טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ
יום ד', 11 בדצמבר, ייזכר כאחד מאותם תאריכים חריגים בדברי ימיה של כנסת ישראל. בפעם השלישית, תוך פחות מ-12 חודשים, הכנסת מתפזרת ויוצאת לבחירות. מסדרונות הכנסת אתמול היו עמוסים במחוקקים, יועצים, דוברים ופעילים, אף אחד מהם לא הבין מדוע ולמה.
הכנסת ה-22 החזיקה מעמד 69 ימים, והדמוקרטיה הישראלית ספגה עוד מכה אנושה. הפעם הראשונה הייתה סבירה, הפעם השנייה הייתה טירוף, הפעם השלישית נראית כמעשה אובדני. ככה לא מתנהלת מדינה מודרנית, כך לא נראה בית מחוקקים של מדינה בת 72 שנה.
יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ האשים אתמול - בכינוס מיוחד שארגנה ח"כ רויטל סוויד שמטרתו הייתה הגנה על שלטון החוק - את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפיזור הכנסת בפעם השלישית. "זו מערכת שלישית בשל ניסיון נתניהו להגיע לחסינות. לא לכך כוונה החסינות לחברי הכנסת, אלא בכדי לאפשר להם לבצע את תפקידם", אמר גנץ באירוע בו נכחו שופטים בדימוס, פרקליטי מדינה בעבר ועורכי דין בכירים.
האווירה באולם הכינוס בנושא שלטון החוק הייתה עגומה, ולמרות קולות הביקורת שהושמעו שם גם ביחס לעבודת הפרקליטות, לא מעט משפטנים קראו ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להביע עמדה ברורה באשר למעמדו של נתניהו. האם הוא יכול או לא יכול להיות חבר כנסת עם שלושה כתבי אישום וגם לקבל מידי הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה, אי-שם אחרי 2 במרץ. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד יצאה נחרצות נגד התפיסה שהחלטה כזו תהיה בידיו של הפקיד המשפטי הבכיר ביותר במדינה, אך רבים באולם לא הסכימו איתה.
בחזרה למסדרונות הכנסת - הבניין המפואר והגדול הזה, שהפך למיותם בשנה האחרונה. כמעט שנה חלפה מאז חדלה הכנסת ה-20 מפעילות, מחקיקה, מוועדות, מהתקנת תקנות, וקשה להיזכר לאחור איך משיבים למוסד הזה את פעלתנותו ויעילותו.
לא היה בנמצא אתמול פוליטיקאי אחד, מתוך ה-120, שעוד האמין בשעות הבוקר כי מערכת הבחירות השלישית תימנע. כולם הסתובבו עם הראש מורכן, קיבלו עליהם את "דין התנועה" בהכנעה. במקביל התכנסו כ-20 חברי כנסת במה שקרוי הוועדה המסדרת - הגוף הזמני המחליף את ועדת הכנסת הקבועה (לא קיימת מזה כשנה), וטיפלו בחוק שיאפשר עריכת הבחירות ב-2 במרץ, במקום בחג הפורים.
את החוק הם פתחו לרווחה והכניסו בו עוד תיקונים, לא רק מועד הבחירות, אלא גם כסף, כסף, כסף, כדי לממן את התקופה. "דמוקרטיה עולה כסף", ייבבו חברי הכנסת, "אין לנו ברירה, המפלגות הקטנות מבקשות שיתנו להן עוד", הם אמרו.
מי שחיפש טעם של חמיצות ביום העכור הזה בדמוקרטיה הישראלית, יכול היה להבחין שלמרות שאף צד לא השיג 61 חברי כנסת לשם הקמת ממשלה, הרי שהם הצליחו לגייס בהחלט את הרוב הדרוש (מעל ל-61) כדי להוסיף לעצמם תקציב מימון בחירות לקמפיין הבא.