רה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
נוסף למגוון סיבות כלכליות-חברתיות, כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מצביעים על סיבות נוספות לחשיבות החירות הכלכלית ("שוק חופשי"), והיתרונות הטמונים על-ידי חיזוקה וקידומה בישראל.
ישנה קורלציה חיובית בין מדינות עם ציונים טובים במדד השחיתות של "ארגון השקיפות העולמי", לבין המדינות עם החירות הכלכלית הרבה ביותר, וזאת לא במקרה.
כמובן, אין לי מושג אם בנימין נתניהו אשם בעבירות שבהן הוא מואשם, או לא. אך אם אכן ראש הממשלה ביצע את העבירות המיוחסות לו, צריך להעלות כאן את השאלות - מי נפגע מהעבירות שבוצעו, וכיצד נוצרה בכלל האפשרות להתרחשות מצבים כאלה במדינה?
שוק התקשורת הוא הסוגיה המרכזית העומדת למבחן. נתניהו מואשם בהענקת יחס מועדף לחברות תקשורת, בתמורה לסיקור חיובי.
אם אנחנו מניחים שאחת ממטרותיו של שוק התקשורת היא מסירת מידע עובדתי לציבור, אזי במקרה שבו המידע שמועבר איננו עובדתי, או מוטה באיזושהי צורה שמתעלמת במודע מהעובדות, אזי כתבי האישום נגד נתניהו הם במידה רבה גם כתבי אישום נגד שוק התקשורת בישראל.
שוק המצליח להשיא רווחים לבעלי העסקים, למרות אספקה של מוצרים נחותים, הוא שוק בלתי תחרותי. בדרך-כלל, התחרות גורמת לחברות שמספקות מוצרים נחותים, לצאת מן השוק.
אם אכן ראש הממשלה זכה לסיקור מעוות - לטובתו - באתר חדשות, מי האחראים לקבוע אם הסיקור מעוות, ובאילו כלים עליהם לבחון זאת?
בכתבה שפורסמה לאחרונה בעיתון "ניו יורק טיימס", נטען כי תשלומי המסים של חברת פדרל אקספרס (FEDEX) פחתו משמעותית לאחר יישום אחת מגולות הכותרת של מדיניות הבית הלבן: רפורמת המסים האמריקאית של 2017, שבה מיסי החברות נחתכו במידה ניכרת. פדרל אקספרס, יחד עם מרבית החברות האמריקאיות, ביצעה לובינג (שתדלנות) על-מנת שהחקיקה להפחתת המסים אכן תתבצע.
מנכ"ל פדרל אקספרס, פרד סמית', איתגר את ההאשמות שנשמעו נגדו על-ידי ה"טיימס", הנוגעות לחקיקת רפורמת המסים. על-פי סמית', הדיווח שפירסם ה"טיימס" היה מעוות. מפני שלטענתו "הם פרסמו עובדות נבחרות, חיברו אירועים שאינם קשורים, ורמזו לפעילות בעייתית כאשר היא כלל לא התרחשה".
סמית' קרא למוציא-לאור של "ניו יורק טיימס", א.ג סולצברגר, להגיע לעימות פומבי על הנושא. בלי להתייחס לשאלת הצד הצודק בעימות, זוהי דוגמה לדרך שבה דברים מתבצעים בשוק חופשי המתפקד כראוי.
כאשר חברת תקשורת נמצאת תחת ביקורת שלילית, בשל מסירה של מידע בלתי מהימן, אם היא אכן תימצא אשמה, יהיו לכך השלכות כלכליות על העסק. השוק החופשי יוצר מעין "משמעת" שמבטיחה לצרכנים מוצר טוב. עם זאת, אינני טוען שלא קיימת הטיה תקשורתית. למשל, בארצות-הברית, "ניו יורק טיימס" מוטה כלפי שמאל, ו"וול סטריט ז'ורנל" מוטה כלפי ימין.
אך ההטיה קיימת מפני שהם מעניקים נקודות מבט, שמשרתות את הצרכנים שמבקשים את נקודת המבט הזו, ולא בגלל שישנם פוליטיקאים שמשרתים אותם, על-מנת שיפרסמו סיקור המוטה לטובתם.
אם פוליטיקאים מסוגלים להעניק טובות הנאה כאלה, שאינן ראויות, המשמעות היא שלממשלה יש יותר מדי כוח. אם התקשורת מסוגלת לפרסם תוצר מעוות ללא שיהיו לכך גם השלכות מסחריות, המשמעות היא ששוק התקשורת איננו תחרותי.
בזמן שהעיסוק בפרשיות נתניהו לא יורד מסדר היום ומהשיח הציבורי, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בכנות - מה לא עובד במדינה שלנו, בחוקים שלה, ובכלכלת השוק שלה; ולא להתמקד רק בשאלת ההאשמות כלפי נתניהו.
הכותב הוא מנכ"ל מכון פרידברג לכלכלה, שמקדם עקרונות של שוק חופשי
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.