גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בינה מלאכותית ומתיחת ענק באינסטגרם: ראיון עם האמן ההולנדי שמנהל מערכת יחסים עם הטכנולוגיה

קונסטנט דולארט מהולנד הבין שהדרך להעביר מסרים על טכנולוגיה היא באמצעות שימוש בה ● הוא יצר תמונה של אנגלה מרקל באמצעות בינה מלאכותית וכדי להבין את המניעים של חברות הטכנולוגיה הוא גייס במימון המונים והקים חברה משלו

קונסטנט דולהרט / צילום: שלומי יוסף
קונסטנט דולהרט / צילום: שלומי יוסף

אנימציה בתלת ממד או וידיאו ארט משמים הם אולי הז'אנרים הראשונים שעולים בראש כשמדברים על אמנות דיגיטלית, אבל האמן ההולנדי קונסטנט דולארט (Constant Dullaart) עושה משהו אחר לגמרי. החומרים שבהם דולארט משתמש הם הרבה יותר מסלולרי, מסך ועכבר, אלא החומרים שבהם עוסקים אנשי הטכנולוגיה מדי יום.

האמנות של דולארט, שהשתתף בחודש שעבר בפסטיבל פרינטסקרין שנערך במוזיאון לאמנות דיגיטלית בחולון, עוסקת בכל מה שמדאיג ומטריד בחדירה העמוקה של הטכנולוגיה לחיינו. הוא לא עושה את זה מנקודת מבט חיצונית: דולארט עובד אחרת ונכנס ראש בראש ובכל הכוח במה שמטריד ומאיים, וגם מוכן לשלם על כך את המחיר. כאמן דיגיטלי הוא לא יוצא רק מהמסגרת, אלא גם מהמסך - והולך רחוק מאוד עם היצירה. כמה רחוק? עד סין, למשל.

אבל לפני שהוא צולל להרפתקה הסינית, שהפכה אותו ליצור היברידי, אומן איש עסקים שכזה, דולארט פותח ביצירה שבה טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) משמשות גם ככלי ליצירה, וגם כנושאה.

בלונדינית או קנצלרית?

מה הופך את אנגלה מרקל לאנגלה מרקל? ילד קטן יכול ללמוד לזהות אובייקט חדש אחרי שתראו לו שלוש-ארבע דוגמאות של תמונות הנושאות את דמותה של קנצלרית גרמניה. אבל איך מלמדים מחשב להבדיל בין מרקל לבלונדינית גנרית? מראים לו המון תמונות ומערכות AI שפועלות בדומה למוח אנושי ומכונות "רשתות נוירונים" לומדות לזהות אותה.

כשבינה מלאכותית פוגשת אמנות: איך המחשב "רואה" אותנו

המערכות הללו פועלות בשני שלבים: תחילה שלב האימון, שבו המערכת לומדת לזהות את הדפוסים המשותפים לכל התמונות שמציגים בפניה. בשלב הבא, שלב היישום, מראים למערכת דמות בעלת שיער בלונדיני בתספורת קארה, והיא כבר תדע לומר - סתם בלונדינית או קנצלרית - ולעשות זאת ברמת דיוק גבוהה יותר מזו שבני אדם מסוגלים להגיע אליה.

כמו רבים מאלו שנגעו בעולם הבינה המלאכותית, גם דולארט הבין שקיימים בו אתגרים אתיים. אחד המקרים הנפוצים להדגמת דילמה אתית בתחום הבינה המלאכותית, הוא שאלת הרכב האוטונומי שצריך להחליט האם לדרוס אדם ולהינצל, או להתנגש בקיר ולסכן את הנהג. דולארט מסתכל על הבעיה מכיוון אחר, תרבותי. מה קורה אם אין מספיק תמונות לאפשר לתוכנה להתאמן מלכתחילה?

דולראט שם לב שמאגרי התמונות שעליהן מפתחים מריצים את האלגוריתמים שלהם מוגבלים למדי, ולא מביאים לידי ביטוי אלמנטים תרבותיים אירופאיים, למשל. "בתחום האוכל הן כוללות רק כאלף קטגוריות, כשרוב הדוגמאות הן בכלל מעולם התרבות האמריקאית. וכשמדובר באוכל רחוב זה אומר בעיקר המבורגר, פיצה. מקסימום פלאפל. זה מעלה את השאלה מה צריך לעשות כדי שיהיה ייצוג תרבותי רחב יותר. עבורי זו הסיבה שאני מתעניין בשאלה היכן אינטליגנציה מלאכותית ואמנות נפגשים", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "לא מספיק לדאוג שהאלגוריתם יפעל שונה, חשוב לדאוג למידע שמזינים למערכת מלכתחילה. תמיד תהיה הטיה, השאלה אם נהיה יותר מודעים לה. זו השאלה שמעניינת אותי כאמן".

בניסיון לבדוק כיצד אפשר להעשיר את ההיצע התרבותי פנה דולארט למוזיאונים היסטוריים באירופה ושאל אותם מה הוא אובייקט טיפוסי גרמני או דני, למשל, אבל לאף אחד לא הייתה ממש תשובה. הוא הלך לאתרי תיירות, אסף דוגמאות ויצר את מאגר התמונות "יורונט" עם תמונות כמו חמת חלילים סקוטית או אריחים מעוטרים מפורטוגל. וגם אנגלה מרקל כמובן.

אבל זו רק הייתה ההתחלה: האוסף האירופי של דולארט ועמיתו המפתח אדם הארווי, נוצר כדי לעשות הרבה יותר מזה. אחת הדוגמאות היפות היא סדרת התמונות של אנגלה מרקל. הם אספו תמונות של מרקל, הזינו אותן למערכת ואימנו עליהן את האלגוריתם. לאחר שהמערכת איתרה את המאפיינים העיקריים שלהן, כמו שיער בלונדיני על הרקע הכחול של האיחוד האירופי, הם לקחו את התובנות הללו והריצו אותן על תמונה אקראית מקושקשת לחלוטין, ולאט לאט נתנו למכונה לצייר אותה מחדש.

דולארט מדגיש שכל המהלך, שבו עשו השניים שימוש בכלי שנועד עבור מפתחים כדי לבדוק את האלגוריתם שלהם, לא היה פאר היצירה הטכנולוגי וגם אוסף התמונות היה קטן למדי. אלא שהמהלך לא באמת נועד להצליח לשחזר את דמותה של מרקל, אלא להעביר מסר אמנותי לדברי דולארט.

התוצאה הייתה סדרת תמונות שבה המחשב לקח תמונה מקושקשת לחלוטין והריץ עליה שוב ושוב את מה שהוא למד שהם המאפיינים של "אנגלה מרקל". כך, לאט לאט, תמונה תמונה, הקשקוש מתחיל לקבל צורות שונות. אלה אמנם נותרות חסרות משמעות, אבל בשלב כלשהו גם מתחילות להזכיר בכל זאת למוח האנושי את הקנצלרית. התחושה המתקבלת אצל הצופה מעלה שאלה - האם יש כאן המחשה לאופן שבו המחשב "רואה" או "תופס" את מה שאנו בני האדם מכנים המציאות הוויזואלית?

ביד אחת דולארט מעלה באמצעים אמנותיים את המודעות למקורות ההטיה של בינה מלאכותית. ביד השנייה הוא מגיש הצעה אמנותית שבה הוא מתיימר לספק הצצה לתהליך "הקוגנטיבי" שמבצעת המכונה ומייצג אתה התהליך הזה בסדרה של תמונות סוריאליסטיות. התוצאה מהפנטת. העין מחפשת כל העת לחבר את הכתמים והמוח האנושי מצליח לדמיין את הקשר שלהן לאובייקט המקור, לאבד אותו ולנסות לחדש את אותה אסוציאציה שוב ושוב.

מתיחת ענק באינסטגרם

הגלריות האירופאיות של תמונות סוריאליסטיות פרי יצירתם של אלגוריתמי AI הן אולי היצירה היותר שמרנית של דולארט (40), נשוי ואב לילדה שמתגורר בברלין. "הבנתי שהעולם הזה הופך ליותר סקסיסטי, כזה שצריך לחשוף בו עור כדי למשוך תשומת לב לאמנות שלך. זו שיטה שאני לא תומך בה וזו שיטה מוזרה לעורר תחרות בין אנשים ולכמת הון חברתי. הייתי אידיאליסט רומנטיקן. כשראיתי את המספרים האלה, עלה בי החשד שהם קונים עוקבים, אבל לאחר תחקיר קצר גיליתי שזה בעצם דווקא די זול", הוא מספר על הרקע למתיחת הענק שלו באינסטגרם.

"שאלתי את עצמי - מה יקרה אם אני אקח אמן ממש טוב, אבל לא מוכר, עם מעט סיכוי להתפרסם, ואעניק לו עוקבים על חשבוני. החשש שלי היה שזה עלול להיות נבזי אם הם יגלו יותר מאוחר שזה הכול היה פייק. כמו בסיפור על הלהקה ש'הוטרלה' על ידי אולם מלא מעריצים שהיו בעצם שחקנים שלמדו את כל מילות השירים של הלהקה בעל פה, וגרמו לחברי הלהקה לחשוב שהם סופסוף מפורסמים, אך בסוף הערב ה'מעריצים' החדשים נטשו. הלהקה הרגישה שהרצון שלהם להתפרסם הפך לבדיחה. זה היה עצוב מאוד.

"לכן חשבתי שמוטב שאטרגט אנשים שנמצאים ממילא בתהליך של להפוך למפורסמים ועוסקים בשאלה של איך להפוך לפופולריים באינסטגרם. הבנתי שיהיה מעניין אם אהפוך אותם לשווים זה לזה, וכך לא ירגישו שהם צריכים להתחרות זה בזה. אז קניתי להם שניים וחצי מיליון עוקבים באינסטגרם וחילקתי אותם בין שלושים חשבונות של אמנים. זה לקח כשלושה שבועות במהלכם הם בטח השתגעו מלקבל 80 עוקבים חדשים בדקה. זה היה זינוק לא נורמלי, למשל מ-7,000 למאה אלף".

מה יצא מהניסוי הזה?

"כתבתי מאמר על זה על הניסיון שלי להתנגד לסוג הזה של תחרותיות שמכמתת הון חברתי. יום אחד התקשרו אליי מה"ניו יורק טיימס" לצורך מאמר על אמנות באינסטגרם. כל מה שעניין אותם היה אם אני מוכר את האמנות שלי דרך אינסטגרם. עניתי שלא והזמנתי אותם לצלצל לגלריה שלי.

"בסופו של דבר הכתבת פרסמה כתבה שציטטה אמנים מפורסמים כמו ג'ף קונס ואחרים, אבל העניין הוא שהכתבת השתמשה במספר העוקבים כדי להוכיח עד כמה האמנים הללו חשובים באינסטגרם - אבל אלו היו בדיוק העוקבים שאני קניתי להם! ב"ניו יורק טיימס" השתמשו במספרים הלא נכונים, על אף ששלחתי להם את המספרים הנכונים. היה כתוב שלאחד האמנים היו 120 אלף עוקבים, אבל אני יודע שאני קניתי 30 אלף מהם".

מה למדת מזה?

"חשבתי שזו בעיה כל כך מושרשת שכולם רוצים להאמין במספרים האלה, אפילו שכל מה שעומד מאחורי זה זו איזו חברה מסחרית שרוצה שתחשוב שיש לדברים הללו איזושהי משמעות רק כדי שהם יעשו כסף".

קניית העוקבים באינסטגרם הייתה רחוקה מלהיות המתיחה האמנותית הראשונה של דולארט. גם פייסבוק היוותה יעד, כחלק מהתנגדותו לתרבות הפייק. "יצרתי בפייסבוק צבא בן 13 אלף פרופילים מזויפים. רובם באו מבנגלדש או פקיסטן, והפרופילים היו מבוססים על מספרי טלפון וחיבור פרוקסי. המפעילים היו בוחרים מיקום ותאריך לידה ואני סיפקתי להם את השמות - רשימה ארוכה של שכירי חרב גרמניים ממדינת המחוז הסן שבגרמניה שלחמו במלחמת העצמאות האמריקאית ב-1776".

כמה זה עלה לך?

"15 אלף אירו. זה מדהים שזה עולה כל כך מעט לגייס כל כך הרבה אנשים שיגידו את מה שאתה רוצה להגיד ולגרום להרגשה שהנושא שאתה מדבר עליו רלוונטי.

"בסופו של דבר לא עשיתי עם זה כמעט שום דבר והסתפקתי רק בלהראות את קלות הביצוע. זה היה מורכב מדי מהבחינה האתית להחליט מה לגרום להם לעשות. למשל, לא ידענו האם להפוך אותם לתומכי טראמפ ואז לומר שזו הייתה בדיחה, או להפוך אותם לתומכי ברני סנדרס השמאלן הרדיקלי. בסופו של דבר כל מה שעשיתי היה לכתוב יחד עם חבר מאמר על 'המשמעות של שינויים בזהויות בעידן של מיתוג', ונתנו לכל הצבא הזה לפרסם את המאמר בשמם.

"זה היה בסוף 2015, שנה לפני הבחירות בארה"ב. היום זה נראה כאילו זו הייתה אזהרה. הרגשתי אשמה שיצרתי את הנשק ולא יריתי בו כי פחדתי לירות לימין לשמאל או בכלל להביע דעה. לכן קראתי לפרויקט 'אפשרות לצבא'".

דולארט מספר כי בהמשך הוא הקים "צבאות" חדשים, ואלה "כתבו באינסטגרם תגובות בנות שורה אחת, שכל תגובה הכילה שורה משיר שכתבתי. כשהתגובות האלה נערמות זו מעל זו יצא שהבוטים בעצם פרסמו את השירה שלי".

האמן והמפעל

הסיפור הכי מופרע של דולארט היה זה שבו הוא הפך את חייו שלו עצמו ליצירת אמנות למשך כשנתיים. "היה לי רזידנסי (תוכנית שהות אמנים בחו"ל, א"ב) בשנג'ן שבסין, ורציתי ללכת לבקר במפעלי הטכנולוגיה באזור. העניין שלי היה בגלל כל נושא זכויות הפועלים, כמו בפרשת מפעל פוקסקון שייצרו את האיפון.

"הבעיה הייתה שהם כבר לא הרשו לאף אחד לבקר במקומות הללו כי זה גרם להם לצרות. אז התחזיתי לאיש עסקים כדי ללמוד איך זה עובד, איך מייצרים את הטכנולוגיה. בעבר, אמן פלסטי ייצר לעצמו את החומרים, אבל אני בניגוד לכך לא יכול לייצר עבור עצמי את המחשב.

"אלא שכאמן, כן רציתי שתהיה לי מערכת יחסים טובה יותר עם החומר. אז הלכתי למפעלים הללו והצעתי רעיון לפרויקט טכנולוגי - סטרימר וידיאו לאמנים. מאחר שאני אמן וידיאו ידעתי שתמיד יש עניין סביב הצורך בסנכרון שני שידורי וידיאו במקביל, והסטרימר שאת פיתוחו יזמנו עשה בדיוק את זה.

"אחד המהנדסים שראו את ההצעה אמר 'זה חכם, בוא ננסה'. הרזידנסי שלי נגמר וחזרתי הביתה עם אחד מאבות הטיפוס של הסטרימר. מפה לשם הצגתי איתו בכמה תערוכות, ואז החלו לזרום המשקיעים. זה היה לי מוזר כי הם רצו 80% מהחברה. הם רצו גם לשנות לה את השם, אבל הרי שם המוצר הוא השם שלי - שבאנגלית משמעותו היא 'אמנות משעממת כל הזמן'. הוריי ההולנדים לא חשבו על זה מראש, כי הם לא ממש דיברו אנגלית".

איך הגיבו לזה באמת?

"אנשים התבדחו על זה ואמרו שזה לא רציני. חלף עוד פרק זמן ואז הגיע אוצר שהציע שנפתח חברה ונצא לקמפיין באתר "קיקסטארטר". אז עשיתי את כל הקמפיין שצריך. אבל הייתה בעיה - הקמפיין הצליח. קיבלנו 30 אלף יורו, מה שאמר שהייתי צריך לחזור לסין. ובגלל שראיתי בכל החוויה אמנות, הייתי צריך לעשות בעצמי את הכול, כולל את שרות הלקוחות. אלו היו השנתיים הגרועות בחיי. דיכאון של ממש. עליתי המון במשקל, רק עכשיו אני מתחיל לרדת.

אז למה עשית את זה?

דולארט לוקח פאוזה קטנה, מוציא אוויר ואז ממשיך.

"כי רציתי שתהיה לי מערכת יחסים עם הטכנולוגיה. מכשירי מדיה הם הדבר הכי חשוב שקרה בימי חיינו, כמו המפכה התעשייתית. אין כבר שום הגיון בלהסתכל החוצה כדי לצייר את מה שאתה רואה. אף אחד לא מסתכל החוצה. זה הנוף שלנו היום. האם יש הגיון בלצייר ציורים? לא. אנחנו צריכים ליצור עם החומרים החדשים הללו.

"זו אחריות שלי אם אני רוצה להיות אמן טוב, לשאול איך חברות הטכנולוגיה הללו פועלות, איך הן עושות כסף, מה הן עצמן חושבות על זה, האם הן חושבות למי הן משלמות, האם הן חושבות על גיוון, שוויון, תרבות, האם הן חושבות לשפר את המוצרים גם במחיר עשיית פחות כסף? הסטנדרטים שלי כאמן שונים מאלו של איש עסקים, ורציתי להרגיש איך זה לנהל חברה.

"כשהתחלתי את הפרויקט בקיקסטארטר יצרתי וידיאו שהיה אמנותי אבל גם ארוך ומשעמם, בדיוק כמו השם שלי. אז קיקסטארטר התחילו ללחוץ עליי לקצר אותו, מאחר שהם מקבלים כסף רק אם הפרויקט מצליח לקבל מימון. זה היה כביכול מאוד הגיוני, אבל מצד שני מה שהם עשו זה בעצם ללמד אותי איך להוציא כסף מהחברים שלי".

מה הכי עצבן אותך?

"הדבר שהייתי הכי הרבה בשוק בגללו היה היחס של הלקוחות. אנשים הם ממש גסי רוח. הייתה הרגשה שהם בטוחים שאני איזו חברה ענקית שעושה ערמות של כסף ואני מנסה לרמות אותם. אני תמיד הייתי צריך להישאר מנומס וידידותי כי זה חלק מהפרפורמנס".

מה זה שינה אצלך?

"זה הבהיר לי עד כמה צריך שיהיה לך כסף ושתהיה מנותק לפני שיהיה לך מותג גדול. אי אפשר להיות ענקית טכנולוגיה עם אידאלים. אפילו חברים, אמנים אחרים, ניסו לרמות אותי ולגנוב לי רעיונות. היה מישהו שממש פיתח סטרימר דומה ומכר אותו לחברה אחרת. הייתי צריך לבחור אם להזניח את הקריירה האמנותית רק בשביל להשקיע בתביעה משפטית. אבל הוכחתי שזה אפשרי שאני יכול לפתוח חברת טכנולוגיה, בדיוק כמו שגידלתי צבא פייסבוק שעוסק בפרופגנדה".

מה איתו באמת? כמה חיילים עוד משרתים בו?

"98% מהם נמחקו. פרסמתי את השמות שלהם ופייסבוק כנראה לא אהבו את המאמרים על זה בתקשורת. הם הסירו את האזכורים של השם שלי וכל דבר שקשור לזה".

ניסית ליצור איתם קשר ולהסביר שאתה אומן?

"כן אבל זה לא ממש אפשרי. קרה לי דבר דומה עם גוגל. שחסמה את רוב האתרים שלי שעוסקים בה. אגב, צוות חשיבה של גוגל פנה אליי באיזה עניין וניצלתי את ההיכרות כדי להיעזר בהם בנושא. יום אחד החסימה הוסרה. שאלתי את המכרים שלי אם הם עשו משהו, והבחור שעזר לי מתוך גוגל ענה שהוא התחיל לגלגל את זה, אבל הוא לא יודע האם הבקשה שלו התקבלה או שזה נפתר בדרך אחרת. wאין לי מושג איך הבירוקרטיה הזאת עובדת', הוא אמר לי, ועוד מדובר היה בעובד בכיר".

גוגל נמצאת גם במוקד היצירה "תנאי שימוש" (Terms of Use) של קונסטנט דולארט, בה מוקראים כל תנאי השימוש של גוגל בעברית. היצירה תוצג עד ה-18.1.2020 בתערוכה "הבלתי נראה" שאצר ליאור זלמנסון במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.

"החברה הזו הפכה לכה חזקה שזה מסוכן - השליטה שלהם על האופן שבו אנשים ניגשים למידע", מאשים דולארט. "האם היא אימפריאליזם תרבותי? תרבות שמיוצאת ממדינה אחת לרעותה והופכת את כולן לדומות כי לכולן יש את אותה תשתית מידע?

"הרי לא משנה איפה אתה, כשאתה מסכים לתנאי השימוש אתה סוגר עסקה עם בתי המשפט של קליפורניה. יש לך מערכת יחסים עם חברה גלובלית שאתה לא יכול להצביע כאזרח על המדיניות שלה. אין מפלגה שתייצג אותך, אתה לא יודע איך הם עובדים ואינך יכול ליצור איתם קשר. אין שירות לקוחות ברור לדברים האלה וגם לא ברור איך אתיקה משולבת במדיניות שלהם. מצב עניינים שבו אין עם מי לדבר הוא מאוד מסוכן לטעמי". 

קונסטנט דולארט: אמן הולנדי שעוסק בעבודתו בהשלכות התרבותיות והחברתיות שיש לטכנולוגיות תקשורת ועיבוד דימוי • בן 40, נשוי ואב לילדה, ומתגורר בברלין • בעבודותיו הוא עוסק במגוון מישורים, החל בשיבוש פרפורמטיבי של הון-חברתי מלאכותי ברשתות החברתיות, ועד להשלמת פרויקט גיוס המונים באתר קיקסטארטר לסטארט-אפ של חומרה בשם Dulltech • עבודתו כוללת אתרים, מיצגים, נתבים, מיצבים, סטארט-אפים ועוד, תוך חיבור ואיחוד ייצוגים מעולמות המנוגדים זה לזה מבחינה טכנית • דולארט אוהב לבצע מתיחות אמנותיות, ובין היתר הוא יצר "צבא" של 13 אלף פרופילים מזויפים בפייסבוק, ובמקרה אחר קנה עוקבים לאמנים באינסטגרם כדי להפוך אותם למפורסמים - כחלק מניסיונו להתנגד לתחרותיות שמכמתת הון חברתי 

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים לקראת חקיקה: השלכות השינוי בהלכת אפרופים

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בת"א צפוי להיפתח בעליות שערים ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום