גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו, ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים? • "גלובס" עושה סדר

חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ.קריאייטיב
חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ.קריאייטיב

עמותת מטופלי הקנאביס, בראשות דנה בראון, השיגה בסוף השבוע שעבר הישג משפטי משמעותי, לאחר שבג"ץ הורה להקפיא את רפורמת הקנאביס עבור מטופלים שקיבלו את רישיונם לפני אפריל 2019. ההקפאה תהיה תקפה עד מרץ 2020. על פי ההחלטה, מטופלים אלה יוכלו להמשיך לרכוש קנאביס ישירות מן המגדלים בסכום של לפני הרפורמה, 370 שקל לכל כמות שהיא, במקום בבתי המרקחת באלפי שקלים. אולם בפועל המצב בשטח הוא אחר: את גלגלי הרפורמה כבר קשה מאוד לעצור, וודאי שלא להסיג לאחור.

בראון, אשר סובלת מניוון שרירים והקנאביס מאפשר לה להתנועע ולאכול, מרוצה מאוד מן ההחלטה: "בג"ץ הביע אי אמון מוחלט ברפורמת ליצמן ובתפקוד משרד הבריאות ביישומה, והלכה למעשה קבע שכל טענותינו - כל מה שהתרענו מפניו זה ארבע שנים בכל הנוגע למחיר וזמינות המוצר ברפורמה - הכול היה נכון. העובדה שבג"ץ הורה על צירוף ועדת המחירים כמשיבה מבלי שביקשנו זאת, אומרת דרשני... כולנו תקווה שהחלטת בג"ץ להקפיא את הרפורמה תנער את בכירי משרד הבריאות להיזכר בתפקידם המקורי, ולהתחיל לדאוג לנו החולים יותר ולכיסי רשתות וחברות הפארמה פחות". בראון אמרה כי תילחם על הארכת ההחלטה מעבר למרץ והחלתה על כל המטופלים.

מה המשמעות בפועל של החלטת ההקפאה של בג"ץ?

משרד הבריאות כבר קבע לפני כמה שבועות בלחץ הבג"ץ, כי המגדלים יכולים להמשיך לספק את הקנאביס ישירות במחיר של 370 שקל עד סוף מרץ. אולם, על פי נוהל המשרד לפני כמה שבועות, למגדלים "מותר" לספק את הסחורה לפי האסדרה הישנה, ואילו על פי נוסח החלטת בג"ץ, נראה כי המגדלים חייבים לספק את הסחורה במחירים אלה וישירות לצרכן. בית המשפט אף הפנה שאלה למשרד הבריאות, מדוע לא יתנה את רישיונות גידול הקנאביס של המגדלים הוותיקים, בכך שיספקו למטופלים הוותיקים את מוצרי הקנאביס ב-370 שקל עד מרץ, ושל כל המגדלים - בכך שיעמדו במחיר מינימום שמשרד הבריאות יקבע בהמשך.

במה שונה אסדרת הקנאביס החדשה מן הישנה?

מלבד סוגיית המחיר שעמדה במרכז הבג"ץ, ישנם הבדלים נוספים משמעותיים. באסדרה הישנה המגדלים גידלו קנאביס תחת בקרות איכות רופפות יחסית, וכל מטופל היה משויך למגדל אחד. באסדרה החדשה המגדלים מעבירים את הסחורה למפעל, אח"כ לחברת הפצה, ומשם לבית מרקחת, שם כל מטופל יכול לבחור בכל חומר על המדף (לו באמת היה מגוון חומרים על המדף), אשר מתאים למרשם שלו.

באסדרה הישנה המטופלים קונים זן קנאביס מסוים. באסדרה החדשה הם קונים את המוצרים לפי הרכב החומרים הפעילים - כמות THC וכמות CBD. המגדלים יכולים אך לא חייבים לסמן את הזן, ומותר להם גם לערבב זנים ליצירת ההרכב הרצוי. ישנם מספר זנים שמטופלים התרגלו לצרוך אשר לא מתאימים לטבלת ההרכבים ולכן אי אפשר למכור אותם באסדרה החדשה. משרד הבריאות אומר כי אלה מקרי הקצה אך המטופלים אומרים שאלה מקרים נפוצים.

גם אופן השגת המרשם הוא שונה. בעבר המטופלים היו צריכים לקבל רישיון אחזקת קנאביס ממשרד הבריאות והיה מאוד קשה להשיגו. היום מדובר במרשם שמנפקים רופאים שהוכשרו לכך או רופאים אחרים באישור של משרד הבריאות. המרשם מגדיר עבור מטופלים את הרכב החומרים הפעילים שהוא יכול לרכוש.

מדוע אי אפשר ליישם את החלטת בג"ץ במלואה?

כאמור, בג"ץ משאיר את האסדרה הישנה בתוקף. אולם היישום של ההחלטה בשטח יהיה מורכב יותר. ראשית, ההחלטה רלוונטית רק עבור החולים שקיבלו את הרישיון שלהם לפני תחילת הרפורמה באפריל 2019. מדובר בסביבות 45 אלף חולים, לעומת כ-16 אלף חולים ששייכים לאסדרה החדשה וההחלטה מהיום לא חלה עליהם. גורם בשוק מעריך כי מתוך 45 אלף המטופלים הוותיקים, כ-10 אלפים לפחות נפטרו או הפסיקו להשתמש בקנאביס, כך שלמעשה כבר כשליש מן השוק הוא משתמשים של האסדרה החדשה.

בספטמבר, משרד הבריאות למעשה אסר על החברות לייצר מוצרים לפי האסדרה הישנה, וגם אם יסיר את האיסור, הרי שרובן כבר לא מסוגלות לייצר לפי התנאים הקודמים, והן כבולות כבר לקווי יצור שהפעלתם יקרה בהרבה. כמו כן, מערכות המחשוב כבר לא מותאמות לקבלת רישיון ישן. משרד הבריאות עשה מאמצים להתאימן מחדש, אך זה אתגר טכני.

לכן כדי לעמוד בדרישות החלטת בג"ץ, על החברות לייצר מוצרים יקרים כנובע מדרישות האסדרה החדשה אבל למכור אותם ישירות לצרכן במחירים המפוקחים של האסדרה הישנה. קשה יהיה לראות את המגדלים באמת משתפים פעולה עם גישה זו בהתלהבות, אף אם החוק ידרוש זאת. כמו כן, קשה יהיה לראות את בית המשפט מאריך את התקנות הללו מעבר למרץ ומרחיב אותן מעבר למטופלים המחזיקים ברישיון ישן, אם המשמעות היא לגרור את כל המגדלים להפסד.

איך תשפיע הקפאת הרפורמה על המחיר?

כרגע שלושה רכיבים עיקריים של הרפורמה נמצאים במחלוקת: המחיר, רכישת החומר ישירות מול הספק לעומת בתי המרקחת, ומיון הקנאביס לפי זנים לעומת לפי הרכב החומרים הפעילים.

הסוגיה הבוערת ביותר היא כאמור המחיר. באסדרה החדשה חבילת קנאביס בגודל ממוצע של 40 גרם עולה כ-800 שקל. חולים שזקוקים לכמות קטנה, 15-10 גרם לחודש, נהנים משיפור מן הרפורמה, אך ישנם חולים לא מעטים שצורכים גם 100 גרם לחודש, ויצטרכו לשלם כ-2,000 שקל. על פי החלטת בג"ץ המחיר עבור המטופלים הותיקים חוזר, כאמור, להיות 370 שקל.

במחירים הללו המגדלות יכולות להרוויח בערך כפי שהרוויחו לפני הרפורמה - ממוצע של כמה מיליוני שקלים על הכנסות של סביב 10 מיליון שקל בממוצע בשנה.

משרד הבריאות מסר בתגובה להחלטת בג"ץ כי "כבוד השופט מלצר מדגיש את חשיבות נושא המחירים, דבר שבמשרד פועלים לטובתו ותומכים בו. ההחלטה היום מקדמת את הנושא ומחייבת את ועדת המחירים להחלטה". כלומר המשרד מושך לכיוון פיקוח המחירים, ודוחה את הטענות האחרות נגד הרפורמה - שינוי הזנים, המחסור וכדומה.

המגדלים מצידם טוענים כי המחיר שהם מרוויחים על מכירת הקנאביס הוא המינימלי האפשרי, וכי דווקא בתי המרקחת הם אלה שצריך להטיל עליהן פיקוח מחירים. כבר היום, קיים פיקוח על מתח הרווחים שיכול בית מרקחת לגבות עבור תרופות מרשם, אולם הקנאביס מוחרג מכך.

האם רישיון יצוא יפחית את המחיר למטופלים בישראל?

משרד הבריאות פועל בחודשים האחרונים לדרבן את חברות הקנאביס למכור את המוצרים גם ברווח נמוך או בהפסד, בתמורה לקידום סוגיית היצוא. היום מגדל שאינו דואג לאספקת קנאביס נאותה במחיר נאות (על פי שיקולי משרד הבריאות) לשוק הישראלי, לא יוכל לקבל היתר יצוא. החברות אמנם מעוניינות לקדם יצוא, אבל לא נראה כי הכנסות משמעותיות מיצוא יירשמו בשנתיים הקרובות, והחברות חוששות למצוא את עצמן מסבסדות את השוק, בעבור בוננזת יצוא עתידי שכלל לא מובטחת להן.

בינתיים בגזרת היצוא - חלה התקדמות. משרד הבריאות הודיע לפני כמה שבועות שהוא כבר מוכן לאשר עקרונית סחורה ליצוא, כאמור בתנאי שהשוק הישראלי מסופק במחיר המקובל על כולם - וכאמור, זהו תנאי לא טריוויאלי בכלל. חברת יוניבו מסרה ל"גלובס" כי בשבועות האחרונים הוציאה באישור משרד הבריאות כמות קטנה של קנאביס לבדיקות מעבדה בגרמניה, כדי לקדם את תהליכי אישור המוצר ליבוא על ידי הגרמנים. המוצר ייבדק על ידי חברת ההפצה שאיתה חתמה יוניבו על הסכם הפצה בגרמניה. זוהי חברת הפצת מוצרי פארמה, שעדיין אינה מוכרת קנאביס. גורמים בשוק מסרו כי יוניבו אינה היחידה, וכי חברות נוספות קיבלו היתר להעביר כמות קטנה של חומר לבדיקה. היצוא בכמויות מסחריות עדיין רחוק כמה שנים כנראה, בעיקר בגלל הרגולציה הגרמנית דווקא, זהו צעד בכיוון שלו מצפה השוק.

מה עוד אפשר לעשות כדי להפחית את המחיר?

אפשר להפחית את עלויות הייצור של המגדלים כך שיתקרבו לאלה של הרפורמה הישנה, ומשרד הבריאות אכן החל לעשות זאת, וביטל חלק מן הבדיקות של החומר שהיו דרושות על פי האסדרה החדשה. אולם, התוצאה עלולה להיות חומר לא איכותי ולא הדיר (כלומר - משתנה ממנה למנה). ועדיין הייצור היום הוא יקר יותר מבעבר, בשל השינויים בקווי הייצור, שכבר נעשו. "אנחנו כנראה נמצא את עצמנו מוכרים את החומר של האסדרה החדשה בהפסד", אמר אחד הגורמים בשוק. "כי אנחנו מחויבים למטופלים הוותיקים בסופו של דבר".

ומדוע שהמדינה לא תממן את התרופה למטופלים?

חברת רפא המפיצה את מותג הקנאביס אקסיבן (המבוסס על חומר גלם של שיח ומיוצר במפעל פנאקסיה), ביקשה לרשום אותו לסל התרופות, אך ועדת הסל לא הסכימה אפילו לשקול זאת. אפשר להבין אותם: על תקציב סל התרופות מתחרים מוצרים מצילי חיים שיעילותם הוכחה בניסויים מקיפים. קנאביס לא זכה להוכחה מחקרית ברמה כזו, ובעוד עדויות החולים לגבי השפעתו הן נלהבות ואין ספק כי הוא פעיל, עדיין אין רצון של ועדת הסל לממן את הניסוי המתהווה הזה במלואו.

איך תיושם החלטת בג"ץ כשיש מחסור בקנאביס?

בינתיים המחסור בחומר הגלם נמשך, וברוב בתי המרקחת המתיימרים למכור קנאביס אין להשיג את רוב הסחורה, ורוב המטופלים מוצאים את עצמם רודפים אחרי החומר ומתפשרים על איכות וסוג. קיימות סיבות רבות למחסור, ביניהן עונת השנה, צווארי בקבוק של בדיקות, סחורה שלא עוברת את הבדיקות, מיעוט מפעלי ייצור, כניסה איטית של מגדלים חדשים לשוק. משרד הבריאות מסר לבג"ץ כי אין מחסור בסחורה, אולם זו אמת חלקית. קיימת סחורה של חברת BOL בעיקר, אולם לא כל החולים מעוניינים בה. עד שיוסדר עניין המחסור, המטופלים לא יקבלו את הסחורה במחיר של 370 שקל וגם לא במחירים גבוהים יותר.

איך תשפיע החלטת בג"ץ על מגדלות הקנאביס?

המסחר בחברות הקנאביס בבורסה התנהל היום במגמה מעורבת, ללא ירידות חדות. זאת אף שמהתנסחות שופט בג"ץ חנן מלצר אפשר להבין בבירור כי גם אחרי מרץ 2020, השוק הולך לכיוון של פיקוח מחירים. מצב כזה יכול להשפיע משמעותית על רווחיות חברות הקנאביס בשוק הישראלי. אבל נראה כי המשקיעים כבר הפנימו שהשווי הנוכחי של החברות הללו מוצדק רק אם הן מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל; אם הן יהיו תלויות בתמחור המוצרים בשוק הישראלי, זה כבר סימן לכך שהפסידו, לא משנה מה המחיר הזה יהיה.

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

עומר לובטון גרנות, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת קולומביה, מספר בראיון לגלובס על החוויות הקשות סביב מאהל המפגינים הפרו-פלסטיניים שהוקם באוניברסיטה ● "העיר נהייתה מקום פחות סימפטי והיו מקומות שנמנענו מלהגיע אליהם"

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח