גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר איכות הסביבה: כמות הפסולת ב-2017 בענפי התעשייה הסתכמה בכ-3.9 מיליון טון

סקר פסולת בענפי התעשייה והחשמל של הלמ"ס המפורסם היום חושף: עלייה של 14% בכמות הפסולת בענף התעשייה והחשמל בשלוש שנים ● החומר בעל שיעור המיחזור הנמוך ביותר הנו פלסטיק

פסולת פלסטיק / צילום: שותפות רא"מ
פסולת פלסטיק / צילום: שותפות רא"מ

בשנת 2017 הסתכמו כמויות הפסולת שנוצרו בענפי התעשייה והחשמל בכ-3.9 מיליון טון, עלייה של 14% לעומת 2014. למרות זאת, כמות הפסולת שמוחזרה הסתכמה בכ-2.9 מיליון טון, ונותרה 75% מסך כלל הפסולת בענפי התעשייה והחשמל, בדומה לשנת 2014. זאת, לפי סקר איכות הסביבה של הלמ"ס לשנת 2017.

בשנת 2017 נפלטו כ-20 אלף טון גזי חממה בענפי התעשייה והחשמל שהם כ-31% מסך פליטות גזי החממה כתוצאה משרפת דלקים, ובשנה זו רק 6%-4% מהחברות בענפי התעשייה והחשמל, ביצעו פעולות שונות לבקרה על צריכת האנרגיה (סקרי אנרגיה, מינוי ממונה אנרגיה ומערכות לניהול אנרגיה). השיפורים שבוצעו להגברת היעילות האנרגטית כללו בין היתר החלפה של מערכות תאורה (27.4%), מנועים (7.6%) ומערכות מיזוג אוויר לקירור ולחימום (4.7%). יחד עם זאת, נרשמה ירידה קלה בכמות הפליטות של גופרית דו-חמצנית.

כמות הפסולת התעשייתית לנפש בתעשייה בישראל עמדה על 292 ק"ג, עלייה של 9% משנת 2014. ממוצע האיחוד האירופי בשנת 2016 עמד על 636 ק"ג לנפש. הפסולת שנוצרה מכילה כ-2.3 מיליון טון פסולת יבשה הנוצרת בפעילות בנייה והריסה, פסולת עפר ואינה מכילה פסולת אורגנית, וכ-1.4 מיליון טון פסולת מעורבת המכילה שאריות מזון, אריזות, פלסטיק או גזם, ועוד כ-0.2 מיליון טון פסולת מסוכנת. 71% מכלל הפסולת הנוצרת בענפי התעשייה והחשמל, מקורה מענפי אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (24%), ענף מינרלים אל-מתכתיים (23%) וענפי ייצור מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק (14).

בכלל ענפי התעשייה והחשמל נשלחו למחזור בשנת 2017 כ-820 אלף טון של פסולת מעורבת, מתוכם כ-350 אלף טון חומר אורגני, כ-140 אלף טון מתכות ברזליות וכ-130 אלף טון קרטון. החומרים בהם נרשמו אחוזי מחזור גבוהים הם: מתכות אל-ברזליות (91%) וקרטון (83%) ואילו אחוזי מחזור הנמוכים ביותר נרשמו בפלסטיק (27%). אחוז המִחזור הגבוה ביותר נמצא בפסולת יבשה 88%, בפסולת מעורבת היה אחוז המחזור 62% ובפסולת מסוכנת - 16%.

במסגרת הסקר נבחנה צריכת האנרגיה (דלקים וחשמל) וחושבו פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר נבחרים משרפת דלקים מבוססי גז טבעי ותוצרי נפט - מזוט (כבד וקל), סולר (לתעשייה ולתחבורה) גז פחמימני מעובה, בנזין וקרוסין. בסקר לא נכללו דלקים נוספים כגון פחם ופצלי שמן. מאז ביצוע הסקר הקודם, חל שינוי בתמהיל הדלקים, שכן הגז הטבעי הפך זמין יותר והופחת השימוש במזוט ובסולר.

סך צריכת האנרגיה (הדלקים שפורטו לעיל וחשמל) הסתכמה ב-9,279 אלפי שעט"ן (שווה ערך טון נפט). כ-91% מהאנרגיה נצרכה בענפים: אספקת חשמל (73%), ייצור כימיקלים ותרופות (5%), ייצור מוצרי נפט מזוקק (5%), כרייה וחציבה (4%) וייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (4%). סך צריכת החשמל בענפי התעשייה והחשמל בשנת 2017 הסתכמה ב-13,262 מילוני קוט"ש שהם כ-23% מכלל צריכת החשמל בישראל, בדומה ל- 13,620 מילוני קוט"ש בשנת 2014. ענפי הכלכלה שבהם צריכת החשמל הייתה הגבוהה ביותר הם: ייצור כימיקלים ותרופות (18%), אספקת חשמל לצריכה עצמית (16%), ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (11%), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי (9%), ייצור מוצרי גומי ופלסטיק (8%) וכרייה וחציבה (7%).

כמות פליטת המזהמים מושפעת מכמות צריכת הדלקים ותמהיל הדלקים. שימוש בדלקים מזהמים, לדוגמה בעלי תכולת גופרית גבוהה, גורמים לפליטות גבוהות יותר. בשנת 2017 נפלטו כ-4,921 טון גופרית דו-חמצנית משרפת דלקים (כ-99% מהם מתהליכי ייצור) ירידה קלה לעומת 2014 (כ-5,089 טון). כ-90% מהפליטות נוצרו כתוצאה משימוש במזוט. כ-84% מהפליטות נוצרו בענפים: ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (39%), ייצור כימיקלים ותרופות (14%), אספקת חשמל (11%), ייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (9%), תעשיית מתכות בסיסיות (7%) וכרייה וחציבה (6%). עוד נפלטו כ-14 אלפי טון תחמוצות חנקן.

סקר פסולת ושפכים בענפי התעשייה והחשמל נערך במטרה לבחון את השפעתה של התעשייה על הסביבה בהיבטים של ייצור פסולת, שפכים ופליטות של מזהמי אוויר. הסקר נערך בקרב מדגם המונה כ-1,200 חברות מענפי התעשייה והחשמל המעסיקות יותר מ-10 שכירים ואשר היו פעילות בשנת 2017, במטרה לספק תמונה על כמויות הפסולת התעשייתית ודרכי הטיפול בה, כמויות צריכת מים, ייצור שפכים וכמויות הדלקים והחשמל שנצרכו בענפי התעשייה והחשמל וכן כמויות מזהמי האוויר וגזי החממה שנפלטו כתוצאה מצריכת אנרגיה.

עוד כתבות

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

בחודשים האחרונים בעלי גגות סולאריים גילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל ● זאת, בעקבות סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת" ● זה מה שצריך לעשות כדי להימנע מהתשלום הגבוה

בעלי קרן JTLV. מימין: אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן / צילום: שרון גבאי

ברווח של מעל חצי מיליארד שקל: JTLV מחסלת את ההחזקה בדוניץ

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV השלימה את מכירת כלל החזקותיה ביזמית הנדל"ן דוניץ תמורת 530 מיליון שקל ● שש שנים אחרי ההשקעה הראשונה באלעד מגורים, הקרן רושמת אקזיט מוצלח שכלל מכירות בהיקף כולל של כמעט מיליארד שקל

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

מכלית הנפט ''מרינרה'' / צילום: Reuters, Hakon Rimmereid

בגלל קשר לונצואלה: ארה"ב השתלטה על מכלית נפט רוסית

כוחות אמרקאיים השתלטו על מכלית הנפט הרוסית "מרינרה", שימשה כחלק מצי הרפאים של משטר מדורו בונצואלה ● לפי דיווחים, רוסיה שלחה צוללת וכלים ימיים בשל החשש מהשתלטות

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

המיליונרים החדשים והשקל שמתחזק: גל האקזיטים בהייטק מזרים הון עתק למשק

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים החזקות / צילום: יעל צור

מוקדם מהצפוי: מנורה רוכשת את השליטה ביסודות תמורת 150 מיליון שקל

חברת הביטוח ניצלה את האופציה שניתנה לה לרכישת השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי, כחלק מהסכם האשראי עליו חתמו לפני כשנה ● למנורה יש אופציה לרכוש את כלל ההחזקות מידי בעלי השליטה שימשיכו להוביל אותה בעת הקרובה

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

מלחמת ''חרבות ברזל''. חוסר ודאות הוא מילת המפתח / צילום: ap, Leo Correa

"חרבות ברזל" בבית המשפט: מתי מלחמה היא "כוח עליון", ומתי זו רק מילת קוד?

מי יפצה על האיחור במסירת הדירה, איך מוכיחים שאתר בנייה נסגר בגלל המלחמה, ולמה הקניונים לא ממהרים לתבוע את השוכרים? ● גלובס עושה סדר במצב המשפטי בעקבות המלחמה

צילומים: אייל טואג, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נמנעו מלדווח מידע שלילי": רשות ני"ע פחחה בהליכי אכיפה נגד בכירי חנן מור

כשנתיים לאחר קריסת חברת הנדל"ן, ברשות ני"ע טוענים לשורה של הפרות דיווח והכללת פרטים מטעים בדוחות, במסגרתן נמנעה חנן מור מלתת גילוי על התדרדרות משמעותית במצבה הפיננסי ● וכמה מורווחים בעלי השליטה החדשים בחברה (צילו-בלו) – יצחק תשובה ודודו זבידה?

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; המניות הביטחוניות קופצות

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● הנשיא טראמפ קרא להגדיל את תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב ל-2027 לטריליון וחצי דולר - המניות הביטחוניות קופצות במסחר המוקדם ● הניקיי נפל בכ-1.6% ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות, לאחר יומיים רצופים של ירידות ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים לאבד גובה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

חברת סופווייב (SOFWAVE) / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם המלצה מקים קרדשיאן: שמעון אקהויז לוקח את סופווייב לנאסד"ק

חברת האסתטיקה הרפואית של שמעון אקהויז פרסמה תוצאות מקדמיות, עם צמיחה של מעל 50% בהכנסות ● מניית סופווייב זינקה ב-300% מהשפל והיא נסחרת במיליארד שקל

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה