יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף
האם ישראל תיגרר לסכסוך האזורי המתפתח במזרח הים התיכון בין טורקיה ליוון, מצרים וקפריסין? גורמים ישראלים ביקשו להבהיר, כי לישראל אין כל רצון בעימות עם טורקיה בנושא המים הכלכליים במזרח הים התיכון.
טורקיה היא זו שיזמה את ההסלמה הנוכחית, כשהכריזה על סיפוח שטחי ים נרחבים לאזור הכלכלי הבלעדי שלה - שטחים שמוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית כשייכים ליוון ולקפריסין.
המהלך הטורקי התפרש ככזה שנועד לסכל את "פרויקט EastMed" לבניית צינור תת-ימי ממאגרי הגז של ישראל, מצרים וקפריסין לדרום איטליה. שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ נחשב להוגה הרעיון ולמי שתומך ומקדם את המיזם, למרות סימני שאלה גדולים לגבי ההיתכנות הכלכלית וההנדסית שלו.
ממשלת ישראל לא הגיבה עד היום על המהלכים של טורקיה, אולם לפני שבועיים תדרכו גורמים ממשלתיים כי פרויקט צינור הגז ייצא לדרך בקרוב.
המהלך הטורקי: הרחבת הגבול הכלכלי
בשבוע שעבר, ב-11 בדצמבר, הודיעה טורקיה לאו"ם כי היא מבקשת ממנו לרשום את הגבול הימי המשותף של האזורים הכלכליים של טורקיה, לוב ומצרים, כפי שנקבע בהסכם בינה לבין לוב. קו הגבול החדש עובר בים התיכון דרומית לקפריסין, ומספח למעשה את כל השטח הימי שבין קפריסין לכרתים לאזור הכלכלי הבלעדי של טורקיה.
טורקיה הבהירה כי מרגע השגת ההסכם, כל פעילות של מדינה אחרת בשטח האזור הכלכלי הבלעדי שלה, תחייב את הסכמתה. טורקיה גם הזהירה כי תפעיל צבא נגד כל פעילות של חיפושי נפט וגז בשטח שבאזור קפריסין.
המהלך הטורקי לא נולד היום - הוא החל בסוף נובמבר, בעת חתימת ההסכם מול ממשלת האחים המוסלמים בטריפולי - ממשלה שאינה מוכרת על-ידי מדינות המערב. ההסכם אושר ב-5 בדצמבר השנה בפרלמנט הטורקי, בחקיקת בזק, והפך לחוק מדינה טורקי.
התגובות למהלך: זעם כללי נגד טורקיה
מצרים, יוון וקפריסין הכריזו כי להסכם בין טורקיה לממשלה בטריפולי אין שום תוקף והוא מנוגד לחוק הבינלאומי. יוון הודיעה כי היא מגרשת את שגריר לוב מאתונה. מצרים ויוון החליטו להאיץ את המגעים ביניהן לקראת חתימת הסכם חלוקת אזורי מים כלכליים ביניהן. יוון הגישה תלונה על המהלך למועצת הביטחון של האו"ם.
העיניים נשואות כעת לאיחוד אירופי: על פי "ניו יורק טיימס", שרי האיחוד דנו בסוף השבוע בטיוטת הודעת גינוי חריפה למהלך הטורקי.
הרקע לסכסוך: עליית הכוח המצרי
"טורקיה, הרואה את עצמה כמדינת צומת (HUB) למעבר אנרגיה מאסיה לאירופה, מאבדת בשנים האחרונות את מעמדה לטובת מצרים", כך אומרת ג'ינה כהן, יועצת עצמאית בתחום הגז. בין היתר מציינת כהן חתימת הסכם בין-ממשלתי ליצוא גז מקפריסין וממצרים, חתימת הסכמים בין חברות מסחריות ליצוא גז ממאגרי "תמר" ו"לוויתן" הישראליים למצרים, את הקמת פורום הגז של מזרח הים התיכון, בהשתתפות כל מדינות האזור, למעט טורקיה ולבנון.
מחיר הסכסוך: פרויקט יקר ובעייתי לביצוע
התוכנית שנחשבת ל"בייבי" של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ היא להניח צינור תת-ימי שיאפשר יצוא גז מהמאגרים בישראל, קפריסין וממצרים אל איטליה. הפרויקט זוכה לתמיכה של האיחוד האירופי, שגם הסכים לממן את בדיקות ההיתכנות שלו. בכלי תקשורת ישראליים הכריזו לאחרונה כי הפרויקט עומד לצאת לדרך, אך המציאות רווייה סימני שאלה גדולים לגבי האפשרות ליציאתו לפועל.
על מנת שייצא לדרך, יידרש פרויקט EastMed להתגבר על מכשולים הנדסיים, כלכליים, סביבתיים ומדיניים כמעט בלתי עבירים. הנדסית, מדובר בצינור התת-ימי הארוך מסוגו בעולם. התוואי המתוכנן מקפריסין דרך כרתים ומשם לאיטליה, עובר במקומות שעומק המים בהם לא אפשר עד היום הנחת צינורות. עלות הפרויקט מוערכת ב-7 מיליארד דולר ויותר, מה שאומר שאין לו היתכנות כלכלית במחירי הגז הנוכחיים באירופה.
מאחר שהתוכנית היא שאת הצינור יקימו חברות מסחריות, לא ברור כיצד ניתן יהיה לממן את הפרויקט ללא הסכמי גז עם לקוחות עוגן באירופה. מוקד התנגדות נוסף שמתפתח לאחרונה הוא סביבתי - באירופה הולכים וגוברים הקולות נגד המשך השימוש בגז, בגלל ההשפעה על התחממות כדור הארץ.
דיוויד קורנבלות', מומחה לדיני אנרגיה באוניברסיטה העברית, אומר כי גם ללא ההכרזה הטורקית האחרונה לא הייתה אפשרות אמיתית להניח את הצינור ללא הסכמת טורקיה, בהיותה המדינה החופית. מלבד טורקיה, הפרויקט מעורר התנגדות גם ברוסיה שמעוניינת להבטיח את המשך התלות של מדינות אירופה בגז הרוסי.
עמדת ישראל: שומרים על פרופיל נמוך
בישראל מבקשים לשמור על פרופיל נמוך. גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס", כי "לישראל אין עימות עם טורקיה. פרויקט צינור הגז הוא מיזם בעל חשיבות אסטרטגית לאירופה, והוא גם חשוב לישראל. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם יוון, קפריסין ומצרים, בין היתר סביב פרויקט צינור הגז, ונשמח אם גם טורקיה תרצה לקחת בו חלק".
האינטרס הישראלי שלא להיגרר לסכסוך ברור: הוא מעמיד בסכנה את נתיבי הסחר הימיים של ישראל, עניין בעייתי לאור העובדה כי הרוב המוחלט של הסחר לישראל, פנימה והחוצה, עובד דרך הים התיכון. "ישראל צריכה לשקול בזהירות רבה מאוד את צעדיה בסכסוך הזה", אומר קורנבלות'.