גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

המתקת העונש בפרשת ישראל ביתנו לא מבשרת טובות לנאשמים אחרים בתיק

העליון הפחית מ-7 ל-6 שנים את עונש המאסר שנגזר על דאוד גודובסקי, לשעבר בכיר בישראל ביתנו ואחד הנאשמים העיקריים בפרשה • בעניין בקשת גודובסקי לבטל את הרשעתו עקב חומר חקירה שנמסר לו בדיעבד, קבע ביהמ"ש כי הפרקליטות התרשלה, אך "אין לאפשר לו להתל בהליך הפלילי"

דאוד גודובסקי / צילום: רפי קוץ
דאוד גודובסקי / צילום: רפי קוץ

בית המשפט העליון הפחית היום (ב') משבע לשש שנים את עונש המאסר שנגזר על דוד (דאוד) גודובסקי, לשעבר מנהל אגף הארגון במפלגת ישראל ביתנו ואחד מהנאשמים העיקריים בפרשה 242 שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו". למרות ההמתקה המסוימת בגזר הדין, ברור שלא לתוצאה הזו פילל מי שהיה הנאשם המרכזי בפרשה לצידה של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, שקיווה בכלל לביטול הסדר הטיעון שחתם עליו, ולכל הפחות להפחתה משמעותית יותר בעונשו.

גודובסקי הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע ארבע עבירות של לקיחת שוחד, שתי עבירות של בקשת שוחד ושלוש עבירות של הלבנת הון. הוא הודה כי נטל חלק מרכזי במעשים שבמסגרתם בתמורה לחלוקת תקציבים ממשלתיים-קואליציוניים של המפלגה לגופים ולארגונים שונים, קיבלה המפלגה בחזרה נתח מאותם כספים ציבוריים.

הסדר הטיעון עם גודובסקי לא כלל הסכמה לגבי העונש. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ירון לוי, גזר עליו שבע שנות מאסר בפועל, במסגרת גזר דין נוקב ותקיף, אך היום, כאמור, המתיק בית המשפט העליון את עונשו של גודובסקי והפחית לו שנת מאסר אחת.

פיתח תקוות לביטול ההרשעה

גודובסקי לא הסתפק רק בערעור על חומרת העונש שנגזר עליו, וביקש לערער גם על עצם הרשעתו בהסדר טיעון בעקבות הודאתו. זמן קצר לאחר שכבר הגיש את הערעור, התברר לו כי הפרקליטות ביצעה בעניינו מחדל משמעותי, שלטענתו היה אמור להפוך את הקערה על פיה: לאחר שהוגש הערעור ובטרם התקיים הדיון, הודיעה לו הפרקליטות על קיומם של שישה קלסרי חומר חקירה שלא הועברו אליו בשלב שקדם להודאתו בכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה. על בסיס עובדה זו ביקש גודובסקי לבטל את הרשעתו, ופסק דינו של בית המשפט העליון מהבוקר אכן התמקד בעיקר בשאלה האם בשל מחדל זה יש לאפשר לגודובסקי לחזור בו מהודאתו.

ייתכן כי גודובסקי פיתח תקוות מסוימות שקלסרי החקירה שנשכחו ונמצאו יסייע לו בערעור, שכן לאחר שהגיש את ערעורו באמצעות עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך ממשרד טולצ'ינסקי שטרן לפני כשנה וחצי, קיבל בית המשפט העליון את בקשתו לעיכוב ביצוע העונש עד הכרעה בערעור. בית המשפט העליון קבע כי טענותיו של גודובסקי "כבדות-משקל לכאורה" וכן "תומכות לכאורה בבקשתו לבטל את הסדר הטיעון ולחזור בו מההודאה שעל יסודה הוא נמצא אשם".

ואולם השופטים שישבו בדין סברו אחרת. אף אחד מהם לא סבר כי הימצאותם של הקלסרים מצדיקה את ביטול הודאתו באופן "אוטומטי", אך הם נחלקו ביניהם בשאלה האם יש לתת לו הזדמנות לטעון לעניין הפגיעה שנגרמה לו כביכול כתוצאה מכך. השופטים ניל הנדל ונעם סולברג קבעו כי המחדל של הפרקליטות עלול לפגוע באופן עקרוני בזכותו של נאשם להליך הוגן, ואולם לאחר עיון בחומר החקירה התברר כי בנסיבות המקרה חומרי החקירה אינם נוגעים לתשתית הראייתית שהתגבשה נגד גודובסקי ועל בסיסה הוא הודה. עוד נקבע כי בא-כוחו של גודובסקי אף לא העלה את הטענה כי נגרם עיוות דין קונקרטי בנסיבות העניין.

בפסק דינו כתב הנדל כי "יש להצר על התנהלותה של המדינה בעניין זה. מדובר במחדל חמור מצידן של רשויות התביעה", אך בה-בעת שלח מסר נוקב וביקורתי לטענותיו של גודובסקי: "אין לאפשר לגודובסקי להתל בהליך הפלילי. פגמי המדינה לא יכולים להפוך לכלי בידי המערער אשר באמצעותו הוא מבקש להפוך את ההליך הפלילי בעניינו לזירה המתנהלת לפי רצונותיו ובקשותיו".

אלרון, שנותר בדעת מיעוט, סבר כי אי-מסירת מלוא חומר החקירה למערער נכללת בגדר אותם מקרים חריגים אשר בהם עשוי בית המשפט להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו בכתב האישום, ואף הדגיש כי "מקרה זה צריך לשמש תמרור אזהרה לרשויות התביעה, למען יקפידו הקפדה יתרה על קיום החובה החקוקה להעברת מלוא חומר החקירה לידי הסנגוריה במועד הקבוע לכך על-פי דין, לבל תיפגענה זכויות נאשמים להליך הוגן ולמען שמירה על ניהולו התקין והסדיר של ההליך הפלילי". לכן אלרון סבר כי יש להחזיר את הדיון בעניינו של גודובסקי למחוזי ולתת לו ההזדמנות להראות איזה נזק נגרם לו בשל המחדל, אך דעתו כאמור לא התקבלה.

"פגיעה קשה בשוויון בין מפלגות"

עונשו של גודובסקי אומנם הופחת, אך עדיין מדובר בפרק זמן משמעותי וארוך ועל ענישה המוגדרת "ברף הגבוה". גם ביחס לערעורו של גודובסקי על חומרת העונש, נותרו השופטים חלוקים בדעתם. הנדל וסולברג סברו כי יש לקבל חלקית את ערעורו של גודובסקי ולהפחית את עונש המאסר בשנה אחת, ואילו אלרון סבר כי יש להפחית שנתיים.

השופט הנדל הדגיש את החומרה הרבה הגלומה בעבירות שביצע גודובסקי, ובניגוד לאלרון סמך את ידו על קביעת שופט המחוזי ירון לוי, שלפיה יש לייחס לגודובסקי "נחישות והתמדה בבקשות השוחד".

בנוסף דחה הנדל את הטענה של גודובסקי, שלפיה יש להקל בעונשו מכיוון שלא נטל לעצמו את כספי השוחד שלקח והגיעו בעיקר אל מפלגת "ישראל ביתנו", כשהדגיש: "קיים נימוק כבד-משקל בדבר החומרה הרבה במעשי גודובסקי. החומרה בעבירת שוחד היא בין היתר בתמורה שלא חייבת להיות תמיד רווח אישי כספי ללוקח השוחד. גודובסקי לקח שוחד בעבור מפלגתו, מפלגת ישראל ביתנו. מנגנונים שונים הושמו על-מנת לפקח על דרכי מימונן ועל-מנת שהמערכת הפוליטית תפעל בצורה שוויונית שאינה מעניקה יתרון בלתי הוגן למפלגה זו או אחרת. בלקיחת שוחד עבור צורכי המפלגה ובכיריה, גם אם נועד למטרותיה הציבוריות של המפלגה, יש בכדי לפגוע פגיעה ממשית וקשה בשוויון בין המפלגות. הדבר מהווה עיוות של 'תנאי המגרש' שבו מנהלות המפלגות את המשחק הדמוקרטי".

הנדל אף הבהיר כי "הכספים ניתנו עבור המפלגה ומטרותיה אך באלו לא היה להיטיב עם כלל הציבור אלא עם מטרות שתואמות את ערכי המפלגה, עם פעילים מרכזיים שלה, וכן, כפי שעולה מהעובדות בתיק זה שבהן הודה המערער, עם קירשנבאום, אשר חלק ניכר מכספי השוחד שימש לממן את יחסי הציבור שלה", וקבע כי בכך גלומה פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשפט - פגיעה שחמורה לא פחות - ולעתים אף יותר - מנטילת כספי שוחד לכיסו של עובד ציבור. מעשיו של גודובסקי, קבע, "מזעזעים את האדנים שעליהם מתבססים חלק מן המוסדות הדמוקרטיים הבסיסיים בשיטת המשטר הישראלית - מוסד המפלגות ומוסד תקציב המדינה".

עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי יש להקל בעונשו של גודובסקי בשנה אחת, מכיוון שבית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לכך שגודובסקי לא ניהל את ההליך והודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון.

"המסר: הודאה אינה משתלמת"

עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך, באי-כוחו של גודובסקי, סבורים כי על העליון היה להפחית שנים נוספות בעונשו של גודובסקי, והזהירו מפני השלכות פסק הדין לשיטתם: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את הערעור והפחית בעונשו של גודובסקי. בית המשפט מתח ביקורת קשה על התנהלות התביעה שלא העבירה חומרי חקירה להגנה והפרה את הסכם הטיעון שעליו חתמה בכך שחרגה מהעובדות המוסכמות. קביעת שופט המיעוט, ולפיה 'ישמש מקרה זה אפוא תמרור אזהרה לרשויות התביעה, למען יקפידו הקפדה יתרה על קיום החובה החקוקה', צריכה להדהד. גם דעת הרוב קבעה כי 'יש להצר על התנהלותה של המשיבה בעניין זה. מדובר במחדל חמור מצידן של רשויות התביעה'.

"אנו סבורים כי דעת המיעוט המנומקת היא הנכונה בנסיבות העניין, וכי היה מקום לבטל את הכרעת הדין ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי. וכך גם צדקה דעת במיעוט של כבוד השופט אלרון ביחס למידת ההתערבות בעונש. גודובסקי לא נטל אגורה לכיסו, הודה במעשיו והביע עליהם חרטה מלאה. בנסיבות אלה הטלת עונש של שש שנות מאסר חורגת לחלוטין מרמת הענישה הנוהגת ואף מזו הראויה. בית המשפט לא נתן משקל ראוי הן להודאה והן להתנהלות הנפסדת של התביעה. גזר הדין מעביר מסר לנאשמים ולפיו הודאה בבית משפט פשוט אינה משתלמת. בכל הכבוד, זהו מסר שגוי".

במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה היו שבעי-רצון מההחלטה למרות ההפחתה הקלה בעונש. בתום הדיון מסר עו"ד ד"ר מאור אבן-חן: "בית המשפט העליון הפחית את עונשו של הנאשם משבע לשש שנות מאסר בפועל. הנאשם לקח שוחד באופן שיטתי בשלוש פרשות שונות כדי לקדם את מטרות המפלגה. מגמת הענישה שהפרקליטות ביקשה ובית המשפט המחוזי אישר, נשמרה אף על-ידי בית המשפט העליון תוך תיקון קל שבקלים. הטענות המופרכות נגד הפרקליטות - נדחו. העונש חמור ומבטא את החומרה שבנטילת שוחד על-ידי עובדי ציבור". 

פרשת ישראל ביתנו: תקציבים תמורת שוחד באחת מפרשות השחיתות החמורות בישראל

דוד (דאוד) גודובסקי הוא אחד מהנאשמים המרכזיים בפרשת "242" שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו", אחת מפרשות השחיתות הציבורית החמורות ביותר בתולדות מדינת ישראל. חקירת הפרשה הפכה לגלויה בדצמבר 2014, עם גל מעצר נרחב של בכירים במפלגה ומקורבים אליה. כתבי האישום בפרשה, שנוהלה בידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה במקביל במספר בתי משפט, כוללת יותר מעשר תת-פרשיות המתארות מערכות יחסים מסואבות של שוחד ושחיתות, שבמסגרתן נבחרי ציבור הקצו תקציבי מדינה לגופים ואנשים פרטיים תמורת שוחד וטובות הנאה לכאורה. הנאשמת המרכזית בפרשה היא פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, חברת כנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו.

אחת מהפרשיות המרכזיות, שבה גם הודה גודובסקי, מכונה פרשיית "עמותת איילים". במסגרת אישום זה פעלו גודובסקי, לפי הודאתו, וקירשנבאום, לפי האישום, להעביר תקציב של 5 מיליון שקל לעמותת איילים, שעסקה בפיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל. זאת, בתמורה לקבלת חצי מיליון שקל בחזרה, במזומן. לאחר שמנהלי העמותה, ובראשם מתן דהן, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בלקיחת שוחד, סירבו להעביר את הכספים במזומן, סוכם כי נתח משמעותי מהתקציבים שיועברו ממפלגת ישראל ביתנו אל העמותה, יחזור לשימוש המפלגה ב"דרכים יצירתיות" שיימצאו.

אותן דרכים יצירתיות, שעליהן היה אמון בעיקר גודובסקי, כללו בין היתר, מימון שכרו של מיכאל קלגנוב, המדליסט האולימפי שהיה פעיל במפלגה, בשווי של 77 אלף שקל למשך שנה, אף שלפי עדותו במשפט הוא לא ביצע כל עבודה בתמורה לכך; תשלום שכר חודשי למיכאל צ'ופנס, פעיל במפלגה שריכז פרויקט משותף למפלגה ולעמותה באזור הדרום, ששכרו המשיך להיות משולם גם לאחר שהפרויקט הושלם, בסך 91 אלף שקל; ותשלום לחברות ייעוץ ומשרדי יחסי ציבור עבור שירותים שניתנו לקירשנבאום ולמפלגה, בהיקף של 218 אלף שקל.

קירשנבאום מואשמת בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. במרוצת השנים חתמו שורה של נאשמים על הסדרי טיעון בפרשה, וקירשנבאום נותרה כמעט לבדה במערכה המשפטית. כעת ממתינים להכרעת הדין בעניינה, לאחר שתם שלב ההוכחות במשפטה, והוגשו גם סיכומי הצדדים. העונש הכבד יחסית של גודובסקי לא מבשר טובות מבחינתה.

למעשה, למעט קירשנבאום ורמי כהן שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, כל הנאשמים בפרשה, 15 במספר, כבר הורשעו. על רובם נגזרו עונשים כתוצאה מהסדרי טיעון שעליהם חתמו, ורק נאשם אחד - דניאל אלינסון, שכיהן כיו"ר תנועת עזרא העולמית - הורשע בתום משפט מלא שהתנהל בעניינו. 

***חזקת החפות: פאינה קירשנבאום ורמי כהן הם בגדר נאשמים בלבד. הם לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות

עוד כתבות

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

חנות בצפון דיזנגוף: המחיר סביר, התשואה מפתה פחות

החנות ברחוב דיזנגוף 310 נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

בניית ספינת מודיעין טורקית / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

טורקיה מהדקת את שיתוף הפעולה עם שכנה של ישראל

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס