משרד המשפטים מטה אוזן קשבת לסוגיית אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט בכלל. על רקע פרסומים שונים, בין היתר ב"גלובס", וטענות על ירידה באמון הציבור בפרקליטות בשנה האחרונה, הוחלט במשרד המשפטים לקיים דיונים פנימיים בפורומים שונים בסוגיה.
כך, למשל, יקדיש "פורום המשפיעים" של משרד המשפטים יום עיון לדיון בנושא אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט.
"פורום המשפיעים" הוא תוכנית מנהיגות לעובדים צעירים ובולטים במשרד המשפטים, שנבחרו במיוחד להשתתף בה. את הפורום, שכולל מאות פרקליטים ועובדים אחרים במשרד, הקימה מנכ"לית משרד המשפטים הקודמת, עו"ד אמי פלמור.
יצוין למען הגילוי הנאות כי אחד הדוברים בכינוס "פורום המשפיעים", יהיה חן מענית, פרשן ועורך מדור המשפט של "גלובס". הדוברים המרכזיים בכינוס המיוחד יהיו, פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, עורכת הדין נוית נגב, שמייצגת את ארנון (נוני) מוזס המואשם בהצעת שוחד לראש הממשלה נתניהו בתיק 2000, וחוקר השחיתות מאונ' חיפה, ד"ר דורון נבות.
יצוין כי ב-7 בנובמבר פורסם ב"גלובס" גיליון מיוחד שהוקדש לסוגיית אמון הציבור במערכת המשפט. באותו גיליון חשפנו ממצאי מדגם, שהעלה תמונה מדאיגה ולפיה בשנה האחרונה חלה ירידה באמון הציבור במערכת.
44% מבין 600 המשיבים במדגם אמרו כי מידת האמון שלהם במערכת המשפט השתנתה בשנה האחרונה, רובם לרעה. מבין אלה שהשיבו כי מידת האמון שלהם במערכת המשפט השתנתה בשנה האחרונה, 30% הצביעו על פרשות תיקי ראש הממשלה נתניהו כסיבה העיקרית לשינוי. ובמילים אחרות, המדגם הראה כי המתקפות של ראש הממשלה, המואשם בשוחד והפרת אמונים, ואנשיו, נגד מערכת המשפט נחלו הצלחה מבחינת נתניהו והן חלק מהסיבה לירידת אמון הציבור במערכת.
במערכת המשפט קיימת תמימות-דעים שאסור להשלים עם ביקורת לא עניינית של גורמים פוליטיים על המערכת. עם זאת, בכירי המערכת מודעים היטב לכך שהגורמים לירידה באמון הציבור הם מגוונים, שלפחות חלק ממנה נובעת מהתנהלות המערכת ומיחסה לביקורת.
המשנה ליועמ"ש זילבר תוקפת את התוקפים
בכנס של העמותה למשפט ציבורי בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בחיפה, התגלעה מחלוקת בין הבכירים באשר לאופן שבה עליה להגיב לביקורת שחלקה עניינית וחלקה בלתי עניינית בעליל.
המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, נשאה בסוף השבוע בכנס העמותה למשפט ציבורי נאום חריף ותקיף במיוחד נגד מבקרי מערכת המשפט. נאומה של זילבר הסתיים במחיאות כפיים סוערות ובשבחים מפליגים שהיא קיבלה מנשיאי בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק ודורית ביניש.
זילבר אמרה כי ההסתה נגד פקידי משרד המשפטים בנויה על "מיתוסים, מיסקונספציות ופייק ניוז". לדבריה, "נמשיך למלא את השליחות. זאת, בלי לוותר על הערכים שלנו, על מי שאנחנו. נעמוד איתן מול המכפישים, מול המגדפים. הם יסיתו (אולי עדיף יסיטו), ואנחנו ניישר. הם ישסעו, ואנחנו נאחד. הם ישקרו, ואנחנו נאמר את האמת".
זילבר התריעה כי מזה זמן מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה-לגיטימציה חסר תקדים. "זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון 'הפקידים גונבים את המדינה', 'די לשלטון היועמ"שים' ו'פרקליטות רקובה' הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד".
זילבר תקפה את "הפרסונליזציה של מסע הדה-לגיטימציה". לטענתה, "משרתי ציבור נאמנים לשליחות הציבורית ולשירות העם והמדינה, מוצאים את עצמם מוצגים כמושחתים, שיכורי כוח, מהפכנים, מפלצות; מדמויות עגולות, רב-ממדיות, הם הפכו ללוח מטרה של שנאה ותו לא".
השופט סולברג קורא להודות בטעויות
מן הצד השני, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, שצפוי לכהן בעוד מספר שנים כנשיא העליון, קרא לפרקליטות להודות בטעויותיה ולעשות בדק-בית ולא רק כמס שפתיים על כך שהם מוכנים לקבל ביקורת.
"הציבור שומע שהמערכת קשובה לביקורת; הציבור צריך להשתכנע שאכן כך, ושלא מדובר בדיבור בלבד, כמצוות אנשים מלומדה. בחיל האוויר, בצעירותי, תִחקרנו כל אירוע. הודֵינו בשגיאות, למדנו מתקלות. ממשבר אפשר לצמוח - אומרת לנו המסורת, אומרים לנו המומחים - אבל הצמיחה לא תבוא מאליה; צריך להיפתח, להכיר בטעויות, להיות נכונים לשינוי ולתיקון".
לצד זאת, סולברג גם הזהיר מאנרכיה ומהרס שלטון החוק בהבל-פה. "יצר לב האדם רע מנעוריו, ומבלעדי מערכת חוק ומשפט איתנה, בני אדם מאבדים עכּבוֹת מוסריות ובולעים זה את זה. כדי לשבר ולנתץ, לא צריך דווקא אבנים ובליסטראות. להרוס אפשר גם בהבל-פה. חס וחלילה. רק בשלומה של מלכות, יהיה גם לאזרח שלום".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הצטרף גם הוא למצנני ההתלהבות מנאומה של דינה זילבר. "לדינה היה נאום מעולה, כתוב מופלא, שניכר שנכתב מהלב", אמר נזרי והמשיך: "הבעיה שלי היא הטון שיוצא מאיתנו בנושאים הללו, שממנו משתמע שאנחנו תמיד צודקים, ו'הם' המסיתים בני החושך. אני הייתי אומר דברים דומים מבחינתם התוכן, בוודאי בהגנה על הפרסונות מול המתקפות וההכפשות האישיות. הייתי מוסיף גם אמירות על הנקודות שדרושות תיקון אצלנו - למשל על קבלה של ביקורת. הנאום של דינה זכה בצדק למחיאות כפיים כאן, אבל בציבורים בהם יש לנו בעיית אמון קשה, הוא לא השיג את מטרתו ואולי להפך".
ביקורתו הפומבית של נזרי על נאומה של זילבר גרר כעס בקרב בכירים במשרד המשפטים, שטענו כי זה לא המקום ולא הזמן "לירות בתוך הנגמ"ש".
נזרי מזכיר שההתקפות באות מכל הצדדים
עו"ד נזרי הוסיף ומתח ביקורת על כך שזעקות המחאה נגד ההסתה מגיעות רק כאשר מדובר במתקפות מימין ולא משמאל. "צריך לזכור שההתקפות עליו (היועמ"ש אביחי מנדלבליט, א"ג וח"מ) נמשכות כבר שלוש שנים מצד אלה שטענו שהוא 'מורח' את התיקים, משת"פ, קונסיליירי - וגם נגד זה היה צריך לצאת".
עו"ד זילבר קראה לציבור להיות אקטיבי ולשמור על פקידי משרד המשפטים מפני המתקפות עליהם. "לכל האזרחים המודאגים במדינה הזו - השמיעו קול. זו קריאה לחברה האזרחית, לאנשי הרוח, להמוני המונים דוממים, לתקשורת. אנחנו חלק מנורמליות של שלטון ושל חברה. אנחנו גם אחת הערובות לנורמליות זו. עכשיו אנחנו צריכים שתשמרו עלינו, כדי שנוכל להמשיך ולשמור עליכם מפני השררה השלטונית; כדי שנוכל להמשיך לשמר את הפרופיל הדמוקרטי של מדינת ישראל ככזה, שלא ידהה, שלא ייפגם, שלא יתכער. השמיעו קול. שמרו עלינו".
עו"ד נזרי לא אהב את הקריאה הזו ואמר כי "צריך לזכור כשאנחנו קוראים לציבור לצאת למאבק ולהתעורר, אני חושב שהנזק הכי חשוב שיש לשלטון חוק הוא שיזהו את מערכת המשפט כמזוהה עם צד אחד". לדבריו, קריאות כאלה גורמות לציבור לפתח את תיזת "שלטון המשפטנים".
המועמד המוביל לממלא-מקום פרקליט המדינה: "לא תמיד קל להיות נחוש על מול הסערה" | חן מענית
השבוע שהתחיל אתמול (א') הוא בעל משמעות מיוחדת בפרקליטות. זהו השבוע האחרון לכהונתו בת שש השנים של עו"ד שי ניצן כפרקליט המדינה. תקופת כהונתו של ניצן התאפיינה בסערות ציבוריות לא מעטות. ניצן התנגד להענקת סמכויות נרחבות לנציבות הביקורת על הפרקליטות שהוקמה על-ידי השופטת הילה גרסטל ואמר, בין היתר, כי "ביקורת היא כמו אנטיביוטיקה: אם נותנים יותר מדי ממנה, זה מזיק".
לאחר פרישתה מהתפקיד התבטאה גרסטל בחריפות נגד השיטות שננקטו נגדה כנציבה ואף תקפה אישית את ניצן. בראיון לתוכנית "עובדה" בינואר 2017 אמרה גרסטל כי היא נכנסה לתפקיד תמימה ועם הרבה רצון טוב - ויצאה ממנו אזרחית מודאגת. גרסטל הוסיפה ואמרה כי בעיניה ניצן לא ראוי להיות פרקליט המדינה.
השנה האחרונה לכהונתו של ניצן כפרקליט המדינה עמדה בסימן הטיפול בתיקי ראש הממשלה נתניהו. ניצן, לצדה של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד ליאת בן-ארי, סימן את הקו התקיף בפרקליטות וחשב כי צריך להאשים את נתניהו בקבלת שוחד בשלושת התיקים שבהם נחקר, 1000, 2000 ו-4000. ואולם, היועמ"ש מנדלבליט החליט כי נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בשני התיקים הנוספים.
בימים הקרובים, אולי אפילו היום, יודיע שר המשפטים אמיר אוחנה את מי בכוונתו למנות כממלא-מקומו של ניצן עד אחרי הבחירות, אז תוקם ועדת איתור וימונה פרקליט מדינה קבוע. אוחנה ראיין לתפקיד שלושה מועמדים: המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר; מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד; ופרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד אושרה גז-אייזנשטיין.
המועמד המוביל לתפקיד הוא למברגר, שגם היועמ"ש מנדלבליט תומך במינויו. בחירה של אוחנה באחד משני המועמדים האחרים שראיין, אלדד או גז-אייזנשטיין, תצית את העימות שכבר התגלע על הרקע הזה בינו לבין מנדלבליט.
מנדלבליט מתעקש כי בעת הזו, למברגר הוא המועמד המתאים היחידי למלא את מקומו של ניצן. גישתו, העובדה שהמינוי הזמני נעשה על-ידי שר משפטים בממשלה מעבר, בעת שבה ראש ממשלת המעבר מואשם בשחיתות, מחייבת את השר להיוועץ ביועמ"ש ולמעשה לקבל את מועמדו לתפקיד.
למברגר, כאמור, המועמד המוביל לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה, דיבר גם הוא בכנס העמותה למשפט ציבורי בסוף השבוע והתייחס לנאום שנשאה דינה זילבר. "ביום הזה אנחנו אמורים לשדר עד אחרון הפרקליטים את המסר, את צדקת הדרך. בנחישות ובהוגנות", אמר למברגר, ובאותה הנשימה הוסיף כי "לא תמיד קל היום להיות נחוש אל מול הסערה".
למברגר, בדומה למשנה ליועמ"ש רז נזרי, דיבר על הצורך בהתבוננות פנימית נוכח הביקורת. "צריך לבדוק איפה אנחנו צריכים לעשות יותר טוב. ברור לנו שאנחנו בצד הטוב של המתרס, כי אנחנו עושים מה שחומר הראיות מספר לנו. אבל זה ברור שכשאתה מפנה אצבע מאשימה, עליך להפנות גם שלוש אצבעות לעצמך ולבדוק את עצמך", אמר למברגר.
*** גילוי מלא: פרשן ועורך מדור המשפט של "גלובס", חן מענית, יהיה אחד הדוברים בכינוס פורום "המשפיעים"
