תוכנית אגרת הגודש בגוש דן שהאוצר מתכוון להציג לממשלה הבאה במסגרת חוק ההסדרים 2020, צפויה להכניס לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקל לשנה, כך עולה מהערכות פנימיות במשרד האוצר וברשות המסים. לפי התוכנית, הכנסות אגרת הגודש ישמשו להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים ולהגדלת תקציבים לתחבורה הציבורית. בנוסף שוקלים באוצר צעדים למיסוי שווי השימוש בחנייה.
על מנת לסייע לממשלה הבאה להעביר את התוכנית, שצפויה להיתקל בהתנגדות ציבורית, מציע האוצר להשתמש בתקבולי האגרה לצורך מתן הנחות לנהגים באגרות רישוי לרכב ולהשקעות בתחבורה הציבורית. החלוקה המוצעת בין שתי המטרות היא לייעד כשני שלישים מהסכום (1.1 מיליארד שקל) להפחתה יחסית של אגרות הרישוי של כלל הנהגים ואת השליש הנותר (400 מיליון שקל) כתוספת תקציב לתגבור התחבורה הציבורית בשעות העומס, בעיקר אוטובוסים, וזאת בנוסף לתקצוב הרגיל במסגרת תקציב.
לפי הערכות באוצר, ההיערכות לקראת יישום מס הגודש תארוך כשנתיים מרגע קבלת ההחלטה. היא תכלול ככל הנראה הקמה של מכרז לטכנולוגיות זיהוי כלי רכב, סליקה אוטומטית וצ'יפים לזיהוי אלחוטי שיותקנו בכל כלי הרכב החדשים שיימכרו בישראל ובכלי רכב משומשים כתנאי לטסט השנתי. בנוסף המערכת תיתמך ככל הנראה על ידי אפליקציה סלולרית, שתדווח לנהגים על תעריפי הגודש המשתנים בהתאם למיקום ולשעה, ותאפשר להם לחשב עלויות נקודתיות ומצטברות.
אגרת הגודש היא חלק מתוכנית מקיפה שהאוצר מתכוון להציג לממשלה הבאה לצמצום השימוש ברכב פרטי. התוכנית אמורה לסייע בהתמודדות עם בעיית הגודש, בעיקר בכניסות לגוש דן בשעות השיא. התוכנית נוצרה על רקע ההבנה באוצר ובמשרד התחבורה כי ההשקעות הגדולות הנוכחיות בבניית רכבות קלות ובעתיד גם רכבת תחתית (מטרו), לא יביאו להקלה בגודש בשנים הקרובות ואולי אף יחריפו את הבעיה, בגלל העבודות הנרחבות בצירי התנועה. על רקע זה הוחלט באוצר ליישם בשלב המידי צעדים להפחתת הגודש באמצעות תמריצים שליליים לשימוש ברכב פרטי, בנוסח נתיב התחבורה השיתופית - נתיב פלוס או נתיב האגרה בכניסה לתל אביב מכביש מספר אחת.
היטל הגודש אמור להיות המרכיב המרכזי בתוכנית הכוללת, מהלך שהאוצר מנסה לקדם כבר מספר שנים, אך נמנע עד כה בגלל התנגדותו של שר התחבורה לשעבר ישראל כ"ץ. שר התחבורה הנוכחי בצלאל סמוטריץ' אינו מתנגד בפומבי להטלת אגרת הגודש, אך הסיכויים שיהיה גם שר התחבורה בממשלה שתידרש לאשר את התוכנית אינם גבוהים כרגע.
ה-OECD: הציבור יתרגל עם הזמן
בשבוע שעבר הציגו בתל אביב מומחים של ה-OECD נייר עבודה הממליץ למדינה להטיל אגרת גודש בתל אביב במתכונת של הגדרת רדיוס ממרכז העיר ולהטיל אגרה על כל בעל רכב פרטי שרכבו נכנס לאזור הרדיוס. אפשרות נוספת שהציעו המומחים לבחון, היא הגדרת שלושה מעגלים ממרכז תל אביב החוצה והטלת אגרת גודש דיפרנציאלית ביניהם.
הנייר הוצג בכנס של חברת פיוצ'ר מוביליטי העוסקת בקידום מדיניות תחבורה. לפי המחקר, הניסיון הבינלאומי שנצבר בשנים האחרונות בערים בהן מיושמת התוכנית - לונדון, שטוקהולם וסינגפור הן דוגמאות בולטות - מראה כי אגרות גודש המוטלות במתכונת דומה לזו המוצעת בתל אביב יכולה להביא לצמצום של 30% בזמן ההמתנה בפקקים בשעות השיא.
הבעיה העיקרית של התוכנית היא ההתנגדות הציבורית הרבה שהיא מעוררת. ב-OECD טוענים כי ההתנגדות הציבורית שוככת עם הזמן, ככל שהציבור לומד להתרגל לאגרת הגודש וככל שהיא מיושמת בצורה אחידה. כ"ץ טען כי הטלת אגרת גודש מהווה מס לכל דבר, כל עוד אין לנהגים אלטרנטיבה תחבורתית ראויה לכניסה לתל אביב בשעות השיא.
הנחה של עד 25% באגרת הרישוי
הכנסות המדינה מאגרות הרישוי לרכב מגיעות כיום ל-4 עד 5 מיליארד שקל בשנה, כך שתאורטית מדובר בהנחה של עד 25% באגרת הרישוי. בפועל מחירי האגרות משתנים בהתאם לסוג הרכב וקריטריונים נוספים כך שקשה לדעת מה יהיה שיעור ההנחה שיקבל בעל רכב ספציפי.
ההוזלה הצפויה אמורה לא רק לרכך את ההתנגדות להטלת אגרת הגודש אלא גם משרתת את מדיניות התחבורה הנוכחית משום שמההנחה ייהנו באופן שוויוני גם נהגים שלא משלמים אגרת גודש משום שהם עושים שימוש ברכב באזורי הפריפריה או מחוץ לשעות השיא.
ככל הנראה תמליץ רשות המסים שלא להכיר את בהוצאות הגודש למעסיקים, שיבחרו לגלם את ההוצאה לעובדיהם, מכיוון שהיא רואה בכך הוצאה פרטית של העובד ולא הוצאה לצורך עבודה או ייצור הכנסה המוכרת במס.
עוד המלצה היא להטיל מס שווי שימוש גם על הטבת החנייה החופשית, שמעניקים כיום חלק מהמעבידים לעובדים. שווי ההטבה יחושב לפי העלות הממוצעת של מקום חניה ובמקומות ביקוש עלות זו יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. עדיין לא ברור לפי איזו שיטה יחושב שווי השימוש על ההטבה הזו.
השאלות הפתוחות
גובה האגרה: לפי הערכות, כניסה יומית לגוש דן תעלה 10 שקלים
אזורי האגרה: עדיין לא ידוע על אילו אזורים יוטל המס והאם יהיה מדרג עלויות בין האזורים
הטכנולוגיה: האם יותקנו מצלמות לזיהוי רכבים או שיותקנו צ’יפים על רכבים
