גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

פרקליט המדינה על הביקורת כלפי הפרקליטות על רקע ההחלטה בתיקי נתניהו: "אין מדובר בביקורת בונה. מדובר בביקורת שתכליתה להרוס את אמון הציבור במערכת עד היסוד, כדי להפוך לבלתי לגיטימית החלטה בתיק מסוים"

פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת "מקור ראשון" / צילום: שריה דיאמנט
פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת "מקור ראשון" / צילום: שריה דיאמנט

פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן, נשא היום (א') בוועידת "מקור ראשון" בירושלים נאום לוחמני, בו ביקש להדוף את הטענות הנשמעות מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהן הפרקליטות מנסה לבצע "הפיכה שלטונית".

בפתח דבריו הבהיר ניצן, כנהוג, כי אין הוא מתנגד לביקורת עלה פרקליטות, אלא שהביקורות הרלוונטיות כלפי הפרקליטות אינן ענייניות כלל. ניצן עמד והתריע מפני הסכנה הניצבת לפתחנו. "הטעם העיקרי לבחירתי זו שלא להחריש הוא שהמשך מסע השיסוי נגד מערכות אכיפת החוק הוא מסוכן לכולנו. ייחוס מניעי זדון להחלטתנו בעניין ראש הממשלה הוא מופרך מן היסוד, וסופו שיביא להפלת יסודות הבית - ביתנו הלאומי".

לטענת פרקליט המדינה, "מה שמתחולל בעת האחרונה בארץ בוודאי לא יוביל לתיקון פגמים. אין מדובר בביקורת בונה. מדובר בביקורת שתכליתה להרוס; להרוס את אמון הציבור במערכת עד היסוד, כדי להפוך לבלתי לגיטימית החלטה בתיק מסוים".

ניצן ניסה להדוף את הטענות להפיכה שלטונית, תוך שהוא סוקר את קורות-חייו המקצועיים ב-30 השנים האחרונות, בשני מישורים: המאבק המשפטי להגנה על ביטחון המדינה והמאבק המשפטי בשחיתות מכל קצוות הקשת הפוליטית.

לדברי ניצן, "במסגרת תפקידי במחלקת הבג"צים הגנתי על עמדת המדינה באלפי עתירות. חלק נכבד מהן היו בתחום הביטחון. כך, למשל, הגנתי על שיטת הסיכול הממוקד בעתירה קשה ביותר, ובית המשפט קיבל את עמדתנו כי מדובר בצעד חוקי. לדעת גורמי הביטחון, השימוש בסיכולים ממוקדים - שאושר על-ידי בית המשפט העליון - היה אחת הסיבות העיקריות להצלחת המדינה בהדברת האינתיפאדה השנייה. הגנתי בבג"ץ, באותה תקופה קשה ביטחונית, על עשרות רבות של החלטות גורמי הביטחון להרוס בתי מחבלים לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה. אם זיכרוני אינו מטעני, כל העתירות הללו - בהן הגנתי על עמדת המדינה - נדחו על-ידי בג"ץ. היום, מתוקף תפקידי כפרקליט המדינה, אני נדרש לאשר אישית כל החלטה על הריסת בית שכזו ולוודא כי היא עומדת בדרישות המשפטיות".

ניצן אמר עוד כי "במאות עתירות נוספות הגנתי על החלטות של גורמי הביטחון במגוון נושאים. הגנתי על עשרות רבות של מעצרים מינהליים, על עשרות רבות של החלטות למניעת פגישת עצורים עם עורכי דינם מטעמי ביטחון, על החזקת לבנונים בישראל כ'קלפי מיקוח' כדי שישמשו במשא-ומתן להשבת רון ארד, על הפעלת אמצעי לחץ בחקירות השב"כ, על הטלת סגרים על ישובים פלסטינים, על בנייה של חומת ההפרדה ועוד ועוד. ברוב גדול מאוד של התיקים הללו, עמדת המדינה - שיוצגה על-ידי - התקבלה. בחלק מהמקרים נקבעו תקדימים והלכות חדשות ששירתו ומשרתות עד היום את גורמי הביטחון במאבק בטרור".

ניצן טען כי בעשרות השנים האחרונות לא היה עוד פרקליט במדינה שהגן בעתירות כה רבות על מערכת הביטחון. "אני גאה על עמדותיי ועל תרומתי בתחום הביטחון. זו הייתה דרכי שלי לתרום להגנה על המדינה ועל אזרחיה מפני ארגוני הטרור הקמים עלינו לכלותנו. בהגנה המשפטית על מערכת הביטחון תרמתי לביטחון המדינה לא פחות, אלא הרבה יותר, מאשר כצנחן בסדיר ובמילואים".

משם עבר ניצן להגן על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו. "בתחום המאבק בשחיתות השלטונית החלטתי בשש שנות כהונתי כפרקליט מדינה להגיש כתבי אישום רבים. מעולם לא שקלתי שיקולים פוליטיים, ובוודאי שמעולם לא לקחתי בחשבון את דעותיו הפוליטיות של הנאשם.

"ההחלטה הדרמטית והחשובה ביותר שקיבלתי בשנתי הראשונה כפרקליט מדינה הייתה לבקש מבית המשפט העליון - באופן תקדימי - להחזיר לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש את עניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שזוכה כמעט כליל בבית המשפט המחוזי בירושלים מעבירות שחיתות. הבקשה הוגשה לאחר שהדיון בעניינו בבית המשפט העליון כבר הסתיים, וכולנו המתנו לפסק דין". נזכיר כי בית המשפט העליון קיבל את בקשתו של ניצן, ואולמרט אכן הורשע ונשלח למאסר.

לדברי ניצן, "השתייכותו הפוליטית של אולמרט והעובדה שאולמרט היה ראש מפלגת קדימה, לא נלקחה בחשבון כמלוא הנימה בהחלטתי".

עוד אמר ניצן כי "במשך שש השנים האחרונות החלטתי להגיש כתבי אישום לא מעטים נגד ראשי עיריות ורשויות מקומיות, שכן אישורו האישי של פרקליט המדינה נדרש להגשת כתבי אישום שכאלה. ראשי הרשויות באשקלון, עמנואל, אור-יהודה, מטה יהודה, תמר ועוד, הורשעו בעקבות כתבי אישום שהוגשו על-פי החלטתי. עונשיהם של ראשי הערים בבת ים, בנצרת עילית ועוד הוחמרו בעקבות ערעורים שהוריתי להגיש לבית המשפט העליון. מעולם לא שאלתי ולא עניין אותי לאיזו מפלגה שייכים הנאשמים. הדבר היחיד שעניין אותי הוא המבחן המשפטי הטהור. הראיות, האינטרס הציבורי ומדיניות הענישה הנכונה. לא למותר לציין כי סגרתי גם תיקים רבים של ראשי רשויות מקומיות, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מחוסר ראיות או מחוסר אשמה".

לדברי ניצן, "ההפיכה" כביכול היא החלטת היועמ"ש להעמיד לדין בעבירות שוחד והפרת אמונים את ראש הממשלה בנימין נתניהו. ניצן ביקש להפריך את התיזה והזכיר כי דווקא בפרשת הצוללות החליט שאין לחקור את נתניהו באזהרה. "בפרשה זו החלטנו על בסיס התשתית הראייתית - ועל בסיסה בלבד - שלא לחקור כחשוד את ראש הממשלה נתניהו. וישאל השואל - מה יכול היה להיות יותר טוב לאותם מהפכנים, לפרקליטות שבתוך הפרקליטות, מ'לתפור' את ראש הממשלה גם אל תוך תיק זה?! להיענות לדרישה ציבורית רחבה ולחקור גם את ראש הממשלה באזהרה בתיק זה?! אך הנה - הפלא ופלא - החלטנו שאין מקום לעשות זאת וספגנו בגין כך ביקורת רבה מהצד השני של המפה הפוליטית. החלטתנו מדברת בעד עצמה. הדבר נובע כמובן מכך שהחלטתנו התבססה על הראיות בלבד, ואלה לא הצדיקו לחקור באזהרה את ראש הממשלה".

פרקליט המדינה שאל שוב ושוב את השאלה הרטורית "האם כך נראה מהפכן? הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שכל חייו המקצועיים התנהלו כפי שתואר לעיל, בשירות המדינה והממשלות השונות, יקום יום אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית' נגד השלטון במדינה! הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור, למאבק המשפטי בשחיתות השלטונית מכל קצווי הקשת הפוליטית, למאבק המשפטי בארגוני הפשיעה, למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע כאן ,הפיכה שלטונית, נגד השלטון במדינה!".

ניצן קבע כי כי מדובר בטענה מופרכת מאין כמותה וחסרת כל יסוד. הוא הוסיף והתייחס למופרכות הטענה, לפי דבריו, אשר השותפים להפיכה השלטונית היו רוני אלשיך, סגן ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה לשעבר, תושב לשעבר ביהודה והשומרון, שהקדיש את כל חייו לביטחון המדינה ולאכיפת החוק; ד"ר אביחי מנדלבליט, אלוף בדימוס בצה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, מזכיר ממשלת נתניהו לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה, שהקדיש את כל חייו לשירות המדינה ולביטחונה הצבאי והמשפטי; ועו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטה נאמנה ועובדת מדינה למופת, שהובילה, בין היתר, את תיק אולמרט והביאה להרשעתו ולהרשעת רבים אחרים בפרשת הולילנד.

"האומנם אלשיך, מנדלבליט ובן-ארי - שהקדישו את כל חייהם למדינה, לביטחונה, לתיקונה ולביצורה - קמו יום אחד והחליטו מטעמים פוליטיים להפיל את השלטון?!". 

ניצן הזכיר עוד כי "גם מנדלבליט וגם אלשיך מונו לתפקידיהם על-ידי ממשלת נתניהו, בשל הרקורד המקצועי העשיר שלהם ואיכותם האישית. גם אני מוניתי לתפקידי על-ידי ממשלת נתניהו".

משם עבר ניצן לחלקה של המשטרה ב"הפיכה השלטונית" כביכול. "שותפים נוספים להפיכה השלטונית הנטענת הם שני ראשי אגף החקירות - הניצבים מני יצחקי וגדי סיסו; שני ראשי יאח"ה - תתי-הניצבים כורש בר-נור ויואב תלם; ועוד עשרות קציני וחוקרי משטרה ורשות ניירות ערך, שאין לי שמץ מושג מהי השקפתם הפוליטית. לפי הטענה, כולם-כולם חברו יחדיו ל'קשר הנורא' להפיל את השלטון".

פרקליט המדינה המשיך ואמר אין זה מתקבל על הדעת שעשרות קציני משטרה ועשרות פרקליטים אלה חברו כולם יחד להפלת השלטון.

ניצן סיים את דבריו בהסבר מדוע הוא בוחר שלא להקשיב לביקורת. "לביקורת יש מקום תמיד, ואני וחבריי בהחלט מקשיבים לה. כשצריך, אנו מפיקים לקחים ומשנים התנהלות. אך אין כל קשר בין השמצות, חרפות וגידופים לביקורת עניינית. משימת חיי הייתה ועודנה לפעול להמשך בניינה של הארץ, לפעול לכינון מדינה מתוקנת שהחוק שולט בה. זוהי משימתי, וזוהי גם משימת כל חבריי משרתי הציבור במערכת אכיפת החוק. מאחר שאני סמוך ובטוח שעשינו מלאכתנו נאמנה, אני מאמין בלב שלם כי סופה של האמת לנצח". 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים