אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה / צילום: דוד פרץ
ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר אפרודיטה-ישי ללא הסכמתה - כך הבהיר לאחרונה מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, במכתב לחברות המחזיקות בזכויות במאגר, וביניהן דלק קידוחים הישראלית. "הריני להבהיר לכם כי ישראל לא ויתרה על חלקה במאגר אפרודיטה-ישי, ואין לה כל כוונה לעשות כן", כתב ב-24 לנובמבר אדירי במכתב שנשלח ליוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים; קית' אליוט, סגן נשיא נובל אנרג'י; וכריס בריז, מנכ"ל GM, חברת הבת של Shell. המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר.
המכתב נשלח על-רקע טענות מצד איש העסקים בני שטיינמץ ושותפיו לקידוח ישי כי ישראל אינה עושה דבר כדי להגן על זכויותיה במאגר, שרובו בשטח קפריסין וחלקו הקטן בשטח ישראל. שווי הגז בחלקו הישראלי של המאגר עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקל ויותר, על-פי הערכות שהזמינו שטיינמץ ושותפיו (לא כולל עלויות ההקמה של תשתית ליצוא הגז למצרים).
ב-7 לנובמבר דיווחה דלק קידוחים, המחזיקה ב-30% מהזכויות ברישיון הקפריסאי, כי היא ושותפותיה לרישיון נובל אנרג'י אינטרנשיונל וחברת בת של Shell (המחזיקות 35% מהזכויות כל אחת) הגיעו להסכם חדש עם ממשלת קפריסין הכולל תכנית לפיתוח המאגר שלפיה בתוך 4 עד 6 שנים תתקבל החלטת השקעה סופית (FID) על השקעת 2.5 עד 3.5 מיליארד דולר שמטרתה הקמת תשתיות ליצוא הגז מקפריסין למצרים. שווי הגז באפרודיטה לממשלת קפריסין נאמד בכ-9 מיליארד דולר ויותר.
אדירי מציין במכתבו כי מדובר במאגר חוצה-מדינות וכי במהלך השנים התנהל מו"מ בין ישראל לקפריסין במטרה להגיע להסכם על פיתוח המאגר המשותף. כמו כן הוא מציין כי אחת האפשרויות שעלתה במהלך הדיונים היא ניהול מו"מ ישיר בין בעלי הרישיון הישראלי והקפריסאי בכפוף לאישור המדינות. ואולם עד היום לא הושג ההסכם הבין-מדינתי שיאפשר זאת. "הריני להבהיר לכם" כותב אדירי בסיום מכתבו "כי עמדת ישראל היא שאין להתחיל בפיתוח מאגר אפרודיטה לפני השגת הסכם בין ממשלות ישראל וקפריסין".
בשותפות 'ישי' ברכו בתגובה את ממשלת ישראל "על הודעתה החד משמעית לפיה היא תעמוד על מיצוי זכויותיה של מדינת ישראל במאגר המשותף ועל כך כי היא מתריעה את השותפות במאגר בקפריסין שלא לבצע פעולות חד צדדיות הקשורות בפיתוח לפני שממשלות ישראל וקפריסין מסיימות את המו"מ ביניהן". בשותפות טענו כי "הלכה ולמעשה, לאחר שקיבלו את ההודעה מממשלת ישראל - דלק, נובל וShell - מנועות מפיתוח המאגר המשותף ומהתקשרות עם צדדים שלישיים, ובכלל זה גורמי מימון, צרכני גז, ומדינות נוספות, בטרם ייחתם הסכם בין קפריסין לישראל".