גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדמוקרטיה הכי פחות יציבה במערב? גם במדינות האלה הממשלות נופלות חדשות לבקרים

3 מערכות בחירות בבריטניה בתוך 4 שנים, 4 בספרד בתוך 4 שנים, 61 ממשלות באיטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה ושתי מערכות בחירות בשנתיים באוסטריה - הן חלק מהסיפור של הדמוקרטיות המודרניות ● "גלובס" מביא את הלקחים העיקריים שניתן ללמוד מהעשור האחרון באירופה

בוריס ג'ונסון, פדרו סנצ'ז, סבסטיאן קורץ / צילום: רויטרס
בוריס ג'ונסון, פדרו סנצ'ז, סבסטיאן קורץ / צילום: רויטרס

שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה - כפי שמסתמן בישראל - הוא אירוע שלא נראה באירופה בעשורים האחרונים (וקרה פעמים בודדות במאה האחרונה), אולם בחירות חוזרות­־תכופות הן חלק מהדמוקרטיה ביבשת. בין אם בגלל סוגיות פוליטיות כמו הפרישה מהאיחוד האירופי (שלוש מערכות בחירות בבריטניה בתוך ארבע שנים), שינוי המפה הפוליטית על ידי הצטרפות מפלגות חדשות (ארבע מערכות בחירות בספרד בתוך ארבע שנים) או סתם סקנדלים פוליטיים ושערוריות שחיתות (כמו באוסטריה וגם בספרד) - ישנן נסיבות שונות להליכה לבחירות מוקדם מהצפוי, לפעמים מוקדם מאוד. "גלובס" מביא ארבעה "לקחים" מבחירות מוקדמות וחוזרות שהתרחשו באירופה בעשור האחרון.

ספרד

הבחירות החוזרות סיבכו את ראש הממשלה שיזם אותן

גם ספרד הלכה בחודש שעבר לבחירות חוזרות בעקבות כשלון בהקמת קואליציה. אלה היו הבחירות השניות במדינה בחצי שנה - והרביעיות בארבע השנים האחרונות - אך אפילו אחריהן מצב העניינים לא השתנה מהותית. את נקודת ההתחלה במשבר הפוליטי הנוכחי אפשר לסמן ב־1 ביוני 2018 - הרגע שבו מנהיג המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, פדרו סנצ'ז, הצליח בצעד פרלמנטרי מפתיע להדיח את ראש הממשלה המכהן בהצבעת אי אמון, על רקע פרשת שחיתות במפלגתו השמרנית, ולהפוך לראש הממשלה בעצמו.

פדרו סנצ'ז / צילום: רויטרס

בעוד מפלגות סוציאל־דמוקרטיות אחרות באירופה קורסות, סנצ'ז הפופולרי הוביל את ספרד בראש ממשלת מיעוט במשך יותר מחצי שנה, עד שהכריז על בחירות שהיו אמורות לתת לו מנדט מחודש מהציבור לשלטון. בפברואר, אחרי שהפרלמנט דחה את התקציב לשנה הקרובה, הוא הכריז על בחירות בזק. הבחירות, שהתקיימו באפריל השנה, סיפקו רק חלקית את התוצאות שקיווה: מפלגתו (PSOE) אמנם חזרה להיות הגדולה בספרד (29% מהקולות), אך עדיין היתה זקוקה לקואליציה כדי להקים ממשלה.

בשלב הזה העניינים הסתבכו. השותפה המתאימה ביותר לקואליציה היתה מפלגת השמאל הפופוליסטית "פודמוס", אולם המגעים ביניהם נמשכו עוד ועוד מבלי שגובש הסכם קואליציוני. המפלגות האחרות לא הצליחו להציע מועמד מוסכם ובספטמבר אזל הזמן והוכרזו בחירות בזק נוספות, שהתקיימו לפני כחודש.

תוצאותיהן מלמדות כי הבוחרים בספרד לא התרשמו מהפצרות סנצ'ז לפתור את המבוי הסתום הפוליטי על ידי חיזוק התמיכה בו. זה אולי לקח לפוליטיקאים הסבורים כי "דחיקת המצביעים לפינה" תשפיע על הצבעתם. התמיכה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ירדה באחוז, התמיכה ב"פודמוס" ירדה בשלושה אחוזים, ובמקום להרכיב קואליציה של שתי מפלגות, מצא עצמו סנצ'ז בחודש האחרון בסיטואציה סבוכה שבה עליו להרכיב קואליציה עם שלל מפלגות שמאל קטנות ומגוונות, בעלות אינטרסים מנוגדים.

במקביל, מה שהיה בלתי־אפשרי אחרי הסיבוב הקודם הפך תוך יומיים לאפשרי, והסוציאל-דמוקרטים ו"פודמוס" חתמו על הסכם קואליציוני שיחד מקנה להם 155 מושבים, מתוך ה-176 הנחוצים להם בפרלמנט הספרדי. נכון לעכשיו, המגעים לצרף לקואליציה מפלגות שמאל אחרות, כולל מפלגה התומכת בעצמאות קטלוניה, רק החלו. אין סימנים לקואליציה יציבה מסתמנת.

איטליה

מחליפים ממשלות בלי ללכת לבחירות חוזרות

איטליה מפורסמת בתור "אלופת הממשלות" של אירופה. יותר מ-61 ממשלות כיהנו במדינה מאז תום מלחמת העולם השנייה, לעומת 34 ממשלות (נכון להיום) בישראל, למשל. אבל תחלופת הממשלות הגבוהה אינה אומרת שהאיטלקים הולכים לבחירות בכל שנה. להיפך. מספר מערכות הבחירות באיטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה עומד על 19 בלבד, לעומת 23 בישראל. האיטלקים אוהבים להחליף את הממשלות שלהם בלי בחירות - בקואליציות שנוצרות אד־הוק ולאחר משא ומתן מאחורי הקלעים, או אפילו בממשלות טכנוקרטיות שממונות על ידי הנשיא.

ג'וזפה קונטה / צילום: רויטרס

הדינמיקה של החודשים האחרונים היא דוגמא לדרך האיטלקית. הממשלה שכיהנה עד אוגוסט האחרון היתה יצור פוליטי שטרם נראה באירופה. בהתאם לתוצאות הבחירות ב-2018, הקואליציה הורכבה מתנועת "חמשת הכוכבים" הפופוליסטית, ששילבה דרישה להגדלת התקציב ולמדיניות רווחה ביחד עם התנגדות לחיסונים ואינטרנט לא-מצונזר, יחד עם ה"לגה" - מפלגה המתנגדת להגירה שעקפה מימין את כל המפלגות השמרניות האחרות.

הבעיה של הממשלה היתה שעד שהוקמה והחלה לפעול, ה"לגה" ומנהיגה מתיאו סלביני צברו פופולריות כזו, שהמפלגה הימנית הרגישה שהיא אמורה להיות השותפה הבכירה בממשלה, ולא הזוטרה. החיכוכים בין לואיג'י די-מאיו, מנהיגה הצעיר של המפלגה הפופוליסטית, לבין סלביני, עלו מדי שבוע לכותרות, בין אם בנושאי פליטים, תקציב, האיחוד האירופי או בסוף - מה שפירק את הקואליציה - ההתנגדות של חמשת הכוכבים לפרויקט רכבת מהירה.

בקיץ, בהפתעה, במהלך סיבוב בחירות בדרום איטליה שכלל צילומים בבגדי ים וארטיקים על החוף, הודיע סלביני שהוא מפרק את החבילה. הוא קרא לכינוס חירום של הפרלמנט שמטרתו להוביל לבחירות חדשות. הסקרים חזו למפלגתו ניצחון גורף. אבל המערכת הפוליטית באיטליה מנוסה במקרים שכאלה. בתוך כמה שבועות בלבד, חברו "חמשת הכוכבים", שהבינו כי אם יילכו לבחירות יספגו תבוסה רצינית, לסוציאל־דמוקרטים, שהיו שנואי־נפשם עד לבחירות. שתי המפלגות הקימו ממשלה והעמידו בראשה את אותו ראש ממשלה חיצוני שכיהן מטעם הקואליציה שהתפרקה - ג'וזפה קונטה.

סלביני מצא את עצמו בחוץ, ובימים אלה חוזר ומכנה את הממשלה המכהנת, "לא לגטימית". הסקרים הנוכחיים אולי מראים שמפלגתו היא הפופולרית ביותר באיטליה, אך המפלגות טוענות כי מה שחשוב הן תוצאות הבחירות, ולא הסקרים. הן מקוות שהשהייה באופוזיציה תפגע במנהיג הימין. בינתיים, הן מאוחדות על ידי הפחד שלהן מבחירות חדשות, אבל הקואליציה ביניהן שברירית. איטליה יכולה למצוא את עצמה בדרך לבחירות חדשות בקרוב. או בדרך לממשלה חדשה.

בריטניה

הברקזיט יצר אפקט משברי של בחירות והתפטרויות

הבחירות שיתקיימו בסוף השבוע בבריטניה הן השלישיות בממלכה המאוחדת בתוך ארבע שנים. הפרישה המתוכננת מהאיחוד האירופי ("ברקזיט") היא שהשתלטה על סדר היום הפוליטי במדינה, והביאה לחוסר יציבות שמתבטא בהליכה חוזרת לבחירות, שנתיים בלבד אחרי הסיבוב הקודם, שגם הוא לא היה מתוכנן.

את הסיבוב הקודם יזמה באפריל 2017 תרזה מיי - אז ראש הממשלה מטעם המפלגה השמרנית - בניסיון להגביר את כוח המפלגה בפרלמנט ואת יכולתה להעביר הסכם לפרישה מהאיחוד האירופי. מיי נבחרה לראשות המפלגה אחרי שדייוויד קמרון, שנכנע ללחץ גורמים אירו־סקפטיים בתוכה, קיים משאל עם על הישארות בריטניה באיחוד האירופי ביוני 2016 - והפסיד. היא בחנה את הסקרים באותה תקופה והגיעה למסקנה כי רק בחירות חדשות יאפשרו לה להשלים את התהליך.

בוריס ג'ונסון. על כנפי הברקזיט / צילום: רויטרס

בתחילת הקמפיין, הדברים נראו אפשריים. השמרנים בהובלת מיי זכו ביתרון דו־ספרתי על ה"לייבור". אבל שבועיים לפני סופו, חל מהפך, שילוב נסיבות שכלל טעויות אלקטורליות מצד מיי וקמפיין מוצלח של ה"לייבור" בנושאים חברתיים־כלכליים שחק את הפער בין המפלגות, והתוצאה לאחר יום הבחירות היתה פרלמנט שבו אין לאף מפלגה רוב (Hung Parliament). מיי, שהתבשמה מהסקרים שקדמו לבחירות, איבדה את הרוב שהיה לה. גרוע מזה, היא הפכה לתלויה במפלגה הצפון־אירית (DUP) לטובת ניהול ענייני הממשלה, והדבר היה בעוכריה כשניסתה להעביר את הסכם ה"ברקזיט" שגיבשה, שפגע לדברי הצפון־אירים בסטטוס קוו של הטריטוריה כחלק מהממלכה המאוחדת.

ה־DUP ומורדים מתוך מפלגתה של מיי חרצו את גורלה כשהצביעו נגד ההסכם שהביאה לאישור שלוש פעמים - אחת מהן נחשבת לתבוסה הגדולה ביותר של ראש ממשלה מכהן בהיסטוריה הדמוקרטית של בריטניה. מיי התפטרה, ומי שנבחר להוביל את הממשלה השמרנית היה בוריס ג'ונסון. הוא גיבש הסכם חדש עם האיחוד האירופי, נכשל גם הוא להעביר אותו בפרלמנט, למרות שלל סנקציות פרלמנטריות על חברי מפלגתו שלו, ובאוקטובר האחרון - בהסכמה עם האופוזיציה - הסכים על קיום בחירות ב־12 בדצמבר. אלה הבחירות הראשונות מזה קרוב ל־100 שנה שמתקיימות בדצמבר, והתוצאה מפניה מזהיר ג'ונסון את תומכיו השמרנים היא מ"שידור חוזר" של פרלמנט שבו לשמרנים אין רוב משמעותי.

אוסטריה

הקאנצלר הופל בהצבעת אי־אמון והתחזק בבחירות החוזרות

קאנצלר אוסטריה הצעיר סבסטיאן קורץ חשב לפני שנתיים שהצליח לרבע את המעגל. המטאור הפוליטי, שנבחר לעמוד בראש המפלגה השמרנית, העביר אותה מתיחת פנים בסגנון נשיא צרפת עמנואל מקרון, דיבר על רפורמות מהותיות במדינה, הביא אנשים מבחוץ, שינה את צבע המפלגה, וזכה בבחירות ב-2017 על מצע של התנגדות להגירה ששאב מהימין. הוא היה בן 31, והצליח היכן שמפלגות שמרניות אחרות באירופה נכשלו. הצלחתו נצצה עוד יותר על רקע הנעשה בגרמניה השכנה, שבה התקיימו בחירות פחות או יותר באותה תקופה, אך המשא ומתן הקואליציוני בין המפלגות היה תקוע.

סבסטיאן קורץ / צילום: רויטרס

קורץ בחר להושיט יד לימין, וחיבר לקואליציה לראשונה מזה שני עשורים את מפלגת החירות הימנית של היינץ-כריסטיאן שטראכה. השניים הכריזו באופן טקסי על הקמת הממשלה במקום שבו נעצרה פלישה טורקית לאירופה, ופצחו במדיניות משותפת של הגבלה על הגירה לא-חוקית. אבל הקואליציה התפוצצה במאי האחרון. בתרגיל שמתכנניו מעולם לא נחשפו, תועדו שטראכה ובכיר נוסף במפלגה מכמה זוויות בווילה באיביזה, כשהם דנים עם צעירה, שהתחזתה לאחייניתו של אוליגרך רוסי, במתן טובות הנאה תמורת סיוע בקמפיין הבחירות. בקצרה, שטראכה הציע חוזי תשתית אוסטרים תמורת קניית עיתון.

זה היה מספיק כדי לעורר סערה ציבורית. שטראכה התפטר, קורץ פיטר את שר הפנים מטעם המפלגה, ו"מפלגת החירות" נקמה על ידי הצבעת אי־אמון נגד הממשלה, שנפלה. קורץ הצטייר במקביל גם כאחראי לבחירות החדשות, משום שבחר לשתף פעולה עם המפלגה, אך גם כקורבן שלה, אחרי שהצביעה אי־אמון בו. נשיא אוסטריה מינה ממשלת מעבר, שאוישה על ידי מומחים ובראשה עמדה בפעם הראשונה קאנצלרית, בריגיטה בירליין בת ה־69, ואוסטריה - שאינה מורגלת בכך - הלכה לבחירות שניות בתוך שנתיים בלבד בספטמבר באחרון.

התוצאות הפתיעו חלקית: קורץ והשמרנים הגבירו את כוחם ב־6%, מפלגת החירות בהנהגה חדשה הפסידה 10%, אך "הירוקים" הפכו להפתעת הבחירות, עם 14% מהקולות. לאחר שנכווה מימין, ניגש קורץ לשמאל, ושתי המפלגות נמצאות בימים אלה במגעים מתקדמים להקמת ממשלה משותפת. אם תוקם, זו תהיה קואליציה חדשה מסוגה באירופה, ובגרמניה כבר מסתכלים בעניין לראות כיצד תתפקד, כמודל אפשרי.

עוד כתבות

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית