיסוי. כיום, מי שנכנס לגוש דן ברכבו, משלם מס זהה לזה שמשלם אזרח החי בדימונה - ולא נושא באחריות לגודשי התחבורה והנזק שהם מסיבים למשק. גביית אגרת גודש תאפשר, למשל, הפחתה במחירי אגרות הרישוי או מיסי רכב אחרים. זוהי ככל הנראה גם האופציה העדיפה על שר התחבורה, שעובד בימים אלה על רפורמת מס יחד עם משרד האוצר בתחום התחבורה.

"דרך ערך" - לא פותרת את הבעיות

לפי בנק ישראל, משך הנסיעה הממוצע למקום העבודה זינק ב-30% בעשור האחרון, ורובם המכריע של המועסקים במשק (כ-69%) מגיעים לעבודה במכונית פרטית. בירושלים, שבה פועלת רכבת קלה, רק 20% משתמשים בתחבורה ציבורית, ובתל אביב שיעור המשתמשים בתחבורה ציבורית הוא 10% בלבד.

תוכנית "דרך ערך", הפתרון הנוכחי של משרד התחבורה לגודש התנועה, מוציאה כסף מקופת המדינה לטובת נהגי המכוניות. אין בה בשורה שתשפר את חייהם של אלו שמשתמשים כעת ממילא, ואולי מחוסר ברירה, בתחבורה הציבורית, והיא ודאי שלא פותרת את בעיות התחבורה הציבורית.

ד"ר ארז כהן, מומחה לכלכלה פוליטית ולמדיניות ציבורית מאוניברסיטת אריאל, חוקר לאורך שנים את שימוש המערכת הפוליטית בכספי המסים וקבלת ההחלטות במשרדי הממשלה השונים. לדבריו, פלונטר התחבורה הציבורית הוא עוד ביטוי למדיניות המכוונת לטווח הקצר במטרה להשיג תשואה פוליטית מיידית, ומנטרלת מראש מהלכי מדיניות ארוכי טווח.

"מדיניות התחבורה בישראל אינה קוהרנטית. הממשלה מעלה את המימון לתשתיות התחבורה הציבורית, אבל במקביל מקצה סכומי כסף גבוהים יותר לטובת פיתוח תשתיות דרכים לרכב הפרטי", אומר כהן.

עוד לטענת כהן, "הפעילות במשרד התחבורה התאפיינה במתן פתרונות אד-אוק. יש עומס באזור מסוים, נסלול מחלף, כביש עוקף או נרחיב כביש קיים שיהיה עמוס גם הוא בקרוב. זאת, במקום לחזות את פני העתיד, ולפעול למניעת בעיות עתידיות שייווצרו אם הביקוש לרכב פרטי ימשיך לגבור".

הטיעון המרכזי בבחינת הטיפול בבעיות העומס בכבישים בישראל, הוא שגודש התנועה אינו גזירת גורל אלא סימפטום של מדיניות ציבורית. אוכלוסיית ישראל צומחת במהירות ושטח המדינה לא יגדל. הכביש הוא משאב מוגבל, ואי אפשר להגדיל את היצע הכבישים באופן שישיג את הביקוש לנסיעה בהם.

לפיכך, על המדינה לפעול כדי ליצור לאזרחים חלופות יעילות וזמינות לנסיעה בכבישים. אולם המציאות הפוליטית בישראל מעודדת את מקבלי ההחלטות לפעול לטווח הקצר, על מנת לראות תוצאות מהר ככל הניתן עקב החשש מבחירות קרבות.

לטענתו של ד"ר כהן, הדרך הנכונה להתמודדות עם המשבר התחבורתי עוברת קודם ב"שינוי תרבות הצריכה של הישראלים מהיסוד. הישראלים רגילים לנסוע ברכב, והתרבות שלנו מעודדת רכב כעדיפות הנכונה. יהיה דור שיהיה לו קשה להתנתק מהרכב, אבל הדור הזה יחלוף. אנשים יפנימו את התרבות החדשה ויבחרו בתחבורה הציבורית כאופציה ראשונה".

עוד כתבות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מגיע לכם החזר? ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי למי שנתקע בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא"

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע למעלה מ-400 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"