מנכ"ל סלקום ניר שטרן / צילום: תמר מצפי
משתתפת מפתיעה בהנפקתה של חברת התקשורת סלקום בשבוע שעבר: ל"גלובס" נודע כי קרן העושר של נורבגיה הזרימה ביקושים, שעמדו על פי ההערכות על כ-18 מיליון שקל, במסגרת השלב המוסדי של ההנפקה.
בסופו של דבר, קיבלה הקרן, המנהלת את הכנסותיה של נורבגיה מנפט ומגז לטובת הפנסיות של אזרחי המדינה, הקצאת מניות בסכום נמוך יותר, המתקרב ל-7 מיליון שקל. ייתכן כי סכום נוסף הוזרם על ידי הקרן בשלב הציבורי של ההנפקה. השקעה בחברות ישראליות ציבוריות אינה אירוע נדיר עבור הקרן הנורבגית, אבל השתתפות בהנפקה בבורסת תל-אביב היא בהחלט עניין חריג עבורה.
קרנות עושר הן קרנות מדינתיות, שמשקיעות את כספי המדינה - בדרך-כלל כאלה שמקורם במשאבי טבע. קרן העושר הנורבגית נחשבת לקרן העושר הגדולה בעולם. הקרן הוקמה בשנות ה-90, והיא מנוהלת על ידי יחידה עצמאית בבנק המרכזי של נורבגיה, כשעד כה הצטברו בקרן יותר מטריליון דולר.
עם המניות שבהן מחזיקה הקרן הנורבגית נמנות מניותיהן של חברות ענקיות כמו מיקרוסופט, פייסבוק, אינטל ונסטלה. לפני כעשור, הקרן מכרה את החזקותיה בחברה הביטחונית הישראלית אלביט מערכות, בשל מה שהוגדר כהפרת חוקים הומניטריים על ידי החברה. עוד חברות שבהן הקרן אינה משקיעה, כוללות חברות נדל"ן ישראליות שבונות בשטחי יהודה ושומרון.
התמורה המיידית ברוטו מהנפקת המניות והאופציות של סלקום הסתכמה ב-312 מיליון שקל. בעלת השליטה בסלקום, דסק"ש של אדוארדו אלשטיין, הזרימה כמחצית מכספי ההנפקה - 169 מיליון שקל - ודיווחה כי כתוצאה מהרכישה, היא צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי גידול בהון בסך כ-15 מיליון שקל. לאחר השלמת ההנפקה מחזיקה דסק"ש ב-46.2% מהון המניות המונפק וב-48.5% מזכויות ההצבעה בסלקום (לרבות באמצעות הסכמים עם בעלי מניות אחרים).
הנפקת סלקום נועדה לתמוך בתוכנית הארגון מחדש של סלקום, הסובלת בשנים האחרונות מהתגברות התחרות בשוק התקשורת המקומי. התוכנית, שאותה מובילים היו"ר עמי אראל והמנכ"ל ניר שטרן, כוללת בין השאר הפחתה של 150 מיליון שקל בהוצאותיה השנתיות של סלקום, לרבות באמצעות הקטנה משמעותיות של הוצאות ותשלומים לספקים וצמצום בכוח האדם.