מעבדת סטארט-אפ / צילום: רויטרס
האקדמיה היא אחד המקורות החשובים לפיתוחים טכנולוגיים עבור התעשייה. בין כתליה מתקיימים מחקרים שבוחנים רעיונות תיאורטיים, שנדרש ניסיון רב ומחקר מעמיק של שנים ארוכות לפני שיוכלו להניב תועלת מסחרית. מחקר כזה לרוב לא מתאפשר בשוק האזרחי, בו פעמים רבות יש צורך בהפקת תועלת כלכלית מיידית ממחקר ופיתוח.
חברות למסחור ידע פועלות באוניברסיטאות השונות ובמוסדות הרפואיים על מנת לעודד מסחור של הטכנולוגיות הללו. בעשורים האחרונים, מוסדות אקדמיה ברחבי העולם התמקדו במסחור ידע לצורך יצירת הכנסות, ולא לצורך של יצירת ערך לתעשייה ולכלכלה הלאומית. אלא שהכנסות חברות המסחור נמצאות בירידה - משיא של 1.9 מיליארד שקל ב-2012 ל-1.36 מיליארד שקל ב-2016, השנה האחרונה שנבדקה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
כישלון חברות המסחור להניב הכנסות לאקדמיה העלה לדיון את שאלת מטרת פעילות מסחור הידע ואופייה, בדוחות שונים שפרסמו בין היתר חוקרי הטכניון, מוסד שמואל נאמן, מרכז טאוב ו-ITTN, ארגון הגג של חברות המסחור. בחודשים האחרונים, ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) והמועצה הלאומית לכלכלה קיימה דיונים בנושא וחיברה המלצות לייעול העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה.
הוועדה גיבשה תשע המלצות אופרטיביות המתפרסמות לראשונה ב"גלובס", ו-ועדת השרים לענייני מדע צפויה לדון בהן בשבועות הקרובים.
הוועדה שמה דגש על הכשרות עסקיות לחברי סגל אקדמי, לחוקרים ולרופאים; על שימוש מסחרי במאגרי הנתונים המצויים בידי ארגוני הבריאות בישראל; ועל קביעת מדדים חדשים לבחינת פעילות העברת הידע בלמ".
המולמו"פ הוא גוף שנמצא באחריות משרד המדע ותפקידו הוא לספק ייעוץ בנושאי מחקר ופיתוח אזרחי לממשלת ישראל, על מנת שזו תוכל לגבש מדיניות שתבטיח ניצול מיטבי של משאבי המדינה ושגשוג כלכלי. המולמו"פ פועל באמצעות הקמת ועדות לאומיות של מומחים ויועצים חיצוניים, אשר דנות בתחומים שונים ומגבשות המלצות הנוגעות למחקר ולפיתוח בתחומן. ההמלצות בנוגע למסחור הידע האקדמי, שהוגשו לשר המדע אופיר אקוניס לפני שבועות ספורים, חוברו על ידי הוועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה בה חברים אנשי ממשל, אקדמיה, תעשייה, חינוך ונציגי חברות המסחור באוניברסיטאות. זוהי הפעם הראשונה בה נציגי חברות המסחור היו מעורבים בדיוני ועדות הממשלה בנושא זה. לדברי גורם שהיה מעורב בדיוני הוועדה, התזמון של הגשת ההמלצות לשר המדע בעת זו של ממשלת מעבר נועד כדי להעלות את הנושא לסדר היום לקראת גיבושה של ממשלה חדשה.
הוועדה קבעה פרמטרים להצלחה
המלצות הוועדה מבוססות על שתי עבודות מחקר שנערכו ביוזמת הוועדה וכן המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ: מחקר של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט ומחקר של מוסד שמואל נאמן. בנוסף התייחסה הוועדה לעבודת מחקר עצמאית של פרופ' ארנון בן טור ממוסד שמואל נאמן. דיוני הוועדה נועדו להמשיך תהליך שהתחיל בשנת 2011, אז משרד האוצר גיבש תוכנית לאומית לחיזוק הידע בין האקדמיה לתעשייה, שמרבית המלצותיה יושמו והביאו לכך שישראל דורגה במקום השני בכל הקשור להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה בדוח האחרון של הפורום הכלכלי העולמי.
"ישראל היא בין המובילות בעולם ביישום מחקר אקדמי אך יחד עם זאת, יש הרבה מקום לשיפור", אומר ד"ר ניל נמיר, יועץ מדיניות מו"פ במולמו"פ, בראיון עם "גלובס". נמיר מרכז את הוועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה במסגרת תפקידו, ולדבריו חברות המסחור בארץ ובעולם אינן רווחיות, כפי שעולה ממחקרים שנעשו בנושא ובראשם מחקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן ופורסם ב"גלובס" מוקדם יותר השנה. "זיהינו מספר אסטרטגיות המתאימות לאקוסיסטם הישראלי אשר יכולות לייעל את המעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה. בכך התרומה הכלכלית של מוסדות אקדמיים למשק תגדל, ותתווסף למטרות המסורתיות של מחקר והוראה".
הוועדה בחרה להתמקד בארבעה מישורים: חיזוק מחויבות האקדמיה והתעשייה לשיתוף פעולה; דרכים לשיפור התקשורת בין האקדמיה והתעשייה; דרכים לשיפור ההתקשרויות העסקיות ותיאום הציפיות בין הגופים; והפניית משאבים ומימון תשתיות למחקר תרגומי לשלבים הראשונים שלפני הוכחת ההיתכנות.
במטרה לחזק את מחויבות המוסדות להעברת ידע לתעשייה, הוועדה המליצה כי הדירקטוריונים של חברות המסחור לא יתרכזו בשורת ההכנסות אלא יכללו חמישה פרמטרים שונים כמדד להצלחה, כולם במשקל שווה: הכנסות, מחקר במימון המגזר הפרטי, מספר הסכמי רישיון חדשים, מספר סטארט-אפים חדשים ופטנטים מאושרים. גורם שהיה מעורב בדיוני הוועדה אמר ל"גלובס" שנציגי חברות המסחור סיפרו כי כיום הדירקטוריונים מודדים את פעילות חברות המסחור לפי הכנסות בלבד.
בנוגע לחיזוק התקשורת בין האקדמיה ומוסדות הבריאות לתעשייה, המליצה הוועדה על הרחבת פעילות מרכזי היזמות באוניברסיטאות ופתיחת תוכניות ייעודיות לחברי סגל. כיום תוכניות היזמות מתמקדות בסטודנטים. ועדת המולמו"פ ממליצה כעת להרחיב תוכניות אלה לחברי סגל, חוקרים ורופאים, במטרה להקנות להם חשיפה למושגים ותהליכים עסקיים.
"ישנן מספר דוגמאות לכך שחוקרים שלא יודעים מה קורה בתעשייה לא מודעים לערך הכלכלי של המחקר שלהם. שיחות עם מומחים מהתעשייה עוזרות משמעותית ליישום ולהצלחה כלכלית", אומר ד"ר נמיר. המלצה נוספת בהקשר זה היא פתיחת תקנים לליווי זמני של הסגל במוסדות על ידי יזמים ומומחים מהתעשייה בתוכניות של "מומחה או יזם הבית". תוכניות כאלה נהוגות במסגרת חממות יזמות ואקסלרטורים פרטיים, ובמסגרתן מגיעים יזמים מנוסים לתקופה קצובה לקבל ליווי עסקי של החברים בתוכנית.
בנוגע לחיזוק ההתקשרויות בין האקדמיה לתעשייה, הוועדה זיהתה קשיים בכל הנוגע לתיאום ציפיות. לעניין זה התייחסו בעבודותיהם חוקרי שמואל נאמן ודלויט, והמליצו לייצר חוזים אחידים להתקשרויות בין האקדמיה לתעשייה כפי שנהוג במדינות בעולם. לפי אותו הגורם, הוועדה לא הצליחה להגיע להסכמה בנושא בשל הטענה כי מסחור של תרופה ומסחור של תוכנה, למשל, הם שונים לחלוטין וקשה לייצר עבורם הסדר אחיד.
לכן, במקום לאמץ את מסקנות הדוחות באופן מלא, הוועדה המליצה להקים מסגרות שיספקו נקודות ממשק בין האקדמיה לתעשייה ויעודדו היווצרות של קשרים אישיים ועסקיים. דוגמאות לכך הן כנסים מקצועיים לאנשי אקדמיה ותעשייה, פלטפורמות לאיתור שותפים פוטנציאליים, והנגשה של מידע על תנאים מסחריים מקובלים ועקרונות משפטיים סטנדרטיים לשיתופי פעולה מסחריים. כנס ראשון מסוג זה התקיים בחודש שעבר ואורגן על ידי ITTN.
בכל הנוגע למימון, הוועדה זיהתה פער במימון מחקרים בשלב הראשוני. לדברי נמיר, למחקרים שנרשם עליהם פטנט וכבר הראו היתכנות עסקית יש בדרך כלל סיכוי גבוה יחסית לקבל מימון על ידי גורמים מסחריים. עם זאת, בשלב שלפני רישום הפטנט, כשעדיין מדובר במאמר אקדמי או תיאורטי בלבד, קשה לחוקרים למצוא מימון להמשך המחקר ולהבאתו לשלב המסחור.
כדי לפתור כשל זה, הוועדה ממליצה על שני צעדים. הראשון הוא קרנות השקעה פנימיות לאוניברסיטאות, שמטרתן מימון של ידע בעל פוטנציאל יישומי מבלי לוותר על זכויות הקניין הרוחני. המלצת הוועדה היא הקמת קרנות כאלו במימון ממשלתי כנגד המימון שכל מוסד אקדמי יגייס בכוחות עצמו. בנוסף, הוועדה ממליצה להגדיל מימון לשני מסלולי תמיכה ממשלתיים - קמין ברשות החדשנות, וקרן מי"ה של משרד המדע - שניהם נועדו לספק מימון למחקר בשלב מוקדם.
מחלוקת תקציבית בין התעשייה לבתי החולים
הוועדה נתנה משקל מיוחד להעברת ידע ממוסדות הבריאות. בשנה שעברה אושרה תוכנית ממשלתית לפתיחת מאגרי המידע הרפואיים, שתוקצבה בכמיליארד שקל לחמש שנים. התוכנית כללה הקמה של מאגרים רפואיים, חיזוק כוח האדם בתחום ועידוד התקשרות בין חברות פרטיות למערכת הבריאות.
בדיוני הוועדה עלה הצורך לגשר על הפער שבין התעשייה ובתי החולים בכל הנוגע להשקעתם במאגרים. בעוד המוסדות הרפואיים ובתי החולים טוענים כי הם מביאים את רוב הערך עם הנתונים הגולמיים שהם אוספים עוד משנות ה-50, גורמים בתעשייה טוענים כי הערך מגיע מעיבוד הנתונים והפיכתם למידע שמיש. לכן, כל אחד מהצדדים מבקש שמרבית התמיכה והמימון של שיתופי פעולה יגיע אליו.
הוועדה לא הכריעה בין הטענות הללו והמליצה לגבש מדיניות ברורה שתיקח בחשבון את ההשקעה של כל צד ותגבש תמריץ כלכלי שיתגמל את שני הצדדים ליצור התקשרויות עסקיות. עוד המליצה הוועדה כי תוקם פלטפורמה לשיתוף פעולה בין מוסדות הבריאות השונים כדי לשלב את משאביהם הכוללים מאגרי נתונים, מתקני מחקר וכוח אדם מוכשר.
הוועדה גם ממליצה לאפשר לרופאים לעסוק במחקר ובחדשנות, מבלי לפגוע במטופלים, על ידי שריון זמן שבו הצוות הרפואי יוכל זמן לעסוק במחקר ופיתוח במקביל לפעילות הקלינית.