שנת 2019 הייתה אמורה להיות השנה שבה ערוצי הטלוויזיה המסחרית מתיישרים אל שגרה לאחר שנתיים של טלטלות: שנה של פיצול ערוץ 2, ושנה לאחר שערוץ עשר ורשת התמזגו. אבל השנה הזאת הייתה הכול מלבד שגרתית, ומערכת הבחירות השלישית שמתגלגלת לפתחנו עומדת להכביד על האפשרות לחזור לשגרה - בראש וראשונה מבחינה כלכלית.
עיקר הכובד הכלכלי מגיע משני אלמנטים: יום השידורים המיוחד בבחירות והפקעת זמן האוויר מבעלות הרישיון ומתאגיד השידור הציבורי לצורך שידורי התעמולה 21 יום לפני הבחירות עצמן.
במערכת הבחירות הראשונה, כשאיש לא העלה על דעתו שבעקבותיה יגיעו שתי מערכות בחירות נוספות, השקיעו קשת, רשת ותאגיד השידור למעלה מ-8 מיליון שקל במשדר הבחירות שכלל אצל כולם צילומים מרהיבים מחוץ לאולפנים והשקעות עצומות בפירוטכניקה. מערכת הבחירות השנייה כבר הייתה יותר בסגנון לואו-קוסט: חברות החדשות נשארו באולפנים שלהם והשקיעו בעיקר בנראות האולפן ואופן הצגת הנתונים. אם ניתן היה לצמצם, סביר שבפעם הבאה יקטינו תקציבים אפילו יותר אבל זה כנראה בלתי אפשרי.
"גם כך זו שנה היסטרית לחברות החדשות בכל מה שקשור להוצאות כספיות", אומר אמנון ברקאי, סמנכ"ל ההפקה בחדשות 13. "גם בלי הבחירות הנוספות שלנו, יש בחירות בארה"ב ואולימפיאדה שהם אירועים מכבידים כלכלית".
לדבריו, "סיקור מערכת הבחירות עצמה הוא לא יותר יקרה מהשוטף. אומנם יש יותר שידורים ישירים כמו היום מהכנסת, אבל העלות הנוספת היא שולית. אולי עושים כתבות מיוחדות על הבחירות, אבל זה במקום כתבות אחרות. העלות הכבדה שתתווסף הוא יום הבחירות וההוצאות הקשיחות סביבו: ניידות שידור לכל המפלגות, אלמנטים גרפיים שהם לא בסדר היום הרגיל של הגרפיקה, כוח-אדם שעובד בשלוש משמרות ברצף 48 שעות שידור. העלות הקשיחה של יום כזה היא לפחות 1.5 מיליון שקל".
מתכונת בחירות ספטמבר
"אם היינו יודעים מראש שהולכים לשלוש מערכות בחירות, היינו הולכים על 'הנחת כמות'", מגחך בסרקסטיות בכיר בתעשייה. "כבר במערכת הבחירות הקודמת קיצצנו ככל שניתן, אבל יש דברים שאי-אפשר לקצץ בהם: עלויות המדגם, ניידות השידור ליד מטות המפלגות וכדומה. צריך לנסות לחדש במשדרים, אבל סביר שמה שהיה הוא שיהיה".
לכולם ברור שמתכונת משדר הבחירות עצמו תהיה יותר במתכונת בחירות ספטמבר, ופחות במתכונת בחירות אפריל. כלומר: שידורים מתוך האולפנים עצמם - בלי בניית סטים מתוחכמים של צילומי חוץ ועם ניסיון לייצר כמה שיותר שואו בכמה שפחות כסף. מבחינת הצורך לרענן ולחדש, עבודת מהדורות החדשות 13 ותאגיד השידור הציבורי "כאן" צפויה להיות קלה יותר: שתי המהדורות אמורות לעבור לאולפנים חדשים אי-שם בפברואר, ויש להניח שישתמשו בעיתוי המעבר כדי להשיק את האולפנים במשדר הבחירות עצמו או בימים הסמוכים לו.
נוסף על כך, על ההשקעה הצפויה במשדרי בחירות גופי השידור ייאלצו כאמור להתמודד פעם שלישית עם הפקעת זמני שידור לטובת תעמולת הבחירות. אומנם במערכת הבחירות הקודמת השתדלה ועדת הבחירות להתחשב באמצעי המדיה ולקבוע שעות שידור לתעמולת הבחירות לא במהלך שעות צפיית השיא, אבל בכל זאת מדובר בנזק כלכלי כבד ומצטבר שמוערך במיליוני שקלים.
למעשה, בעלות הרישיון נפגעות פעמיים: מצד אחד מופקע מהן זמן שידור, ומנגד הכסף החדש שמתווסף לשוק כתוצאה מהקמפיינים הפוליטיים לא מגיע אליהם. הכלי החזק ביותר לפרסום במערכות הבחירות האחרונות היה הדיגיטל, ושם פייסבוק "שותה" חלק ניכר מהכסף. אומנם בשתי המערכות האחרונות הופנו לאתרים הישראלים כמו ynet תקציבים יפים מהמפלגות שהתמודדו, אולם אלה סכומים הבטלים בשישים יחסית לסכומי הכסף שנעלמים מהטלוויזיה בגלל הבחירות.
"הפקעת זמן האוויר לצורך הבחירות מתרחשת בזמן שההשקעה באפיקים הדיגיטליים סמוך להן עומדת על עשרות מיליוני שקלים, שרובם הולך לפייסבוק וגוגל", אומרת סמנכ"לית הרגולציה של קשת, טלי גורן. "זה כסף ציבורי של מימון מפלגות שלא חוזר לציבור אלא עובר לאירלנד ולפאלו אלטו. גורמים לנו להפסדים כבדים. לו היו לוקחים חלק מהכסף שמשקיעים בפייסבוק ובגוגל ומשקיעים אותו בטלוויזיה, הוא היה חוזר לציבור, כי הערוצים המסחריים מחויבים להחזיר אחוזים מההשקעה שלהם בתוכן. זה האבסורד: השנה היא 2020, ומפקיעים זמן מסך על-פי חוק מ 1959".
לדברי ברקאי, "האתגר הגדול בשידור מערכת הבחירות הנוכחית הוא שהקהל יהיה שבע, ושאף אחד לא יפציץ אותו עם שידור מרחף מעל הר הרצל. הבעיה העיקרית היא שאחוזי הצפייה הם כבר לא כמו של אירוע שמתרחש פעם בארבע שנים. זה כמעט כמו תוכנית ריאליטי. גם לפי הסקרים אנחנו מספרים לקהל מראש איך זה ייראה. רוב המדינה מעריכה שלא תהיה הכרעה, גם אין מתמודדים שונים. אלה אותם שחקנים באותן שעות עם אותם טקסטים. צריך לקוות שהרייטינג לא ירד".