גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

פרקליט המדינה על הביקורת כלפי הפרקליטות על רקע ההחלטה בתיקי נתניהו: "אין מדובר בביקורת בונה. מדובר בביקורת שתכליתה להרוס את אמון הציבור במערכת עד היסוד, כדי להפוך לבלתי לגיטימית החלטה בתיק מסוים"

פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת "מקור ראשון" / צילום: שריה דיאמנט
פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת "מקור ראשון" / צילום: שריה דיאמנט

פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן, נשא היום (א') בוועידת "מקור ראשון" בירושלים נאום לוחמני, בו ביקש להדוף את הטענות הנשמעות מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהן הפרקליטות מנסה לבצע "הפיכה שלטונית".

בפתח דבריו הבהיר ניצן, כנהוג, כי אין הוא מתנגד לביקורת עלה פרקליטות, אלא שהביקורות הרלוונטיות כלפי הפרקליטות אינן ענייניות כלל. ניצן עמד והתריע מפני הסכנה הניצבת לפתחנו. "הטעם העיקרי לבחירתי זו שלא להחריש הוא שהמשך מסע השיסוי נגד מערכות אכיפת החוק הוא מסוכן לכולנו. ייחוס מניעי זדון להחלטתנו בעניין ראש הממשלה הוא מופרך מן היסוד, וסופו שיביא להפלת יסודות הבית - ביתנו הלאומי".

לטענת פרקליט המדינה, "מה שמתחולל בעת האחרונה בארץ בוודאי לא יוביל לתיקון פגמים. אין מדובר בביקורת בונה. מדובר בביקורת שתכליתה להרוס; להרוס את אמון הציבור במערכת עד היסוד, כדי להפוך לבלתי לגיטימית החלטה בתיק מסוים".

ניצן ניסה להדוף את הטענות להפיכה שלטונית, תוך שהוא סוקר את קורות-חייו המקצועיים ב-30 השנים האחרונות, בשני מישורים: המאבק המשפטי להגנה על ביטחון המדינה והמאבק המשפטי בשחיתות מכל קצוות הקשת הפוליטית.

לדברי ניצן, "במסגרת תפקידי במחלקת הבג"צים הגנתי על עמדת המדינה באלפי עתירות. חלק נכבד מהן היו בתחום הביטחון. כך, למשל, הגנתי על שיטת הסיכול הממוקד בעתירה קשה ביותר, ובית המשפט קיבל את עמדתנו כי מדובר בצעד חוקי. לדעת גורמי הביטחון, השימוש בסיכולים ממוקדים - שאושר על-ידי בית המשפט העליון - היה אחת הסיבות העיקריות להצלחת המדינה בהדברת האינתיפאדה השנייה. הגנתי בבג"ץ, באותה תקופה קשה ביטחונית, על עשרות רבות של החלטות גורמי הביטחון להרוס בתי מחבלים לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה. אם זיכרוני אינו מטעני, כל העתירות הללו - בהן הגנתי על עמדת המדינה - נדחו על-ידי בג"ץ. היום, מתוקף תפקידי כפרקליט המדינה, אני נדרש לאשר אישית כל החלטה על הריסת בית שכזו ולוודא כי היא עומדת בדרישות המשפטיות".

ניצן אמר עוד כי "במאות עתירות נוספות הגנתי על החלטות של גורמי הביטחון במגוון נושאים. הגנתי על עשרות רבות של מעצרים מינהליים, על עשרות רבות של החלטות למניעת פגישת עצורים עם עורכי דינם מטעמי ביטחון, על החזקת לבנונים בישראל כ'קלפי מיקוח' כדי שישמשו במשא-ומתן להשבת רון ארד, על הפעלת אמצעי לחץ בחקירות השב"כ, על הטלת סגרים על ישובים פלסטינים, על בנייה של חומת ההפרדה ועוד ועוד. ברוב גדול מאוד של התיקים הללו, עמדת המדינה - שיוצגה על-ידי - התקבלה. בחלק מהמקרים נקבעו תקדימים והלכות חדשות ששירתו ומשרתות עד היום את גורמי הביטחון במאבק בטרור".

ניצן טען כי בעשרות השנים האחרונות לא היה עוד פרקליט במדינה שהגן בעתירות כה רבות על מערכת הביטחון. "אני גאה על עמדותיי ועל תרומתי בתחום הביטחון. זו הייתה דרכי שלי לתרום להגנה על המדינה ועל אזרחיה מפני ארגוני הטרור הקמים עלינו לכלותנו. בהגנה המשפטית על מערכת הביטחון תרמתי לביטחון המדינה לא פחות, אלא הרבה יותר, מאשר כצנחן בסדיר ובמילואים".

משם עבר ניצן להגן על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו. "בתחום המאבק בשחיתות השלטונית החלטתי בשש שנות כהונתי כפרקליט מדינה להגיש כתבי אישום רבים. מעולם לא שקלתי שיקולים פוליטיים, ובוודאי שמעולם לא לקחתי בחשבון את דעותיו הפוליטיות של הנאשם.

"ההחלטה הדרמטית והחשובה ביותר שקיבלתי בשנתי הראשונה כפרקליט מדינה הייתה לבקש מבית המשפט העליון - באופן תקדימי - להחזיר לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש את עניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שזוכה כמעט כליל בבית המשפט המחוזי בירושלים מעבירות שחיתות. הבקשה הוגשה לאחר שהדיון בעניינו בבית המשפט העליון כבר הסתיים, וכולנו המתנו לפסק דין". נזכיר כי בית המשפט העליון קיבל את בקשתו של ניצן, ואולמרט אכן הורשע ונשלח למאסר.

לדברי ניצן, "השתייכותו הפוליטית של אולמרט והעובדה שאולמרט היה ראש מפלגת קדימה, לא נלקחה בחשבון כמלוא הנימה בהחלטתי".

עוד אמר ניצן כי "במשך שש השנים האחרונות החלטתי להגיש כתבי אישום לא מעטים נגד ראשי עיריות ורשויות מקומיות, שכן אישורו האישי של פרקליט המדינה נדרש להגשת כתבי אישום שכאלה. ראשי הרשויות באשקלון, עמנואל, אור-יהודה, מטה יהודה, תמר ועוד, הורשעו בעקבות כתבי אישום שהוגשו על-פי החלטתי. עונשיהם של ראשי הערים בבת ים, בנצרת עילית ועוד הוחמרו בעקבות ערעורים שהוריתי להגיש לבית המשפט העליון. מעולם לא שאלתי ולא עניין אותי לאיזו מפלגה שייכים הנאשמים. הדבר היחיד שעניין אותי הוא המבחן המשפטי הטהור. הראיות, האינטרס הציבורי ומדיניות הענישה הנכונה. לא למותר לציין כי סגרתי גם תיקים רבים של ראשי רשויות מקומיות, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מחוסר ראיות או מחוסר אשמה".

לדברי ניצן, "ההפיכה" כביכול היא החלטת היועמ"ש להעמיד לדין בעבירות שוחד והפרת אמונים את ראש הממשלה בנימין נתניהו. ניצן ביקש להפריך את התיזה והזכיר כי דווקא בפרשת הצוללות החליט שאין לחקור את נתניהו באזהרה. "בפרשה זו החלטנו על בסיס התשתית הראייתית - ועל בסיסה בלבד - שלא לחקור כחשוד את ראש הממשלה נתניהו. וישאל השואל - מה יכול היה להיות יותר טוב לאותם מהפכנים, לפרקליטות שבתוך הפרקליטות, מ'לתפור' את ראש הממשלה גם אל תוך תיק זה?! להיענות לדרישה ציבורית רחבה ולחקור גם את ראש הממשלה באזהרה בתיק זה?! אך הנה - הפלא ופלא - החלטנו שאין מקום לעשות זאת וספגנו בגין כך ביקורת רבה מהצד השני של המפה הפוליטית. החלטתנו מדברת בעד עצמה. הדבר נובע כמובן מכך שהחלטתנו התבססה על הראיות בלבד, ואלה לא הצדיקו לחקור באזהרה את ראש הממשלה".

פרקליט המדינה שאל שוב ושוב את השאלה הרטורית "האם כך נראה מהפכן? הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שכל חייו המקצועיים התנהלו כפי שתואר לעיל, בשירות המדינה והממשלות השונות, יקום יום אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית' נגד השלטון במדינה! הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור, למאבק המשפטי בשחיתות השלטונית מכל קצווי הקשת הפוליטית, למאבק המשפטי בארגוני הפשיעה, למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע כאן ,הפיכה שלטונית, נגד השלטון במדינה!".

ניצן קבע כי כי מדובר בטענה מופרכת מאין כמותה וחסרת כל יסוד. הוא הוסיף והתייחס למופרכות הטענה, לפי דבריו, אשר השותפים להפיכה השלטונית היו רוני אלשיך, סגן ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה לשעבר, תושב לשעבר ביהודה והשומרון, שהקדיש את כל חייו לביטחון המדינה ולאכיפת החוק; ד"ר אביחי מנדלבליט, אלוף בדימוס בצה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, מזכיר ממשלת נתניהו לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה, שהקדיש את כל חייו לשירות המדינה ולביטחונה הצבאי והמשפטי; ועו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטה נאמנה ועובדת מדינה למופת, שהובילה, בין היתר, את תיק אולמרט והביאה להרשעתו ולהרשעת רבים אחרים בפרשת הולילנד.

"האומנם אלשיך, מנדלבליט ובן-ארי - שהקדישו את כל חייהם למדינה, לביטחונה, לתיקונה ולביצורה - קמו יום אחד והחליטו מטעמים פוליטיים להפיל את השלטון?!". 

ניצן הזכיר עוד כי "גם מנדלבליט וגם אלשיך מונו לתפקידיהם על-ידי ממשלת נתניהו, בשל הרקורד המקצועי העשיר שלהם ואיכותם האישית. גם אני מוניתי לתפקידי על-ידי ממשלת נתניהו".

משם עבר ניצן לחלקה של המשטרה ב"הפיכה השלטונית" כביכול. "שותפים נוספים להפיכה השלטונית הנטענת הם שני ראשי אגף החקירות - הניצבים מני יצחקי וגדי סיסו; שני ראשי יאח"ה - תתי-הניצבים כורש בר-נור ויואב תלם; ועוד עשרות קציני וחוקרי משטרה ורשות ניירות ערך, שאין לי שמץ מושג מהי השקפתם הפוליטית. לפי הטענה, כולם-כולם חברו יחדיו ל'קשר הנורא' להפיל את השלטון".

פרקליט המדינה המשיך ואמר אין זה מתקבל על הדעת שעשרות קציני משטרה ועשרות פרקליטים אלה חברו כולם יחד להפלת השלטון.

ניצן סיים את דבריו בהסבר מדוע הוא בוחר שלא להקשיב לביקורת. "לביקורת יש מקום תמיד, ואני וחבריי בהחלט מקשיבים לה. כשצריך, אנו מפיקים לקחים ומשנים התנהלות. אך אין כל קשר בין השמצות, חרפות וגידופים לביקורת עניינית. משימת חיי הייתה ועודנה לפעול להמשך בניינה של הארץ, לפעול לכינון מדינה מתוקנת שהחוק שולט בה. זוהי משימתי, וזוהי גם משימת כל חבריי משרתי הציבור במערכת אכיפת החוק. מאחר שאני סמוך ובטוח שעשינו מלאכתנו נאמנה, אני מאמין בלב שלם כי סופה של האמת לנצח". 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הבורסה יורדת, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 יורד בכ-0.6% ות"א 90 מאבד 1.3% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"