גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמלת איות: מדוע חברות התעופה מקשות על שינוי השם בכרטיסי טיסה, ומה אפשר לעשות?

מי שיופיע בשדה התעופה עם כרטיס טיסה שהשם הרשום עליו אינו תואם במדויק לזה המופיע בדרכון - מסתכן בכך שלא יעלו אותו לטיסה ● חברות התעופה לא ממהרות להסכים לשנות, גם לא תמורת תשלום ● הסיבה: חוקים מיושנים וחשש מספסרות

מטוסים של איזי ג‘ט ווויז אייז / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
מטוסים של איזי ג‘ט ווויז אייז / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדוע חברות התעופה מקשות על שינוי שם בכרטיסי טיסה? הצורך בשינוי שם הנוסע על גבי כרטיס טיסה נחלק לשתי סיטואציות עיקריות: שינוי שם בגין טעות - תיקון שהצלחתו נתונה לחסדי חברת התעופה; או שינוי שם לנוסע אחר, מה שכמעט לא אפשרי בענף התעופה - ועם זאת, יש דרך לפצח גם את זה.

רצוי מאוד שלא להופיע בשדה התעופה עם כרטיס טיסה כאשר האיות של שם הנוסע אינו תואם לזה שמופיע בדרכון. עם טעויות בטייטל (מר, גברת) אפשר להתמודד אבל עם טעות באיות השם - לא מומלץ. לא חסרות דוגמאות של נוסעים שלא הועלו לטיסה בגלל חוסר התאמה לשם המופיע בדרכון. לצד אנשים ששם המשפחה שלהם מזמין טעות (כמו Chaimovitz, נניח), מסתבר שטעויות מתרחשות בתדירות גבוהה למדי. גלעד ארדיטי, מבעלי אתר ההזמנות Alice.co.il, מעריך כי 4%-5% מההזמנות כוללות טעות שמקורה באי שימת לב.

טעויות עשויות להתרחש לא רק בהקלדה: טעות שכיחה שמתרחשת בעיקר בהזמנות עצמאיות היא שימוש בשם מקוצר, הכינוי היומיומי במקום השם המלא והרשמי בדרכון (קובי במקום יעקב), או השמטה של שם אמצעי שקיים אמנם בדרכון אבל לא קיים בתודעה.

אם הטעות מתגלה ביום ההזמנה, רוב החברות לא יערימו קשיים ויאפשרו לערוך תיקון ללא עלות בטווח של 24 שעות (בריטיש איירוויז או KLM למשל בהזמנה ישירה). אחרות יגבילו שינוי לעד 3 אותיות (דוגמת לופטהנזה). אם מדובר בטיסות המשך עם כמה חברות תעופה, חשוב לזכור לתקן את הטעות מול כל חברה בנפרד. לדברי ארדיטי "התיקון נתון לחסדי חברת התעופה. אל על למשל, מתקנת טעויות במטרה למנוע מעצמה כאב ראש כחברה ישראלית. חברות זרות גמישות הרבה פחות. חלקן מגבילות תיקון ל-2 אותיות, או שלא מאפשרות שינוי בכלל, ואז לנוסע יש אפשרות לקחת סיכון ולצאת עם כרטיס טיסה ששמו לא מאוית נכון או לבטל ולהזמין כרטיס חדש - תלוי ביעד ותלוי בממדי הטעות".

עוה"ד מיכאל אדלר / צילום: תומר שלום

מצד אחד, יגיד הנוסע ובצדק כי מדובר בפעולה טכנית, מחיקת שם והקלדת שם אחר על מוצר שממילא כבר נרכש ושולם, וכי מה משנה לחברת התעופה אם נוסע משה או יעקב. אלא שמבחינת החברות מדובר באופרה אחרת שמתבססת על שיקולי רווחיות.

החברות חוששות לאבד שליטה 

"המדיניות שלא מאפשרת שינוי שם היא חלק ממודל התמחור שפיתחו חברות התעופה, מודל המכונה Revenue management, וממנו הם גוזרים את אפליית המחירים", אומר מומחה התעופה עוה"ד מיכאל אדלר ממשרד אדלר שחר אדלר ושות'. הכוונה היא לסיטואציה שבה לדוגמה אדם רכש כרטיס טיסה בפרק זמן ניכר מראש והוא שילם עליו 100 דולר, מחיר שמשקף מכירה מוקדמת.

אותו אדם שירצה להעביר את הכרטיס לנוסע אחר ולשנות את השם כשבוע לפני הטיסה "ימנע" מחברת התעופה למכור את הכרטיס במחיר שרלוונטי בתזמון הזה ושכבר עומד על 500 דולר, למשל. "החברות לא רוצות להגיע למצב שבו מתנהל שוק משני של מכירת כרטיסי טיסה, כך שלפי הדוגמה הזו יירכשו 10 כרטיסים זולים מראש ויימכרו, ככל שמועד הטיסה יתקרב, לאנשים אחרים אשר מוכנים לשלם עליהם מחיר גבוה יותר.

"זהות הנוסע, ככלל, אינה משנה לחברות, אך חשוב להן לנסות ולמקסם את ההכנסות מכל טיסה באופן שייגבה מכל נוסע המקסימום שניתן היה לגבות ממנו. אותו ניסיון (לגיטימי) למיקסום הכנסות מוביל הרבה פעמים לאימוץ פרקטיקות פוגעניות, מקפחות ופסולות - וכנגד אלו אנו יוצאים", אומר עו"ד אדלר.

"המצב דומה במידה מסוימת לנושא אחר שאנו מתמודדים עמו מול כמה חברות תעופה בתופעה המכונה 'no show'. כלומר, אנשים שרוכשים כרטיס טיסה הלוך ושוב, מפספסים ב'שגגה' את הטיסה הלוך ומבקשים להמשיך לעשות שימוש בטיסה חזור. חברות התעופה אינן מאפשרות את השימוש בטיסה חזור וטוענות שמדובר בהפרה של החוזה בין הנוסע ובינן. לטענתן, ההצדקה לביטול הטיסה חזור נובעת מכך שאילו היה נרכש כרטיס טיסה חד כיווני מלכתחילה, החברה יכולה הייתה לגבות עבורו מחיר גבוה בהרבה (משום שמחירי כרטיסים חד כיווניים גבוהים ככלל מכרטיסי טיסה הלוך ושוב). כאן כמובן, יכול הלקוח לטעון כי מדובר בהתנהלות פוגענית ומקפחת שדינה ביטול. ראשית, משום שישנם אמצעים פוגעניים פחות על מנת לממש את הרציונל הנטען של חברת התעופה; ושנית, משום שזהו דיון היפותטי על מה אפשר היה להרוויח והוא לא רלוונטי במצב בו חברת התעופה גבתה את המחיר שביקשה".

ככלל, נראה כי בנושאים רבים חברות התעופה פועלות על פי משטר מיושן שנוסח לפני עשרות שנים שאפשר להן לדרוס את הצרכנים ולקבוע חוקי תעשייה שעשויים להיתפס כאקסיומות. היום האקסיומות הללו מתערערות ובתי משפט מתמודדים עם הליכים שונים שמאתגרים אותן.

ממשה כהן ליעקב לוי - מתי זה אפשרי?

"בחברות המסורתיות - אין דבר כזה לשנות לשם של נוסע אחר", פוסקת סוכנת נסיעות ותיקה ומציינת כי "לפני הרבה שנים שעבדנו ידנית עוד אפשר היה להערים על המערכות, אבל כיום זה שונה. החברות חוששות לא רק מספסרות אלא גם הן יודעות שזו דרך למקסם רווחים כי כיום מי שרוצה לשנות שם על גבי כרטיס טיסה יכול לבטל, לשלם דמי ביטול, ולרכוש חדש".

כאן נכנסת למשוואה נקודת יתרון לצרכן הישראלי והיא זכות הביטול של עד 14 ימים מהזמנת הטיסה (ובלבד שהיא מיועדת לעוד 7 ימים לפחות ממועד הביטול) במקרים בהם מדובר על עסקת מכר מרחוק (אינטרנט או טלפונית) - וכך אם רוצים לשנות שם או לתקן את האיות בחלוף 24 שעות, ניתן לבטל את העסקה בתמורה לדמי ביטול של 100 שקל או 5% (הנמוך מבין השניים) ולרכוש כרטיס חדש. שימו לב שאם הכרטיס הוזמן באתרים שאין להם נציגות בישראל (למשל ישירות מחברת לואו קוסט), הם לא מכבדים את החוק הישראלי. נקודה נוספת היא שברגע שהכרטיס המבוטל "חוזר" למאגר כרטיסי הטיסה, המחיר להזמנה מחודשת עשוי להתייקר מאז מועד ביצוע ההזמנה.

בעולמות הלואו קוסט החשיבה היא שונה. בין אם כעוד אפיק הכנסה ובין אם משום שהשקפתן היא במידה רבה של עולם התעופה החדש: הן מאפשרות לשנות שם בכרטיס בתמורה לתשלום: באיזי ג'ט שינוי של שנכתב בטעות בקיצור (מניק לניקולס) או תיקון מינורי הוא חינמי, שינוי לשם אחר יעלה 34 דולר אם הטיסה במרחק 60 יום לפחות ו-68 דולר אם הטיסה קרובה מ-60 יום (באונליין), בריאנאייר אחרי "גרייס" של 48 שעות לתיקון חינמי בטעויות מינוריות הקנס על שינוי שם עשוי בהחלט להיות יקר יותר מהטיסה עצמה כשהוא מגיע ל-115 אירו. בוויז אייר דמי השינוי כרוכים בעמלה של 45 אירו כשהחברה מציעה שירות מעניין: רכישה של עד 9 כרטיסי טיסה ללא שם, כשאת שמות הנוסעים אפשר לעדכן עד 48 שעות לפני הטיסה. התוספת לכל כרטיס כזה היא 10 אירו.

היכן הגמישות בהחלפת שם אפשרית עם נזק נמוך יחסית? סמנכ"ל איסתא רונן קרסו מסביר כי בהזמנה של טיסת צ'רטר אפשר לשנות את שם הנוסע כשברוב המקרים דמי השינוי יעלו כ-50 דולר.

האם כל חברה רשאית לקבוע מדיניות משלה לשינוי השם על גבי כרטיס הטיסה? בשלוחת של ארגון התעופה העולמי יאט"א (IATA) בישראל מסבירים כי "ההחלטה האם לאפשר שינוי שם מוחלט או תיקון שם על כרטיס היא של חברות התעופה. ברוב המקרים החברות יאפשרו שינוי מזערי (עד 2 אותיות)". עוד מציינים כי "אם הכרטיס משולב עם עוד חברות תעופה, מרבית חברות התעופה לא יאפשרו שינוי בכלל, אלא ביטול הכרטיס לפי תנאי הביטול, והזמנת כרטיס חדש. IATA אינה מתערבת בנושאים הקשורים לנושאים מסחריים של חברת התעופה". 

עוד כתבות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם