יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף
שר האנרגיה יובל שטייניץ נאם היום בוועידת האקלים במדריד כנציגה של מדינת ישראל, והבהיר כי ישראל מחויבת להסכם פריז, וכי "עידן הפחם בישראל יסתיים בשנת 2025". שטייניץ פתח את דבריו בכך שישראל מודעת לגודל אחריותה ולצורך להצטרף למאמצים הגלובליים לקידום כלכלה דלת פחמן.
לדברי שטייניץ, בסוף שנת 2019 תתבצע ההפחתה בשימוש בפחם עד כדי 50%, ויסתיים השימוש בפחם בתחנות הכוח עד שנת 2025. כתוצאה מכך, בשנים 2012-2025 תרד ישראל מ-65% פחם לייצור חשמל, לאפס, כך לדברי השר. בנוסף, אמר שר האנרגיה כי בכוונתו לבחון את הגדלת ההתחייבות של ישראל לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מ-17% - יעד נמוך מאד שהוצב במסגרת הסכמי פריז - לכ-25-30%, עד שנת 2030. יחד עם זאת, ראוי לציין כי אין כרגע החלטה בנושא זה והדברים הם בגדר הצהרה. בשל הרחבת השימוש בגז, הופחתו לדברי שטייניץ מזהמים הנגרמים מייצור חשמל - So2 ב57% ומזהמי Nox ב 40%. עד שנת 2025, ירדו פליטות ה- C02 מייצור חשמל ביותר מ-30%.
"בישראל אנו מאמינים בחדשנות, קידמה וטכנולוגיה וננקוט בצעדים מרחיקי לכת בכדי להגדיל את היעדים שלנו לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית לשנת 2050", אמר שטייניץ. "זהו אתגר לא פשוט, מכיוון שהאנרגיה המתחדשת שלנו מבוססת בעיקר על אנרגיה סולרית אשר מצריכה לקחת בחשבון את המאפיינים הלאומיים של ישראל כמו: צפיפות אוכלוסין גבוהה ומיעוט קרקעות זמינות".
עוד דיבר שטייניץ על כך שבכוונת ישראל להוביל למעבר של רכישת 100% רכבים חשמליים עד שנת 2030 - כשהמדינה משריעה כעת משאבים לפריסת תשתיות לטעינה חשמלית. יחד עם זאת, לא ברור מהי המדיניות הנלווה להצהרה זו, שכן נכון לעת הזו - ישראל כלל לא עומדת ביעד שקבעה לעצמה בהסכם פריז בתחום התחבורה, ומכירת הרכבים החשמליים עומדת על אחוז זניח מכלל הרכבים הנרכשים בישראל.
לדברי שטייניץ, מדינת ישראל מתכננת להשיק פלטפורמה של 'ערי אנרגיה חדשניות' ש"תאפשר לערים להיות יעילות באנרגיה ולהגיע להפחתת Co2 זאת על ידי קידום התייעלות אנרגטית, תשתיות רכב חשמליים, אחסון אנרגיה ורשתות חכמות". במהלך הוועידה, נערכו מספר דיונים בנושא, בהם הוצבו הערים בחזית ההתמודדות והמלחמה במשבר האקלים.
שר האנרגיה אמר כי הוא מאמין שעל מדינות האזור כולן לפעול יחד כדי לנצח במאבק האקלימי, וכי עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשים בצד את העימותים ולהציג חזית התמודדות אחידה עם המשבר. עוד התייחס בדבריו למחויבות המדינות לסייע למאבק המדינות המתפתחות בהשפעות השליליות של שינויי האקלים. "מיום הקמתה, נאלצה ישראל להתמודד עם אתגרים שנוצרו כתוצאה מהתנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים שלנו. עם זאת, אתגרים כמו מחסור במים ומקורות אנרגיה הניעו אותנו להתגבר על המכשולים באמצעות טכנולוגיה וחדשנות. כידוע, ישראל היא המובילה העולמית בתחום יעילות המים והחקלאות המדברית".
ההחלטה לשלוח לוועידה העוסקת בנושא סביבה ומשבר האקלים דווקא את יובל שטייניץ, שר האנרגיה שמשרדו אמון על הנפקת אישורים לחיפושי נפט, פצלי שמן וגז בשטח ישראל - דלקים פוסיליים המחמירים לאין שיעור את משבר האקלים ושהעולם כולו, לפי הסכם פריז, אמור למצוא דרכים להפסיק את השימוש בהם, עוררה ביקורת רבה.
בתגובה לדברי שטייניץ, אומרת עו"ד תמי גנות, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין: "אנחנו מצפים למחיאות כפיים על הצהרה על בחינת אפשרויות של 25-30% אנרגיות מתחדשות, כשבכל העולם נערכים להפסקת השימוש בדלקים מאובנים ולאיפוס פליטות גזי החממה עד 2050. גז טבעי הוא לא אנרגיה ירוקה, הוא עדיין דלק מאובן ומזהם וההשענות המוחלטת שלנו עליו אינה עולה בקנה אחד עם המגמות בעולם. אנחנו עדיין לא מפנימים שהעולם השתנה, הכלכלה השתנתה ואנחנו נשארים הרחק מאחור. וכל זאת - לפני שדיברנו על הכישלון המהדהד עד כה בעמידה ביעדים הנוספים אליהם התחייבנו בפריז, של התייעלות אנרגטית והפחתת הנסועה ברכב פרטי".
"מדיניות האנרגיה של מדינת ישראל סובלת עשרות שנים מהיעדר חשיבה נועזת והבניית תהליכי קבלת החלטות שיטתיים", אומרת ד"ר סינייה נתניהו, המדענית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה, בתגובה לדבריו של שטייניץ. "הסגירה של התחנות הפחמיות מתאפשרת כי נמצאו משאבי גז לחופיה של ישראל. המערך הניהולי של חיפושי הגז והנפט התנהל בעצלתיים במשך שנים רבות ושוב איבדנו חלון הזדמנות כלכלי של עשור. משפותחו המאגרים באיחור רב ובניגוד לכל היגיון סביבתי-אקלימי, אנו מרשתים את הארץ בתשתיות צנרת גז עבור 16 תחנות גז ו-18 פרויקטי התחדשות עירונית גז לשימוש ביתי. אלו פעולות שהתאימו לעשור הקודם, וזה לא מתאים לתקופה שבא אנחנו חיים".
עוד הוסיפה נתניהו כי "כיום מדינות מחליטות שלא לתת היתרי חיפוש גז ונפט, בנקים וחברות ביטוח מתחייבים שלא להשקיע ולבטח עסקאות בדלקים פוסיליים ולהשקיע יותר באנרגיות מתחדשות. אצלנו, הרושם שמתקבל הוא שאין מדיניות אנרגטית והבונוס הסביבתי קורה רק אם הוא פועל יוצא של מדיניות שנשענת על החלטות פיסקליות ופיננסיות. בראייה של הכנסות המדינה, שיקולים פיסקליים ויציבות המערכת הפיננסית אנחנו במלכוד עם הגז הטבעי. בוצעו השקעות הון עצומות מצד אחד וקיימת ציפייה לגביית מסים ותמלוגים מצד שני. עושה הרושם שמרבית הפעולות במשק האנרגיה נעשות על מנת להבטיח את היציבות הזו, שעליה כולנו נשלם שנים רבות".