גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמלת איות: מדוע חברות התעופה מקשות על שינוי השם בכרטיסי טיסה, ומה אפשר לעשות?

מי שיופיע בשדה התעופה עם כרטיס טיסה שהשם הרשום עליו אינו תואם במדויק לזה המופיע בדרכון - מסתכן בכך שלא יעלו אותו לטיסה ● חברות התעופה לא ממהרות להסכים לשנות, גם לא תמורת תשלום ● הסיבה: חוקים מיושנים וחשש מספסרות

מטוסים של איזי ג‘ט ווויז אייז / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
מטוסים של איזי ג‘ט ווויז אייז / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדוע חברות התעופה מקשות על שינוי שם בכרטיסי טיסה? הצורך בשינוי שם הנוסע על גבי כרטיס טיסה נחלק לשתי סיטואציות עיקריות: שינוי שם בגין טעות - תיקון שהצלחתו נתונה לחסדי חברת התעופה; או שינוי שם לנוסע אחר, מה שכמעט לא אפשרי בענף התעופה - ועם זאת, יש דרך לפצח גם את זה.

רצוי מאוד שלא להופיע בשדה התעופה עם כרטיס טיסה כאשר האיות של שם הנוסע אינו תואם לזה שמופיע בדרכון. עם טעויות בטייטל (מר, גברת) אפשר להתמודד אבל עם טעות באיות השם - לא מומלץ. לא חסרות דוגמאות של נוסעים שלא הועלו לטיסה בגלל חוסר התאמה לשם המופיע בדרכון. לצד אנשים ששם המשפחה שלהם מזמין טעות (כמו Chaimovitz, נניח), מסתבר שטעויות מתרחשות בתדירות גבוהה למדי. גלעד ארדיטי, מבעלי אתר ההזמנות Alice.co.il, מעריך כי 4%-5% מההזמנות כוללות טעות שמקורה באי שימת לב.

טעויות עשויות להתרחש לא רק בהקלדה: טעות שכיחה שמתרחשת בעיקר בהזמנות עצמאיות היא שימוש בשם מקוצר, הכינוי היומיומי במקום השם המלא והרשמי בדרכון (קובי במקום יעקב), או השמטה של שם אמצעי שקיים אמנם בדרכון אבל לא קיים בתודעה.

אם הטעות מתגלה ביום ההזמנה, רוב החברות לא יערימו קשיים ויאפשרו לערוך תיקון ללא עלות בטווח של 24 שעות (בריטיש איירוויז או KLM למשל בהזמנה ישירה). אחרות יגבילו שינוי לעד 3 אותיות (דוגמת לופטהנזה). אם מדובר בטיסות המשך עם כמה חברות תעופה, חשוב לזכור לתקן את הטעות מול כל חברה בנפרד. לדברי ארדיטי "התיקון נתון לחסדי חברת התעופה. אל על למשל, מתקנת טעויות במטרה למנוע מעצמה כאב ראש כחברה ישראלית. חברות זרות גמישות הרבה פחות. חלקן מגבילות תיקון ל-2 אותיות, או שלא מאפשרות שינוי בכלל, ואז לנוסע יש אפשרות לקחת סיכון ולצאת עם כרטיס טיסה ששמו לא מאוית נכון או לבטל ולהזמין כרטיס חדש - תלוי ביעד ותלוי בממדי הטעות".

עוה"ד מיכאל אדלר / צילום: תומר שלום

מצד אחד, יגיד הנוסע ובצדק כי מדובר בפעולה טכנית, מחיקת שם והקלדת שם אחר על מוצר שממילא כבר נרכש ושולם, וכי מה משנה לחברת התעופה אם נוסע משה או יעקב. אלא שמבחינת החברות מדובר באופרה אחרת שמתבססת על שיקולי רווחיות.

החברות חוששות לאבד שליטה 

"המדיניות שלא מאפשרת שינוי שם היא חלק ממודל התמחור שפיתחו חברות התעופה, מודל המכונה Revenue management, וממנו הם גוזרים את אפליית המחירים", אומר מומחה התעופה עוה"ד מיכאל אדלר ממשרד אדלר שחר אדלר ושות'. הכוונה היא לסיטואציה שבה לדוגמה אדם רכש כרטיס טיסה בפרק זמן ניכר מראש והוא שילם עליו 100 דולר, מחיר שמשקף מכירה מוקדמת.

אותו אדם שירצה להעביר את הכרטיס לנוסע אחר ולשנות את השם כשבוע לפני הטיסה "ימנע" מחברת התעופה למכור את הכרטיס במחיר שרלוונטי בתזמון הזה ושכבר עומד על 500 דולר, למשל. "החברות לא רוצות להגיע למצב שבו מתנהל שוק משני של מכירת כרטיסי טיסה, כך שלפי הדוגמה הזו יירכשו 10 כרטיסים זולים מראש ויימכרו, ככל שמועד הטיסה יתקרב, לאנשים אחרים אשר מוכנים לשלם עליהם מחיר גבוה יותר.

"זהות הנוסע, ככלל, אינה משנה לחברות, אך חשוב להן לנסות ולמקסם את ההכנסות מכל טיסה באופן שייגבה מכל נוסע המקסימום שניתן היה לגבות ממנו. אותו ניסיון (לגיטימי) למיקסום הכנסות מוביל הרבה פעמים לאימוץ פרקטיקות פוגעניות, מקפחות ופסולות - וכנגד אלו אנו יוצאים", אומר עו"ד אדלר.

"המצב דומה במידה מסוימת לנושא אחר שאנו מתמודדים עמו מול כמה חברות תעופה בתופעה המכונה 'no show'. כלומר, אנשים שרוכשים כרטיס טיסה הלוך ושוב, מפספסים ב'שגגה' את הטיסה הלוך ומבקשים להמשיך לעשות שימוש בטיסה חזור. חברות התעופה אינן מאפשרות את השימוש בטיסה חזור וטוענות שמדובר בהפרה של החוזה בין הנוסע ובינן. לטענתן, ההצדקה לביטול הטיסה חזור נובעת מכך שאילו היה נרכש כרטיס טיסה חד כיווני מלכתחילה, החברה יכולה הייתה לגבות עבורו מחיר גבוה בהרבה (משום שמחירי כרטיסים חד כיווניים גבוהים ככלל מכרטיסי טיסה הלוך ושוב). כאן כמובן, יכול הלקוח לטעון כי מדובר בהתנהלות פוגענית ומקפחת שדינה ביטול. ראשית, משום שישנם אמצעים פוגעניים פחות על מנת לממש את הרציונל הנטען של חברת התעופה; ושנית, משום שזהו דיון היפותטי על מה אפשר היה להרוויח והוא לא רלוונטי במצב בו חברת התעופה גבתה את המחיר שביקשה".

ככלל, נראה כי בנושאים רבים חברות התעופה פועלות על פי משטר מיושן שנוסח לפני עשרות שנים שאפשר להן לדרוס את הצרכנים ולקבוע חוקי תעשייה שעשויים להיתפס כאקסיומות. היום האקסיומות הללו מתערערות ובתי משפט מתמודדים עם הליכים שונים שמאתגרים אותן.

ממשה כהן ליעקב לוי - מתי זה אפשרי?

"בחברות המסורתיות - אין דבר כזה לשנות לשם של נוסע אחר", פוסקת סוכנת נסיעות ותיקה ומציינת כי "לפני הרבה שנים שעבדנו ידנית עוד אפשר היה להערים על המערכות, אבל כיום זה שונה. החברות חוששות לא רק מספסרות אלא גם הן יודעות שזו דרך למקסם רווחים כי כיום מי שרוצה לשנות שם על גבי כרטיס טיסה יכול לבטל, לשלם דמי ביטול, ולרכוש חדש".

כאן נכנסת למשוואה נקודת יתרון לצרכן הישראלי והיא זכות הביטול של עד 14 ימים מהזמנת הטיסה (ובלבד שהיא מיועדת לעוד 7 ימים לפחות ממועד הביטול) במקרים בהם מדובר על עסקת מכר מרחוק (אינטרנט או טלפונית) - וכך אם רוצים לשנות שם או לתקן את האיות בחלוף 24 שעות, ניתן לבטל את העסקה בתמורה לדמי ביטול של 100 שקל או 5% (הנמוך מבין השניים) ולרכוש כרטיס חדש. שימו לב שאם הכרטיס הוזמן באתרים שאין להם נציגות בישראל (למשל ישירות מחברת לואו קוסט), הם לא מכבדים את החוק הישראלי. נקודה נוספת היא שברגע שהכרטיס המבוטל "חוזר" למאגר כרטיסי הטיסה, המחיר להזמנה מחודשת עשוי להתייקר מאז מועד ביצוע ההזמנה.

בעולמות הלואו קוסט החשיבה היא שונה. בין אם כעוד אפיק הכנסה ובין אם משום שהשקפתן היא במידה רבה של עולם התעופה החדש: הן מאפשרות לשנות שם בכרטיס בתמורה לתשלום: באיזי ג'ט שינוי של שנכתב בטעות בקיצור (מניק לניקולס) או תיקון מינורי הוא חינמי, שינוי לשם אחר יעלה 34 דולר אם הטיסה במרחק 60 יום לפחות ו-68 דולר אם הטיסה קרובה מ-60 יום (באונליין), בריאנאייר אחרי "גרייס" של 48 שעות לתיקון חינמי בטעויות מינוריות הקנס על שינוי שם עשוי בהחלט להיות יקר יותר מהטיסה עצמה כשהוא מגיע ל-115 אירו. בוויז אייר דמי השינוי כרוכים בעמלה של 45 אירו כשהחברה מציעה שירות מעניין: רכישה של עד 9 כרטיסי טיסה ללא שם, כשאת שמות הנוסעים אפשר לעדכן עד 48 שעות לפני הטיסה. התוספת לכל כרטיס כזה היא 10 אירו.

היכן הגמישות בהחלפת שם אפשרית עם נזק נמוך יחסית? סמנכ"ל איסתא רונן קרסו מסביר כי בהזמנה של טיסת צ'רטר אפשר לשנות את שם הנוסע כשברוב המקרים דמי השינוי יעלו כ-50 דולר.

האם כל חברה רשאית לקבוע מדיניות משלה לשינוי השם על גבי כרטיס הטיסה? בשלוחת של ארגון התעופה העולמי יאט"א (IATA) בישראל מסבירים כי "ההחלטה האם לאפשר שינוי שם מוחלט או תיקון שם על כרטיס היא של חברות התעופה. ברוב המקרים החברות יאפשרו שינוי מזערי (עד 2 אותיות)". עוד מציינים כי "אם הכרטיס משולב עם עוד חברות תעופה, מרבית חברות התעופה לא יאפשרו שינוי בכלל, אלא ביטול הכרטיס לפי תנאי הביטול, והזמנת כרטיס חדש. IATA אינה מתערבת בנושאים הקשורים לנושאים מסחריים של חברת התעופה". 

עוד כתבות

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

השר מירי רגב טענה כי הממשלה הקודמת הכניסה פועלים מעזה. אך כך גם ממשלתה שלה ● המשרוקית של גלובס

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

קרן המטבע חותכת בחצי את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024

בעוד בנק ישראל צופה צמיחה שנתית של 2%, תחזית הצמיחה של קרן המטבע לכלכלת ישראל היא 1.6% בלבד ● לפי הקרן, התחזיות של ישראל נמצאות בסיכון בשל המלחמה בעזה ● בניגוד לכלכלנים רבים, רואה הקרן כי האינפלציה בישראל תתמתן ותגיע ל-2.4% בלבד ● הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.2% בשנה הנוכחית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב