גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהגברת אמון הציבור ועד הטיפול באכיפה כלכלית: האתגרים המורכבים של פרקליט המדינה הבא

שר המשפטים אמיר אוחנה יודיע בקרוב במי בחר להחליף את עו"ד שי ניצן • ממלא-המקום יצטרך להתמודד עם אתגרים מורכבים - החזרת אמון הציבור בפרקליטות, המתקפות הבוטות של הפוליטיקאים, אכיפה כלכלית ואלימות גואה בציבור הערבי

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר

אחרי שש שנות כהונה סוערות מסיים היום (א') עו"ד שי ניצן את תפקידו כפרקליט המדינה. ניצן משאיר מאחוריו, מחד, פרקליטות חסונה עם עובדים מוכשרים ואתוס של מלחמה חסרת מורא בשחיתות ובעבריינות. אבל מאידך, ניצן משאיר גם פרקליטות שמתקשה לפעמים לקבל ביקורת עניינית ולהפנים אותה, פרקליטות שאמון הציבור בה הוא בשפל. פרקליטות שנאלצת להתמודד עם מתקפות חריפות ובלתי ענייניות מצד הממונים עליה, שר המשפטים אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו המואשם בשחיתות.

בימים הקרובים צפוי שר המשפטים, אמיר אוחנה, להודיע מי יהיה ממלא-מקומו של ניצן. ממלא-מקום פרקליט המדינה יישאר בתפקיד לפחות עד אחרי מערכת הבחירות, אז תוקם ועדת איתור שתבחר פרקליט מדינה קבוע.

פרקליט המדינה הבא ייכנס לתפקיד בתקופה מורכבת במיוחד. הוא יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים לא פשוטים. בכתבה זו ניסינו למפות את האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני מחליפו של שי ניצן.

חיזוק אמון הציבור

סקר שפורסם ב"גלובס" ב-7 בנובמבר חשף תמונה מדאיגה של ירידה באמון הציבור במערכת המשפט בכלל ובפרקליטות בפרט. ניתוח של התופעה שערכנו העלה שהסיבות לירידת אמון הציבור בפרקליטות הן מגוונות.

ראשית, הירידה באמון הציבור בפרקליטות היא חלק מתופעה כללית, עולמית, של ירידה באמון הציבור במוסדות. הירידה באמון בפרקליטות נובעת בנוסף, בין היתר, מהמתקפות הבוטות של הפוליטיקאים נגדה על רקע הטיפול שלה בתיקי נתניהו. מתקפות שנועדו לייצר דה-לגיטימציה להחלטות היועמ"ש והפרקליטות בעניינו של נתניהו, וגם מצליחות בכך.

ואולם הירידה באמון הציבור בפרקליטות נובעת גם ממחדלים ומהתנהלויות אחרות שנויות במחלוקת של הפרקליטות ובכיריה, ואולי בעיקר מכך שהפרקליטות לא פועלת בצורה שקופה מספיק ומתקשה לקבל ביקורת ולבדוק את עצמה.

אחד האירועים שמעיבים על דימוי הפרקליטות כבר שנים הוא פרשיית רות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) לשעבר שמואשמת בעבירות פליליות. התפיסה הציבורית, המוצדקת בעינינו, היא שדוד קיבלה "הנחת חברים" מהפרקליטות בכך שהיא עומדת לדין רק על מעשים שעשתה אחרי פרישתה מתפקידה הציבורי. ניצן טוען כי התפיסה הזאת היא משוללת יסוד. בראיון שנתן לדני קושמרו בחדשות 12 אמר ניצן כי מדובר ב"ספין", והסביר כי פשוט לא היו ראיות להעמדתה לדין של דוד על מעשים שביצעה כפרקליטה.

את הירידה באמון הציבור בפרקליטות ניתן לייחס, בין השאר, גם לאופן שבו היא התייחסה לגוף הביקורת על הפרקליטות שהוקם בשנת 2014, ובראשו עמדה השופטת הילה גרסטל. ניצן, שגובה על-ידי ארגון הפרקליטים, ניהל מאבק עיקש נגד נציבות הביקורת. בשיאו של אותו מאבק, בדצמבר 2015, הסביר ניצן בוועידת "גלובס" כי "ביקורת, בדומה לאנטיביוטיקה, מועילה רק כשהיא נעשית במידה; אם מגזימים עם הביקורת, זה מסוכן. ביקורת יתר היא כמו מתן תרופות יתר".

ניצן ואנשי הפרקליטות נחלו הצלחה מבחינתם כשהביאו לצמצום סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות, באופן שנשללה ממנה הסמכות לערוך ביקורת מערכתית, ואולם היום דומה כי היה זה ניצחון פירוס. "הרגשתי שכולם מצופפים שורות כדי להגן אחד על השני", אמרה גרסטל בראיון שנתנה לאילנה דיין אחרי פרישתה מהתפקיד. בתשובה לשאלה האם ניצן ראוי להיות פרקליט המדינה, השיבה גרסטל בשלילה. הביקורת הקשה של גרסטל על הפרקליטות מהדהדת עד היום.

מחליפו של ניצן יצטרך למצוא דרך להחזיר את אמון הציבור בפרקליטות. לשם כך, קודם כל, יהיה עליו להיות קשוב ופתוח לביקורת עניינית על עבודת הפרקליטות. אחר-כך הוא יצטרך לצאת בצעדים אופרטיביים, חלקם ניהוליים וחלקם הסברתיים, להשבת אמון הציבור.

הדרכים להשבת האמון יכולות להיות מגוונות. למשל, פתיחת מכרזים, גיוס עורכי דין מהסנגוריה הציבורית לשורות הפרקליטות, הגברת השקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ושינויים באסטרטגיה ההסברתית. מה שבטוח זה שהפרקליטות לא יכולה להשלים עם היעדר אמון בה, שכן הוא חיוני לה ולחברה הישראלית.

טיפול בתיקי נתניהו

מחליפו של שי ניצן יצטרך לנהל, ביחד עם היועמ"ש, את הטיפול בתיקים 4000, 2000 ו-1000, שבהם מואשם נתניהו בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. הטיפול בתיקים הללו ממשיך להיות רגיש ובעל השלכות על הפרקליטות שחורגות בהרבה מד' אמות התיק הפלילי.

ממלא-מקומו של ניצן יצטרך להכין את הקרקע לניהול משפט פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד נתניהו, ובמקביל להתכונן להמשך המתקפה הפומבית הבוטה של נתניהו ואנשיו נגד הפרקליטות, בטענה שהיא "תפרה לנתניהו תיק".

מחליפו של ניצן יצטרך לפעול בכל אלה בשיתוף-פעולה ובתיאום עם היועמ"ש. הוא יצטרך גם לדעת לעמוד מול שר המשפטים אמיר אוחנה, שלוחו של נתניהו, שהוא הגורם שאמור למנות אותו לתפקיד. קל זה לא יהיה.

אכיפה כלכלית

שני פסק דין על ערעורים פליליים שיצאו לאחרונה מבית המשפט העליון הוסיפו קצת נחת לפרקליטות. האחד הוא פסק הדין שבו הופחת רק במעט העונש הכבד מאוד שנגזר על מי שהיה יד-ימינה של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, דאוד גודובסקי, והורשע בעבירות שוחד. בפסק הדין הודגשה החומרה היתרה שבמעשי גודובסקי שלהם הייתה שותפה לכאורה גם קירשנבאום, והוא שימש כמעין אישור עבור המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, לפיו טיפולם בפרשת "ישראל ביתנו" תואם את חומרת המעשים שבגינם הוגשו עשרות כתבי אישום ונחתמו למעלה 13 הסדרי טיעון.

פסק הדין השני הוא ההחלטה של בית המשפט העליון להפוך את פסק הדין שזיכה את אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, ושבו נמתחה ביקורת מאוד קשה על הפרקליטות; ולהרשיע את חסן בעבירות של הפרת אמונים.

פסקי הדין האמורים הם רוח גבית למדיניות ההחמרה שביקשה הפרקליטות להנהיג ביחס לעבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות בעשור האחרון. כעת על פרקליט המדינה להכריע האם ובאילו מובנים הוא מתכוון להמשיך עם מדיניות ההחמרה האמורה.

האם המסר החמור שביקשה הפרקליטות לשדר כבר נקלט והוטמע היטב באופן שמרתיע מביצוע עבירות כלכליות - או שמא נדרשת החמרה נוספת בהיקף כתבי האישום כדי שהמסר הזה יחלחל? האם רף הענישה הוחמר דיו, ומעבר לכך בית המשפט כבר לא ייתן את ידו - או שמא הענישה ההולמת את העבירות הכלכליות החמורות במיוחד גבוהה יותר?

בנוסף, פרקליט המדינה הנכנס ייאלץ להכריע ביחס לתיקים שעוסקים במעשי השוחד מצדם של אנשי עסקים שלא בוצעו על אדמת ישראל, שהגיחו לאוויר העולם בקול תרועה רמה, אך כבר תקופה ארוכה נדמה כי לא חלה בהם התקדמות משמעותית.

לכל אלה יש להוסיף כמובן את מדיניות החילוטים של הפרקליטות, שבה עסקנו ב"גלובס" בהרחבה בשנתיים האחרונות. מדיניות זו הייתה אחת מרפורמות הדגל של ניצן, אבל לאור הביקורת הרבה שמתח עליה בית המשפט העליון והביקורת ההולכת וגוברות מצד סנגורים, ממש לא בטוח שגם פרקליט המדינה הנכנס ימשיך בה ללא כל שינוי.

מבקר המדינה החדש

אחת מהחזיתות המשמעותיות בה צפוי להתמודד פרקליט המדינה הבא תהיה ככל הנראה מול משרד מבקר המדינה.

על אף התקופה הקצרה שבה הוא מכהן, מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן, כבר הראה שהוא מתכוון להתנהל באורח שונה באופן ניכר מקודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא. לאחרונה אותת המבקר כי גם ביחס לפרקליטות הוא מתכוון לנקוט גישה אחרת. בעיתוי שמעורר שמעלה מספר סימני שאלה, נודע כי גם משרד המבקר מתכוון לכוון את חיציו לפרקליטות. זאת, במסגרת בדיקה מחודשת שנערכת בימים אלה למדיניות החילוטים (החרמה ותפיסה של רכוש וכספים של חשודים ונאשמים) שמנהיגה הפרקליטות. בדיקה שמחזירה לחיים טיוטת דוח שכבר נגנזה בעבר.

לא מדובר בחזית חדשה לגמרי, שכן גם בתקופת שפירא חוברו מספר דוחות שעסקו בעבודת הפרקליטות. כך, למשל, בדוח הביקורת השנתי לשנת 2019 נכללה ביקורת על הפרקליטות ועל המשטרה, שנמנעות מאיחוד מערך התביעות המשטרתי והפרקליטות, למרות החלטה ממשלה על כך שהתקבלה כבר ב-2001.

וכך, ב-2018 נמתחה ביקורת על מחדליה של הפרקליטות בעיכוב העברת חומרי החקירה לעיונם של נאשמים.

אחד הכיוונים שבודקים במשרד המבקר נוגע לשאלה האם השימוש בכלי הזה, שהלך והתרחב רבות במהלך העשור האחרון, משמש את הפרקליטות ככלי להפעלת לחץ לא מידתי על חשודים ונאשמים. ככל שהדוח אכן יתמקד בשאלה הזאת ויציג לה תשובה חיובית, פרקליט המדינה הבא צפוי להידרש לספק הסברים לא פשוטים למדיניות של הפרקליטות, שגם בית המשפט העליון מתח עליה ביקורת במספר הזדמנויות.

אם בנוסף לביקורת נוקבת נגד הפרקליטות, יכללו בדוחות שיעסקו בה גם המלצות אופרטיביות ומרחיקות לכת ליישום, ייתכן שיתפתח לנגד עיננו מאבק בין המבקר לפרקליטות. כהונתם של פרקליט המדינה הבא (6 שנים) ואנגלמן (7 שנים שהחלו ביולי השנה) צפויה להיות חופפת כמעט לחלוטין, ולכן צפוי כי יהיה זה מאבק משמעותי שילווה את כהונתם של השניים לכל אורכו.

מה לעשות עם מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שכפופה לפרקליטות המדינה, סופגת ביקורת מכל עבר במרוצת השנים האחרונות. אם אלה יוצאי בני העדה האתיופית שטוענים לטיפול לקוי במקרים של ירי שוטרים, המחדלים בתיק רונאל פישר המואשם בלקיחת שוחד תמורת העברת מידע מסווג מחקירות לחשודים או המספר לא מבוטל של תלונות שנציב התלונות על הפרקליטות וגופי התביעה דוד רוזן מצא מוצדקות.

ניצן הקפיד לטפל במח"ש נקודתית בלבד, אבל תפוח האדמה הלוהט הזה שנקרא מח"ש ולא מפסיק לגרום לכוויות לפרקליטות זקוק לטיפול יסודי יותר. הפתרון מצוי אולי בהגדלת מספר התקנים המועט, שינוי מבני או התמודדות מושכלת יותר עם הביקורת. מכל מקום, ברור שמח"ש צפויה לעשות לא מעט כאבי ראש גם לפרקליט המדינה הנכנס.

האלימות במגזר הערבי

עם כל הכבוד לתיקי נתניהו ולמלחמה בשחיתות הציבורית, רוב אזרחי ישראל יותר מוטרדים לא פחות מאובדן הביטחון האישי שלהם במקומות שונים בארץ. אחד המשברים שעמם הפרקליטות והמשטרה מתמודדות הוא האלימות בקרב הציבור הישראלי-ערבי.

כמעט כל יום אנחנו עדים לאירוע אלימות קשה באחד היישובים הערבים. רצח רודף רצח, ירי רודף ירי, והמשטרה והפרקליטות נראים כמעט חסרי אונים. ממלא-מקום פרקליט המדינה יצטרך להוביל, יד ביד עם בכירי המשטרה, תהליך למיגור הפשיעה הזאת.

אחת הדרכים האפשריות היא להגיש יותר כתבי אישום נגד העבריינים ולבקש מבתי המשפט להכביד את הענישה נגדם. ואולם הניסיון העבר מראה כי הכבדת הענישה לא מביאה להרתעה. גם כאן הטיפול יצטרך להיות רב-ממדי ולכלול גם אלמנטים של הסברה וחינוך. 

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים