תת-ניצב גיא ניר / צילום: גלובס
לאחר סאגה משפטית של ארבע שנים, המשטרה החליטה לחזור בה מכל הסעיפים של כתב האישום המשמעתי שהוגש נגד תת-ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, ועוזרתו דאז, רב-פקד צ'.
ל"גלובס" נודע כי במהלך הדיון בבית הדין למשמעת בחודש שעבר, הציע ראש ההרכב, השופט חנן אפרתי, כי בין היתר בשל התמשכות ההליך ועינוי הדין לנאשמים, התיק יופנה לגישור אצל נשיאת בית הדין לערעורים של בית הדין למשמעת לצורך סיום ההליך בהסכמה.
בהמשך להצעת השופט אפרתי, המשטרה פנתה והציעה לסנגורי הנאשמים לסגור את ההליך כולו בהסכמה ובמחיקה מוחלטת של כל סעיפי האישום נגדם. על-פי המתווה, שתוכנו הועבר ללשכת השר לביטחון פנים והגיע לידי "גלובס", המשטרה תחזור בה מכל סעיפי האישום נגד השניים. רב-פקד צ' תמשיך לכהן במשטרה כפי שהיא עושה גם בימים אלה, ואילו תת-ניצב ניר יפרוש בספטמבר 2020 לאחר שירות של 30 שנות שירות במשטרה.
לדברי גורמים המצויים בפרטים, ניר אף דרש ונענה בהסכמה עקרונית לקבל החזר עבור ההוצאות המשפטיות של שכר-טרחת עורך דינו איציק כהן.
ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות המלצת בית הדין למשמעת לבצע הליך גישור בעניינו של הקצין, בימים אלה נבחנת האפשרות לסיים את העסקתו של תת-ניצב ניר במשטרת ישראל, ובמקביל אף נבחנת סוגיית ההליך המשמעתי המתנהל נגדו. טרם התקבלה החלטה בעניין".
מאבקים מול אלשיך
תחילת הפרשה בשלהי שנת 2015. ערב קידומו של תת-ניצב גיא ניר לדרגת ניצב, נשלפו מכתבים אנונימיים נגד ניר ועוזרתו דאז, רב-פקד צ'. במכתבים נטען לקשרים אישיים פסולים בין השניים, אווירה לא נעימה וטענות נוספות.
מדובר במכתבים אשר נשלחו שנתיים לפני כן אל מח"ש, אשר בדקה את המכתבים לעומק והחליטה כי אין בטענות אלה דבר או עילה לפתיחה בחקירה. אולם עם בחירתו של רוני אלשיך לתפקיד המפכ"ל, חודשים רבים לאחר מכן, הוא הורה לשלוף את המכתבים מהארכיון ומינה את ניצב דוד ביתן לקצין בודק בעניינם של ניר ורב-פקד צ'.
עורכי דינם של השניים טענו בבית הדין כי המכתבים היוו את העילה לצאת למסע דיג שסופו כתב אישום משמעתי ותקדימי שכמותו מעולם לא הוגש במשטרת ישראל, וכי דבר מהכתוב במכתבים לא מצא את מקומו בכתב האישום.
בדצמבר 2015, מיד עם כניסתו לתפקיד, הודיע מפכ"ל המשטרה דאז אלשיך כי החליט להוציא את תת-ניצב גיא ניר לחופשה כפויה, בשל חשדות לעבירות משמעת מצדו ומצד פקודתו רב-פקד צ'. כתב האישום מייחס לקצינים התנהגות שאינה הולמת שוטר, בכך שעל-פי הנטען תת-ניצב ניר שהה מספר רב של פעמים בביתה של רב-פקד צ' הכפופה לו, וכן השניים לא הקפידו על החתמת כרטיס נוכחות ביחידות המשטרה בהן מותקן שעון נוכחות, ובכך פעלו בניגוד לנוהל מערכת נוכחות. נגד רב-פקד צ' הוגש אישום נוסף בגין כך שהתעכבה בביצוע בדיקת פוליגרף תקופתית וכן בעקבות מספר פעמים בהם דיברה בצורה לא נאותה לשוטרים אחרים.
השניים, מצוידים במסמכים ובהקלטות של בכירים במח"ש, טענו לכל אורך הדרך כי המפכ"ל דאז אלשיך תפר להם תיק, יחד עם שני הניצבים מני יצחקי ורוני ריטמן, ובאמצעות הקצין הבודק ניצב דוד ביתן. המפכ"ל אף ניסה להוביל לפיטוריו של תת-ניצב ניר, אולם בעקבות מאבקים משפטיים, הוא נותר במשטרה אך בחופשה הכפויה. רפ "ק צ' לא הוצאה לחופשה כפויה, אך הועברה מתפקידה בחטיבת המודיעין באמצעות הודעת SMS ונאלצה לעתור לבית המשפט כדי לקבל תפקיד ראוי אחר.
לפני שנתיים וחצי הוגש בפועל כתב האישום נגד השניים, יום לאחר שרפ" ק צ' הגישה תביעת דיבה נגד אלשיך. התביעה גייסה לניהול תיק הדגל של אלשיך שלושה קצינים בדרגת רב-פקד, וההליך התנהל בפני הרכב של שלושה שופטים בבית הדין למשמעת. אולם למרות הזמן הרב שחלף ועינוי הדין שנגרם לשניים, התיק נמצא עדיין בחיתוליו.
עד כה התקיימו מתחילת ההליך רק כ-20 דיונים בלבד. בפרשת התביעה, הנמצאת בראשיתה, העידו עד כה חמישה עדים מתוך 36 עדי התביעה. פרשת ההגנה אמורה אף היא לכלול כ-40 עדים, ביניהם שורת קצינים בכירים בהווה ובדימוס, בהם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, ראש אגף החקירות והמודיעין לשעבר ניצב מני יצחקי, ראש אגף משאבי אנוש לשעבר, ניצב גילה גזיאל וראש מח"ש לשעבר אורי כרמל.
אלא שלכתב האישום יש עלויות כלכליות כבדות במיוחד, בוודאי עבור ניהול תיק משמעתי אשר מייחס לקצינים עבירות משמעת קלות וחלקן תקדימיות. כאמור, את התיק ליוו מזה כארבע שנים לא פחות משלושה תובעים משטרתיים בכירים, כל אחד מהם משפטן בדרגת רב-פקד. לטענת גורמים הבקיאים בפרשה, שלושת הקצינים המשפטנים השקיעו את עיקר זמנם בתיק הזה, אשר נחשב בעיני אלשיך תיק דגל, ולא עסקו כמעט בתיקים נוספים מלבדו. שכר משפטנים בדרגת רב-פקד בשנים אלה עמד על ממוצע של 26 אלף שקל בחודש, לא כולל הטבות נוספות. עלות מעביד לחודש עומדת על כ-33 אלף שקל לרב-פקד. יוצא אם כן שעלות שכרם של שלושת התובעים בתקופת ניהול ההליך המשמעתי הסתכם עד כה בכ-4 מיליון שקל.
מלבד זאת, באופן נדיר ישבו בבית הדין למשמעת שלושה שופטים, ולא שופט אחד כמקובל בתיקים אלה. אלא שבמרוצת הזמן ההרכב פרש והוחלף פעמיים. לטענת משטרת ישראל, עלות שכרם של השופטים בבית הדין למשמעת הוא נמוך ועומד על פי תקנות המשטרה על 780 שקל בלבד ליום דיונים לכל שופט. עד כה שכרם הסתכם ב-50 אלף שקל.
כמו בכל הליך שיפוטי, הדיונים מוקלדים על-ידי קלדנית, אולם בתיק זה, בשל רגישותו והחשיבות הגבוהה שנתן לו אלשיך, הוחלט במקביל אף להקליטו ולהעביר את ההקלטות לידי חברת תמלול אזרחית. במשטרה סירבו למסור מה יעלות התמלול, אולם ההערכה היא כי מדובר על עשרות אלפי שקלים נוספים.
אולם עיקר הכסף הולך למימון עלויות השכר של תת-ניצב ניר, שמרוויח למעלה מ-50 אלף שקל לחודש ורכב צמוד. עלות שכרו לאורך שנים הצטברה לכמעט 3.5 מיליון שקל, בזמן שהוא נמצא בחופשה. במספר רב של פעמים ביקש תת-ניצב ניר לחזור ולשרת בשירות פעיל אך סורב על-ידי המפכ"ל. ניר אף עתר למטרה זו ארבע פעמים לבית המשפט, אך המשטרה מצידה טענה כי יש להמתין לסיום ההליך המשמעתי.
ראש ההרכב הקודם, סגן נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, השופט עודד מודריק, התבטא במהלך הדיונים ואמר כי לדעתו מדובר בבזבוז משאבים והפרזה בחומרת המעשים המיוחסים לשניים. על אחד האישומים נגד רב-פקד צ' אמר מודריק כי מדובר בסעיף תמוה שמוזר שהמשטרה מתעקשת להגיש בגינו כתב אישום, בעניין סעיף העוסק באיחור במילוי שאלון בדיקה ביטחונית חוזרת, התבטא השופט כי הוא "...מציב סימן שאלה על הטעם להגשת סעיף האישום".
אודות הסעיף השלישי, שעניינו התבטאות שאינה נאותה כלפי קולגה, אמר מודריק כי נראה שהתביעה חיפשה מן היקב ומן הגורן כדי לגבש את האישום והמליץ לתביעה לחשב מסלול מחדש.
בהמשך פרש מודריק מתפקיד אב בית הדין המשמעתי של המשטרה בתיק זה, לאחר שקיבל על עצמו את הייצוג המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענת המשטרה, המשך ניהול התיק על-ידו היה מציב אותו בניגוד עניינים, זאת בשל העובדה כי הניצבים ריטמן ויצחקי, שניהלו את חקירות נתניהו, צפויים להעיד בתיק המשמעתי.
ההצעה כעת לחזור לחלוטין מכתב האישום, מעלה תהייה על כנות כתב האישום מלכתחילה ועל המשאבים הרבים שהושקעו בניהולו.
עו"ד איציק כהן, המייצג את תת-ניצב ניר, מסר בתגובה: "תת-ניצב ניר טען מהיום הראשון בו נפתחה נגדו חקירת קצין הבודק, לפני ארבע שנים, כי לא ביצע כל עבירה משמעתית, ונלחם בהליך ארוך למעלה משנתיים להוכיח את חפותו. התוצאה אליה הגיעה המשטרה לא הפתיעה אותנו, ואנחנו שמחים שהשכל הישר ניצח, גם אם באיחור ניכר. עם זאת, על העוול שנגרם לתת-ניצב ניר, קצין מצטיין בארגון, במשך ארבע השנים האחרונות, אי-אפשר לסלוח".
רב-פקד צ' הייתה קורבן לעבירות מין מצד ניצב רוני ריטמן
רפ" ק צ' נאלצת בנוסף להתמודד עם סיפור אישי קשה, לאחר שהעידה כי הייתה קורבן לעבירות מין כאשר הוטרדה מינית על-ידי ניצב רוני ריטמן, אשר מח"ש המליצו להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות אלה. לאחר מאבק עיקש שניהלה בבג"ץ נגד החלטתו של אלשיך להשאיר את ריטמן בתפקידו כמפקד להב 433, נכפה על המפכ"ל אלשיך, שגיבה את ריטמן, לנקוט נגדו צעדים משמעתיים, אך הוא הסתפק בנזיפה. בחודש מאי 2018, בעקבות התערבות השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, הודיע ריטמן על פרישתו מהמשטרה.
לאחרונה שלח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מכתב חריף במיוחד לממלא-מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, הקורא לו לבטל את כתב האישום נגד רב-פקד צ'. לטענת האיגוד, המשטרה השקיעה "משאבים עצומים ובלתי פרופורציונליים... לניהול קובלנה משמעתית זניחה לכל הדעות נגד מי שכל חטאה היה שסבלה מהטרדה מינית מצד ניצב במשטרה ובאומץ רב העזה להעיד על כך".
במכתב נטען כי "מאז מילאה רב-פקד צ' את חובתה האזרחית ומסרה את עדותה במח"ש נגד ניצב ריטמן, כאמור בניגוד לרצונה ואך מאחר שנדרשה לעשות כן, היא חווה מסכת ארוכה ומשפילה של רדיפות, התנכלויות, רמיסה והוקעה כללית על-ידי משטרת ישראל והעומדים בראשה".
את מכתב מסיים האיגוד באמירה כי צ' הפכה שעיר לעזאזל של המערכת. "אין ספק כי הגיעה העת לשים קץ למסכת הייסורים שעוברת רב-פקד צ' מצד מקום עבודתה והעומדים בראשו, בין היתר על-ידי ביטול הקובלנה המשמעתית נגדה. לפיכך, אנו קוראות לך להורות באופן מיידי על ביטול הקובלנה המשמעתית נגד רב-פקד צ', אשר הפכה שעיר לעזאזל של המערכת".