ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר
לפעמים הזיכרון צובע את העבר המדמם בגוונים ורודים. שר החוץ ישראל כ"ץ נשאל בשבוע שעבר ברשת 13 אם הוא לא חושש שסיפוח הבקעה יעורר את הפלסטינים להתקוממות עממית. כדי להפיג את הדאגות פנה כ"ץ לניסיון ההיסטורי: "כשארצות-הברית עמדה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את השגרירות, הייתי שותף לדיונים שמא תפרוץ אינתיפאדה או דברים אחרים", הוא סיפר. "טראמפ קיבל החלטה היסטורית אמיצה, הוא הכיר - ולא קרה כלום".
השבוע מלאו שנתיים להכרזה של נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ על העברת השגרירות, וייתכן שזכר הדברים שקרו אז דהה. חזרנו לדיווחי התקשורת מאותה עת ולכרוניקות של אירועים אלימים בשטחים שמפרסם המרכז למודיעין ולטרור ע"ש מאיר עמית. הנה סיכום קצר של התגובות הפלסטיניות להצהרה.
טראמפ מסר את הודעתו המפורסמת ב-6 בדצמבר 2017. הוא בישר שארצות-הברית מכירה בירושלים כבירת ישראל, ותיישם חוק שקבע כבר בשנות ה-90 ששגרירות ארצו חייבת לשכון בעיר.
מיד אחרי ההודעה פרצו הפגנות בעשרות מוקדים בגדה המערבית, ברצועת עזה וביישובים ערביים בגבולות ישראל. כמה מההפגנות מעבר לקו הירוק היו אלימות ושני מפגינים לפחות נהרגו. בישראל כללו ההפגנות יידוי אבנים על מכוניות וחסימת כביש. בשבועות הבאים נמשכו הפגנות בגדה, ברצועה ובירושלים; רובן, לפי מרכז מאיר עמית, "עסקו במחאה על החלטות טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים".
בגדה, מציינים חוקרי מאיר עמית, הציבור הפלסטיני "לא יצא בהמוניו לרחובות להפגנות מחאה וזעם" בשל הפרשה. אבל ברצועה המצב היה שונה: ירי הרקטות התגבר, ובראשית 2018 החלו הכנות ל"צעדות השיבה". יוזמיהן תכננו לקיימן מדי שבוע עד יום הנכבה - שעמד לחול למחרת יום השנה הלועזי להקמת מדינת ישראל, 14 במאי. זה בדיוק התאריך שבחרו האמריקאים לחנוכת השגרירות, ויוזמי הצעדות הציגו אותן אפוא גם כמחאה על ההכרה בירושלים.
ביום החנוכה עצמו הגיעו הפגנות הגדר לשיאן לא רק במספר המשתתפים - 40 אלף - אלא גם בנפגעים בגוף ובנפש. בסוף היום דיווח משרד הבריאות הפלסטיני על 58 הרוגים, 54 פצועים אנוש, ובסך הכול יותר מ-2,800 נפגעים.
■ בשורה התחתונה: דברי כ"ץ לא נכונים. הודעת טראמפ שיעביר את השגרירות לירושלים עוררה מחאות אלימות משני עברי הקו הירוק. בהפגנות בגדר הרצועה ביום חנוכת השגרירות נהרגו עשרות פלסטינים ונפצעו אלפים.
● תחקיר: ארן רונדל