גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: ההסתדרות השתנתה

עולם העבודה משתנה במהירות, ובזמן שההסתדרות מתאימה את עצמה ומניפה דגלי חדשנות, יעילות ושיפור השירות, ישנם גורמים שמעוניינים להשאיר אותנו בעבר ● דעה

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

בשנים האחרונות מעמדם של העובדים בישראל מתחזק, ונראה שזה מפחיד את השרה לשעבר, הח"כית איילת שקד. זו הסיבה שהיא קוראת להגבלת כוח העבודה המאורגנת ולהחלשת מערכת בתי הדין לעבודה. לטענתה, הדבר שמעכב את הצמיחה הכלכלית, הם העובדים וההסתדרות. אלא שהאמת רחוקה מאוד מכך. ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, ששקד מצטטת במאמרה כדי לנגח את ההסתדרות, פרסם לפני שבועיים דוח מקיף שמגולל ב-270 עמוד את ההשפעה החיובית שיש לעבודה המאורגנת על תעסוקה גבוהה, פריון גבוה ואי-שוויון נמוך.

הדוח שניתח ממצאים מ-36 מדינות חברות בארגון, קבע שעבודה מאורגנת ומו"מ קיבוצי מהווים כוח מניע להשגת צמיחה במשק - שפירותיה מגיעים למרבית האוכלוסייה, ולא רק לקבוצות הצרות שבשמן פועלת שקד.

שקד עובדת קשה כדי להעביר את המסים שמגיעים מכלל העובדים במשק, למדינת ההלכה שהיא וחבריה הקיצוניים רוצים לכפות על אזרחי ישראל. מסע ההסתה השיטתי שהיא מנהלת נגד "בית העובדים" הוא הדרך שלה לחלץ עוד כותרת בניסיון להינצל מהתרסקות פוליטית.

עולם העבודה משתנה במהירות, ובזמן שההסתדרות מתאימה את עצמה ומניפה דגלי חדשנות, יעילות ושיפור השירות - ישנם גורמים שמעוניינים להשאיר אותנו בעבר. הטיעונים הדמגוגיים ששוטחת שקד בטור הדעה שלה, נועדו לזרות חול בעיני הציבור ונשענים בעיקר על תדמית ישנה ובעייתית של הארגון, שאין לה קשר למהות ההסתדרות כיום.

בזמן שעשרות אלפי עובדים בשנה, מכל הענפים והמקצועות, ממשיכים להצטרף להסתדרות, מנסה שקד לקושש קולות באמצעות ליבוי היצרים נגד העובדים המאוגדים. ומי הם המאוגדים שהיא רוצה להחליש? נהג האוטובוס שלוקח אותך לעבודה, האחות שעושה חיסונים לילדינו בקופת החולים, לוחמי האש במערך הכיבוי שמסתכנים כדי להציל את חיינו.

אלה 800 אלף אנשים עובדים, שמיוצגים היום על ידי ההסתדרות.

האשמת האנשים שמניעים את גלגלי המשק והיחס לעובדים כאל מספרים בטבלאות, חייבים להיפסק לאלתר. העובדים הם לא האויב.

הדרישה ההזויה לקדם חקיקה מסורבלת ורבת-סיכונים על גב העובדים, בטענה שזה יעשה סדר במשק, מנוגדת למה שקורה היום במדינות המפותחות. ה-OECD הוכיח שעבודה מאורגנת היא כלי מדויק וגמיש יותר מחקיקה, שמתאים ביותר להסדרת שוק העבודה העתידי.

דוגמה מתעשיית ההייטק. בזמן שחברת SAP נאלצה לקצץ השנה 4,000 משרות בעולם, ועד עובדי החברה בישראל, בגיבוי איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, חתמו על הסכם עם ההנהלה שמנע את פיטורי העובדים. במקום זה, הסכימה SAP ישראל להעניק לכמה עשרות עובדים שמעוניינים בכך הזדמנות לפרוש מרצון בתנאים משופרים. גם המעורבות של ההסתדרות במשבר שפרץ בענף הסלולר, בעקבות רגולציה קשה והיעדר השקעה לאומית בתשתיות, השיגה את האיזון הדרוש למניעת פיטורים המוניים של מאות עובדים בערב החג.

בשנה האחרונה הייתה ההסתדרות שותפה לרפורמות משמעותיות במשק - רפורמות שמשפרות את השירותים לאזרחים ומועילות לכלכלה. לדוגמה, ההסכם ההיסטורי שנחתם בחברת מקורות, יעזור לייעול ולקידום משק המים בישראל. ההסכם שנחתם להסדרת תנאי המעבר של פעילות מחלקת הים בנמל חיפה, הוא צעד חשוב ברפורמה שתאפשר תחרות הוגנת במערכת הנמלית.

הסכמים אלו, בדומה להסכמים קיבוציים רבים אחרים, קרמו עור וגידים בזכות ההבנה ששינויים לטובת המשק חייבים להיעשות בהסכמה ובשיח מכבד עם העובדים. הרצון לרמוס את השיח הזה, או לייחס לו אופי של סחטנות, נובע מאינטרסים זרים שאין להם קשר לצמיחה כלכלית.

אגב צמיחה, ובניגוד לטענות שקד, בהשוואה שערך ה-OECD בין מדינות, לבדיקת היחס בין שיעור הכיסוי הארגוני לבין התמ"ג, נמצא שקיים קשר חיובי בין שיעור המאוגדים במדינה לבין התוצר לנפש. כלומר: יותר מאוגדים - יותר תוצר.

ההסתדרות שתיכנס בקרוב לשנתה המאה, תעשה זאת כגוף חזק ואחראי. על אף התמורות שחלו בתדמיתה ובמעמדה מאז שהוקמה, מדובר כיום באחד הגופים המשמעותיים ביותר לכלכלה ולמשק. ההסתדרות הייתה זו שדאגה לחובת ההפרשה לפנסיה, לקיצור שבוע העבודה, להעלאת שכר המינימום, ולהישגים רבים אחרים שהצלחנו לקדם בהידברות עם המעסיקים, וללא יום שביתה אחד במשק.

דווקא בשנה פוליטית סוערת, כמו זו שעברה עלינו, התחדדה כאן ההבנה, כי ממשלות באות והולכות, אבל יש בית אחד שנשאר לדאוג לכולם! לימין ולשמאל, לצעירים ולגמלאים, ליהודים וללא-יהודים, למרכז ולפריפריה. ההסתדרות היא הבית של העובדים בישראל. עוצמתה טמונה באנשים עובדים שקשורים בטבורם לערכים שעליהם נבנתה המדינה. בסולידריות ובערבות הדדית, נמשיך לשרת את הציבור ונפעל ביתר שאת כדי להגן על העובדים והגמלאים מפני אלו שרוצים לקחת מהם. 

הכותב הוא יו"ר ההסתדרות

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים קפצו, מניות הביטוח נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● מגדל: הממונה על שוק ההון מאשרר את תעריפי הביטוח שלנו ● המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים מתחמם, אנבידיה: "אנחנו מקדימים את התעשייה בדור שלם" ● ג'יי.פי.מורגן: הדולר יחלש ב-3% עד אמצע השנה הבאה ●  בבריטניה דריכות גבוהה לקראת התקציב שתציג שרת האוצר ● ג'יי.פי.מורגן: התנודתיות הגבוהה בתיקי 60/40 מעמידה בספק את כדאיות ההשקעה הזאת

מייסדי Spacial. מימין: מאור גרינברג ועמי אברהמי / צילום: Spacial

"אנחנו מחליפים את מהנדסי הבניין והאינסטלציה ב-AI, מי שיישאר זה רק האדריכל"

עמי אברהמי רצה להדפיס קירות במפעל ולהרכיב בית חדש בתוך שבועות. אבל החברה שהקים, Veev, קרסה - עד שצצה מחדש תחת בעלות אחרת ● עכשיו הוא חוזר עם סטארט־אפ חדש לשילוב בינה מלאכותית בתכנון, ומגייס מיליוני דולרים מאחת מקרנות הצמרת הישראליות

תחנת כוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

דוחות חברות האנרגיה מגלים: מחסור בטורבינות מעכב הקמת תחנות כוח

שלוש תחנות כוח בישראל דיווחו בשבוע האחרון על עיכובים בהקמתן, דבר שעשוי לבלום את התחרות במשק החשמל ואף להתגלגל לחשבונות החשמל של הצרכנים בשל חוסר תחרות ● מהסיבות לעיכוב:רשימת ההמתנה המתארכת של שלוש החברות המשמעותיות בעולם לייצור טורבינות גז

השופט אלכס שטיין. מסתמן כפליליסט הבולט הבא

"לא נתערב": העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה של חוזים מפורטים

השופטים דחו ערעור של בעלי יחידות נופש במלון מלכת שבא, שביקשו לשנות את דמי הניהול ● הנימוק: חוזה מפורט הוא חוזה סגור, ועדיפה לשון ההסכם על "שיקולים ערכיים" ● השופטים אף הזהירו מהשלכות כלכליות של התערבות שיפוטית

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל אבל רוכשת מוצרים של רפאל

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רני צים / צילום: רמי זרנגר

היעד הבא? רני צים מתרחב למדינה חדשה

איש העסקים נכנס לפעילות משותפת עם רשת המרכולים מאס (MAS) מקפריסין ● חברת התוכנה אלעד מערכות פועלת להכשיר ולגייס 120 ג'וניורים ופונה במיוחד ללוחמי צה"ל ● חברת סופרגז משיקה שירות לאספקת גז המבוסס על בינה מלאכותית ● אירועים ומינויים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

במקום שדות סולאריים: הפיצוי החדש של המדינה ליישובי העוטף

רמ"י נאלצת לשנות כיוון לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים בלמה את הצעת הפיצוי לישובי עוטף עזה ● במקום הקצאה למכסות פאנלים סולאריים, הישובים יוכלו להקים שדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות ואגירה סולארית ● שדות אגרו-וולטאיים נחשבים לרווחיים פחות ובתנועה הקיבוצית מוחים נגד ההחלטה

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

משרד האוצר אופטימי לגבי גירעון מתון וצמיחה של 5.2%, אך יועציו עלומי־השם מזהירים שהגירעון עלול לעלות והצמיחה להיות נמוכה מהצפוי ● בין הגורמים שנבחנו: המלחמה והבחירות שבדרך

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

חן והראל שפירא / איור: גיל ג'יבלי

מהאמרים עד נגמ"שים: שפיר מתרחבת בתחום הביטחוני

החברה הבת פריץ זכתה במכרז לניהול מערך חלקי החילוף לרכב של צה"ל בהיקף של חצי מיליארד שקל ● ב־2020 זכתה שפיר הנדסה במכרז להקמת שלושה מכרזי לוגיסטיקה עבור משרד הביטחון

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

מכוונת לבטן הרכה של אנבידיה: גוגל בדרך לשווי שוק של 4 טריליון דולר

גוגל מטלטלת את שוק השבבים בעקבות דיווחים בעולם כי היא במו"מ למכירת שבבים למטא ● המהלך, שצפוי לאתגר את דומיננטיות אנבידיה בתחום שבבי ה־AI, הפיל את מניית ענקית השבבים ● רק בחודש שעבר התייצבה גוגל כחברה השלישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, ורשמה השקה מוצלחת של מודל ה־AI ג'מיני

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; אורקל קפצה במעל 4%, לצד מניות AI נוספות

הנאסד"ק עלה בכ-1% ● אלפאבית ירדה, אנבידיה טיפסה • הבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים: מה יקרה ל-S&P 500 בשנה הבאה? ● הביטקוין התאושש ונסחר לזמן קצר מעל 90 אלף דולר ● מחירי הנפט רשמו עליות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

אף אחד לא קרא אותו, אבל הספר הכי אנטישמי הפך לרב מכר בעולם הערבי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ארה"ב הצליחה לצמצם את כוחה של ישראל במזרח התיכון, בחיזבאללה לא יודעים איך להגיב לחיסול הרמטכ"ל, ישראל ממשיכה להשפיע על בחירות בארה"ב, ואיך הפך "מיין קאמפף" לרב מכר בעולם הערבי ● כותרות העיתונים בעולם

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי מבצר שליטה בנופר באמצעות לאומי פרטנרס

ינאי יעביר את מניותיו בנופר לחברה משותפת, שלתוכה תזרים לאומי פרטנרס כחצי מיליארד שקל בהון וחוב לטובת רכישת מניות נוספות ● בחודש האחרון מניית החברה סובלת ממומנטום שלילי ואיבדה כ-11%

מגדל הספירלה של עזריאלי / צילום: KPF

כ־600 מיליון שקל בתוך פחות משנתיים: שווי מגדל הספירלה של עזריאלי ממשיך לעלות

למרות שהשלמת בנייתו מתוכננת רק בשנת 2028, כבר כיום שווה המגדל הרביעי במתחם עזריאלי יותר מ־2.5 מיליארד שקל ● ב"חזית" המגורים: מדוע צמח המרמן מכרה יותר דירות ב־2025, אך ההכנסות נחתכו בחצי?

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

פעילויות הליבה והרווח הפיננסי העודף הקפיצו את הרווח הכולל של מגדל ב-47%

מגדל ביטוח מדווחת כי ברבעון השלישי זינק הרווח הכולל שלה בכ-47% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם לכ-535 מיליון שקל ● בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הרווח הכולל הסתכם ב-1.36 מיליארד שקל, עלייה של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה

צביקה שווימר, מנכ''ל אלטקטרה צריכה / צילום: איל יצהר

קרפור מציגה שיפור ברווח, עיתוי החגים פגע בהכנסות הרשת

רשת הקמעונאות, שבשליטת אלקטרה צריכה, סבלה במהלך הרבעון השלישי מירידה של 6% במכירות בחנויות זהות, אך הצליחה לשפר את הרווח התפעולי ובשורה התחתונה רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל

משרדי אלי לילי באינדיאנפוליס / צילום: Shutterstock

"שוק משעמם שהחל לבעוט": האם חברות הפארמה הן ענקיות הטכנולוגיה הבאות?

אלי לילי עשתה היסטוריה בתעשיית הפארמה כשנכנסה בסוף השבוע האחרון למועדון הטריליון, רכובה על הצלחתן המסחררת של התרופות נגד השמנה ● מה זה אומר על שוק הפארמה והאם מהפכת ה־AI תפתח את המועדון לחברות תרופות נוספות?