גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם יתברר שמכרז הדור החמישי בסלולר ימנע מיזוגים בשוק, האם שווה לדחותו?

זו השאלה שצריכה להישאל ולהתברר, והיא לא נשאלת ● ברור למה משרד התקשורת רוצה להימנע מדחייה של המכרז ● בסוף האחריות לקדמה הטכנולוגית מוטלת עליו, וישראל במקום לא טוב

הדור החמישי בסלולר / צילום: shutterstock
הדור החמישי בסלולר / צילום: shutterstock

העתירה שהגישו סלקום, גולן טלקום ואקספון לדחיית מכרז הדור החמישי בסלולר, לא מקבלת חשיבות מספקת וגם לא את החשיבות הנכונה. העתירה מתפרשת כניסיון דחייה של מכרז על רקע קשיים כלכליים של חברות הסלולר, שלא רוצות להשקיע כסף בפרויקט שעומד לעלות להן מאות מיליוני שקלים, ומנגד הן לא מסוגלות לראות את ההחזר של ההשקעה על רקע מצב שוק הסלולר והמשבר הקשה בכל שוק התקשורת. 

הנטייה הראשונית כשקוראים את העתירה היא לבוא ולהגיד שהחברות שוב מתבכיינות. אם מבינים את כל המכרז בכללותו, על שלל ההקלות שבו, קשה שלא להבחין שמשרד התקשורת הלך כברת דרך גדולה מאד לטובת החברות, והוא עשה כמעט כל מה שאפשר על-מנת להקטין את ההשקעה והסיכון. אגב, כאן המקום לשאול האם זה בכלל התפקיד שלו, והאם לא נכון לתת לשוק לעשות את עבודתו, אבל זו סוגיה נפרדת שנצרכת לדיון נפרד. 

1. נתחיל בסוף: יש סיכוי שהדחייה תביא לנזק יותר מאשר תועלת. הפיגור שלנו בכל-כך הרבה תחומים (ראו תוצאות מבחני פיז"ה בחינוך למשל) אמור להספיק כדי להגיד שחייבים להוציא את המכרז כמה שיותר מהר, כי בכל יום שעובר, הפיגור של ישראל בהשקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות יעלה לנו יותר. די לראות את הדוח השנתי האחרון של אריקסון, שמראה איך מפעילים בהמוניהם בכל העולם רצים לדור החמישי, מה זה רצים, מסתערים. הגויים כנראה מבינים משהו שאנחנו היהודים מתקשים להבין. הדור החמישי הוא מהפיכה לא התפתחות. מכרז הדור החמישי היה אמור לצאת כבר לפני שנתיים, ולכן הפיגור הוא משמעותי, כי נצטרך להדביק פער. 

בנוסף, הניסיון לא מבשר טובות. דחייה במכרז בתקופה הזאת יכולה להידחות בלי סוף, היות שכל פעם תצוץ סיבה אחרת מדוע לדחות. לא היה מכרז שהמפעילים בארץ לא רצו לדחות. לא היה. כל פעם מסיבות כאלה ואחרות, שהמשותף להן הוא הרצון לא להשקיע כדי להרוויח יותר.

אבל לרגולטור יש אחריות לאומית. הוא לא יכול לקחת בחשבון קושי כזה או אחר, כי הוא חייב להסתכל קדימה ולהבטיח שישראל לא תירה לעצמה ברגל. אלא שלמרות כל זאת, מדובר באותו משרד שיצר את המשבר החמור שאנחנו נמצאים בו. זה המשרד שהכניס מפעיל שישי לשוק ודפק את כל ההשקעות בתשתיות, וזה המשרד שהביא עלינו את מכת השוק הסיטונאי שעיוות שוק התקשורת, הביא חברות לסף פשיטת רגל והותיר את בזק עם רווחיות עודפת מטורפת. אז מהמשרד הזה ניוושע?

2. הבעיה המרכזית של העותרות - ובכלל של כל שאר החברות שתומכות בדחייה ורק נהנות מהעובדה שאחרות הגישו במקומן עתירה - נסובה סביב שני דברים מרכזיים: האחת היא שיטת המכרז, והשנייה היא אופן החלוקה של התדרים. 

לגבי שיטת המכרז, קשה שלא להסכים עם רוח העתירה. מדובר באחד המכרזים המסובכים ביותר שנעשו פה. אפילו מומחים לתורת המשחקים מתקשים להבין את המכרז המסובך. למה זה צריך להיות כל-כך מסובך? הרי משרד התקשורת כבר עשה מכרזים בעבר, פשוטים ויעילים, שעשו את העבודה (ראו מכרזי הדור השלישי והדור הרביעי), אז למה צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש ולסבך את החיים?

אבל לפני זה צריך לשאול בכנות מדוע בכלל לעשות מכרז ולא לחלק את התדרים. כן, פשוט כמו שזה נשמע, לקבוע מחיר מינימום ולחלק את התדרים. הרי בסופו של דבר יש שלוש רשתות שמתמודדות על שלוש רצועות. מבלי להיכנס לפרטים ולסבך את הנושא, יש שלוש רצועות בתחום ה-700 מגה הרץ, שאותן מבקשים שלוש קבוצות. האם לקבוע מחיר מינימום ולהקצות את התדרים יהיה צלם בהיכל? מה כל-כך מפריע למדינה לחלק את התדר בתמורה למינימום מסוים ולגמור את הסיפור? תראו כמה עבודה מושקעת במכרז, כמה יועצים, כמה משאבים וכמה זמן נשפכים על מכרז אחד, כשמנגד יש אפשרות לבחור בדרך פשוטה ויעילה יותר. 

הטענה של משרד התקשורת בעניין ברורה, אבל היא כל-כך צפויה ונדושה. לא מחלקים תדרים בחינם, מדובר במשאב של המדינה שצריך להקצות אותו ביעילות, ורק דרך מכרז ניתן לעשות זאת. אלא שהמדינה חילקה תדרים על ימין ועל שמאל לאורך השנים שלא במכרז, כמו לגופי הביטחון שלא משלמים עליה,ם ולכן הטענה הזאת - גם אם היא נשמעת נכונה - לא יכולה להצדיק את המכרז הכל-כך מסובך שנבנה כאן. לא חייבים על כל דבר לסחוט כסף מהחברות רק בשם העיקרון של ההקצאה היעילה, מה גם שלא בטוח שהיא תהיה יעילה.

האמת היא שאין תשובה אמיתית וכנה לשאלה למה לא לחלק את התדרים ב-700 מגה הרץ, במיוחד כשיודעים שאלה התדרים הכי מבוקשים ויקרים במכרז, והתדרים הנוספים פחות. מתי יבינו במשרד שחייבים לפשט כמה שאפשר את הרגולציה?

3. מכיוון שאנחנו נדבקים לעתים לכל מיני אקסיומות, אנחנו לא יכולים לחשוב שנייה אחת על התמונה הכללית ולראות מה קורה בחברות עצמן. שוק התקשורת במשבר, ובשתי חברות מרכזיות בשוק מתרחשים שינויים טקטוניים. בפרטנר לא ברור מי יהיו הבעלים העתידיים, בסלקום שאלת הבעלות והשליטה נתונה לגמישות על רקע השיחות שמתנהלות בין סלקום להוט, ואצל האחרונה בעל השליטה הכריז דה-פקטו שהוא מוכן לוותר על השליטה בתמורה למיזוג. במלים אחרות זה אומר שאלטיס, בעלת השליטה בהוט, דה-פקטו מוכנה לצאת ממנה.

האם זה לא אירוע שהרגולטור צריך להתחשב בו? הרי מיזוג בין השחקנים הגדולים כמו סלקום והוט (שהמשמעות שלו היא לא רק מיזוג בסלולר אלא בעיקר יצירת כוח חדש שבאמת מסוגל להתחרות בבזק בתחום התשתיות) עשוי ליצור כאן שוק שונה לחלוטין. כניסה של משקיע כמו האצ'יסון לפרטנר זה אירוע בעל משמעות אדירה לשוק התקשורת.

נכון, המשרד אינו יכול לקחת בחשבון סיכון שמיזוג כזה לא יקרה, וייתכן שגם האצ'יסון לא תוכל לקבל היתר שליטה בפרטנר, אבל מישהו בכלל חשב על זה? קיים על זה דיון מול החברות כדי להבין האם מיזוג בין סלקום להוט הוא עניין רציני? 

בנוסף, אי-אפשר שלא לקחת בחשבון את הבעיה הגדולה שנוצרת כאן בעקבות המכרז, והיא שכל קבוצה חייבת להגיש הצעה משותפת. הצעה משותפת תיצור קושי נוסף על החברות להתמזג. אומנם אין חובה חוקית, אבל זו חובה ציבורית לבחון לעומק (במיוחד כאשר משרד התקשורת סבור כי מיזוגים הם הדרך הנכונה להבריא את השוק) את סטטוס המיזוגים. להתעלם זה יותר טוב? בעצם אם יש סיכוי ריאלי, שצריך לבדוק אם הוא אכן כזה, הרי שהמכרז עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. הוא מקשה וחוסם מיזוגים. הוא למעשה מבצר את הרשתות המשותפות ומקשה על מיזוגים בין חברות בקבוצות. 

אז אם היו אומרים לשר התקשורת דודי אמסלם שמיזוג נמצא על הפרק, והוא ריאלי, האם הייתם ממליצים לו לחכות עם המכרז - או שייקוב הדין את ההר, ועל המכרז לצאת ללא דיחוי? התשובה של משרד התקשורת כבר ניתנת בתגובה לעתירה. לא דוחים שום דבר, החברות בוכות כי הן רוצות להרוויח זמן, ניתן להן להשמיע את עמדתם, ובשורה התחתונה שלילי חזק לכל ניסיון עיכוב.

עוד כתבות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים