גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית של הממשלה להפיכת ידע אקדמי לסטארט-אפים צעירים

משרד המדע והמועצה הלאומית לכלכלה גיבשו המלצות כדי לעודד מוסדות אקדמיים למסחר ידע שנצבר בכותליהם ● בין ההמלצות: התמקדות במספר פטנטים ורישיונות ולא רק בהכנסות, תוכניות יזמות לחוקרים והקמת קרנות השקעה

מעבדת סטארט-אפ  / צילום: רויטרס
מעבדת סטארט-אפ / צילום: רויטרס

האקדמיה היא אחד המקורות החשובים לפיתוחים טכנולוגיים עבור התעשייה. בין כתליה מתקיימים מחקרים שבוחנים רעיונות תיאורטיים, שנדרש ניסיון רב ומחקר מעמיק של שנים ארוכות לפני שיוכלו להניב תועלת מסחרית. מחקר כזה לרוב לא מתאפשר בשוק האזרחי, בו פעמים רבות יש צורך בהפקת תועלת כלכלית מיידית ממחקר ופיתוח.

חברות למסחור ידע פועלות באוניברסיטאות השונות ובמוסדות הרפואיים על מנת לעודד מסחור של הטכנולוגיות הללו. בעשורים האחרונים, מוסדות אקדמיה ברחבי העולם התמקדו במסחור ידע לצורך יצירת הכנסות, ולא לצורך של יצירת ערך לתעשייה ולכלכלה הלאומית. אלא שהכנסות חברות המסחור נמצאות בירידה - משיא של 1.9 מיליארד שקל ב-2012 ל-1.36 מיליארד שקל ב-2016, השנה האחרונה שנבדקה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

כישלון חברות המסחור להניב הכנסות לאקדמיה העלה לדיון את שאלת מטרת פעילות מסחור הידע ואופייה, בדוחות שונים שפרסמו בין היתר חוקרי הטכניון, מוסד שמואל נאמן, מרכז טאוב ו-ITTN, ארגון הגג של חברות המסחור. בחודשים האחרונים, ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) והמועצה הלאומית לכלכלה קיימה דיונים בנושא וחיברה המלצות לייעול העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה.

הוועדה גיבשה תשע המלצות אופרטיביות המתפרסמות לראשונה ב"גלובס", ו-ועדת השרים לענייני מדע צפויה לדון בהן בשבועות הקרובים.

הוועדה שמה דגש על הכשרות עסקיות לחברי סגל אקדמי, לחוקרים ולרופאים; על שימוש מסחרי במאגרי הנתונים המצויים בידי ארגוני הבריאות בישראל; ועל קביעת מדדים חדשים לבחינת פעילות העברת הידע בלמ".

המולמו"פ הוא גוף שנמצא באחריות משרד המדע ותפקידו הוא לספק ייעוץ בנושאי מחקר ופיתוח אזרחי לממשלת ישראל, על מנת שזו תוכל לגבש מדיניות שתבטיח ניצול מיטבי של משאבי המדינה ושגשוג כלכלי. המולמו"פ פועל באמצעות הקמת ועדות לאומיות של מומחים ויועצים חיצוניים, אשר דנות בתחומים שונים ומגבשות המלצות הנוגעות למחקר ולפיתוח בתחומן. ההמלצות בנוגע למסחור הידע האקדמי, שהוגשו לשר המדע אופיר אקוניס לפני שבועות ספורים, חוברו על ידי הוועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה בה חברים אנשי ממשל, אקדמיה, תעשייה, חינוך ונציגי חברות המסחור באוניברסיטאות. זוהי הפעם הראשונה בה נציגי חברות המסחור היו מעורבים בדיוני ועדות הממשלה בנושא זה. לדברי גורם שהיה מעורב בדיוני הוועדה, התזמון של הגשת ההמלצות לשר המדע בעת זו של ממשלת מעבר נועד כדי להעלות את הנושא לסדר היום לקראת גיבושה של ממשלה חדשה.

הוועדה קבעה פרמטרים להצלחה

המלצות הוועדה מבוססות על שתי עבודות מחקר שנערכו ביוזמת הוועדה וכן המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ: מחקר של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט ומחקר של מוסד שמואל נאמן. בנוסף התייחסה הוועדה לעבודת מחקר עצמאית של פרופ' ארנון בן טור ממוסד שמואל נאמן. דיוני הוועדה נועדו להמשיך תהליך שהתחיל בשנת 2011, אז משרד האוצר גיבש תוכנית לאומית לחיזוק הידע בין האקדמיה לתעשייה, שמרבית המלצותיה יושמו והביאו לכך שישראל דורגה במקום השני בכל הקשור להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה בדוח האחרון של הפורום הכלכלי העולמי.

"ישראל היא בין המובילות בעולם ביישום מחקר אקדמי אך יחד עם זאת, יש הרבה מקום לשיפור", אומר ד"ר ניל נמיר, יועץ מדיניות מו"פ במולמו"פ, בראיון עם "גלובס". נמיר מרכז את הוועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה במסגרת תפקידו, ולדבריו חברות המסחור בארץ ובעולם אינן רווחיות, כפי שעולה ממחקרים שנעשו בנושא ובראשם מחקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן ופורסם ב"גלובס" מוקדם יותר השנה. "זיהינו מספר אסטרטגיות המתאימות לאקוסיסטם הישראלי אשר יכולות לייעל את המעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה. בכך התרומה הכלכלית של מוסדות אקדמיים למשק תגדל, ותתווסף למטרות המסורתיות של מחקר והוראה".

הוועדה בחרה להתמקד בארבעה מישורים: חיזוק מחויבות האקדמיה והתעשייה לשיתוף פעולה; דרכים לשיפור התקשורת בין האקדמיה והתעשייה; דרכים לשיפור ההתקשרויות העסקיות ותיאום הציפיות בין הגופים; והפניית משאבים ומימון תשתיות למחקר תרגומי לשלבים הראשונים שלפני הוכחת ההיתכנות.

במטרה לחזק את מחויבות המוסדות להעברת ידע לתעשייה, הוועדה המליצה כי הדירקטוריונים של חברות המסחור לא יתרכזו בשורת ההכנסות אלא יכללו חמישה פרמטרים שונים כמדד להצלחה, כולם במשקל שווה: הכנסות, מחקר במימון המגזר הפרטי, מספר הסכמי רישיון חדשים, מספר סטארט-אפים חדשים ופטנטים מאושרים. גורם שהיה מעורב בדיוני הוועדה אמר ל"גלובס" שנציגי חברות המסחור סיפרו כי כיום הדירקטוריונים מודדים את פעילות חברות המסחור לפי הכנסות בלבד.

בנוגע לחיזוק התקשורת בין האקדמיה ומוסדות הבריאות לתעשייה, המליצה הוועדה על הרחבת פעילות מרכזי היזמות באוניברסיטאות ופתיחת תוכניות ייעודיות לחברי סגל. כיום תוכניות היזמות מתמקדות בסטודנטים. ועדת המולמו"פ ממליצה כעת להרחיב תוכניות אלה לחברי סגל, חוקרים ורופאים, במטרה להקנות להם חשיפה למושגים ותהליכים עסקיים.

"ישנן מספר דוגמאות לכך שחוקרים שלא יודעים מה קורה בתעשייה לא מודעים לערך הכלכלי של המחקר שלהם. שיחות עם מומחים מהתעשייה עוזרות משמעותית ליישום ולהצלחה כלכלית", אומר ד"ר נמיר. המלצה נוספת בהקשר זה היא פתיחת תקנים לליווי זמני של הסגל במוסדות על ידי יזמים ומומחים מהתעשייה בתוכניות של "מומחה או יזם הבית". תוכניות כאלה נהוגות במסגרת חממות יזמות ואקסלרטורים פרטיים, ובמסגרתן מגיעים יזמים מנוסים לתקופה קצובה לקבל ליווי עסקי של החברים בתוכנית.

בנוגע לחיזוק ההתקשרויות בין האקדמיה לתעשייה, הוועדה זיהתה קשיים בכל הנוגע לתיאום ציפיות. לעניין זה התייחסו בעבודותיהם חוקרי שמואל נאמן ודלויט, והמליצו לייצר חוזים אחידים להתקשרויות בין האקדמיה לתעשייה כפי שנהוג במדינות בעולם. לפי אותו הגורם, הוועדה לא הצליחה להגיע להסכמה בנושא בשל הטענה כי מסחור של תרופה ומסחור של תוכנה, למשל, הם שונים לחלוטין וקשה לייצר עבורם הסדר אחיד.

לכן, במקום לאמץ את מסקנות הדוחות באופן מלא, הוועדה המליצה להקים מסגרות שיספקו נקודות ממשק בין האקדמיה לתעשייה ויעודדו היווצרות של קשרים אישיים ועסקיים. דוגמאות לכך הן כנסים מקצועיים לאנשי אקדמיה ותעשייה, פלטפורמות לאיתור שותפים פוטנציאליים, והנגשה של מידע על תנאים מסחריים מקובלים ועקרונות משפטיים סטנדרטיים לשיתופי פעולה מסחריים. כנס ראשון מסוג זה התקיים בחודש שעבר ואורגן על ידי ITTN.

בכל הנוגע למימון, הוועדה זיהתה פער במימון מחקרים בשלב הראשוני. לדברי נמיר, למחקרים שנרשם עליהם פטנט וכבר הראו היתכנות עסקית יש בדרך כלל סיכוי גבוה יחסית לקבל מימון על ידי גורמים מסחריים. עם זאת, בשלב שלפני רישום הפטנט, כשעדיין מדובר במאמר אקדמי או תיאורטי בלבד, קשה לחוקרים למצוא מימון להמשך המחקר ולהבאתו לשלב המסחור.

כדי לפתור כשל זה, הוועדה ממליצה על שני צעדים. הראשון הוא קרנות השקעה פנימיות לאוניברסיטאות, שמטרתן מימון של ידע בעל פוטנציאל יישומי מבלי לוותר על זכויות הקניין הרוחני. המלצת הוועדה היא הקמת קרנות כאלו במימון ממשלתי כנגד המימון שכל מוסד אקדמי יגייס בכוחות עצמו. בנוסף, הוועדה ממליצה להגדיל מימון לשני מסלולי תמיכה ממשלתיים - קמין ברשות החדשנות, וקרן מי"ה של משרד המדע - שניהם נועדו לספק מימון למחקר בשלב מוקדם.

מחלוקת תקציבית בין התעשייה לבתי החולים

הוועדה נתנה משקל מיוחד להעברת ידע ממוסדות הבריאות. בשנה שעברה אושרה תוכנית ממשלתית לפתיחת מאגרי המידע הרפואיים, שתוקצבה בכמיליארד שקל לחמש שנים. התוכנית כללה הקמה של מאגרים רפואיים, חיזוק כוח האדם בתחום ועידוד התקשרות בין חברות פרטיות למערכת הבריאות.

בדיוני הוועדה עלה הצורך לגשר על הפער שבין התעשייה ובתי החולים בכל הנוגע להשקעתם במאגרים. בעוד המוסדות הרפואיים ובתי החולים טוענים כי הם מביאים את רוב הערך עם הנתונים הגולמיים שהם אוספים עוד משנות ה-50, גורמים בתעשייה טוענים כי הערך מגיע מעיבוד הנתונים והפיכתם למידע שמיש. לכן, כל אחד מהצדדים מבקש שמרבית התמיכה והמימון של שיתופי פעולה יגיע אליו.

הוועדה לא הכריעה בין הטענות הללו והמליצה לגבש מדיניות ברורה שתיקח בחשבון את ההשקעה של כל צד ותגבש תמריץ כלכלי שיתגמל את שני הצדדים ליצור התקשרויות עסקיות. עוד המליצה הוועדה כי תוקם פלטפורמה לשיתוף פעולה בין מוסדות הבריאות השונים כדי לשלב את משאביהם הכוללים מאגרי נתונים, מתקני מחקר וכוח אדם מוכשר.

הוועדה גם ממליצה לאפשר לרופאים לעסוק במחקר ובחדשנות, מבלי לפגוע במטופלים, על ידי שריון זמן שבו הצוות הרפואי יוכל זמן לעסוק במחקר ופיתוח במקביל לפעילות הקלינית. 

עוד כתבות

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

נשיא איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן: "ישראל ניסתה להתנקש בי בזמן פגישה"

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע● נשיא איראן טוען שישראל ניסתה להתנקש בו ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מעריך: מה עלול להקפיץ את האינפלציה ומה תהיה הריבית בעוד שנה?

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● בבנק הותירו את תחזית האינפלציה לשנת 2025 ללא שינוי אך הורידו מעט את התחזית לשנה הבאה ● במקביל צופים בבנק שהגירעון צפוי לטפס ● על פי הערכות הכלכלנים, למרות שפרמיית הסיכון בישראל ירדה והשקל התחזק בחדות, הריבית תרד בחודש ספטמבר הקרוב

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה