גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עם זכויות האדם והתחרותיות במשק? כך תנסה ישראל להימנע מהסכנות של עתיד הבינה המלאכותית

פגיעה באוכלוסיות חלשות, בזכויות אדם ובתחרותיות במשק: בינה מלאכותית יכולה להשפיע על חיינו לרעה ● כך מנסה ועדה בהשתתפות נציגי ממשלה, חוקרים וגופים עסקיים, למנוע זאת - מהטלת האחריות על גופי הממשלה השונים ועד הגדרה מתי יהיה מדובר ברשלנות

בינה מלאכותית / Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית / Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

למה חשוב לשקול שיקולים של אתיקה, בבואנו לפתח וליישם טכנולוגיות של בינה מלאכותית? מהם השיקולים האתיים האלו? מי הגופים שאמורים להיות אחראים על כך, וכיצד מדינות אחרות מתמודדות עם השאלות הללו?

טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאות בבסיס רוב המהפכות הטכנולוגיות שאנו נמצאים בעיצומן או בפתחן. הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים שמנתחים כמויות גדולות של מידע ונתונים, מזהים דפוסים חוזרים, מפיקים מהם תובנות, מתאימים את עצמם לשינויים ופועלים בהתאם. ואולם, הבעיה מתחילה כאשר כלי שמזהה דפוסים המסייעים בקבלת החלטות - מתבסס רק על המציאות הקיימת.

הסכנה היא שהתובנות שמבוססות על אותה מציאות וההמלצות לפעולה שמבוססות עליה, עלולות לשקף גם הטיות לא רצויות. זאת בניגוד לבני אדם, שמבססים את החלטותיהם לא רק על ניסיון העבר והמטרות שהם רוצים להשיג, אלא גם על ערכים וסדרי עדיפויות.

לידי "גלובס" הגיע דוח ועדת המשנה של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה, בראשות פרופ' קרין נהון, מדענית מידע בבית הספר לממשל ובבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. הוועדה בחנה את ההיבטים הללו במסגרת המיזם הלאומי למערכות נבונות (בינה מלאכותית; א"ב) המובל על ידי פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל ופרופ' אביתר מתניה.

פרופסור קרין נהון / צילום: שלומי יוסף

ההנחה המרכזית שליוותה את עבודת הוועדה היא "ששילובם של שיקולים אתיים בשלבי הפיתוח והתחזוקה של מוצר משולב בינה מלאכותית, לטווח הארוך, יעניקו יתרון לחברות ולמדינות שפועלות לפיהן", כפי שנכתב בדוח.

"אף אחד לא רוצה לעצור חדשנות, אבל אף אחד לא רוצה שהחדשנות תחצה קווים אדומים שיפגעו בנו הציבור, כאלה שיהיו לא מוסריים או לא אתיים", הסבירה פרופ' נהון, "אבל ההנחה החשובה ביותר שלנו הייתה שבטווח ארוך, פעולה לפי הכללים דווקא תעניק יתרון תחרותי, לא להיפך".

הדוח משרטט את שלבי הכנסת שיקולי אתיקה לתהליכי פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. ראשית, הוא קובע את ההכרח לעשות כן, לאחר מכן מפרט את הערכים האתיים שיש לקדם - למשל הוגנות, שוויון, מניעת אפליה, הימנעות מהגדלת פערים חברתיים כלכליים והשכלתיים, שקיפות, כיבוד זכויות אדם, וקיום שוק תחרותי. בהמשך ממליץ הדוח על הקמת גוף שיפקח על קיום ההמלצות, ומצביע על הגופים הממשלתיים הרלוונטיים לקידום המלצות הדוח - רשות התחרות והרשות להגנת הפרטיות. 

דומיננטיות למשפטנים בקרב חברי הוועדה

בדיוני הוועדה השתתפו עשרות מומחים והיו חברים בה כשלושים נציגים מהאקדמיה, נציגי החברה האזרחית, ומהמגזר הפרטי. בין השאר השתתפו בה נציגות משמעותית של משפטנים ורגולטורים, בהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר רועי שיינדורף, והיועצים המשפטיים של מערך הסייבר הלאומי, רשות החדשנות ורשות התקשוב. כמו כן, נכללו בה גם נציגים של חברות כמו מיקרוסופט ודויטשה טלקום ומומחים שונים בתחומי האתיקה והבינה המלאכותית. בדוח הודגש כי העמדות המובעות בו אינן בהכרח מייצגות את עמדות הארגונים אליהם שייכים חברי הוועדה.

על מנת להדגים את הסיכונים שבשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית, תיאר הדוח עשרה מקרי מבחן המבוססים על מקרים אמיתיים שכבר פורסמו בעולם. מקרה אחד מתאר הולכת רגל שנהרגה על ידי מכונית אוטונומית של אובר בעת שחצתה כביש במקום חשוך. ככל הנראה הרכב זיהה כי עומד לפניו מכשול ויכול היה להימנע מלהתנגש בו, אך מכיוון שהמהנדסים הנמיכו את רגישות התוכנה לחסמים המכונית לא זיהתה את האישה כמכשול שמצריך ממנה לעצור, והאישה נהרגה.

במקרה נוסף התגלה שכלי לזיהוי פנים של אמזון שגה יותר כשהופעל על אנשים בעלי גוון עור כהה, מאשר בעת שהופעל על אנשים עם גוון עור בהיר. מקרים אלו הוצגו בדוח לצד שמונה מקרים נוספים, שעסקו בין השאר באפליה בסינון מועמדים לעבודה; מניפולציות על תודעה האוכלוסייה האזרחית כמו למשל בעת קמפיין בחירות; חיזוי סיכון ממחלות; חיזוי מסוכנות אסירים ועוד.

מחברי הדוח, שכתיבתו הסתיימה כבר לפני כמה חודשים ומפורסם עתה לראשונה, ניתחו את המקרים וניסחו רשימה קצרה שמפרטת את סוגי האתגרים שמציבות מערכות בינה מלאכותית - בהם הנטייה "להנדס" ערכים, הנטייה להקצין יחסי גומלין קיימים במערכות חברתיות, והסיכון לפגיעה בפרטיות בשל העובדה שהן מבוססות על עיבוד מידע רב ממקורות שונים.

על כן, בכדי לצמצם היווצרות תוצרים של טכנולוגיה מפלה או מוטה, ממליץ הדוח "ללמוד באופן פעיל על אוכלוסיית היעד, ולזהות מבעוד מועד אוכלוסיות שעלולות להיפגע או להיות מיוצגות באופן לא מספק על ידי מפתחי המערכת".

הוועדה ציינה עוד כי היא רואה חשיבות רבה לא רק בהיוועצות עם מומחים בשטחים החברתיים בהם מבקשים לשלב מערכת בינה מלאכותית, אלא גם עם אנשים מאוכלוסיית היעד עצמה, וזאת באמצעות "מחקר קצר-היקף" - בכדי "לסייע ליצור מערכת הוגנת יותר".

"כך לדוגמה, אם מדובר בשילוב מערכת בינה מלאכותית בביטוח הלאומי, מומלץ לדבר עם פקידי הביטוח הלאומי אך גם עם מומחים מהאקדמיה ומחוצה לה, כמו עובדים סוציאליים, סוציולוגים ואנתרופולוגים, שמבינים בסעד, עוני, אי שוויון ועוד. בדומה, כדאי גם להיוועץ במקבלי קצבאות שיושפעו בפועל מהטמעת המערכת. הרעיון הוא לא לשמוע מה דעתם אודות הטמעת המערכת, אלא להבין טוב יותר את הצרכים שלהם ואת האתגרים שהטמעת מערכת כזו עלולה לעורר".

איך צריך למנוע אפליה ופגיעה בערכים

הוועדה פירטה רשימה של ערכים עליהם מבקש הדוח להגן: שמירה על הוגנות, שקיפות, בטיחות, חופש הבחירה, אחריותיות (Accountability), הקפדה על אבטחת מידע וכמובן זכויות אדם, סעיף הכולל את השמירה על הפרטיות, שלמות הגוף, שמירה על זכויות אזרחיות ופוליטיות וגם על האוטונומיה האישית, או בלשון הדוח "שמירה על יכולתו של אדם לקבל החלטות תבוניות", ו"מניעת השפעה שאינה הוגנת או אינה מודעת על התנהגות היחיד". הוועדה אף התייחסה מפורשות לערך התחרותיות וציינה את השוק החופשי לצד הערכים הללו.

בהתאם לכך, מרכיב מרכזי בדוח הוא סט כללים שניסחה הוועדה כדי לסייע לגופים המפתחים טכנולוגיות בינה מלאכותית, או עושים בהן שימוש, לפעול באופן ששומר על רשימת ערכים הזו.

הוועדה שילבה את הערכים ומקרי המבחן שהוזכרו במודל שכולל שמונה שלבים המאפיינים פיתוח של מערכות בינה מלאכותית. שילוב הנתונים הללו יצר מפה שמציגה את השכיחות של תופעות אתיות בשלבים שונים של תהליך הפיתוח של המוצר. המפה נועדה לשמש כלי עזר בידי המפתחים בבואם לתכנן פרויקט בינה מלאכותית, כך שיוכלו לקחת בחשבון את רוב ההשלכות הפוטנציאליות שלו על ערכים שהוועדה קבעה.

אמנם אין מדובר ברשימה מחייבת, אך ייתכן שבין המלצות הדוח נזרע גם הבסיס הערכי וגם הבסיס העתידי לאכיפה. על פי הדוח, בין ה"עקרונות האתיים החשובים" נמנים "חתירה לשוויון מהותי, מניעת הטיות (במידע, בתהליך, בתוצר), מניעת הפליה, והימנעות מהגדלת פערים חברתיים, כלכליים והשכלתיים". במקום אחר בדוח מצוין כי "הוועדה ממליצה לראות בכל העוסקים בתחום הבינה המלאכותית כאחראים לפעול באופן חוקי ואתי", וכי "על העוסקים בתחום להישאר מעודכנים בנושא". מיד לאחר מכן מופיעה המלצה על פיה "אי עמידה בתנאים אלו עלולה להיחשב כרשלנות".

בנוסף שרטט הדוח את גבולות הגזרה של הטיפול העתידי בתחום. הוועדה זיהתה ארבע אפשרויות לאסדרה (רגולציה) של התחום: באמצעות חקיקה, פיתוח משפטי, תקינה מקצועית ואסדרה-עצמית לא משפטית. כדי לסייע לגורמים הרלוונטיים להתאים באופן מיטבי את סוג האסדרה לנושא שהיא מנסה להסדיר, מפרט הדוח את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לצד המלצות באיזה סוג אסדרה כדאי להשתמש מול אתגרים שונים. כך למשל, נטען בדוח כי אסדרה לא משפטית מעניקה יתרון לשחקנים חזקים ולכן הוועדה ממליצה להשתמש באמצעי זה רק במה שהיא מכנה "אזורי סיכון נמוך", או לחילופין ב"אזורי סיכון גבוה" - שם ההתפתחות הטכנולוגית מהירה יותר מהאפיק המשפטי.

במקרים מסוימים המליצה הוועדה באופן ספציפי על גוף מסוים שייטול עליו את האחריות. בעניינים הקשורים במידע אישי ממליץ הדוח כי "רשות האסדרה המובילה תהיה רשות הגנת הפרטיות".

"המדינה תפסיד אם לא יהיה גוף שיטפל בנושא"

על מנת להוציא לפועל את המלצות הדוח ממליצה ועדת האתיקה והרגולציה "להקים מנגנון תיאום פנים ממשלתי על-משרדי", שירכז את הטיפול בעניין ויתאם את פעולות הגופים השונים שעוסקים בו. כפי שכבר פורסם ב"גלובס", בטיוטת דוח מיזם הבינה המלאכותית הכללי - שכולל את המלצותיהן של כלל 15 הוועדות, שאחת מהן היא ועדת הבינה המלאכותית - הוצע להקים גוף שיפעל תחת משרד ראש הממשלה.

עם זאת, ועדת האתיקה שהתייחסה גם כן לצורך להקים גוף שכזה "לא דנה במאפייני המנגנון", אלא הסתפקה אך ורק בהמלצה כללית להקים פונקציה כזו.

בשיחה עם "גלובס" הסבירה יו"ר הוועדה פרופ' נהון כי "חייבת להיות יחידת מטה שמרכזת את הטיפול בכל הנושא הזה. אין דרך להכיל את העניין הזה. אם לא יהיה מטה כזה - משמעות הדבר היא שמי שיקבע את הטון היא התעשייה. אני לא נגד התעשייה, אבל צריך להבין שזה אומר שהאינטרס של הציבור לאו דווקא יעמוד בראש מעייניה כאינטרס הראשי. התעשייה עושה עבודה חשובה, אבל אי אפשר לקדם תחום כמו בינה מלאכותית בלי שיתוף פעולה הדוק בין התעשייה לזרועות הממשל".

נהון הדגישה שאין משמעות הדבר הקמת גוף גדול עם תקנים רבים: "מטה זה גוף מצומצם. הוא מאוד נחוץ, וההפסד של מדינת ישראל אם לא יהיה מטה שכזה, יהיה גדול לאין שיעור מהכסף שיוקצה לו". 

החשש: בינה מלאכותית תפגע בתחרות במשק

דוח הוועדה, שעסקה באתיקה וברגולציה, לא התמקד רק בדילמות ערכיות, אלא גם בסוגיות רגולטריות ובהשפעה של בינה מלאכותית על התחרות. מטיוטת הדוח עולה כי אחד החששות המרכזיים שהדוח מתריע מפניהם הוא כי שימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע פגיעה חמורה בתחרותיות במשק. ערך התחרותיות גם מופיע בדוח מפורשות, בתור אחד הערכים עליהם הדוח מבקש להגן.

הדוח מצביע על ענקיות הטכנולוגיה כמקור האיום על התחרותיות ומציין שהחשש הוא כי "השפעתם של מגה-שחקנים אלה על השוק עלולה לפגוע בכניסתן של טכנולוגיות חדשות או יישומים חדשים, ובחדשנות הגלומה בבינה מלאכותית". הדוח מביא כדוגמה את גוגל ופייסבוק שאצלן "העוצמה של פלטפורמות המידע תורגמה לעוצמה בתחום הפרסום", ואת אמזון בתחום הקמעונאות, ומזהיר כי "הרחבת העוצמה הקיימת עשויה להשפיע על תחומי כלכלה נוספים".

הסיבה לכך ששימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע בתחרות נעוצה במהות הכי בסיסית של הטכנולוגיה: אחד המאפיינים של מערכות בינה מלאכותית הוא יכולתם להשתפר ככל שנעשה עוד ועוד שימוש בהם. לדוגמה, במערכות להמלצה על תוכן - כמו המלצות על מאמרים לקריאה נוספת באתרי חדשות או המלצות על מוצרים באתרי קניות - המערכת מקבלת משוב מהמשתמשים על איכות התוכן שעליו המליצה, וכך היא יכולה לשפר המלצות עתידיות. הדוח מזהיר כי "כך יוצא שחברה גדולה, המסוגלת לאסוף משוב ממספר רב של משתמשים, תשפר את המערכת שלה בקצב גבוה יותר מאשר חברה מתחרה בעלת נתח שוק קטן יותר".

הדוח מזהיר כי תנאים אלה עלולים להוביל למצב שבו "הפער בין השחקנים הגדולים בשוק לבין מתחרים קטנים יותר גדל במהירות, מה שמקטין את התחרותיות במשק". חמור מכך, מזהירים מחברי הדוח, "המצב אפילו מקצין כאשר בוחנים שחקנים חדשים הרוצים להתחרות בשוק". הדוח מתריע כי "בהיעדר כמות גדולה מספיק של נתונים להתחיל איתם, חברה כזו חסומה מלהיכנס לשוק".

לפיכך ממליץ הדוח לנקוט בכמה צעדים, כמו בחינת מידת ההתאמה של המצב המשפטי הקיים לאתגרים שתציב בפניו הטכנולוגיה, ולבצע מיפוי של התעשייה על פי המוכנות שלה לקלוט בינה מלאכותית. הדוח גם מציין באיזה אופן מתמודדים עם השאלה בעולם: "בבריטניה המליצו בדוח משנת 2016 להגביל את הכוח של החברות הגדולות עתירות המידע באמצעות כלים מתחום ההגבלים העסקיים", ואילו בצרפת דוח שפורסם קרא לממשלה "ליצור מסדי נתונים פתוחים - כטובין ציבוריים".

על בסיס הקשר בין אתיקה בבינה מלאכותית לבין שמירה על רמת תחרויות ראויה במשק, ממליצה הוועדה על רשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים) כגוף המתאים ביותר לריכוז הטיפול ביישום המלצות הדוח בהקשר זה. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מארק צוקרברג מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הבונוסים השמנים של צוקרברג: כך מנסה מטא למשוך את הטאלנטים מ־OpenAI

על רקע ביצועים מאכזבים של מודל ה־AI של מטא, Llama 4, מארק צוקרברג פותח את הארנק, עורך פגישות אישיות עם החוקרים המבריקים ביותר, ומציע, לפי פרסומים, בונוסים של עד 100 מיליון דולר ● בתוך המאבק האגרסיבי הזה, OpenAI מסרבת להרים ידיים

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר