גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר איכות הסביבה: כמות הפסולת ב-2017 בענפי התעשייה הסתכמה בכ-3.9 מיליון טון

סקר פסולת בענפי התעשייה והחשמל של הלמ"ס המפורסם היום חושף: עלייה של 14% בכמות הפסולת בענף התעשייה והחשמל בשלוש שנים ● החומר בעל שיעור המיחזור הנמוך ביותר הנו פלסטיק

פסולת פלסטיק / צילום: שותפות רא"מ
פסולת פלסטיק / צילום: שותפות רא"מ

בשנת 2017 הסתכמו כמויות הפסולת שנוצרו בענפי התעשייה והחשמל בכ-3.9 מיליון טון, עלייה של 14% לעומת 2014. למרות זאת, כמות הפסולת שמוחזרה הסתכמה בכ-2.9 מיליון טון, ונותרה 75% מסך כלל הפסולת בענפי התעשייה והחשמל, בדומה לשנת 2014. זאת, לפי סקר איכות הסביבה של הלמ"ס לשנת 2017.

בשנת 2017 נפלטו כ-20 אלף טון גזי חממה בענפי התעשייה והחשמל שהם כ-31% מסך פליטות גזי החממה כתוצאה משרפת דלקים, ובשנה זו רק 6%-4% מהחברות בענפי התעשייה והחשמל, ביצעו פעולות שונות לבקרה על צריכת האנרגיה (סקרי אנרגיה, מינוי ממונה אנרגיה ומערכות לניהול אנרגיה). השיפורים שבוצעו להגברת היעילות האנרגטית כללו בין היתר החלפה של מערכות תאורה (27.4%), מנועים (7.6%) ומערכות מיזוג אוויר לקירור ולחימום (4.7%). יחד עם זאת, נרשמה ירידה קלה בכמות הפליטות של גופרית דו-חמצנית.

כמות הפסולת התעשייתית לנפש בתעשייה בישראל עמדה על 292 ק"ג, עלייה של 9% משנת 2014. ממוצע האיחוד האירופי בשנת 2016 עמד על 636 ק"ג לנפש. הפסולת שנוצרה מכילה כ-2.3 מיליון טון פסולת יבשה הנוצרת בפעילות בנייה והריסה, פסולת עפר ואינה מכילה פסולת אורגנית, וכ-1.4 מיליון טון פסולת מעורבת המכילה שאריות מזון, אריזות, פלסטיק או גזם, ועוד כ-0.2 מיליון טון פסולת מסוכנת. 71% מכלל הפסולת הנוצרת בענפי התעשייה והחשמל, מקורה מענפי אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (24%), ענף מינרלים אל-מתכתיים (23%) וענפי ייצור מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק (14).

בכלל ענפי התעשייה והחשמל נשלחו למחזור בשנת 2017 כ-820 אלף טון של פסולת מעורבת, מתוכם כ-350 אלף טון חומר אורגני, כ-140 אלף טון מתכות ברזליות וכ-130 אלף טון קרטון. החומרים בהם נרשמו אחוזי מחזור גבוהים הם: מתכות אל-ברזליות (91%) וקרטון (83%) ואילו אחוזי מחזור הנמוכים ביותר נרשמו בפלסטיק (27%). אחוז המִחזור הגבוה ביותר נמצא בפסולת יבשה 88%, בפסולת מעורבת היה אחוז המחזור 62% ובפסולת מסוכנת - 16%.

במסגרת הסקר נבחנה צריכת האנרגיה (דלקים וחשמל) וחושבו פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר נבחרים משרפת דלקים מבוססי גז טבעי ותוצרי נפט - מזוט (כבד וקל), סולר (לתעשייה ולתחבורה) גז פחמימני מעובה, בנזין וקרוסין. בסקר לא נכללו דלקים נוספים כגון פחם ופצלי שמן. מאז ביצוע הסקר הקודם, חל שינוי בתמהיל הדלקים, שכן הגז הטבעי הפך זמין יותר והופחת השימוש במזוט ובסולר.

סך צריכת האנרגיה (הדלקים שפורטו לעיל וחשמל) הסתכמה ב-9,279 אלפי שעט"ן (שווה ערך טון נפט). כ-91% מהאנרגיה נצרכה בענפים: אספקת חשמל (73%), ייצור כימיקלים ותרופות (5%), ייצור מוצרי נפט מזוקק (5%), כרייה וחציבה (4%) וייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (4%). סך צריכת החשמל בענפי התעשייה והחשמל בשנת 2017 הסתכמה ב-13,262 מילוני קוט"ש שהם כ-23% מכלל צריכת החשמל בישראל, בדומה ל- 13,620 מילוני קוט"ש בשנת 2014. ענפי הכלכלה שבהם צריכת החשמל הייתה הגבוהה ביותר הם: ייצור כימיקלים ותרופות (18%), אספקת חשמל לצריכה עצמית (16%), ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (11%), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי (9%), ייצור מוצרי גומי ופלסטיק (8%) וכרייה וחציבה (7%).

כמות פליטת המזהמים מושפעת מכמות צריכת הדלקים ותמהיל הדלקים. שימוש בדלקים מזהמים, לדוגמה בעלי תכולת גופרית גבוהה, גורמים לפליטות גבוהות יותר. בשנת 2017 נפלטו כ-4,921 טון גופרית דו-חמצנית משרפת דלקים (כ-99% מהם מתהליכי ייצור) ירידה קלה לעומת 2014 (כ-5,089 טון). כ-90% מהפליטות נוצרו כתוצאה משימוש במזוט. כ-84% מהפליטות נוצרו בענפים: ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (39%), ייצור כימיקלים ותרופות (14%), אספקת חשמל (11%), ייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (9%), תעשיית מתכות בסיסיות (7%) וכרייה וחציבה (6%). עוד נפלטו כ-14 אלפי טון תחמוצות חנקן.

סקר פסולת ושפכים בענפי התעשייה והחשמל נערך במטרה לבחון את השפעתה של התעשייה על הסביבה בהיבטים של ייצור פסולת, שפכים ופליטות של מזהמי אוויר. הסקר נערך בקרב מדגם המונה כ-1,200 חברות מענפי התעשייה והחשמל המעסיקות יותר מ-10 שכירים ואשר היו פעילות בשנת 2017, במטרה לספק תמונה על כמויות הפסולת התעשייתית ודרכי הטיפול בה, כמויות צריכת מים, ייצור שפכים וכמויות הדלקים והחשמל שנצרכו בענפי התעשייה והחשמל וכן כמויות מזהמי האוויר וגזי החממה שנפלטו כתוצאה מצריכת אנרגיה.

עוד כתבות

חניה בכחול־לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול־לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

פתיחת פורום דאבוס בשוויץ / צילום: ap, Markus Schreiber

הלו"ז של טראמפ בדאבוס נחשף: גרינלנד, עסקים והכרזה על מועצת השלום

הבית הלבן פרסם, כי נשיא ארה"ב יגיע לדאבוס מחר (ד') וינאם בפני הנוכחים בשעות הצוהריים ● על פי דיווח, טראמפ ישים דגש בפורום דאבוס, על סוגיית גרינלנד ועל "מועצת השלום" שהוא מנסה להקים כאלטרנטיבה לאו"ם במסגרת החזון האמריקאי לעזה

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנת 2025 סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

על פי הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמה הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום, מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו / צילום: Reuters, WENN

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו הלך לעולמו בגיל 93

ולנטינו הוא המייסד של בית האופנה על שמו ונחשב לאחד מענקי אופנת העילית האיטלקית ● הוא נודע בזכות עיצובי הקוטור שלו שנלבשו לאורך השנים ע"י דמויות בולטות כמו אליזבת טיילור וג'קי קנדי ● "ולנטינו נפטר היום בביתו ברומא, מוקף באהבת בני משפחתו", נכתב בהודעת הקרן שלו

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"