מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המל"ג
"דוח מבקר המדינה על התנהלות האוצר בנושא הגירעון התקציבי נכתב ברוח הנחיות המבקר", כך אמרו ל"גלובס" גורמים במשרד מבקר המדינה, שעסקו בהכנתו. לדבריהם, מי שכתב את הדוח "הלך עם רוח המפקד וכתב דוח עם נקודות חיוביות וקבלת הסברי האוצר". לדבריהם לקראת הכנת הטיוטה הסופית השתתף המבקר בעצמו בהכרעות. דוח הביקורת בדק את התנהלות האוצר סביב הגירעון התקציבי של שנת 2018 ותחזית הגירעון לשנת 2019. הבדיקה החלה על רקע טענות על לחצים לא לגיטימיים מצד הדרג הפוליטי ועל מהלכים חשבונאיים לא תקינים שנעשו כביכול כדי להפחית את הגירעון, כך שלא יחרוג מהיעד שנקבע לו. השבוע, התייחס אנגלמן לנושא ואמר כי "עלה שההתנהלות של האגפים במשרד האוצר הייתה במסגרת החוק בסך הכול".
כפי שנחשף השבוע ב"גלובס" מגרסתו הסופית של הדוח, שהופצה השבוע למבוקרים, הושמטו חלקים נרחבים. בין היתר נגרעו ממנו אמירות בעייתיות מבחינת שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרדו, שי באב"ד. גורמים שנחשפו לשתי הגרסאות אמרו כי ההבדלים ביניהן "דרמטיים". בסביבתו של כחלון אמרו אתמול כי האמירות שהוצאו מהדוח הסופי הוכחו עובדתית כלא נכונות, אנגלמן ציין השבוע, בהופעתו בפני ועדת הכספים של הכנסת, כי בין האגפים השונים במשרדו שררה מחלוקת סביב הדוח. לדבריו, "הייתה התלבטות לגבי סוגיות מסוימות - הצוות אמר כך, הייעוץ המשפטי אמר אחרת, ואני הכרעתי בחלק מהסוגיות". לדברי גורמים במשרדו, חילוקי הדעות היו גם במישור המהותי, בשאלה אם הנהגת האוצר כשלה או לא כשלה בטיפול בנושא, וגם לגבי הגישה הביקורתית הנכונה. המחמירים גרסו שהדוח צריך להיות פרו-אקטיבי ולכלול המלצות.
לעומת זאת, הצד המקל, לדברי אותם גורמים, "הלך עם רוח המפקד ולכן הגרסה הסופית תכיל נקודות חיוביות ו’מלטפות’, ועם הבנה למהלכים וקבלת הסברי האוצר". עם זאת, הדגישו, "בנושא המהותי, גם בטרם התערבות אנגלמן, הנטייה בקרב רוב המבקרים הייתה להבין את הסברי האוצר ואת הלחצים שבהם עמדו, פוליטיים וכלכליים. המיעוט סבר שהפקידים נכנעו, אבל העמדה לא התקבלה". ממשרד המבקר נמסר בתגובה: "הממצאים הכלולים בטיוטה הינם ראשוניים. הטיוטה באה לאפשר למבוקרים לתת הסבר לדברים המועלים בה. עם השלמת ההליך, הדוח מפורסם לציבור כמקובל.