גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו, ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים? • "גלובס" עושה סדר

חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ.קריאייטיב
חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ.קריאייטיב

עמותת מטופלי הקנאביס, בראשות דנה בראון, השיגה בסוף השבוע שעבר הישג משפטי משמעותי, לאחר שבג"ץ הורה להקפיא את רפורמת הקנאביס עבור מטופלים שקיבלו את רישיונם לפני אפריל 2019. ההקפאה תהיה תקפה עד מרץ 2020. על פי ההחלטה, מטופלים אלה יוכלו להמשיך לרכוש קנאביס ישירות מן המגדלים בסכום של לפני הרפורמה, 370 שקל לכל כמות שהיא, במקום בבתי המרקחת באלפי שקלים. אולם בפועל המצב בשטח הוא אחר: את גלגלי הרפורמה כבר קשה מאוד לעצור, וודאי שלא להסיג לאחור.

בראון, אשר סובלת מניוון שרירים והקנאביס מאפשר לה להתנועע ולאכול, מרוצה מאוד מן ההחלטה: "בג"ץ הביע אי אמון מוחלט ברפורמת ליצמן ובתפקוד משרד הבריאות ביישומה, והלכה למעשה קבע שכל טענותינו - כל מה שהתרענו מפניו זה ארבע שנים בכל הנוגע למחיר וזמינות המוצר ברפורמה - הכול היה נכון. העובדה שבג"ץ הורה על צירוף ועדת המחירים כמשיבה מבלי שביקשנו זאת, אומרת דרשני... כולנו תקווה שהחלטת בג"ץ להקפיא את הרפורמה תנער את בכירי משרד הבריאות להיזכר בתפקידם המקורי, ולהתחיל לדאוג לנו החולים יותר ולכיסי רשתות וחברות הפארמה פחות". בראון אמרה כי תילחם על הארכת ההחלטה מעבר למרץ והחלתה על כל המטופלים.

מה המשמעות בפועל של החלטת ההקפאה של בג"ץ?

משרד הבריאות כבר קבע לפני כמה שבועות בלחץ הבג"ץ, כי המגדלים יכולים להמשיך לספק את הקנאביס ישירות במחיר של 370 שקל עד סוף מרץ. אולם, על פי נוהל המשרד לפני כמה שבועות, למגדלים "מותר" לספק את הסחורה לפי האסדרה הישנה, ואילו על פי נוסח החלטת בג"ץ, נראה כי המגדלים חייבים לספק את הסחורה במחירים אלה וישירות לצרכן. בית המשפט אף הפנה שאלה למשרד הבריאות, מדוע לא יתנה את רישיונות גידול הקנאביס של המגדלים הוותיקים, בכך שיספקו למטופלים הוותיקים את מוצרי הקנאביס ב-370 שקל עד מרץ, ושל כל המגדלים - בכך שיעמדו במחיר מינימום שמשרד הבריאות יקבע בהמשך.

במה שונה אסדרת הקנאביס החדשה מן הישנה?

מלבד סוגיית המחיר שעמדה במרכז הבג"ץ, ישנם הבדלים נוספים משמעותיים. באסדרה הישנה המגדלים גידלו קנאביס תחת בקרות איכות רופפות יחסית, וכל מטופל היה משויך למגדל אחד. באסדרה החדשה המגדלים מעבירים את הסחורה למפעל, אח"כ לחברת הפצה, ומשם לבית מרקחת, שם כל מטופל יכול לבחור בכל חומר על המדף (לו באמת היה מגוון חומרים על המדף), אשר מתאים למרשם שלו.

באסדרה הישנה המטופלים קונים זן קנאביס מסוים. באסדרה החדשה הם קונים את המוצרים לפי הרכב החומרים הפעילים - כמות THC וכמות CBD. המגדלים יכולים אך לא חייבים לסמן את הזן, ומותר להם גם לערבב זנים ליצירת ההרכב הרצוי. ישנם מספר זנים שמטופלים התרגלו לצרוך אשר לא מתאימים לטבלת ההרכבים ולכן אי אפשר למכור אותם באסדרה החדשה. משרד הבריאות אומר כי אלה מקרי הקצה אך המטופלים אומרים שאלה מקרים נפוצים.

גם אופן השגת המרשם הוא שונה. בעבר המטופלים היו צריכים לקבל רישיון אחזקת קנאביס ממשרד הבריאות והיה מאוד קשה להשיגו. היום מדובר במרשם שמנפקים רופאים שהוכשרו לכך או רופאים אחרים באישור של משרד הבריאות. המרשם מגדיר עבור מטופלים את הרכב החומרים הפעילים שהוא יכול לרכוש.

מדוע אי אפשר ליישם את החלטת בג"ץ במלואה?

כאמור, בג"ץ משאיר את האסדרה הישנה בתוקף. אולם היישום של ההחלטה בשטח יהיה מורכב יותר. ראשית, ההחלטה רלוונטית רק עבור החולים שקיבלו את הרישיון שלהם לפני תחילת הרפורמה באפריל 2019. מדובר בסביבות 45 אלף חולים, לעומת כ-16 אלף חולים ששייכים לאסדרה החדשה וההחלטה מהיום לא חלה עליהם. גורם בשוק מעריך כי מתוך 45 אלף המטופלים הוותיקים, כ-10 אלפים לפחות נפטרו או הפסיקו להשתמש בקנאביס, כך שלמעשה כבר כשליש מן השוק הוא משתמשים של האסדרה החדשה.

בספטמבר, משרד הבריאות למעשה אסר על החברות לייצר מוצרים לפי האסדרה הישנה, וגם אם יסיר את האיסור, הרי שרובן כבר לא מסוגלות לייצר לפי התנאים הקודמים, והן כבולות כבר לקווי יצור שהפעלתם יקרה בהרבה. כמו כן, מערכות המחשוב כבר לא מותאמות לקבלת רישיון ישן. משרד הבריאות עשה מאמצים להתאימן מחדש, אך זה אתגר טכני.

לכן כדי לעמוד בדרישות החלטת בג"ץ, על החברות לייצר מוצרים יקרים כנובע מדרישות האסדרה החדשה אבל למכור אותם ישירות לצרכן במחירים המפוקחים של האסדרה הישנה. קשה יהיה לראות את המגדלים באמת משתפים פעולה עם גישה זו בהתלהבות, אף אם החוק ידרוש זאת. כמו כן, קשה יהיה לראות את בית המשפט מאריך את התקנות הללו מעבר למרץ ומרחיב אותן מעבר למטופלים המחזיקים ברישיון ישן, אם המשמעות היא לגרור את כל המגדלים להפסד.

איך תשפיע הקפאת הרפורמה על המחיר?

כרגע שלושה רכיבים עיקריים של הרפורמה נמצאים במחלוקת: המחיר, רכישת החומר ישירות מול הספק לעומת בתי המרקחת, ומיון הקנאביס לפי זנים לעומת לפי הרכב החומרים הפעילים.

הסוגיה הבוערת ביותר היא כאמור המחיר. באסדרה החדשה חבילת קנאביס בגודל ממוצע של 40 גרם עולה כ-800 שקל. חולים שזקוקים לכמות קטנה, 15-10 גרם לחודש, נהנים משיפור מן הרפורמה, אך ישנם חולים לא מעטים שצורכים גם 100 גרם לחודש, ויצטרכו לשלם כ-2,000 שקל. על פי החלטת בג"ץ המחיר עבור המטופלים הותיקים חוזר, כאמור, להיות 370 שקל.

במחירים הללו המגדלות יכולות להרוויח בערך כפי שהרוויחו לפני הרפורמה - ממוצע של כמה מיליוני שקלים על הכנסות של סביב 10 מיליון שקל בממוצע בשנה.

משרד הבריאות מסר בתגובה להחלטת בג"ץ כי "כבוד השופט מלצר מדגיש את חשיבות נושא המחירים, דבר שבמשרד פועלים לטובתו ותומכים בו. ההחלטה היום מקדמת את הנושא ומחייבת את ועדת המחירים להחלטה". כלומר המשרד מושך לכיוון פיקוח המחירים, ודוחה את הטענות האחרות נגד הרפורמה - שינוי הזנים, המחסור וכדומה.

המגדלים מצידם טוענים כי המחיר שהם מרוויחים על מכירת הקנאביס הוא המינימלי האפשרי, וכי דווקא בתי המרקחת הם אלה שצריך להטיל עליהן פיקוח מחירים. כבר היום, קיים פיקוח על מתח הרווחים שיכול בית מרקחת לגבות עבור תרופות מרשם, אולם הקנאביס מוחרג מכך.

האם רישיון יצוא יפחית את המחיר למטופלים בישראל?

משרד הבריאות פועל בחודשים האחרונים לדרבן את חברות הקנאביס למכור את המוצרים גם ברווח נמוך או בהפסד, בתמורה לקידום סוגיית היצוא. היום מגדל שאינו דואג לאספקת קנאביס נאותה במחיר נאות (על פי שיקולי משרד הבריאות) לשוק הישראלי, לא יוכל לקבל היתר יצוא. החברות אמנם מעוניינות לקדם יצוא, אבל לא נראה כי הכנסות משמעותיות מיצוא יירשמו בשנתיים הקרובות, והחברות חוששות למצוא את עצמן מסבסדות את השוק, בעבור בוננזת יצוא עתידי שכלל לא מובטחת להן.

בינתיים בגזרת היצוא - חלה התקדמות. משרד הבריאות הודיע לפני כמה שבועות שהוא כבר מוכן לאשר עקרונית סחורה ליצוא, כאמור בתנאי שהשוק הישראלי מסופק במחיר המקובל על כולם - וכאמור, זהו תנאי לא טריוויאלי בכלל. חברת יוניבו מסרה ל"גלובס" כי בשבועות האחרונים הוציאה באישור משרד הבריאות כמות קטנה של קנאביס לבדיקות מעבדה בגרמניה, כדי לקדם את תהליכי אישור המוצר ליבוא על ידי הגרמנים. המוצר ייבדק על ידי חברת ההפצה שאיתה חתמה יוניבו על הסכם הפצה בגרמניה. זוהי חברת הפצת מוצרי פארמה, שעדיין אינה מוכרת קנאביס. גורמים בשוק מסרו כי יוניבו אינה היחידה, וכי חברות נוספות קיבלו היתר להעביר כמות קטנה של חומר לבדיקה. היצוא בכמויות מסחריות עדיין רחוק כמה שנים כנראה, בעיקר בגלל הרגולציה הגרמנית דווקא, זהו צעד בכיוון שלו מצפה השוק.

מה עוד אפשר לעשות כדי להפחית את המחיר?

אפשר להפחית את עלויות הייצור של המגדלים כך שיתקרבו לאלה של הרפורמה הישנה, ומשרד הבריאות אכן החל לעשות זאת, וביטל חלק מן הבדיקות של החומר שהיו דרושות על פי האסדרה החדשה. אולם, התוצאה עלולה להיות חומר לא איכותי ולא הדיר (כלומר - משתנה ממנה למנה). ועדיין הייצור היום הוא יקר יותר מבעבר, בשל השינויים בקווי הייצור, שכבר נעשו. "אנחנו כנראה נמצא את עצמנו מוכרים את החומר של האסדרה החדשה בהפסד", אמר אחד הגורמים בשוק. "כי אנחנו מחויבים למטופלים הוותיקים בסופו של דבר".

ומדוע שהמדינה לא תממן את התרופה למטופלים?

חברת רפא המפיצה את מותג הקנאביס אקסיבן (המבוסס על חומר גלם של שיח ומיוצר במפעל פנאקסיה), ביקשה לרשום אותו לסל התרופות, אך ועדת הסל לא הסכימה אפילו לשקול זאת. אפשר להבין אותם: על תקציב סל התרופות מתחרים מוצרים מצילי חיים שיעילותם הוכחה בניסויים מקיפים. קנאביס לא זכה להוכחה מחקרית ברמה כזו, ובעוד עדויות החולים לגבי השפעתו הן נלהבות ואין ספק כי הוא פעיל, עדיין אין רצון של ועדת הסל לממן את הניסוי המתהווה הזה במלואו.

איך תיושם החלטת בג"ץ כשיש מחסור בקנאביס?

בינתיים המחסור בחומר הגלם נמשך, וברוב בתי המרקחת המתיימרים למכור קנאביס אין להשיג את רוב הסחורה, ורוב המטופלים מוצאים את עצמם רודפים אחרי החומר ומתפשרים על איכות וסוג. קיימות סיבות רבות למחסור, ביניהן עונת השנה, צווארי בקבוק של בדיקות, סחורה שלא עוברת את הבדיקות, מיעוט מפעלי ייצור, כניסה איטית של מגדלים חדשים לשוק. משרד הבריאות מסר לבג"ץ כי אין מחסור בסחורה, אולם זו אמת חלקית. קיימת סחורה של חברת BOL בעיקר, אולם לא כל החולים מעוניינים בה. עד שיוסדר עניין המחסור, המטופלים לא יקבלו את הסחורה במחיר של 370 שקל וגם לא במחירים גבוהים יותר.

איך תשפיע החלטת בג"ץ על מגדלות הקנאביס?

המסחר בחברות הקנאביס בבורסה התנהל היום במגמה מעורבת, ללא ירידות חדות. זאת אף שמהתנסחות שופט בג"ץ חנן מלצר אפשר להבין בבירור כי גם אחרי מרץ 2020, השוק הולך לכיוון של פיקוח מחירים. מצב כזה יכול להשפיע משמעותית על רווחיות חברות הקנאביס בשוק הישראלי. אבל נראה כי המשקיעים כבר הפנימו שהשווי הנוכחי של החברות הללו מוצדק רק אם הן מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל; אם הן יהיו תלויות בתמחור המוצרים בשוק הישראלי, זה כבר סימן לכך שהפסידו, לא משנה מה המחיר הזה יהיה.

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; נמשכות הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עולה ב-0.3% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"