שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר / צילום: ליאור מזרחי
הסערה סביב חשיפת חלקים מדוח מבקר המדינה בעניין הגירעון נמשכת. ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, פנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, בבקשה להיפגש עמו בדחיפות, כדי ללבן דרכי פעולה שיאפשרו את פעילותו התקינה של משרד האוצר.
הרקע לפגישה הוא החשיפה ב"גלובס" של טיוטת דוח המבקר שממנה הוסרו חלקים נרחבים העוסקים ביחסי העבודה העכורים בין בכירים במשרד האוצר, במיוחד בין מנכ"ל האוצר באב"ד לראש אגף התקציבים, שאול מרידור. כפי שנחשף ב"גלובס", מהדוח המרוכך הוצאו חלקים העוסקים בביקורת אישית כנגד שר האוצר משה כחלון ובאב"ד.
בנוסף, באב"ד אף צפוי לדרוש מהיועמ"ש מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית לבדיקת ההדלפות של חלקים מטיוטת הדוח לתקשורת. באב"ד טוען בשיחות סגורות כי גורמים במשרדו הדליפו לעיתונאים טיוטות של דוח המבקר וביצעו בכך עבירה פלילית, לכאורה. על-פי החוק, פרסום או הפצת טיוטות ודוחות של מבקר המדינה ללא קבלת אישור לכך מהווים עבירה פלילית.
לחצים פוליטיים וכלכליים
כאמור, במוקד הפנייה של באב"ד עומד דוח מבקר המדינה שבדק את התנהלות האוצר בנושאים שונים הקשורים לפרסומי נתוני גירעון התקציבי ב-2018 ותחזית הגירעון ל-2019.
השבוע נחשף ב"גלובס" כי הדוח רוכך בצורה משמעותית, וכי קיימים הבדלים דרמטיים בין הדוח במתכונתו הנוכחית לטיוטה שהופצה בחודש יוני האחרון. בין היתר הוצאו מהדוח פרקים שלמים ומספר עמודי הדוח קוצץ. בחלקים שהוצאו מהדוח ישנם כאלה המתייחסים כאמור לתפקודם של שר האוצר כחלון ומנכ"ל משרדו באב"ד, כולל בנושאים שאינם קשורים במישרין לגירעון, כמו הסכם תוספת השכר לשוטרים - כך לדברי גורמים שנחשפו למסמכים הרלוונטיים.
גורמים במשרד מבקר המדינה אף אמרו ל"גלובס" כי "דוח מבקר המדינה על התנהלות האוצר בנושא הגירעון התקציבי נכתב ברוח הנחיות המבקר". לדבריהם, לקראת הכנת הטיוטה הסופית השתתף המבקר מתניהו אנגלמן עצמו בהכרעות.
אנגלמן ציין השבוע במסגרת הופעתו בפני ועדת הכספים של הכנסת, כי בין האגפים השונים במשרד המבקר שררה מחלוקת לגבי הדוח. עם זאת, הדגישו אותם גורמים במשרד המבקר כי "בנושא המהותי, גם בטרם התערבות אנגלמן, הנטייה בקרב רוב המבקרים הייתה להבין את הסברי האוצר ואת הלחצים שבהם עמדו, פוליטיים וכלכליים. המיעוט סבר שהפקידים נכנעו, אבל העמדה שלהם לא התקבלה".
אתמול אמר באב"ד בתוכנית הרדיו "סדר יום" של קרן נויבך ב"כאן" בהתייחסותו לחומרים שהודלפו, כי "אני פתחתי הבוקר ואתמול את העיתונים, וכולם מדברים ומצטטים חלקים מהטיוטה הראשונה ושינויים שהיו בין הטיוטה הראשונה לשנייה... ככל שהגורמים, וככה מצוטט לפחות בחלק מהעיתונים, עשו את זה ממשרד האוצר - אז מי שעשה את זה ממשרד האוצר עבר עבירה פלילית. אז יש לנו עבירה יותר חמורה מהגירעון כרגע, כי יש לנו בעיה של עבריינות פלילית בתוך משרד האוצר".
באב"ד סירב להתייחס במפורש לשמו של אגף התקציבים והעומד בראשו שאול מרידור, אבל אמר באותו ראיון ברדיו: "אני לא מתייחס עכשיו פרסונלית, ולא אעשה את זה בתקשורת. אתם (התקשורת) לא הכתובת כאשר יש עבירות פליליות. יש כתובת במדינת ישראל, ואני אפנה בערוצים הרשמיים ובמקומות שצריך, כדי שמי שצריך לטפל בדברים האלה יטפל בהם, ואני מקווה שזה אכן יטופל".
האוצר מתפקד ללא פורום הנהלה כבר שנה
בדיקת המבקר התמקדה כאמור בשני אירועים מרכזיים: הגירעון לשנת 2018 ותחזית הגירעון לשנת 2019. החלק הראשון שעסק בגירעון 2018 התמקד בנתון אחד מוזר - מספטמבר 2018 ועד היום הגירעון התקציבי השוטף של ממשלת ישראל (12 חודשים אחורה) לא ירד אף פעם מתחת לקו ה-3% תוצר, למעט פעם אחת - בדצמבר 2018 - החודש שבו נקבע נתון הגירעון לשנה כולה.
הקטנת הגירעון ב-2018 היא רק חלק אחד מטיוטת דוח מבקר המדינה. לא פחות, ואולי יותר בעייתי ממנו,
הוא החלק בדוח העוסק בניסיונות למנוע מהדרג המקצועי באוצר לפרסם תחזית מעודכנת המזהירה מפני חריגה גדולה הצפויה בגירעון 2019. כאמור, חלק מרכזי מהאירועים בתוך המשרד הוסרו מהטיוטה הסופית שיצאה ממשרד המבקר. אירועים אלו הובילו בין היתר לכך שמאז ינואר 2019, תקופת זמן של קרוב לשנה, לא התכנסה הנהלת האוצר לישיבה שבועית שוטפת ולו פעם אחת, ומשרד האוצר מתפקד ללא פורום הנהלה פעיל כבר קרוב לשנה.
בין היתר, כך נחשף ב"גלובס", הגיע המתח הפנימי באוצר לנקודת רתיחה ב-28 בנובמבר 2018. ישיבה רבת משתתפים של צוות המעקב אחר ביצוע התקציב נקבעה לאותו הבוקר. הישיבה נועדה להצגת תחזית ההכנסות המעודכנת שהכין לב דרוקר, הכלכלן הבכיר ביחידת הכלכלן הראשי. אולם באותו בוקר התברר כי לישיבה זומנו רק ראשי האגפים. בפתח הישיבה הודיע הממונה על התקציבים, שאול מרידור, כי הוא אינו מוצא טעם לקיומה ללא השתתפות אנשי המקצוע. חילופי הדברים הגיעו מהר מאוד לכדי צעקות רמות שנשמעו היטב בבניין האוצר. בסיכום הדברים התפזרה הישיבה מבלי שהוצגה התחזית וללא קביעת מועד אחר.
מטעמו של שי באב"ד נמסר בתגובה: "כפי שציינתי בעבר, פניות שלי לגורמים כאלה או אחרים ייעשו ישירות אליהם ולא באמצעות התקשורת. כך ראוי שתנהג הפקידות הבכירה".