גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטארט-אפ של המשקיעים בסטארט-אפים

משך הזמן עד להנפקת חברות טכנולוגיה התארך משמעותית ● המייסדים והעובדים מתוסכלים מאי היכולת לממש מניות חסומות או אופציות, וציבור המשקיעים רואה תשואה גבוהה בחברות בהן הוא לא יכול להשקיע ● הנה פתרון חדשני

בורסת ניו יורק בעת הנפקת אובר / צילום: רויטרס, Brendan Mcdermid
בורסת ניו יורק בעת הנפקת אובר / צילום: רויטרס, Brendan Mcdermid

בסוף שנות ה-90, פרק הזמן עד להנפקת סטארט-אפ היה קצר יחסית. יזמים שיווקו רעיון לקרנות הון סיכון, השתמשו בכספים כדי לבנות במהירות את התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות ויצאו להנפקה.

לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום, פיתוחים כגון הטלפונים החכמים, הרשתות החברתיות ומחשוב הענן הקלו על חברות הטכנולוגיה לשווק ולהפיץ את מוצריהן, וצמצמו את העלויות הכרוכות בצמיחת מספר המשתמשים בהם. לצד זאת, שינויים ברגולציה על חברות ציבוריות והליכי הנפקה, כגון חוק סרבנס-אוקסלי בארה"ב, הביאו לכך שלחברות כדאי להיוותר פרטיות לתקופה ארוכה יותר.

כתוצאה, משך הזמן בו חברות טכנולוגיה נותרו פרטיות התארך מהותית. להמחשה, אם ב-2013 הגיל הממוצע בו חברה אמריקאית שמומנה על ידי הון סיכון הנפיקה את מניותיה בבורסה עמד על שבע שנים - ב-2018 הוא עלה ל-10 שנים. לאורך תקופות זמן אלה, השווי של חברות טכנולוגיה רבות הגיע לסכומים גבוהים מאוד. חלקן אף הפכו ל-"חדי קרן" (Unicorns) - חברות פרטיות שהשווי שלהן גבוה ממיליארד דולר.

כך, נוצר לחץ גובר מצד המייסדים והעובדים שמחזיקים במניות חסומות או באופציות, הרוצים לממשן ולקבל מזומנים, כמו גם ממשקיעים בסבבים ראשונים, שהוגבלו ביכולתם לממש השקעתם ללא הנפקה ציבורית.

מצד שני, עבור ציבור המשקיעים, ההשקעה בחברות אלה נותרה בלתי אפשרית, משך תקופות ארוכות בהן החברות השיאו תשואה גבוהה.

SPV - פתרון עוקף הנפקה

כדי לפתור את שני האתגרים הללו, בשנים האחרונות נוצר פתרון חדשני - שימוש בישות ייעודית (SPV - Special Purpose Vehicle), המאפשרת למשקיעים מהציבור להשקיע במניות חברות טכנולוגיה פרטיות באופן עקיף.

מבנה ההשקעה אינו מקנה למשקיעים זכות ישירה במניות של חברה, אלא זכות במכשיר המחזיק במניות הללו. המשקיעים עושים זאת על ידי החזקה ביחידות השתתפות בקרן או במניות ב-SPV, שמחזיקה בעצמה במניות החברה. כך, בעתיד הם יהיו זכאים לתקבולים ממכירה או מהנפקה של החברה, או להפרש בין מחיר ההנפקה למחיר בו רכשו את המניה.

כתוצאה, משקיעים יכולים להיחשף לחברות פרטיות, שאין אפשרות להשקיע בהן בדרך אחרת.

ברם, העובדה שהמשקיעים אינם מהווים בעלי מניות בפועל בחברה עלולה להסב להם סיכונים משמעותיים. למשל, סיכון שהנפקה עתידית תבוטל או תידחה, או שמחיר המנייה ירד מבלי שיוכלו למכור את מניותיהם בשוק סחיר או אפילו לקבל מידע בדבר ביצועי החברה כבעלי מניות. הסיכון רלוונטי במיוחד כיום, לאור השוויים הגבוהים בהם נסחרות חלק מחברות הטכנולוגיה, שלעתים נראים כמנותקים מביצועיהן.

דוגמה בולטת לכך מהעת האחרונה היא הצניחה המהירה בשווי WeWork, מ-47 מיליארד דולר לכ-8 מיליארד "בלבד", בשל גילוי מידע חדש ובעייתי בתהליכי ההנפקה.

המבנה הישיר מול המבנה המורכב

במקרים הפשוטים ביותר, ברוקרים המתמחים בתחום פועלים בהסכמת החברות כדי לסייע לעובדיהן להנזיל את האופציות או המניות החסומות שלהם. הם מקימים SPV, לרוב כחברה בע"מ (LLC) המאוגדת בדלאוור בארה"ב, ומאפשרים השקעה בהן למשקיעים כשירים בלבד.

כך, עובדי החברה יכולים למכור את המניות ישירות ל-SPV, בהתאם להליכים המקובלים בחברה להעברת בעלות, כגון זכויות סירוב ראשונות במחיר מוגדר. לאחר המכירה, ה-SPV היא שמחזיקה כנכס במאגר של מניות ספציפיות של החברה נשואת ההשקעה, ונרשמת כבעלת המניות במרשם החברה.

להמחשת היקפי התופעה, אחד הברוקרים הגדולים בתחום - Nasdaq Private Markets - דיווח לאחרונה שבמחצית הראשונה של 2019 הוא ביצע עסקאות כאלה בהיקף 2.3 מיליארד דולר - ובסך כולל של 22 מיליארד דולר מ-2013.

העמלות שגובים אותם ברוקרים על רכישת המניות עלולות להיות גבוהות במיוחד. בסכומים קטנים יחסית של עשרות אלפי דולרים, הן עשויות להגיע אף ל-5% מסכום העסקה. ככל שסכומי ההשקעה גדולים יותר, שיעורי העמלות יורדים בהדרגה, אך הם עדיין גבוהים מהותית ביחס למקובל בשוק הסחיר.

סיכון גבוה בחברות שלא מעודדות עסקאות SPV

דוגמה לחברה שמשתפת פעולה עם מסחר עקיף במנייתה טרם ביצוע הנפקה ציבורית היא חברת תחליפי הבשר האמריקאית Impossible Foods. העסקאות שבוצעו לאחרונה במנייתה באמצעות SPV שיקפו לה שווי של 5 מיליארד דולר, גבוה בהרבה מסבב הגיוס האחרון במאי 2019, בסך 2 מיליארד דולר. סביר שתג מחיר זה יסייע לחברה להגדיל את המחיר בו תונפק או תימכר בעתיד.

העניין הגבוה של המשקיעים ב-SPVs של Impossible Foods נובעים מהצלחת ההנפקה של חברת תחליפי הבשר המתחרה Beyond Meat במרץ השנה, שמנייתה זינקה לאחריה פי תשעה, על אף שמאז עברה טלטלות.

מנגד, בחברות שאינן מעודדות עסקאות כאלה הסיכון עלול להיות גבוה במיוחד, בשל סיכונים משפטיים נוספים. חלקן, כגון פלטפורמת השכרת הבתים Airbnb, אף הכריזו על ה-SPVs מלחמת חורמה.

השילוב בין הצפי להנפקה המתקרבת של Airbnb וההערכות האופטימיות לגבי שווי החברה, הביאו לכך שברוקרים בשוק הפרטי יצרו עשרות SPV המשקיעים במניותיה. אלה ייחסו לחברה לאחרונה שווי מחמיא במיוחד של 42 מיליארד דולר, כ-30% מעל סבב הגיוס האחרון ב-2017.

במסגרת התנגדותה לכך, Airbnb אף שלחה לבעלי מניותיה ולרוכשים פוטנציאליים אזהרות כי עסקאות אלה סותרות את כללי החברה, ושבכוונתה לבטל מניות שתועברנה ל-SPV. כך, השקעה במניותיה באופן זה עלולה לרדת לטמיון, אף שרבים מעלים ספקות בנוגע ליכולת החברה לעשות כן מבחינה משפטית.

כמענה חלופי לצורך של העובדים בנזילות למניותיהם הלא סחירות, וכדי להגביר את השליטה במחירים, מעת לעת מבצעת Airbnb רכישות חוזרות מהעובדים, או מארגנת תוכניות במסגרתן עובדים יכולים למכור מניות למשקיעים המאושרים על ידה.

הרציונל העיקרי להתנגדות הוא שהמסחר ב-SPV מביא לכך שמניות החברה מתומחרות בשוק המשני, מחוץ לשליטת החברות. הדבר עלול להשפיע לרעה על סבבי הגיוס הבאים בהן ואף על מחיר ההנפקה העתידי, סוגיה בעלת חשיבות קריטית לעתידן.

החברות מתנגדות לעסקאות אלה מטיעונים נוספים, כגון רצון להימנע מהגדלת מספר המוכרים שינסו בתקופה שלאחר ההנפקה לממש את השקעתם ויפגעו בשווי השוק של החברה.

גם במקרים בהם חל איסור למכור מניה למשך תקופה מסוימת לאחר ההנפקה (Lock up) - שווי המניה עלול לצנוח גם לנוכח ניסיון של המחזיקים במניות לגדר את החזקותיהם באמצעות פוזיציות שורט (מכירה בחסר).

נמחיש סוגיה זו באמצעות פלטפורמות הנסיעות השיתופיות אובר וליפט שהונפקו במאי ומרץ השנה, בהתאמה.

לאחר שהונפקו, פוזיציות השורט על ליפט ואובר עמדו על שיעורים חריגים ביותר מסך מניותיהן - כ-28% ו-12% בהתאמה, דבר שתרם מהותית לצניחה בשוויין לאחר ההנפקה. זאת, בהשוואה לשיעור שגרתי של פחות מ-1% בחברות רגילות. להערכת רבים, הסיבה העיקרית לכך היא פעילות ה-SPVs לאחר ההנפקה. להמחשה, לפי הערכות במניותיה של אובר החזיקו טרם ההנפקה למעלה מ-100 SPVs.

מסלול עוקף מגבלות: חוזים עתידיים

המגבלות שמטילות החברות על העברת המניות הביאו חלק מיזמי ה-SPV להשתמש במבנים מתוחכמים יותר. לרוב, אלה מבוססים על עסקאות עתידיות, בעיקר חוזי Forward להתחשבנות על הפרשים.

בעסקאות הללו מחזיק המניות מקבל מזומנים בהתאם לשוויין כיום - בתמורה לכך שיעביר את מניותיו בעתיד. זאת, לאחר שאלה תהפוכנה סחירות, החברה תימכר או שיתאפשר למכור אותן חזרה לחברה.

כך, במקרים רבים ניתן לעקוף את המגבלות שמטילות החברות - שכן לא מתקיים מסחר בפועל במניה ואין צורך ברישום במרשם בעלי המניות.

אחד הסיכונים המשמעותיים במודל זה הוא שבמועד ההנפקה או המכירה, מחזיק המניות לא יקיים את חלקו בהסכם ויעביר את מניותיו. ישנם מספר אמצעים כדי לצמצמו. ראשית, לרוב יזמי ה-SPV מפזרים את החזקות המניות למספר בעלי מניות באותה חברה, כדי לצמצם סיכון ספציפי. בנוסף, פעמים רבות המחזיקים המקוריים מסמיכים את היזם לאכוף את התחייבויותיהם במסגרת החוזה ומוענקת ל-SPV זכות תביעה עבור תקבולי מכירת המניות בעתיד. לבסוף, קיימים SPV הכוללים רכיב ביטוחי כנגד סיכון זה.

לסיום, הפתרונות המתפתחים בארה"ב למסחר במניות לא סחירות של חברות טכנולוגיה עשויים להיות רלוונטיים במיוחד לישראל. כ"אומת הסטארט-אפ", קיימות בה חברות טכנולוגיה רבות שהשוויים שלהן גבוהים, ואף "חדי קרן", שעשויות להימכר או להנפיק מניותיהן לציבור.

פיתוח מסחר במניותיהן טרם הנפקה, באמצעות פתרון דומה ל-SPV המתאים לרגולציה המקומית, עשוי להקנות מגוון הזדמנויות לפיתוח עסקי עבור גופים מקומיים המספקים שירותי מסחר וניהול נכסים, לאפשר מקור נזילות ומימוש רווחים לקרנות ההשקעה הזרות והמקומיות ולשרת גם את האינטרסים של בעלי החברות ועובדיהן. 

הכותבים הם, בהתאמה, מייסד ושותף בחברת הייעוץ הפיננסי C.O.A.F - Complex of Alternative Finance. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן