גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מה עם זכויות האדם והתחרותיות במשק? כך תנסה ישראל להימנע מהסכנות של עתיד הבינה המלאכותית

פגיעה באוכלוסיות חלשות, בזכויות אדם ובתחרותיות במשק: בינה מלאכותית יכולה להשפיע על חיינו לרעה ● כך מנסה ועדה בהשתתפות נציגי ממשלה, חוקרים וגופים עסקיים, למנוע זאת - מהטלת האחריות על גופי הממשלה השונים ועד הגדרה מתי יהיה מדובר ברשלנות

בינה מלאכותית / Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית / Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

למה חשוב לשקול שיקולים של אתיקה, בבואנו לפתח וליישם טכנולוגיות של בינה מלאכותית? מהם השיקולים האתיים האלו? מי הגופים שאמורים להיות אחראים על כך, וכיצד מדינות אחרות מתמודדות עם השאלות הללו?

טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאות בבסיס רוב המהפכות הטכנולוגיות שאנו נמצאים בעיצומן או בפתחן. הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים שמנתחים כמויות גדולות של מידע ונתונים, מזהים דפוסים חוזרים, מפיקים מהם תובנות, מתאימים את עצמם לשינויים ופועלים בהתאם. ואולם, הבעיה מתחילה כאשר כלי שמזהה דפוסים המסייעים בקבלת החלטות - מתבסס רק על המציאות הקיימת.

הסכנה היא שהתובנות שמבוססות על אותה מציאות וההמלצות לפעולה שמבוססות עליה, עלולות לשקף גם הטיות לא רצויות. זאת בניגוד לבני אדם, שמבססים את החלטותיהם לא רק על ניסיון העבר והמטרות שהם רוצים להשיג, אלא גם על ערכים וסדרי עדיפויות.

לידי "גלובס" הגיע דוח ועדת המשנה של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה, בראשות פרופ' קרין נהון, מדענית מידע בבית הספר לממשל ובבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. הוועדה בחנה את ההיבטים הללו במסגרת המיזם הלאומי למערכות נבונות (בינה מלאכותית; א"ב) המובל על ידי פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל ופרופ' אביתר מתניה.

פרופסור קרין נהון / צילום: שלומי יוסף

ההנחה המרכזית שליוותה את עבודת הוועדה היא "ששילובם של שיקולים אתיים בשלבי הפיתוח והתחזוקה של מוצר משולב בינה מלאכותית, לטווח הארוך, יעניקו יתרון לחברות ולמדינות שפועלות לפיהן", כפי שנכתב בדוח.

"אף אחד לא רוצה לעצור חדשנות, אבל אף אחד לא רוצה שהחדשנות תחצה קווים אדומים שיפגעו בנו הציבור, כאלה שיהיו לא מוסריים או לא אתיים", הסבירה פרופ' נהון, "אבל ההנחה החשובה ביותר שלנו הייתה שבטווח ארוך, פעולה לפי הכללים דווקא תעניק יתרון תחרותי, לא להיפך".

הדוח משרטט את שלבי הכנסת שיקולי אתיקה לתהליכי פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. ראשית, הוא קובע את ההכרח לעשות כן, לאחר מכן מפרט את הערכים האתיים שיש לקדם - למשל הוגנות, שוויון, מניעת אפליה, הימנעות מהגדלת פערים חברתיים כלכליים והשכלתיים, שקיפות, כיבוד זכויות אדם, וקיום שוק תחרותי. בהמשך ממליץ הדוח על הקמת גוף שיפקח על קיום ההמלצות, ומצביע על הגופים הממשלתיים הרלוונטיים לקידום המלצות הדוח - רשות התחרות והרשות להגנת הפרטיות. 

דומיננטיות למשפטנים בקרב חברי הוועדה

בדיוני הוועדה השתתפו עשרות מומחים והיו חברים בה כשלושים נציגים מהאקדמיה, נציגי החברה האזרחית, ומהמגזר הפרטי. בין השאר השתתפו בה נציגות משמעותית של משפטנים ורגולטורים, בהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר רועי שיינדורף, והיועצים המשפטיים של מערך הסייבר הלאומי, רשות החדשנות ורשות התקשוב. כמו כן, נכללו בה גם נציגים של חברות כמו מיקרוסופט ודויטשה טלקום ומומחים שונים בתחומי האתיקה והבינה המלאכותית. בדוח הודגש כי העמדות המובעות בו אינן בהכרח מייצגות את עמדות הארגונים אליהם שייכים חברי הוועדה.

על מנת להדגים את הסיכונים שבשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית, תיאר הדוח עשרה מקרי מבחן המבוססים על מקרים אמיתיים שכבר פורסמו בעולם. מקרה אחד מתאר הולכת רגל שנהרגה על ידי מכונית אוטונומית של אובר בעת שחצתה כביש במקום חשוך. ככל הנראה הרכב זיהה כי עומד לפניו מכשול ויכול היה להימנע מלהתנגש בו, אך מכיוון שהמהנדסים הנמיכו את רגישות התוכנה לחסמים המכונית לא זיהתה את האישה כמכשול שמצריך ממנה לעצור, והאישה נהרגה.

במקרה נוסף התגלה שכלי לזיהוי פנים של אמזון שגה יותר כשהופעל על אנשים בעלי גוון עור כהה, מאשר בעת שהופעל על אנשים עם גוון עור בהיר. מקרים אלו הוצגו בדוח לצד שמונה מקרים נוספים, שעסקו בין השאר באפליה בסינון מועמדים לעבודה; מניפולציות על תודעה האוכלוסייה האזרחית כמו למשל בעת קמפיין בחירות; חיזוי סיכון ממחלות; חיזוי מסוכנות אסירים ועוד.

מחברי הדוח, שכתיבתו הסתיימה כבר לפני כמה חודשים ומפורסם עתה לראשונה, ניתחו את המקרים וניסחו רשימה קצרה שמפרטת את סוגי האתגרים שמציבות מערכות בינה מלאכותית - בהם הנטייה "להנדס" ערכים, הנטייה להקצין יחסי גומלין קיימים במערכות חברתיות, והסיכון לפגיעה בפרטיות בשל העובדה שהן מבוססות על עיבוד מידע רב ממקורות שונים.

על כן, בכדי לצמצם היווצרות תוצרים של טכנולוגיה מפלה או מוטה, ממליץ הדוח "ללמוד באופן פעיל על אוכלוסיית היעד, ולזהות מבעוד מועד אוכלוסיות שעלולות להיפגע או להיות מיוצגות באופן לא מספק על ידי מפתחי המערכת".

הוועדה ציינה עוד כי היא רואה חשיבות רבה לא רק בהיוועצות עם מומחים בשטחים החברתיים בהם מבקשים לשלב מערכת בינה מלאכותית, אלא גם עם אנשים מאוכלוסיית היעד עצמה, וזאת באמצעות "מחקר קצר-היקף" - בכדי "לסייע ליצור מערכת הוגנת יותר".

"כך לדוגמה, אם מדובר בשילוב מערכת בינה מלאכותית בביטוח הלאומי, מומלץ לדבר עם פקידי הביטוח הלאומי אך גם עם מומחים מהאקדמיה ומחוצה לה, כמו עובדים סוציאליים, סוציולוגים ואנתרופולוגים, שמבינים בסעד, עוני, אי שוויון ועוד. בדומה, כדאי גם להיוועץ במקבלי קצבאות שיושפעו בפועל מהטמעת המערכת. הרעיון הוא לא לשמוע מה דעתם אודות הטמעת המערכת, אלא להבין טוב יותר את הצרכים שלהם ואת האתגרים שהטמעת מערכת כזו עלולה לעורר".

איך צריך למנוע אפליה ופגיעה בערכים

הוועדה פירטה רשימה של ערכים עליהם מבקש הדוח להגן: שמירה על הוגנות, שקיפות, בטיחות, חופש הבחירה, אחריותיות (Accountability), הקפדה על אבטחת מידע וכמובן זכויות אדם, סעיף הכולל את השמירה על הפרטיות, שלמות הגוף, שמירה על זכויות אזרחיות ופוליטיות וגם על האוטונומיה האישית, או בלשון הדוח "שמירה על יכולתו של אדם לקבל החלטות תבוניות", ו"מניעת השפעה שאינה הוגנת או אינה מודעת על התנהגות היחיד". הוועדה אף התייחסה מפורשות לערך התחרותיות וציינה את השוק החופשי לצד הערכים הללו.

בהתאם לכך, מרכיב מרכזי בדוח הוא סט כללים שניסחה הוועדה כדי לסייע לגופים המפתחים טכנולוגיות בינה מלאכותית, או עושים בהן שימוש, לפעול באופן ששומר על רשימת ערכים הזו.

הוועדה שילבה את הערכים ומקרי המבחן שהוזכרו במודל שכולל שמונה שלבים המאפיינים פיתוח של מערכות בינה מלאכותית. שילוב הנתונים הללו יצר מפה שמציגה את השכיחות של תופעות אתיות בשלבים שונים של תהליך הפיתוח של המוצר. המפה נועדה לשמש כלי עזר בידי המפתחים בבואם לתכנן פרויקט בינה מלאכותית, כך שיוכלו לקחת בחשבון את רוב ההשלכות הפוטנציאליות שלו על ערכים שהוועדה קבעה.

אמנם אין מדובר ברשימה מחייבת, אך ייתכן שבין המלצות הדוח נזרע גם הבסיס הערכי וגם הבסיס העתידי לאכיפה. על פי הדוח, בין ה"עקרונות האתיים החשובים" נמנים "חתירה לשוויון מהותי, מניעת הטיות (במידע, בתהליך, בתוצר), מניעת הפליה, והימנעות מהגדלת פערים חברתיים, כלכליים והשכלתיים". במקום אחר בדוח מצוין כי "הוועדה ממליצה לראות בכל העוסקים בתחום הבינה המלאכותית כאחראים לפעול באופן חוקי ואתי", וכי "על העוסקים בתחום להישאר מעודכנים בנושא". מיד לאחר מכן מופיעה המלצה על פיה "אי עמידה בתנאים אלו עלולה להיחשב כרשלנות".

בנוסף שרטט הדוח את גבולות הגזרה של הטיפול העתידי בתחום. הוועדה זיהתה ארבע אפשרויות לאסדרה (רגולציה) של התחום: באמצעות חקיקה, פיתוח משפטי, תקינה מקצועית ואסדרה-עצמית לא משפטית. כדי לסייע לגורמים הרלוונטיים להתאים באופן מיטבי את סוג האסדרה לנושא שהיא מנסה להסדיר, מפרט הדוח את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לצד המלצות באיזה סוג אסדרה כדאי להשתמש מול אתגרים שונים. כך למשל, נטען בדוח כי אסדרה לא משפטית מעניקה יתרון לשחקנים חזקים ולכן הוועדה ממליצה להשתמש באמצעי זה רק במה שהיא מכנה "אזורי סיכון נמוך", או לחילופין ב"אזורי סיכון גבוה" - שם ההתפתחות הטכנולוגית מהירה יותר מהאפיק המשפטי.

במקרים מסוימים המליצה הוועדה באופן ספציפי על גוף מסוים שייטול עליו את האחריות. בעניינים הקשורים במידע אישי ממליץ הדוח כי "רשות האסדרה המובילה תהיה רשות הגנת הפרטיות".

"המדינה תפסיד אם לא יהיה גוף שיטפל בנושא"

על מנת להוציא לפועל את המלצות הדוח ממליצה ועדת האתיקה והרגולציה "להקים מנגנון תיאום פנים ממשלתי על-משרדי", שירכז את הטיפול בעניין ויתאם את פעולות הגופים השונים שעוסקים בו. כפי שכבר פורסם ב"גלובס", בטיוטת דוח מיזם הבינה המלאכותית הכללי - שכולל את המלצותיהן של כלל 15 הוועדות, שאחת מהן היא ועדת הבינה המלאכותית - הוצע להקים גוף שיפעל תחת משרד ראש הממשלה.

עם זאת, ועדת האתיקה שהתייחסה גם כן לצורך להקים גוף שכזה "לא דנה במאפייני המנגנון", אלא הסתפקה אך ורק בהמלצה כללית להקים פונקציה כזו.

בשיחה עם "גלובס" הסבירה יו"ר הוועדה פרופ' נהון כי "חייבת להיות יחידת מטה שמרכזת את הטיפול בכל הנושא הזה. אין דרך להכיל את העניין הזה. אם לא יהיה מטה כזה - משמעות הדבר היא שמי שיקבע את הטון היא התעשייה. אני לא נגד התעשייה, אבל צריך להבין שזה אומר שהאינטרס של הציבור לאו דווקא יעמוד בראש מעייניה כאינטרס הראשי. התעשייה עושה עבודה חשובה, אבל אי אפשר לקדם תחום כמו בינה מלאכותית בלי שיתוף פעולה הדוק בין התעשייה לזרועות הממשל".

נהון הדגישה שאין משמעות הדבר הקמת גוף גדול עם תקנים רבים: "מטה זה גוף מצומצם. הוא מאוד נחוץ, וההפסד של מדינת ישראל אם לא יהיה מטה שכזה, יהיה גדול לאין שיעור מהכסף שיוקצה לו". 

החשש: בינה מלאכותית תפגע בתחרות במשק

דוח הוועדה, שעסקה באתיקה וברגולציה, לא התמקד רק בדילמות ערכיות, אלא גם בסוגיות רגולטריות ובהשפעה של בינה מלאכותית על התחרות. מטיוטת הדוח עולה כי אחד החששות המרכזיים שהדוח מתריע מפניהם הוא כי שימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע פגיעה חמורה בתחרותיות במשק. ערך התחרותיות גם מופיע בדוח מפורשות, בתור אחד הערכים עליהם הדוח מבקש להגן.

הדוח מצביע על ענקיות הטכנולוגיה כמקור האיום על התחרותיות ומציין שהחשש הוא כי "השפעתם של מגה-שחקנים אלה על השוק עלולה לפגוע בכניסתן של טכנולוגיות חדשות או יישומים חדשים, ובחדשנות הגלומה בבינה מלאכותית". הדוח מביא כדוגמה את גוגל ופייסבוק שאצלן "העוצמה של פלטפורמות המידע תורגמה לעוצמה בתחום הפרסום", ואת אמזון בתחום הקמעונאות, ומזהיר כי "הרחבת העוצמה הקיימת עשויה להשפיע על תחומי כלכלה נוספים".

הסיבה לכך ששימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע בתחרות נעוצה במהות הכי בסיסית של הטכנולוגיה: אחד המאפיינים של מערכות בינה מלאכותית הוא יכולתם להשתפר ככל שנעשה עוד ועוד שימוש בהם. לדוגמה, במערכות להמלצה על תוכן - כמו המלצות על מאמרים לקריאה נוספת באתרי חדשות או המלצות על מוצרים באתרי קניות - המערכת מקבלת משוב מהמשתמשים על איכות התוכן שעליו המליצה, וכך היא יכולה לשפר המלצות עתידיות. הדוח מזהיר כי "כך יוצא שחברה גדולה, המסוגלת לאסוף משוב ממספר רב של משתמשים, תשפר את המערכת שלה בקצב גבוה יותר מאשר חברה מתחרה בעלת נתח שוק קטן יותר".

הדוח מזהיר כי תנאים אלה עלולים להוביל למצב שבו "הפער בין השחקנים הגדולים בשוק לבין מתחרים קטנים יותר גדל במהירות, מה שמקטין את התחרותיות במשק". חמור מכך, מזהירים מחברי הדוח, "המצב אפילו מקצין כאשר בוחנים שחקנים חדשים הרוצים להתחרות בשוק". הדוח מתריע כי "בהיעדר כמות גדולה מספיק של נתונים להתחיל איתם, חברה כזו חסומה מלהיכנס לשוק".

לפיכך ממליץ הדוח לנקוט בכמה צעדים, כמו בחינת מידת ההתאמה של המצב המשפטי הקיים לאתגרים שתציב בפניו הטכנולוגיה, ולבצע מיפוי של התעשייה על פי המוכנות שלה לקלוט בינה מלאכותית. הדוח גם מציין באיזה אופן מתמודדים עם השאלה בעולם: "בבריטניה המליצו בדוח משנת 2016 להגביל את הכוח של החברות הגדולות עתירות המידע באמצעות כלים מתחום ההגבלים העסקיים", ואילו בצרפת דוח שפורסם קרא לממשלה "ליצור מסדי נתונים פתוחים - כטובין ציבוריים".

על בסיס הקשר בין אתיקה בבינה מלאכותית לבין שמירה על רמת תחרויות ראויה במשק, ממליצה הוועדה על רשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים) כגוף המתאים ביותר לריכוז הטיפול ביישום המלצות הדוח בהקשר זה. 

עוד כתבות

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה שנפלה ב־17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום