זיהום אוויר מעל תל-אביב / צילום: תמר מצפי
כולנו מסכימים שרשויות השלטון המקומי יכולות וצריכות להוביל את המהפכה הסביבתית בישראל, בדיוק כמו שהן עושות ברחבי העולם. אך בבואנו, נבחרי הציבור, לתרגם מודעות סביבתית לפרקטיקות יישומיות אנו נתקלים בקרקע המציאות: מצוקת תקציב, לחצי הציבור ויזמים, ביורוקרטיה, חוסר בידע והבנה של משבר האקלים ותיעדוף נושא זה על פני נושאים כגון חינוך, רווחה, תעסוקה.
השיח הציבורי והתקשורתי בנושא שינויי האקלים נמצא בעליה מתמדת, יכולנו להבחין בכך בשבוע שעבר בוועידת האקלים הישראלית הרביעית שהתקיימה במוזיאון תל-אביב לאמנות, אליה הגיע מספר שיא של מעל 1,500 משתתפים כמו גם בצעדים ראשוניים לתרגומה למדיניות ממשלתית. גם במרחבי השלטון המקומי מתקיים מעבר לשיח אקלים בממשקי תכנון, חינוך, תיירות, צמצום פסולת ואף ניצני הטמעה של צעדי מדיניות הלכה למעשה.
כידוע, ישראל נחשבת לאחת המדינות שתושביה מזמינים ברשת הכי הרבה חבילות ביחס לגודל האוכלוסייה. בשנת 2018 נמסרו בכל שנייה שתי חבילות באמצעות דואר ישראל, ומדובר בלא פחות מ-65 מיליון חבילות. כאשר שווי הסחורות נאמד בכ-15 מיליארד שקל. עלייה במסחר מקוון יוצרת אתגרים סביבתיים הנובעים מעליה בכמות המשלוחים ואופן הפצת הסחורות במרחב העירוני התחבורתי: מחד, הגברת השימוש במרחב הציבורי, עליה בזיהום האוויר, עליה במטרדי רעש, עומסי דרך ובטיחות ובמקביל אנו נוכחים וצופים בדעיכתם של מרכזים מסחריים במרכזי הערים והשכונות ואף סגירתם של קניונים, שינוי יעודים ו/או הפיכתם בעל כורחם ל"פילים לבנים".
על מנת לבחון הזדמנויות לצמצום פליטות והתחממות גלובלית המשתלבות בחזון עירוני רחב, נתבונן באשדוד כחקר מקרה לאור המהלך הלאומי שהעיר אשדוד מובילה בשנה האחרונה לאור מגמות עולמיות: בספטמבר 2019 יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה הוכרזה אשדוד כבירת המסחר המקוון של ישראל - וזאת לאור עוגניה ומשאביה כגון נמלי ים, שטחי עורף נמל ולוגיסטיקה עצומים, קרבה לצירי תחבורה ראשיים, מערכת תחבורה ציבורית חכמה והיותה עוגן בדרך המשי הסינית כחלק מהסכם שנחתם בין ממשלת סין לעיריית אשדוד. בין היתר ההסכם כולל מרכז לוגיסטי סיני, מרכז מחקר סין-ישראל, מגדלי סחר ורכבת מונו-רייל. בתוך כך מושפעת העיר ממגמות עולמיות במסחר במקוון אשר יכתיבו למרחבים העירוניים בישראל כולה תכנון מחדש של המרחב העירוני והתחבורתי.
עם זאת עדיין קיים צורך בפתרונות משולבים ברמת החקיקה הארצית, התכנון בשלטון המקומי והטכנולוגיה. פתרונות שכאלה עשויים לתת את המענה על מנת לעמוד באתגרי המסחר המקוון ולייצר תוך כך כלים לסביבה נקייה מזיהום אוויר כגון תכנון מערכת תחבורה חכמה ונקייה (מטענים, נוסעים), אשר תקצר את זמני הנסיעה ותתעדף תח"צ על רכבים פרטיים; פיתוח פלטפורמת מידע למיקום ולמועד בו רכב משלוחים יכול לנסוע בעיר הן מבחינת מצב התנועה בכביש והן מצב הסביבה הקרובה (כגון ילדים שמשחקים בקרבת מקום, מידת רגישות הסביבה לזיהום אוויר ורעש) וכן עבור רכבי השילוח; חשיבה מחודשת על תכנון שכונות חדשות ועיצוב מחדש, שילוב תחנות לאיסוף ומסירת חבילות, תכנון תיבות דואר חכמות במרחב הציבורי; קביעת אזור "אוויר נקי" עירוני: קביעת אזורי פליטה נמוכים במיוחד ואזורי אוויר נקי מעודדים קמעונאים וחברות הפצה להשקיע ברכבי פליטה אפסיים, תוך תמריצים כספיים לעידוד השימוש בכלי רכב חשמליים לאורך נתיבי הפצת הסחורות; יצירת מרחבי אזורים לוגיסטיים יחד עם מרכזי הפצה, לצמצום סבבי הובלה ונסיעות; שימוש בכלי תחבורה חשמליים ואוטונומיים להפצת חבילות יחד עם שימוש ברחפנים ורובוטים שכונתיים.
כעת על המדינה והשלטון המקומי ליצר אקוסיסטם חדשני הכולל שותפים בין מגזריים על מנת לגבש תוכנית פעולה מחייבת שתצמח מהערים אל המדינה כולה. בידנו נבחרי הציבור, חוקרים ומתכנני ערים לצפות את העתיד תוך ראיה כוללת ולתת מענה רחב ועירוני במספר זירות, על מנת לצמצם את פליטות הפחמן הנובע ממגמות עולמיות במסחר מקוון ולהגביר את תחושת הקהילתיות, הפנאי והחוויות של התושבים במרחב העירוני.
הכותב היא סגנית רה"ע אשדוד והממונה על קידום עסקים ותעשייה בעיר. חוקרת ומרצה לסביבה ודוברת בוועידת האקלים הישראלית ה-4